מדרגים את קטש ואיטודיס. החלק השני

בחלק הראשון של הטור ניסינו לדרג את הכדורסל של איטודיס וקטש, באופן יחסי לשאר קבוצות ומאמני היורוליג, בהתאם לפרמטרים סטטיסטיים שונים. התמקדנו במצבים שהגדרנו נייחים, היינו מהלכים שאחרי פסק זמן (יענו ATO), הכנסת כדור שמדמה תרגיל "רגיל", כלומר הכנסת כדור מהצד (המכונה סיידליין) והכנסת כדור ברמת המצב המיוחד, קרי בייסליין אאוט. פייר? המסקנות המרכזיות היו שהקבוצות הטובות לא ממש רלוונטיות לנקודות הללו. אוקיי. אז אם לא נייחים, הפעם ננסה ללכת לכיוון של המצבים הניידים. אבל לא, לא כאלו.

האזינו להאוזמן מקריא את הטור

11:25

https://www.youtube.com/shorts/Us5GYlN9aCU

ההתקפה המסודרת?!

מכל הפרמטרים השונים שבהם נלך אל דירוג סינרג'י כדי לנסות ולדלות ממנו תובנות, אני חושב שכאן נקבל את האינדיקציות הכי מעניינות. לא בטוח שהכי משקפות, אבל ודאי שסופר מסקרנות. הקיצר, יצאנו לבדוק, מספרית ודירוגית, את רמת הביצוע של הקבוצות בהתקפות שמוגדרות כמהלכים על חצי מגרש. בישראלית קוראים לזה, שלא בצדק, התקפה "מסודרת".

ובכן, נתחיל בנקודות פר פוזשן/מהלך, רוצה לומר PPP: 

רגע רגע רגע רגע. זמן למסגר: ההתקפה המסודרת של איטודיס והפועל תל אביב, זאת שבה משחקים 5 מול 5 על חצי מגרש, היא הכי יעילה – ובפער – בכל הליגה השנייה בטיבה בעולם. כן, זאת שבה מכדררים בלי הפסקה, זאת שבה נראה שרק הולכים לפי תורות. איטודיס וסיסטם המיקרו והכדרורים שלו = הדרך הכי יעילה לייצר נקודות ביורוליג. חד משמעית. ואיתו היא מנצחת. זה בא לידי ביטוי בכך שהאחוזים שלה ל-2 נקודות הם הכי טובים במפעל. וגם ל-3 סופר סבבה, כי שם היא רביעית. כולל כשהיא מיידה ככה:

https://www.youtube.com/shorts/rF3du2_fTDU

אבל רגע. כתבתי כבר רגע רגע רגע רגע? כי עכשיו נלך לנתונים אבסולוטיים, כלומר כמה נקודות בסך הכל קולעת כל קבוצת יורוליג ממהלכי חצי מגרש, פר משחק. שימו לב בבקשה: 

אם כך, יונית, מהפך. כשאנחנו מחפשים את ההתקפה ה"מסודרת" הכי יעילה במפעל ולא מחלקים לפי כמות המהלכים במשחק, המנצחת הגדולה היא מכבי תל אביב. היריבה באדום נותרת עדיין בצמרת הסופר גבוהה, אבל ההתקפה של קטש היא זאת שמנצחת, ב-2 נקודות ומעלה. ואם כבר הסיפרה 2: את הנתונים האדירים שלה בהתקפה המסודרת, מכבי תל אביב משיגה למרות שאחוזי הקליעה שלה מהשדה אינם מרשימים, לשון המעטה. היא מדורגת במקום ה-8 במפעל באחוזים ל-3, שזה בסדר. היא מדורגת במקום ה-18 ל-2 נקודות. שזה לא בסדר. ועדיין, היא מבצעת מצוין. היא מבצעת איכותי. היא מבצעת יעיל. והיי, שלא תגידו שלא אמרנו, היא הרי זאת שקולעת, בממוצע, הכי הרבה נקודות למשחק (90.4).

