.png)
.png)
.png)
הקבוצה שבישלה אותי
- אלעד הופמן
- 23 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
עברו כבר כמה ימים ובתווך קיבלנו מיני מלחמה עם איראן וסדרת גמר יוצאת מן הכלל. הפלייאוף התחתון הסתיים מעשית ואיתו נפרדנו לשלום מרעננה ומנתניה. אבל הסיפור המרכזי של הפלייאוף הזה ומושא הטור היא - הפועל גליל עליון.
הייתי צריך כמה ימים כדי לעכל, ותשומת הלב שלי, כפי שהבנתם, הופנתה למקומות אחרים. אבל מגיע לקבוצה והשחקנים טור שמוקדש רק להם ולסיפור שלהם, עם הרבה קלישאות ואיך על הדרך, הם בישלו אותי טוב טוב.
כך כתבתי בסיכום אמצע הפליאוף התחתון: "גליל מפסידה לרעננה במשחק פושר של עמיר ושניידרמן שהזכרנו קודם, ושל רועי פריצקי שהגיע מירושלים. מהזרים במילא אין ציפיות לתרומה משמעותית, וכך, במשחק על החיים שלהם מול היריבה העיקרית על ההישארות, גליל נעצרה על 64 נקודות בלבד".
הטקסט עוד המשיך והסביר למה גליל עלולה או צפויה לרדת ליגה. בעיקר חיזקתי את מה שכתבתי וחשבתי עליהם לאורך רוב העונה. אבל כדי להבין באמת את הסיפור של גליל, צריך לחזור להתחלה. ואני לא מדבר על הקיץ ובניית הסגל, על גוני יזראעלי, או על המלחמה בצפון - אני מדבר, כמובן, על היום הטראגי שבו הלך לעולמו רז אדם.
איך אפשר בכלל לתפוס השפעה של מוות בתוך קבוצת כדורסל? הרי כל תרחיש שנקבל ייראה לנו הגיוני בדיעבד. התפרקות מוחלטת של הקבוצה נלקחה לחלוטין בחשבון, אבל גם התעלות והתאחדות תחת הטרגדיה, עם סיום הוליוודי מהסרטים - לא נשמעו מופרכים בכלל, נכון?
במשחק הראשון מאז הטרגדיה, גליל ניצחה את קריית אתא עם משחק אדיר של יובל שניידרמן, שמילא כל סטטיסטיקה אפשרית בדיוק כשהיו צריכים אותו יותר מכל. יובל חטף ממני לא מעט העונה. בואו לא נטעה - מעולם לא טענתי שאין לו מקום בליגת העל, אבל לגמרי לא חשבתי שהוא מסוגל להוביל קבוצה כרכז ראשון להישארות. הייתי בטוח שהתסריט ידוע מראש: אחרי פטירתו של הקומבו גארד שחלק איתו את הובלת הכדור, חשבתי שהעסק גדול עליו ושהוא פשוט יקרוס תחת העומס.
טעיתי. שניידרמן פיזר קצת מלח והכניס אותי ישירות למים הרותחים.
וזו הייתה רק תחילת הבישול. כמה ימים לאחר הניצחון על אתא הגיע ניצחון על נתניה, בפתיחתו של הפלייאוף התחתון. שוב היה זה שניידרמן שהוסיף עוד כמה תבלינים, הוביל את גליל לניצחון, ואותי, להשלמה עם מר גורלי בתוך הסיר.
כנראה שההשפעה של הטרגדיה איחדה אותם, עזרה לאנשים לקבל פרופורציות ולהבין שאנחנו זמניים פה ועוד קלישאות שאמנם נקראות קלישאות, אבל במקרה כזה הן פשוט נכונות. איך עוד אפשר להסביר שני ניצחונות כאלה במאני-טיים, אם לא כהתעלות מנטלית והתמודדות אדירה עם האסון? אי אפשר.
סיפור אדיר זה גליל עליון. מהמקום הכי נמוך שיש, להבטחה כמעט ודאית של עוד עונה בליגת העל.
אבל אז הגיעו שני משחקים שהזכירו שבסוף, עוד לפני האסון של אדם, הסגל של גליל היה חלש להחריד. עכברי הכדורסל הכי "כבדים" בישראל לא באמת יודעים איזה זרים שיחקו שם העונה - חוץ מדי.ג'יי קנדי, כי הוא תמיד משחק שם. והישראלים? אדם, עמיר, שניידרמן ומלמד. בלי חכמה שבדיעבד, מדובר בסגל שערורייתי. העובדה שזה בכלל מפתיע שהם הצליחו לגרד 7 ניצחונות מתוך 26 בעונה הסדירה, רק מחזקת את התחושה לגבי איכות הסגל הזה.
סיפור טוב זה נחמד, ומלחמה במכשולים של החיים זה אחלה, אבל פה זה ספורט וקשה להחזיק תסריט כזה לאורך זמן. מה גם שרעננה, המתחרה הישירה של גליל, נראתה מעולה וניצחה אותה בצדק גמור. הסיפור של גליל, שהתחיל בטרגדיה של החיים עצמם, כבר נכנס בשלב הזה אל שלבי הטרגדיה הספורטיבית.
כעוף החול, גליל התרוממה מהעפר והחליטה שהיא פשוט לא יורדת. היא ניצחה את אותה רעננה כשהיא עוצרת אותה על 68 נקודות בלבד. גליל באה לטרוף את הרעננים: היא ניצחה אותם בכל קטגוריית רצון אפשרית - ריבאונדים, חטיפות ונקודות מהזדמנות שניה. היא באה אגרסיבי והתעללה בחבורה מהשרון בצבע, היא לא השאירה ליריבה שלה סיכוי. היא התאבדה על המגרש, והשאירה עליו הכל. קלישאות ועוד קלישאות, וזה בדיוק - מה שהשאיר אותם בליגה.
היא המשיכה לנצח, הפעם את נס ציונה חסרת העניין, וכך הבטיחה סופית את הישארותה בליגת העל. היא אפילו הספיקה לנצח במשחק חסר חשיבות את נתניה – אבל בעיקר, היא המשיכה לבשל אותי.
הפועל גליל עליון נשארה בליגה. הקבוצה שבה פתחתי את הקריירה המקצוענית שלי, לפני יותר מ-20 שנה, שרדה. ואיתה שרד אזור שלם מוכה מלחמה, שרק רוצה קצת שקט וכדורסל טוב. זה ריגש אותי מאוד, וכל שנותר הוא לקוות שזה ריגש גם את רז אדם ז"ל, שם למעלה.
הטור הזה מוקדש לזכרו של סמ"ר יואב קליין ז"ל מהרצליה, לוחם שריון בגדוד 52, עוצבת 'עקבות הברזל' (401), שנפל בקרב בדרום לבנון ב-19 ביוני 2026.
יואב, שהיה בן 21 בנופלו, אהב כדורסל בכל ליבו. הוא היה אוהד של בני הרצליה ואף שיחק במחלקת הנוער של המועדון. המשחק לא תמיד בא לו בקלות, אבל יואב מעולם לא ויתר, התמיד ונלחם על המגרש – בדיוק כפי שנלחם עבור כולנו.
יהי זכרו ברוך.
תגובות