.png)
.png)
.png)
הישרדות
- אלעד הופמן
- 13 ביוני
- זמן קריאה 4 דקות
חצי פלייאוף מאחורינו, והתחתית של ליגת העל מגיעה לנקודת ההכרעה. לפני שנספר על מה קורה, בואו נוריד את עירוני נס ציונה מהשולחן. הכתומים עשו את שלהם והבטיחו עוד עונה בליגת העל. בעונה מזעזעת מבחינת ניהול ואימון, הקבוצה מהשפלה עשתה את העבודה בדומיננטיות מרשימה. כזו שרק מחזקת את ההרגשה שהם היו חייבים להוציא הרבה יותר מהעונה הזאת. אבל כמו שאמרתי, הם סיימו, ועכשיו דווקא הם, במאמץ או בזלזול שלהם, יכולים לקבוע מי תהיה הנשארת השנייה. מאחור נותרו שלוש: שתיים במאבק חי שתלוי בהן, ואחת שצריכה נס. כמו בסלוגן המפורסם של הישרדות: "להערים. לנצח. לשרוד."
אליצור נתניה
הקבוצה מהשרון הפסידה את שלושת המשחקים שלה, והסיכוי שלה לשרוד קטן כעת מ-10%. אה, ובלי קשר - המאמן שעוד סיפק לה את הסיכוי הקטן הזה, פוטר ביום חמישי האחרון. נתניה נכנסה לפלייאוף התחתון עם שבעה ניצחונות בלבד, אבל עם ניצחון במחזור הנעילה של העונה הסדירה שסיפק לה סוג של תקווה, בעיקר בגלל החולשה של רעננה וגליל.
אלא שאחרי שלושה משחקים, תקווה היא הדבר היחיד שנשאר לה. נתניה נלחמה ושיחקה סביר ביחס לעצמה, אבל בסופו של דבר, הרצון והפחד לרדת ליגה לא הופכים אותך לאיכותי יותר. יש גבול לכמה תחושת הדחיפות יכולה לקחת אותך; דבר אחד בטוח - היא לא יכולה לגרום לך לקלוע באחוזים טובים יותר לשלוש. עזבו טובים יותר, אחוזים נורמליים. אם במהלך העונה היא קלעה ב-30% מחוץ לקשת, אז בפלייאוף התחתון היא... שוב קלעה 30% מחוץ לקשת. היא אפילו הגדילה לעשות ורשמה 5 מ-23 ל-21% מביכים במשחק האחרון מול נס ציונה. אני יודע שחיכיתם לקלישאה החבוטה הזו, אז אין ברירה: ככה לא נשארים ליגה.
במשחק האחרון מול נס ציונה, הצליחה נתניה לעשות שני דברים: הראשון - להבטיח לנס ציונה עונה נוספת בליגת העל; והשני כאמור, להוריד את סיכויי ההישארות של עצמה לרמה של ספרה בודדת. הסיפור של הרבע האחרון, ואם נדייק, של חצי הרבע האחרון, חמש הדקות המשמעותיות ביותר של העונה, מספר את כל הסיפור של נתניה.
4:30 דקות לסיום המשחק, נתניה מפגרת בנקודה בודדת. עד לאותה נקודה ללא איבוד ברבע הזה. אבל אז זה התחיל: מסירה רעה של אור קורנליוס ושלשה של ווייס העלתה את נס ציונה ל-4 הפרש. נתניה לא הרימה ידיים, אבל עד לסיום הוסיפה עוד ארבעה איבודים ובסך הכל חמישה איבודים בחמש הדקות הכי חשובות שהיו לה העונה. איך אפשר בכלל לדבר על ניצחונות או על הישארות כשבזמן הכי קריטי, בכל פוזשן שני, הקבוצה אפילו לא מגיעה לזריקה?
זה הסיפור של נתניה וזה מה שנזכור ממנה העונה: קבוצה ללא היררכיה ברורה עם 14 זרים שונים שעברו אצלה, עידן אבשלום, אפיזודה מוזרה עם מאמן מיוון, ואלי רבי - האחרון שפוטר. הסגל הישראלי היה חלש, כשבנתניה הלכו על עמית גרשון ואור קורנליוס כישראלים הבכירים. תוך כדי תנועה הגיעו תוספות שהיו אמורות לעזור, כמו בניה סרור או מוריס קמפ, אבל כמו שהבנתם - זה לא באמת הרים את האיכות.
אפילו שלושה ניצחונות בשלושת המשחקים שנותרו לא מבטיחים להם הישארות.
ההימור שלי: יורדים. (הימור מטורף)
סיכויי הישארות: 4%.
גליל עליון
אחרי הטרגדיה הנוראית שהכתה בקבוצה מכפר בלום, הייתי בטוח שגורלה נגזר. לא חשבתי שהם יוכלו להתאושש מזה, בטח בשילוב חוסר האמונה האישי שלי בסגל שלהם, סימנתי אותם כיורדת הבטוחה. אבל גליל התאוששה בצורה מדהימה, ובמיוחד שני שחקנים שחטפו ממני פה אישית: שחר עמיר ויובל שניידרמן. לא שחשבתי או כתבתי שאין להם מושג, אבל הרגשתי שביחד עם רז אדם ז"ל, זה פשוט שילוב לא מספיק טוב כדי להוביל קבוצה להישרדות. מאז זרמו הרבה מים בירדן (סליחה), וגליל הגיבה לאסון בצורה מעוררת כבוד.
