עכשיו תורה של הפועל תל אביב. שמעתם את הקליק?

בבוקר כבר נסכם את ה ה צ ג ה  של הפועל תל אביב מול פנרבחצ'ה בצורה עמוקה ונרחבת יותר. בינתיים, רגע אחרי סיומו של אחד המשחקים המרשימים ביותר של הקבוצה באדום העונה, אם לא ה-, קבלו כמה תובנות ראשוניות.

האזינו להאוזמן מקריא את הטור

5:45

הקליק ויועץ האחיתופל

שמעתם את הקליק? שאל ממש לא מזמן אהרלוס, מיד לאחר נצחון הנס של מכבי תל אביב מול דובאי. הפועל תל אביב התייצבה לרצף שלושת המשחקים הקשים שלה, מול פאו, פנר ואולימפיאקוס, כשהיא על הגחון. כשהיא יודעת, מבינה וחרדה - שכל מה שהיא בנתה משך עונה שלמה יכול ללכת לפח האשפה של היורוליג. והיו כל מיני יועצי אחיתופל, במיוחד אני, שטענו, בנסיבות הללו, מאחר שהקבוצה נראית גמורה, כבויה ואבודה, שצריך לשלוח מאמן מצוין כמו דימיטריס איטודיס הביתה שלו. לא בגלל שהוא לא יודע. כן בגלל שמישהו צריך לייצר שם איזשהו ניצוץ מהיר, שימקסם את הסיכוי לסיים את העונה הזאת בשישייה.

ובכן, מזל שלא מקשיבים לי שם. לא יודע איך, ולא בטוח שבהפועל תל אביב יודעים למה, אבל דרך המשחק מול פנתינאיקוס, בטח ובטח מהלך המשחק העצום שלה מול פנרבחצ'ה, הפועל תל אביב נראית כאילו היא כבר אחרי אפקט הפיטורים. את הקליק שלה היא מצאה. גם את החדווה. גם את הבטחון. ומשם, גם את הכדורסל. הצגה? הצגה.

מצאה את הקליק. צילום: הפועל IBI תל אביב

זוכר את נובמבר?

פנרבחצ'ה של שאראס, אולי הקבוצה שהכי יודעת מה היא רוצה מעצמה, מה היא רוצה לעשות ואיך היא רוצה ויודעת לנצח, נמצאת בבור עמוק מזה תקופה. בור שבא לידי ביטוי, אם נרצה להמחיש את העניין ברמת הרוטציה, בכך שמהלך המשחק שיחקה עם 5 סנטרים שונים. כלומר התחילה עם ברץ' ואח"כ היו שם גם סילבה, בייקוט, מלי ויאנטונן. פחות טוב. הפועל תל אביב? הלו, פתאום יש רוטציה הכי מהודקת והגיונית. אין יותר מוטלי. יש חילופים מובנים ב-5 (אוטורו ואודיאסי). חילופים מובנים ב-4 (וויינרייט ומלקולם). זהו. עכשיו, בתוך השמיניה שמשחקת, הכל נראה מהודק. רוב קבוצות הכדורסל עורגות לרגע שבו ישחקו כבר כדורסל של מרץ/אפריל וכו, כלומר את הכדורסל הכי מתואם שיש. הפועל תל אביב הזאת מייחלת מזה חודשים לשחק את הכדורסל של חודש נובמבר. הנה הוא.

אין יותר מוטלי. יש אוטורו. צילום: הפועל IBI תל אביב

שימו לב ל-9 אדום

הנתון שעניין אותי הכי הרבה במשחק הזה היה 6. ואחר כך 9. 6 שלשות זרקה הפועל תל אביב בסיומה של מחצית א'. 9 שלשות יידתה לחלל האוויר בסיומו של רבע מספר 3. ועזבו רגע עם כמה סיימה בסוף (15). הממוצע העונתי של הקבוצה הזאת בזריקות מחוץ לקשת עומד על כ-25 זריקות. שזה אחלה. כידוע, 2<3. מצד שני, הכלל הגדול אולי יותר הוא שצריכים ללכת עם מי שטוב ומתאים. רמת הדיוק ומידת המחויבות של האדומים לתכנית המשחק שלהם הייתה כאן המכריעה.

