סופיה היא תחנה סופית

יש לי חבר שבת הזוג שלו לומדת וטרינריה בסופיה. כבר שלוש שנים שהוא על הקו, ושלוש שנים שהוא לא מפסיק לגמור את ההלל על הבירה הבולגרית: זולה, נעימה, בירה אירופאית לכל דבר. אני לא מתכוון לעבור מחר לסופיה, ולא נראה לי שמישהו אחר מהחבורה שלנו מתכנן רילוקיישן בקרוב, אבל כשזה נוגע להפועל תל אביב, אין עיר מתאימה יותר.

האזינו להופמן מקריא את הטור

7:01

https://youtu.be/UFbgT8UZ4nE?si=-p8j2jjI4jUqyCSR

זולה: מס מופחת (לכאורה); נעימה: אין אוהדים שילחצו ואין תקשורת שתעצבן; אירופה. בתוך הטירוף של העונה הזאת, ברכבת המקצועית והרגשית שנקראת הפועל תל אביב, אין דבר חשוב יותר מהחזרה לתחנת סופיה. קשה שלא להדגיש את זה: בעולם נורמלי, הפועל הייתה בסכנה לא כזאת רחוקה לפספס את הפלייאוף ואולי אפילו את הפליי-אין, אבל המזרח התיכון אוהד הפועל והכל 'הסתדר' לטובה.

לא צריך להבין בכדורסל כדי לראות כמה נוח לאיטודיס לנהל משחק כשבאולם יש בסך הכל 150 איש. 120 מקומיים ועוד 30 אוהדי הפועל שעדיין לא ויתרו. רק לפני חודש עוד הספקתי להיות במנורה, במשחק שבו הפועל גירדה ניצחון על מילאנו. האולם אמנם לא היה מלא, אבל 5,000 האוהדים שהגיעו הפעילו לחץ מוחשי על איטודיס והצוות. "למה המשחק תקוע?" "איפה הישראלים?" "מתי כבר תיקח טיים אאוט?" ועוד שאלות ומענות של אוהדים.

בתחילת העונה, הכדורסל הלא יפה אך יעיל של הפועל הביא ניצחונות. בואו, הם הובילו את הטבלה רוב הזמן אבל זה לא שכנע את כולם בגאונות של היווני. אני דווקא צידדתי בניהול הסגל ובמיצוי היכולות של שחקנים כמו בריאנט ובלייקני. אבל אז בריאנט נפצע, ועם החזרה לארץ לצד מיעוט הדקות של הישראלים, הלחץ מהיציע ומהתקשורת לראות את הבכירים המקומיים על הפרקט פשוט לא עשה טוב למאמן. ראינו מלטדאונים מקצועיים שהסתיימו בהפסדים כואבים, ואיבוד עשתונות מול עיתונאים, ללא טיפה של קלאס. 

אבל עכשיו מלחמה. גינת גם ככה פצוע; עיתונאים לכל היותר שולחים וואטסאפ במקום לדחוף מיקרופון לפרצוף, האוהדים, אלה שעודדו, אלה שהיו אדישים ואלה שקיללו - כולם נמצאים עכשיו רחוק מאוד. צריך להגיד בפה מלא, בלי קשר למלחמה: הדבר הכי טוב שיכול לקרות להפועל תל אביב זה שהליגה תבוטל ומשחקי היורוליג ישוחקו מחוץ לישראל עד סוף השנה. זה אבסורדי, זה עצוב, אבל זה נכון. מבחינת הפועל תל אביב תחנת סופיה היא תחנה סופית.

סופיה עושה להם טוב. צילום: הפועל IBI תל אביב

למשחק, שנערך בבולגריה עקב 'צינורות מעופפים' מפרס, הגיעה קבוצה אחת שידעה שהיא פייבוריטית. קבוצה שידעה שניצחון כאן מבטיח לה מעשית מינימום פליי-אין, אבל הגיוני שגם פלייאוף. מולה הגיעה קבוצה שנייה, שהחליטה שהיא זורקת את המשחק הזה, בדיוק כמו העונה לפח.

הפועל הגיעה למשחק במצב רוח טוב. הזרים ברחו מישראל המסוכנת יחד עם המשפחות - ושיהיה ברור: כך בדיוק ארגון צריך לנהוג, ואין לי רבע ביקורת על זה שהם לא בארץ. זה היה משחק קל על הנייר, כזה שיכול לעזור מאוד במאבקי המיקום בפלייאוף, ועל הדרך להחזיר את הביטחון למאמן.

כי כן, גם מאמנים נכנסים לתקופות רעות. גם הם, למרות הג'ל בשיער והחליפה המגוהצת, מאבדים ביטחון. ואין דרך טובה יותר להחזיר אותו מאשר לפגוש קבוצה שמגיעה ללא רכזים בסגל, ובכך להבטיח מעשית את המטרה הגדולה של המועדון: עוד שנה בטופ של אירופה. 

אני יודע, עשיתי מנחוס. לא מאמין בזה.

הרבע הראשון רמז על מה שנראה לאורך כל המשחק: הפועל משחקת חופשי ואוטורו רעב אז אוטורו אוכל. ככתוב, מתנגד לא ממש היה שם, אבל המהלכים הראשונים רק הדגישו והמחישו את פערי הרמות היום ו/או את רמת המוטיבציה שהקבוצות הגיעו איתה. 