הנה, קחו דוגמא מתוך עמוד הכדורסל האדירBLIND PIG BASKETBALL (אל תגידו לי שלא נרשמתם עדיין):

https://www.youtube.com/watch?v=lYRdXmgjmP0

ועוד משהו קטן על 2: הפרש הסלים הממוצע של מכבי תל אביב הזאת, עונתית, עומד על מינוס 1.4 נקודות פר משחק. כזכור, היא מייצרת העונה מאזן היסטורי והיסטרי של 12 נצחונות מתוך 14 משחקים צמודים (1-5 הפרש). כשזוכרים את המספרים האלו, מבינים שגם עליונות של 2 נקודות על פני היריבות היא עליונות ששווה המון.

בדד אלך?

אחרי שביססנו שההתקפה של הפועל תל אביב היא היעילה ביותר פר מהלך ומאחר שאנחנו יודעים מה מאפיין את האיטודיס בול, המהלך המתבקש הבא הוא לבדוק את נתוני הבידודים המכונים אייסוליישן.

נתחיל, כפי שכבר התרגלנו, ב PPP. בנקודות פר מהלך:

פייר? הכי צפוי בעולם. מונאקו של ג'יימס וכו, דובאי של בייקון וגו, הפועל תל אביב של בראיינט ודו. צפוי. וגם המיקום של מכבי תל אביב, למרות היכולות של ווקר וקלארק ובגלל האופן שבו היא משחקת, צפוי לחלוטין.

העניין הזה מתחדד עוד יותר כשהולכים לנקודות פר משחק, היינו לסך הכל הנקודות למשחק ממהלכי בידוד:

המגמה כאן לגמרי ברורה ומתחברת עם המסקנות אליהן כבר הגענו. הפועל תל אביב מכדררת ומבודדת הכי טוב שיש. וזה חלק בלתי נפרד ממידת היעילות הקטלנית שלה במשחק ההתקפה על חצי מגרש. מכבי? פחות בעניין. מעניין מה היה קורה, ברמת הווקר, אם הייתה יותר. בעצם, לא מעניין בכלל, כשהיא אוחזת במאזן הכי טוב במפעל מזה שבועות וחודשים.

לרוץ מהר 

כל זאת על חצי מגרש. כל זה בכדורסל של חמישה מול חמישה, שאולי אפשר להגדיר אותו לפעמים ככדורסל של אחד על אחד. מה לגבי החתירה למשחק מהיר? מה לגבי נסיון ללכת על יתרונות מספריים ומהלכים קצרים? אנחנו הרי יודעים שהקבוצה של מיציץ' וכו אוהבת את הכדור שלה קרוב, מוקפד ומוקפץ. אנחנו הרי יודעים, ולו ברמת ההתרשמות נטולת הנתונים, שמכבי תל אביב דווקא ניידת בהרבה. אוקיי, אז עכשיו הנתונים:

רמת היעילות של קבוצות היורוליג, במהלכי התקפת מעבר/ טרנזישן, פר מהלך (PPP):

נתונים מאוד מעניינים. מצד אחד, השלישיה הראשונה היא לאו דווקא כזאת שמורכבת מקבוצות שרצות בטרוף. מצד שני, הפועל ומכבי תל אביב, כשהן רצות, אינן יעילות במיוחד. ומה לגבי נתונים מוחלטים, או במילים אחרות: כמה נקודות במעבר הן מצליחות לייצר לאורך משחק שלם?

אוקיי. כאן זה כבר מסתדר יותר, ולו ברמת הצמרת. ולנסיה ופריז, לא בסדר הזה, רצות כמו משוגעות. או יותר נכון, רצות כשיטה. וגם אם מידת היעילות שלהן איננה מושלמת, הן עדיין מייצרות המון נקודות קלות ומהירות. כמה יותר? 8 נקודות יותר מהפועל תל אביב, למשל. וקטש? לא. כלומר רצים, אבל במידה. וכן, זה קשור גם בנתוני ריבאונד הגנה. ואיטודיס? לא. פשוט לא. עכשיו, תארו לעצמכם שהפועל תל אביב, מעבר לקליניות שלה כשעוברים למוד של עמידה בואכה הליכה, הייתה גם מתבלת בעוד איזה פוזשן או שניים או שלושה, שבהם היא מזיזה עצמה מהר יותר כדי להשיג עוד כמה נקודות קלות יחסית. האם זה היה פוגע באחוזי הביצוע הכלליים?