שאראס, נאמן לדוקטרינה בה הוא דבק, און אנד אוף, מאז ימי ז'לגיריס העליזים, כיוון את כולם שמאלה. כלומר כל שומר כיוון כל מתקיף עם כדור ליד שמאל שלו. משם קל יותר להגיע לרוטציות הגנתיות, להיות מוכנים הגנתית וכן הלאה. מיציץ' ובראיינט ראו וצחקו. והלכו לאן שנתנו להם. והלכו משם לקו. כמה לקו? רק במחצית הראשונה, זרקו שניהם במצטבר 14 זריקות עונשין. וקלעו 13 משמעותיות. אנחנו נוטים שלא להזכיר את העניין הזה מספיק, אבל בסוף מדובר כאן בקבוצה בכלל ובקו אחורי בפרט של וטרנים. של כאלו שיודעים מה צריכים. בראיינט ומיציץ' עשו אתמול מה שצריך. וברגעים המסוימים של המומנטום הטורקי ברבע הרביעי, לדעת מה צריך = להעיף פעם אחר פעם את הכדור פנימה לאוטורו, מול הטיפול ההגנתי של פנר על הפיקנ'רול הצידי עם הפינה הפנויה. כפיים.

ראה וצחק, אלייז'ה. צילום: הפועל IBI תל אביב

הרעיון ההגנתי

הסיפור כאן הרי הגנתי במידה שווה להתקפי. מול התקפה מהוססת שמוצאת עצמה משחקת סופר סטטי, הרבה יותר קל להביא את הרעיונות הטקטיים, רעיונות המיקרו, לכדי ביטוי. בתכלס, באמת של החיים, יש כאן בונקר. עוזבים את ההוא וההוא וההוא. שזה עובד. מעבר לכך, האובר הלפ הזה גם עוזר ללכוד פנימה את השחקנים המפחידים במיוחד, כלומר את הורטון טאקר. שהיה צפוף לו. שלא היה לו נוח. אבל כל זה טקטיקה. יש דברים גדולים יותר מטקטיקה. כשההזדמנות האחרונה של פנר לעשות משהו נבלמת עם עבודת רגליים של מיציץ' אשר שומר על הול, אפשר להבין שמשהו פה קורה. ולא בפעם היחידה במשחק. כשמיציץ' גורם לגארד מולו, ולא משנה מי הוא, לאיבודי כדור חוזרים (כלומר, מקרי זה לא היה), אפשר להבין ששרטוטים זה אחלה. כאן קרה משהו מעבר.

זה זה. זה זה?!

תראו מה זה נתונים וסטטיסטיקה. מספרית, בטח ברמת מדד יעילות, למיציץ' היה משחק מרשים יותר דווקא מול פאו. משחק, כזכור, שבו ניצחו אולי כי ויתרו עליו בסוף. את הנתונים והמספרים האלו אפשר להשליך היאורה. מיציץ' עשה כאן דברים שגדולים יותר מאשר המספרים. והמספרים, בטח אלו של המחצית הראשונה, היו נהדרים. הוא קרא נכון. הוא החליט נכון. הוא איים נכון. הוא היה, למשך לא מעט דקות, פאקינג מיציץ'. ההוא שאמור היה להוביל את הקבוצה הזאת לפלייאוף. ההוא שדואג שהיא, ככל הנראה, באמת תהיה שם. וכשרואים את רמת התחרות מסביב ושומעים את הקליק של הפועל תל אביב, ברגעים הכי חשובים של העונה, אפשר רק לגחך נוכח האירוניה. רגע אחד היא אולי מחוץ לפלייאין. רגע אחרי, ואולי זה זה. זה זה?!

אוקיי. עכשיו הולכים לראות את המשחק השני של הערב. נמשיך כאן מחר בבוקר. שיהיה לנו טוב.