.png)
.png)
.png)
תורת המשחקים
- אלעד הופמן
- 18 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
אימון בוקר בתל אביב: אסיפה טקטית לפני שיוצאים להשליך קצת לסל. שחקנים שעוד לא התעוררו מול מאמן ועוזרים שצופים בווידאו של המשחק הראשון. מה אתם הייתם אומרים שם?
את סיכום המשחק הראשון יכולתם לקרוא כאן, בטורים הנהדרים של אהרל'ה והאוזמן. יכולתם אפילו לראות בלייב את הירש, האוזמן ואותי מנסים להנפיק תובנות דקה וחצי אחרי הבאזר. אז בטור הזה ננסה להיכנס לראש של שני המאמנים: מה הם אומרים, איך הם אומרים ולמי, ואולי אפילו - מה הם לא אומרים.
מתחילים.
כשחושבים על קבוצה שהייתה כל כך דומיננטית במשחק הראשון, קל לחשוב שלמאמן שלה יהיו חיים קלים בהכנה למשחק הבא. הרי מה הוא כבר צריך להגיד? מילה טובה לג'ונדי? הקפטן בצהוב כל כך מחויב, שהוא ממש לא צריך לקבל מחמאות. אולי לבקש מריימן יותר האסל? נו, באמת. בואו, לקטש אין באמת עבודה ביומיים האלה - רק לבוא למגרש ולאמן.
כמובן שאני לא חושב שזה מה שיקרה, ואני בטח לא חושב שזו צריכה להיות הגישה. בלי קשר לעובדה שזה לא באמת עובד ככה, מאמנים הם פרנואידים מטבעם. לבוא ולהגיד לשחקנים משפט כמו "פשוט שחקו אותו דבר" - זה משהו שהם לא מסוגלים לעשות. וכאן בדיוק אנחנו נכנסים לדילמה של ה"מה, איך, כמה ולמי". כל ניסיון החיים והפסיכולוגיה בגרוש יצטרכו לעבוד שעות נוספות אצל קטש, כשהוא יעמוד היום מול השחקנים שלו.
ברמת הכדורסל ברור שאסור לשנות קונספט, מכבי תישאר עם אותם זרים ותעשה את אותם דברים שעזרו לה להביס את הפועל ביום שלישי. זה ברמת ההתאבדות המקצועית לרשום בהפתעה גמורה את ווקר. אין שום סיבה להחליף את הנקינס בסנטוס פתאום. אז נשארנו עם כדורסל נטו ופה קטש צריך להיות מוכן להתאמות שיביא המאמן היווני.
דימיטריס איטודיס יגיע עם התאמות מקצועיות למשחק הזה, אין לו ברירה. במשחק הראשון כלום לא הלך להפועל - וזה קרה במידה רבה בזכות תוכנית המשחק של הצהובים, אבל גם בגלל שלא באמת הייתה תוכנית ב' אצל האדומים. מכבי חנקה את מיציץ' ומדר, וכל מה שהיה נראה כל כך טוב מול ראשון וירושלים - נראה כל כך רע ביום שלישי. מכבי לקחה החלטה שהשניים האלה לא יראו זריקה אחת קלה, וזה הגיע בעיקר בזכות התחיבות אמיתית מהשחקן ששמר את עמדה מספר 4, שאותה איישו אצל הפועל גינת, ווינרייט ובלייזר.
3/8 הם לא נתון כזה גרוע, וזה בדיוק מה שקלעה השלישייה שדיברתי עליה בפסקה הקודמת. אלא שרוב הזריקות האלו הגיעו ממסירות של "אין ברירה", ולא מתוך תרגיל מתוכנן או ריווח נכון של ההתקפה. נגד ירושלים, הפועל הציגה התקפות זורמות ויפות שבהן הכדור זז מיד ליד, וכמה שחקנים באותה התקפה "נגעו בצבע", כמו שאומרים.
כאן? העזרה של מכבי על צמד הרכזים של הפועל הגיעה כל כך מוקדם, והספייסינג היה כל כך גרוע, שהרבה פעמים ראינו מסירה קצרה ממש צעד אחד בתוך הקשת לפורוורדים לשלשות. הן אמנם נכנסו באחוזים סבירים, אבל כמה החטאות קריטיות בשיא המומנטום הצהוב נראו רע ובעיקר עזרו לייצר, כבר בחצי הראשון, תחושה של משחק גמור.
אז מה אפשר לעשות נגד זה? קודם כל, להעמיד את השחקן בפינה, שם השומר שלו יצטרך לעשות את הדרך הארוכה ביותר כדי להגיע לעזרה. דבר נוסף: השחקן של הפועל יוכל לחתוך לסל ולייצר יתרון מספרי דווקא בתוך הצבע. הדבר הכי גרוע הוא להעמיד אותו בווינג - 45 מעלות לסל. שם, הנזק שריימן או הורד (ששמרו על העמדה הזו) יכולים לעשות להתקפה של הפועל הוא מקסימלי, והם יכולים לעזור בלי לאבד קשר עין עם השחקן שלהם.
אפשרות נוספת וחשובה היא לדרוש מאותה שלישייה לקחת אחריות על הזריקות שלהם. שוב, במשחק הזה האחוזים עוד היו סבירים, אבל כאשר מקבלים כדור חופשי, אפשר גם להמשיך ממנו לפיק אנד רול צדדי או בפינה; כשהמגן שלך רחוק ממך, זה אמור לייצר המון מרווח לגארד עם הכדור. פשוט, נכון?
אוקיי, זה נחמד ויפה, אבל אם הפועל רוצה להגדיל את הסיכויים שלה, היא חייבת להגביר את הקצב. בשביל זה היא צריכה שני דברים: לשמור על הכדור ולקחת ריבאונד - משהו שהיא עשתה בצורה מזעזעת במשחק הראשון. ועל זה איטודיס ידבר בטוח. אבל כאן יש הרבה עניין של תשומת לב וריכוז ולאו דווקא התאמות טקטיות ברמת המיקרו. הפועל תנסה לרוץ ומהצד השני לא ירצו לתת לה.
מכבי, מבחינתה, חייבת ללכת חזק על מה שעבד לה במשחק הראשון. היא חייבת לתקוף את הגארדים העצלים של הפועל, וללכת חזק לריבאונד התקפה, זה המפתח העיקרי למנוע מהפועל לרוץ. ככה, הצהובים יאלצו את האדומים לשחק שוב ושוב בהתקפה עומדת, מול ההגנה החזקה והחונקת של מכבי.
בקיצור, קטש ואיטודיס מנהלים פה משחק שבו כל צד יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות, ומה הצד השני יעשה נגדו. התאמה להתאמה - הרבה תורת המשחקים. ואולי? אולי זה בעצם הרבה יותר פשוט מזה. אולי זה: "בואו נעשה את מה שאנחנו הכי טובים בו". היום בערב נדע מי התאים, מי לא, למי זה עזר ולמי פחות.
בהצלחה.
תגובות