רגע לפני הפלייאוף התחתון, וכמה ימים בלבד אחרי הלווייתו של אדם, גליל ניצחה את קריית אתא. מיד לאחר מכן, במחזור הראשון של הפלייאוף, הם ניצחו את נתניה. בתוספת ההפסד של רעננה לנס ציונה, הרגשתי שהסיפור הזה - של קבוצה שמתאחדת בגלל טרגדיה, של צמד ישראלים שעושה את הסטפאפ במאני טיים, וכל זה באזור מוכה מלחמה, יסתיים כמו סרט הוליוודי.
קאט לאמצע הפלייאוף התחתון ולמשחק האחרון ששוחק. גליל מפסידה לרעננה במשחק פושר של עמיר ושניידרמן שהזכרנו קודם, ושל רועי פריצקי שהגיע מירושלים. מהזרים במילא אין ציפיות לתרומה משמעותית, וכך, במשחק על החיים שלהם מול היריבה העיקרית על ההישארות, גליל נעצרה על 64 נקודות בלבד.
את היפוך המומנטום לרעתה של גליל אפשר להסביר אולי באותו אופן שבו הסברנו את נתניה: סיפור טוב ומרגש יכול להחזיק אותך עד גבול מסוים, אבל הוא לא באמת משפר את האיכות המקצועית שלך. כנראה שלנצח את אתא ואז את נתניה השבורה זה לא באמת מומנטום אמיתי, אלא בעיקר סדר משחקים נוח.
ועדיין, גליל עוד לא אמרה את המילה האחרונה. המשחק הבא שלהם מול הקבוצה הבאה שנסקור, רעננה, יקבע כנראה את גורל שתי הקבוצות. למרות שלטעמי הסיכויים נוטים יותר לכיוון הקבוצה ממטרו ווסט, לא מדובר בהפרשי רמות כאלה גדולים. נחכה ליום ראשון.
ההימור שלי: יורדים.
סיכויי הישארות: 40%.
מכבי רעננה
ה-סיפור של הפלייאוף התחתון, בלי שום תחרות. זו הקבוצה שהתחילה את משחקי ההישרדות מהמקום האחרון, עם שישה ניצחונות בלבד. בנוסף לכל הצרות, למשחק הראשון חואקין שוכמן לא הגיע עקב הולדת בתו, וכך נוצר מצב שגליל מנצחת את נתניה בעוד רעננה מפסידה לנס ציונה. זה היה נראה כאילו שום דבר כבר לא יוכל להציל אותה.
אבל רגע, יש משהו משמעותי שלא נגעתי בו: בסיכום העונה הסדירה שלי, כאשר בחרתי דמות אחת מכל מועדון שתספר את הסיפור של הקבוצה שלה, ברעננה בחרתי בג'ו רגלנד. כתבתי אז כמה אני מצטער בשבילו שהוא תקוע בקבוצה כל כך חלשה, ואיך רק בשנה שעברה הוא זכה ביורוקאפ ועכשיו הוא כנראה ירד ליגה עם רעננה.
חשבתי שהמפתח של רעננה להישארות הוא התעלות של רגלנד בפלייאוף התחתון. טעיתי. הגארד, שעדיין לא שוחרר רשמית אלא רק הוקפא, עוד הספיק לשחק במחזור האחרון של העונה הסדירה, אבל מאז מי שלקח את מקומו בהובלת הכדור וניהול ההתקפה של גוני יזרעאלי הוא מאט קולמן. הרכז הפנטסטי הזה מעמיד ממוצעים אדירים בפלייאוף התחתון: 15.5 נקודות ו-8.6 אסיסטים למשחק. לטעמי הוא השחקן הטוב ביותר בפליאוף התחתון.
רעננה, שהייתה נראית חסרת סיכוי במשחק הראשון מול נס ציונה (במיוחד בלי שוכמן), חזרה בגדול וניצחה בצורה משכנעת מאוד את שני משחקי המאני-טיים שלה. פתאום, היא נמצאת מעל שתי היריבות שלה. מעבר לניצחונות, משהו שם פשוט נראה מחובר. בסופו של דבר, לצד קולמן יש לרעננה שני ישראלים מנוסים וקשוחים כמו וורקמן ושוכמן, זרים איכותיים בעמדות הפנים כמו וויליאמס ופרימן וביחד עם הטירוף על הקווים של גוני - מצבם טוב. לא מזהיר, אבל בהחלט טוב.
ההימור שלי: נשארים.
סיכויי הישארות: 53%.
עירוני נס ציונה
ראה פסקת הפתיחה. מהמר שהם ינצחו את המשחק הקרוב על נתניה השבורה ויפסידו פעמיים לגליל ורעננה.
נכנסים לשבוע הכי משמעותי מבחינת קבוצות התחתית שיהיה יהיה בהצלחה. אחת משלוש תוכל לנגן את דסטניז צ׳ילדס במסיבת הסיום
תגובות