רצים? לא. פשוט לא. צילום: הפועל IBI תל אביב

כמה פעמים

הבנו איך הפועל תל אביב מנצחת משחקים, לפחות בכל הקשור להתקפה. על חצי מגרש. בבידודים. מכאן גם מגיעה הדומיננטיות שלה בכל הנוגע לאחוזים ל-2 נקודות במפעל (מספר 1, כן?). הכל ברור לגמרי. מה שעוד לא הבנו, לאור המספרים שהבאנו עד כה, הוא איך עושה את זה הקבוצה אשר בצהוב. שכן, מבצעת נהדר בהתקפת חצי מגרש פר משחק. שכן, כזכור, פשוט קולעת יותר מהאחרות. אבל איך? 

אז נכון, מכבי תל אביב לא מייצרת הרבה נקודות מהתקפות מעבר, אבל היא כן מתקיפה הרבה יותר מאשר מרבית היריבות שלה. הנה, תראו את נתון כמות ההתקפות/פוזשנים של כל קבוצת יורוליג בממוצע למשחק:

איך מגיעים ליותר התקפות? במקרה של הצהובים, התשובה מגיעה גם מענייני קצב. כשאני אומר קצב, הכוונה במקרה הצהוב היא דווקא לתסיסה שהיא יודעת לייצר כשהיא נכנסת לתוך משחק ההתקפה שלה. כאן, רמת הביצוע כשהריקוד מתחיל, מיד לאחר קו מחצית המגרש, גבוהה במיוחד. 

ומענייני ריבאונד ההתקפה. כאן, צריכים לשים כוכבית בכל הנוגע לענייני הפוזשן, כי הנוסחה פה מעט מסתבכת. בגדול, פוזשן נספר מתחילתו עד סופו. בפועל, לא ממש. בכל מקרה, אין אפשרות אמיתית להתעלם מההליכה השיטתית אל ועל הקרש, כדי להשיג כדור שני ושלישי, כמשהו ששם אותה במקום הרביעי בקטגוריה החשובה. ובכל מקרה, אין עוד אף קבוצה במפעל הזה, למעט הכוכב האדום בלגרד, שמייצרת יותר נקודות מריב' התקפה. אין אף קבוצה במפעל, כולל הכוכב האדום בלגרד, שמגיעה ליותר פוזשנים בזכות ריב' ההתקפה מאשר מכבי תל אביב. אותה מכבי תל אביב שמגיעה ליותר זריקות מהשדה בזכות ריבאונד ההתקפה. חשוב, לא?

עוד ריבאונד התקפה של בריסט, ועוד נקודות מריבאונד התקפה. צילום: מכבי Rapyd תל אביב

סיכום ביניים

איטודיס וקטש הם שני מאמנים שטובים בכדורסל. ששונים לגמרי, האחד מהשני, בכדורסל. השיטה ההתקפית, למרות שלפעמים קשה לאבחן אותה כשיטה, של הפועל תל אביב – או שמא לומר בוודאי בשילוב עם הכשרון יוצא הדופן שיש שם – מביא אותה למצב שבו היא דומיננטית מאוד באלמנט סטטי. עם האחוזים ל-2. עם רמת הביצוע של הבידודים. בלי לרוץ. כשיטה.

מה שיוצא דופן בשיטה של קטש, עם חומר השחקנים המוגבל בהרבה שלו, הוא שהנתונים שנובעים ממנה הם אבסולוטיים יותר. בזכות כמה אלמנטים פשוטים, היא קבוצת התקפה אדירה. לא באחוזים, לא פר פוזשן, אלא בסך הכל. בנקודות שהיא קולעת, בתרגילים שהיא מבצעת. לא בנייחים, אבל בסוג של ניידים. וזה לפני שישבנו על נתוני הפיקנ'רול. אה, וגם לפני שמדדנו נתוני הגנה. אולי באמת צריכים להמשיך לחקור. נעשה גם חלק ג'? 

עד כאן להפעם. שיהיה לנו טוב.