שיט שואו

הרבה אחראים/ אשמים יש למשחק הנפל שפתח את יום א', בו אירחה הפועל תל אביב את אליצור נתניה אל מול יד אליהו ישן ומפוהק. אפשר לדבר על איטודיס, בחירת הזרים, סגנון ורוטציות. אני בוחר לבוא בטענות לגיא פלטין. 

האזינו להאוזמן מקריא את הטור

8:02

https://www.youtube.com/watch?v=lEp4_xE_GJo

המארחת פתחה את המשחק עם ישראליה הבכירים (מדר, טימור, פלטין, גינת) פלאס אודיאסי אחד. ו-וואלה, זה נראה היה בדיוק כפי שציפינו. כמה נקודות קלות, כמה נקודות צבע. יו נואו. 12-2 אדום אחרי כ-4 דקות וחצי. עד כאן הכל לפי התסריט. ואז, בסיומה של התקפה מבורדקת באדום, רוויית בעיות ריווח ולא רק, גיא פלטין מתקיף את הטבעת ומחטיא סוג של פלוטר. אוקיי. ורגע אחרי, שולק את הכדור מידי שחקן לובש צהוב והולך לליי אפ קל. ומחטיא. בזמן אמת, זה הרגיש כמו דאחקה שלא נזכור. מרגע זה והלאה, קיבלנו משחק שבקושי עונה על ההגדרה המילונית של כדורסל.

אני בא אליו בטענות, לגיא פלטין. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

אפשר ללכת אל הנתונים הסטטיסטיים של הפייבוריטית, רק כדי לגלות (שוב) יחס אסיסטים איבודים שלילי (18-21); 6 שלשות ב-24%; 7 קליעות עונשין ב-50% - ואפשר פשוט לומר שעשרת השחקנים שדרכו על הפרקט מטעמו של איטודיס סבלו מכל רגע וגרמו לכל מי שצפה במשחק הזה לסבול מכל רגע.

אפשר לנסות ולהחמיא לקבוצת התחתית מנתניה ולמאמנה אלי רבי, שאולי עשתה דברים שגרמו לקבוצה שמוליכה את היורוליג להיראות נורא. אפשר, אבל זאת תהיה גניבת דעת. נתניה לא עשתה שום דבר ראוי לציון, למעט העובדה שהתייצבה למשחק. לו הייתה משחקת כדורסל סביר, סליחה – לו הייתה משחקת כדורסל חלש – זה היה שלה. למרות שספגה רק 75, היא שמרה נרפה ולא חכם משך לא מעט מהלכים. וזה, עוד לפני שדיברנו על ההתקפה שלה, אל מול הגנה של שחקני המארחת, שבעיקר התבאסו שיש משחק וקיוו שהדבר הזה יסתיים כבר. ושוב – כמעט כל קבוצה, בסיטואציה שנוצרה, הייתה לוקחת את זה ולא מוחאת לעצמה כפיים על המאמץ.

אפשר להחמיא לאלי רבי. זו תהיה גניבת דעת. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

העניין הוא שהמשחק (או צורת המשחק) לא באמת חשוב להפועל תל אביב. היא ניצחה אותו, עם סגל ב' שלה, עם רוטציית הליגה, ושמרה על מקומה. בתכלס, כפי שעשתה עם סגל א' שלה, עם רוטציית היורוליג שלה, כשניצחה את וילרבאן ושמרה על מקומה. התוצאה מקדשת את האמצעים והכל בסדר. מצד שני, יש לתהות כמה זמן אפשר לנהל ולהכיל את הארוע הזה. כמה זמן יחזיקו מעמד שחקני השפיץ של הכדורסל הישראלי, המובילים של נבחרת ישראל, כשהם יודעים שהתפקיד שלהם במקום העבודה שלהם הוא של חלקי חילוף, במשחקים של תחילת שבוע. כמה זמן תחזיק הפועל תל אביב, אחת מהקבוצות הכי טובות ביבשת, כשהיא משחקת כדורסל מנצח ורע.

---

https://www.youtube.com/watch?v=DN48oKxIfAw

נתחיל תיאורית. 1:21 לסיום המשחק בראשון לציון כבר לא היה על מה לשחק. המארחת הובילה 9, בדרך לנצחון מספר 6 שמצמיד אותה למקום מספר 7. מכאן החלה שרשרת ארועים שהמילה ביזאר קטנה עליה. ג'יי ג'יי קפלן הוריד את הכדור מהידיים של ניקוליס. אטקינס דחף מישהו שנפל על שמוליק ברנר, שנפל ולקח צארג' כמו בימים הגדולים. ברנס הגיע ולהתחיל להתפרע. גיא קפלן הגיע להפריד. ואז החליק בעצמו. 10 דקות מאוחר יותר, בתום הבדיקה של הטריצה אסתרון-פאר-אבו ערב, ניתנו העונשים.

ברשותכם, כדי להימנע מטעויות, אני מצרף בזה את הסטנוגרמה מתוך אתר מינהלת הליגה. טכניות ספסל, הרחקות של שלושה שחקנים ובעיקר 5 זריקות עונשין רצופות שנפסקו לזכות רמת גן. ובחיי שניסיתי, אבל לא הצלחתי לסדר לעצמי את הספירה שמסבירה בדיוק למה. ואחרי שמי שצריך לבדוק גם בדק את זה, הסתבר שלא רק אני התקשיתי להבין למה 5 זריקות לקבוצה אחת בלבד. זאת הייתה טעות. זאת הייתה הרבה יותר מטעות. זה רצף החלטות שגוי וחמור שהכריע כאן משחק.

