זה המאמן כשטוב. זה המאמן כשרע. השיח סביב מידת ההשפעה של הקואץ' אשר מחוץ לקווים, על התצוגות של השחקנים אשר בפנים, רלוונטי ומעניין תמיד. כשמדברים על הכדורסל שלנו בכלל ועל הנציגות בליגה השניה בטיבה בפרט, כלומר הפועל תל אביב של איטודיס ומכבי תל אביב של קטש, הדברים הופכים להיות גם אמוציונאליים. אם רק היה לקטש את הכסף של האדומים. אם רק היה לאיטודיס את הריימנים של הצהובים, נגיד. אז, אוהו, מה היה קורה. מאמנים באירופה, מאז והלוואי שגם לתמיד, זה משהו ששווה חגיגה. בטקסט הזה, ננסה לחגוג קצת במספרים. לכו תדעו, אולי נצא גם עם מסקנות.

האזינו להאוזמן מקריא את הטור

12:46

רגע לפני דאבל וויק קריטי, לא פחות מכך, לעתידן של הישראליות בליגה השניה בטיבה בכלל ואולי גם לעתידם של שני המאמנים אשר על הקווים בפרט, החלטנו לצאת ולבחון את העניין – סטטיסטית. בדיקה פשוטה. בדיקה של דירוגים. מאגר הנתונים של סינרג'י, כמו כל מאגר נתונים שיצא לי להכיר, משופע בבעיות. רובן נובעות מכך שלא ניתן לסמוך על אלו שמתייגים ומסמנים את המהלכים אשר על הפרקט. כשהם טועים, והם טועים, נוצר כאן ניתוח ולעיתים מומצאות גם "תובנות" ברמת היש מאין. ועדיין, כמה מחזורים לסיום וכשבנק הנתונים רווי אינפורמציה, אפשר לנסות ולבדוק מי עומדת איפה ובאיזו קטגוריה. איזה מאמן טוב, ובמה. היום, למשל, נתחיל בניתוח המצבים הנייחים. באמא.

נקודות אחרי פסקי זמן, יענו ATO

פסק הזמן. אין מצב סטטי שגורר יותר התייחסות מהמלהגים. כי תראה איזה תרגיל יפה ההוא ביצע אחרי פסק זמן. ותראה איזה בלאגן אצל המאמן ההוא אחרי פסק זמן. בשביל זה הוא לקח טיים אאוט, בשביל זה? בארצות הברית, המלך המודרני יחסית של רובריקת המה קורה אחרי פסק הזמן היה הקואץ' ד'אז בראד סטיבנס, שהוכיח שבלצייר הוא טוב. כנראה שבלאמן פחות. בכל מקרה, העלם היה חכם מספיק כדי לעזוב את העבודה המחורבנת הקודמת לטובת דברים שעושים רק במשרד.

אז שוב: ATO = מהלכים שאחרי פסקי הזמן. ואם אמרנו סטיבנס, הנה תרגיל הכנסת הכדור שקיבל את שמו של המאמן לשעבר, אחרי שכל העולם ואחותו חיקו את המהלך פעם אחר פעם. חלק מהם גם הבינו למה. חלק מהם, לפחות פרשנים דוברי אנגלית, גם ידע לזהות את התרגיל ולא להתבלבל בינו לבין אחר.

למען הסר ספק, כשאנחנו אומרים ATO, הכוונה היא לא רק לתרגילי הכנסת כדור מכאן או משם, אלא לכל מהלך שמגיע לאחר עצירה שכזאת. למשל המהלך היפהפה הזה של קטש ומכבי, שמסתיים בפרונט קאט/ דנילוביץ' קאט/ FACE קאט האדיר הזה, באדיבות החבר שלנו אודי הירש ואתר ה BLIND PIG שלו (מה, עוד לא נרשמתם?!).

או תרגיל הטווירל זום המהפנט של איטודיס והפועל תל אביב שלו, כולל השרטוט המלווה.

אוקיי. תיכף נמשיך להרבות במילים והמחשות. לפני כן, זמן הנתונים.

נתחיל מהדרוג הרלוונטי של קבוצות היורוליג, על פי סינרג'י, בנקודות שלאחר פסקי זמן. ליתר דיוק, מדד ה PPP, כלומר נקודות פר מהלך אחרי פסקי זמן. כאן, ודאי, נמצא את המאמן שהכי טוב ב, לא יודע, תראו לבד:

עצירה מתודית. על פי הטבלה שהראנו עכשיו, מלכת פסקי הזמן, באופן יחסי לכמות המהלכים שהיו לה, היא ריאל מדריד. שללא ספק היא גם מהקבוצות הכי מרשימות במפעל. ז'לגיריס ומונאקו, מנגד, מדורגות באופן שחורג מעט ממיקומן/מעמדן הנוכחי בטבלה. המצב אצל הפועל תל אביב בדיוק הפוך. ומכבי? וקטש? וואלאק, כמעט זהות מוחלטת למקום שבו צועדת היא כיום, בגאון.