הגבוה האמריקאי סיים רבע קליל: ב-7 דקות הוא קלע 7 נקודות, מסר 3 אסיסטים והוריד 2 ריבאונדים. כל מהלכי הפיק אנד רול כשהוא על המגרש נגמרו בזה שהוא מקבל כדור מתחת לסל ל-2 קלות. כאשר ההגנה המביכה של האיטלקים כבר ניסתה לאסוף אותו, הוא היה כל כך עמוק שכל מה שנשאר לו זה רק לבחור איך ולמי למסור. הנה דיש לאיש (איזה כיף של חרוז), הנה קטנה למלקולם, והנה שוב איש לשלשה. קל, פשוט וטוב.

לא היה לו מתנגד, דן אוטורו. צילום: הפועל IBI תל אביב

שלוש דקות לסוף הרבע הראשון, כשבריאנט עשה סל על מורגן, הבנתי סופית שהמשחק נגמר. בריאנט חצב את דרכו לסל בכוח, בסבלנות ובאלגנטיות. הוא הקפיץ את מורגן ושיחרר זריקה מהירה מתחת לסל כדי שניאנג לא יספיק לחסום. בריאנט עשה זאת באלגנטיות ובכישרון, אבל כשבפיגור 10 הפרש ברבע הראשון, שחקן מכדרר 5-6 כדרורים במשך 4 שניות, והמגן שלו נותן לו לדחוף אותו בזמן שהעזרה מגיעה באיחור, אתה מבין שגם אם קיווית, משחק תחרותי לא יהיה פה. 34-19 אחרי 10 דקות.

הרבע השני ממש לא היה שונה. הפעם זה בלייקני, שכבר סיים טוב את הרבע הראשון ובא לשחק את משחק הבידודים שכל כך מתאים לו. צריך להגיד שזה פחות קח את הכדור והשאר מפנים, אלא יותר קח את הכדור אחרי סקרין אוואי והשאר מפנים. שינוי קטן שעושה המון הבדל. כשבידוד מתחיל בתנועה מאורגנת, הרבה יותר נוח לסדר איפה עומד כל שחקן ולאן ללכת כשהעזרות מגיעות. בכל מקרה, לבלייקני זה לא ממש משנה והוא בשלו: עובר שחקנים להנאתו וקולע ג'אמפים למחייתו. 14 נקודות בחצי הראשון, ושני העולמות של הפועל, אחד לפיק אנד רול ואחד לבידודים נראים מצוין.

הפועל סיימה מחצית עם 18 אסיסטים כאשר עונתית, היא עמדה לפני המשחק על פחות מ-17. חריג. 25 הבדל בהפסקה והיה אפשר לוותר על המחצית השניה, בה ראינו את בולוניה מלחיצה בטירוף את הפועל תל אביב, עד שאיטודיס לא יכול היה לעמוד בזה יותר - הוא התיישב על הספסל ונתן לדדאס לנהל את המשחק. טוב נו, הבנתם את הציניות.

מורגן ואלסטון באמת ניסו וקלעו 24 כל אחד, אבל המשחק התנהל במחוזות ה-20 עד 30 הפרש לכל אורכו. היו רגעים שבהם נראה שגם השופטים כבר רצו ללכת הביתה, כשלא שרקו לעבירות בולטות בניסיון לעצור מתפרצות; עבירות כל כך ברורות, שגם המגן וגם המתקיף עצרו לשאול איך לא נשמעה שריקה.

הפועל ניצחה 'רק' ב-18 ורק משהו מאוד, מאוד לא צפוי ימנע ממנה פלייאוף. וכמו שכבר כתבתי - אני לא מאמין בניחוסים.

18 אסיסטים במחצית, חריג. צילום: הפועל IBI תל אביב

הדברים החשובים באמת:

• 32 אסיסטים, 5 שחקנים בדאבל פיגרס ומשחק התקפי שוטף. נכון, לא היה שם יריב ראוי אבל הם יכולים לקחת את הדרך הזאת הלאה למשחקים הבאים ומי יודע, אולי אפילו לסדרת רבע הגמר ולפיינל פור.

  
  

• הישראלים? אין. כאשר האולם ריק ומישהו צועק מהיציע, זה לא משנה אם המאמן דובר את השפה, את הסנטימנט הוא מרגיש מצוין. כשבר טימור וים מדר יושבים על הספסל ושומעים אוהד צורח "מה עם בר?" או "תכניס כבר את ים", אולי יש מי שחושב שזה מעודד אותם, אבל שחקנים בגילם ובמעמדם לא אוהבים שמתייחסים אליהם כאילו עלו עכשיו מהנוער והקהל רק מחכה לראות אותם מעיפים שלשה. יותר מזה: הם מבינים בדיוק כמה אנטי הצעקות האלה מייצרות אצל המאמן שלהם. הסיפור עם הישראלים בהפועל כואב במיוחד כי לעניות דעתי לתומר (כשהוא בריא) וים יש מקום ביורוליג ויש מקום גם בסגל הזה בהפועל. מוזר ומבאס אבל קבוצה ומאמן לא צריכים לבדוק דרכונים לשחקנים.

  
  

• קסלר אדוארדס: 8 נקודות, 7 ריבאונדים ובעיקר הראה שהוא בדיוק מה שהפועל חיפשה וצריכה. 4 ארוך אתלטי עם קליעה משלוש, שיכול לרווח את המגרש ולהתמודד בהגנה עם גארדים, פורוורדים וסנטרים. שחקן מאוד מעניין שיכול לדעתי להיות מאוד משמעותי כשאנחנו מתקדמים לשלבים האחרונים. נכון לעכשיו בינגו של הפועל.

אז לא לשכוח, אם אתם לומדים וטרינריה בסופיה, או שאתם מתכנתים בהייטק, אם קוראים לכם קסלר או סטפאנוס - הכל, אבל הכל אמת לשעתה.