מרגע שהסתיים השיט שואו הזה, החל הבורדיון שואו. זה שהגיע ממש עתה ולא קלע נקודה עד השלב הזה. ועכשיו דפק חמש זריקות עונשין באק טו באק טו באק טו באק טו באק. עליהן הוסיף עוד 11 נקודות עד שתם הטקס, כשרמת גן שודדת משחק שבשום צורה שהיא לא הגיע לה.

הבורדיון שואו. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל

---

צריכים לדבר על יהוא אורלנד והרצליה שלו. הלו, חמישה נצחונות רצופים. הלו, מאזן של 10 נצחונות עם 71% הצלחה. הלו, את המשחק הזה היא ניצחה עם רוטציה של 7 שחקנים, וזה רק אם מתעקשים להתייחס ל-11 דקות הביזאר של ברנס ג'וניור הקטן כדקות רוטציה. 

צריכים לדבר על היכולת להתאים סגנון לסט היכולות של מקס היידיגר, אולי שחקן ההתקפה הישראלי הכי מרשים בליגה בעמדה שלו. צריכים לדבר על היכולת לגייס את צ'ינאנו אונואוקו, אחד שזקוק לגיוס, לטובת מאמץ נקודתי שעושה הבדל. והגיוס הזה עובר גם דרך ויתורים. ודאי בהגנה, אבל גם בכך שהיי, צ'יף, תוביל בכיף את ההתקפה מעמדה מספר 1 ותרים איזו טריצה כשבא לך. הכל טוב.

איש שצריכים למדוד לא רק מלמעלה למטה, נואה קרטר. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

אפשר גם לדבר על החבורה העבה שיש שם. על הצמד הרחב של אונוואקו את ברנס כבר דיברנו. שאפילו פותח פתאום ביחד בחמישיה. אליהם צריכים להוסיף את שלו לוגשי, אחד שגם יכול להזיז דברים וגם – כעיקרון – לא רואה ממטר. אליהם צריכים להוסיף את נואה קרטר. שוב, עוד איש שצריכים למדוד לא רק מלמעלה למטה. כל 5 סלי השדה של קרטר אתמול, כולל 2 השלשות שכבש, הגיעו מתנועה ללא כדור. זה התחיל משקיעה נהדרת לפינה הרחוקה במקביל לחדירה לסל של לוגשי. זה המשיך מתנועות יפות אלי צבע שמובילות לאסיסטים מבית היוצר של אונוואקו וכו'. 

הרצליה לא הרשימה במיוחד והתקשתה לא מעט מול החבורה של סגלוביץ'. ואולי זה מה שמרשים במיוחד. כך או כך, הרצליה מנצחת.

---

קשה עדיין להצביע על איפיון ברור לסגל החדש של המאמן החדש מאיר טפירו, אבל בפשטות? הוא בעיקר יותר טוב מהקודם. וביחד הם עזרו לקבוצה עם הכתום והכסף החדש לייצר נצחון מספר 2 בעידן החדש. מבחינתי, העיניים התמקדו בעיקר ברכז החדש שלה, הנושא את השם הבינלאומי יורי. יורי קולינס. שהגיע עם לוק של ספידי סמית' ועם רזומה של אסיסטר מדופלם. ובכן, במסגרת הנצחון הלא פשוט על גליל עליון, יכולת המסירה הרשימה פחות מאשר במשחקים הקודמים. כן, היו 5 אסיסטים וכן, הייתה מסירה אחת נאה במיוחד במגרש הפתוח, אבל לא משהו יוצא דופן. כן היו שני מהלכים שסגרו עניין ומשחק כשהאורחת הורידה למינוס 4 בלבד: שלשה מכדרור ואז חטיפה ולייאפ במגרש הפתוח. מעניין מאוד לראות לאן הדבר הזה מתקדם, כי נראה שהיכולות והבחירות של קולינס, שעד כה רושם 13.7 + 7.3 בממוצע, יכריעו עד לאן תגיע השאפתנות של הבעלים החדש במסגרת מה שנותר מהעונה הזאת. 

עכשיו לצד השני. לאחר שהעפילה לליגה הראשונה, הצהיר המנהל המקצועי והמאמן הראשי של נתניה, עידן אבשלום, שהקצפת של השחקנים הישראלים ישחקו אצלה וסימן כמטרה לזכות בתארים (ברבים) כבר מהשנה הראשונה. אוקיי, אז לא יודע לגבי הקצפת, אבל התואר שבו זכתה נתניה כבר בעונתה הראשונה הייתה לרדת ליגה. ואחרי שנשארה למרות שירדה, הוביל אותה האיש שעיקר פרסומו עד לשלב זה היה בליווי קריירות של שחקנים ומאמנים מוכשרים, אלי מקום שבו יורדים ליגה שוב, באק טו באק. ואז הוכרז שאיננו המאמן יותר. ואז הוכרז שאיננו המנהל המקצועי יותר. לג'יט.

לא יודע לגבי הקצפת. עידן אבשלום. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל

וכעת, בחסות מצבה החמור בטבלה של גליל עליון, נקרא אל הדגל כדי לייצר תובנות שיצילו אותה מירידה. ובכן, אנשי הגליל היקרים מאוד, קחו תובנה בחינם: הקבוצה שלכם גרועה. ואם תשנו את הסגל, אולי היא תהיה גרועה פחות. אולי גם תחדל מלהיות גרועה. שמחתי לעזור.

שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. כולם כולם כולם. עד האחרון. שיהיה לנו טוב.