עוד עצירה, הפעם לטובת תובנות ראשוניות: סקריולו הוא מאמן אולד סקול. אחד כזה שיודע, אוהב ומתעקש על "תרגילים" במשמעות הישנה שלהן, כלומר מהלכים בהם יש תנועה, חסימות וכו'. מהבחינה הזאת + רמת הכשרון של הקבוצה שלו, הנתונים סופר הגיוניים. ז'לגיריס, השנייה, אף היא קבוצה שחרטה על דגלה את ה"תרגיל", שבמובן מסוים הופך אותה לשווה יותר מאשר סך חלקיה. מונאקו? אהה, קשה יותר לייצר תובנות בהמשך לשינויי המאמנים ולקרחנה הכללית שם.

מצד שני, כנראה שסקריולו לא לוקח מספיק פסקי זמן, כי שימו לב להבדל הגדול כשהולכים לנקודות פר משחק ולא פר פוזשן. כלומר כמה נקודות קולעות הקבוצות בסך הכל, על פי משחק שלם, להבדל מחלק יחסי. כי כאן, צועדות במקום הראשון (במשותף) מונאקו ודובאי (?!). מקום שלישי – אנאדולו. מקום רביעי – בסקוניה.

כלומר, מבין 4 המובילות על פי הדרוג הזה, 2 החליפו מאמן בהמשך למשבר שעברו. חשוב מכך, ולו כפי שנראה נכון לעכשיו, הרביעיה המובילה בנקודות מפסקי זמן למשחק – כולה מורכבת מקבוצות שלא יהיו בפלייאוף או בפלייאין היורוליג! הלו, מי בכלל אמר שקבוצה, כל קבוצה, צריכה פסקי זמן?

טיים אווט זה טריקי. לאחד זה גן עדן לאחר גיהנום. תשאלו את כריס וובר.

אה, שכחתי את נתוני הנקודות פר משחק ממצבי ATO של הישראליות. הנה הם:

6. הפועל תל אביב

11. מכבי תל אביב. שזה בול המקום שלה כרגע, לא?

עוד עצירה. איך אומרים באמריקאית? אל תעצרו את הנשימה שלכם בכל הנוגע למסקנות מרחיקות לכת בהמשך לנתונים הללו. קודם כל, כאמור, אין מתאם ישיר בין הצלחה במדד לבין הצלחה בחיים או בכדורסל. שנית, וגם את זה חשוב לדעת: על פי מחקרים שונים, היכולת לייצר נקודות אחרי פסק זמן יותר נמוכה מאשר במשחק עצמו! כן כן, שרטוטים שרטוטים, חרטוטים חרטוטים, אבל רמת הביצוע יורדת. למה? למשל כי לא ניתן לרוץ לאחר פסק זמן. למשל כי גם לקבוצה השניה יש הרי זמן להתארגן. למשל כי באופן יחסי, יותר פסקי זמן נלקחים ברגעי הקראנץ' של המשחק, ושם קצת יותר קשה בחיים האלו. למשל כי עדיף פחות ציורים ויותר כדורסל.

חזרנו ליורוליג, כי כך זה גם במפעל הזה וגם במודל 25/26. כלומר, גם כאן וגם העונה, קבוצות מבצעות פחות טוב בהתקפה אחרי שהן נוטלות פסקי זמן. השוויתי בין ה PPPהכללי, כלומר נקודות פר מהלך, לבין PPP של אחרי פסקי זמן. מאחר שהתעייפתי בדרך, דגמתי רק 8 קבוצות: ריאל מדריד, ז'לגיריס, מונאקו, אולימפיאקוס, פנר, פאו, מכבי והפועל תל אביב. מבין כולן, רק ריאל מדריד ביצעה ביציאה מפסקי הזמן טוב יותר מאשר במשחק עצמו. אמרו מעתה, אם כן, פסק זמן זה טוב. להגנה. לא להתקפה.

מכל הקבוצות שנדגמו, בולטת ומעניינת במיוחד הפועל תל אביב, שמובילה את הפאקינג יורוליג במדד הנקודות פר מהלך (1.070 למהלך) אבל, כאמור, רק תשיעית ביציאה מפסקי הזמן. קודם כל, שימו לב לפער האדיר בין מבחן העין, שגורם לרובנו לרצות לדקור לעצמנו את העין למראה התקפת התורות הלא אסתטית, לשון המעטה, שהפועל תל אביב מריצה. לא יפה, לא הגיוני, אבל כן - ממש כן – עובד. למה? הסברים אפשריים בהמשך.

במקביל, כשרואים את ההבדל ביכולת הביצוע הכללית לבין זאת אשר ביציאה מפסק הזמן, ואם נלך בחזרה לפסקת הפתיחה של הטור הזה, אפשר בהחלט לתהות על מה הם מדברים שם עם קואץ' איטודיס.

מהלכי הכנסת כדור מקו הבסיס - BASELINE OUT

כאמור, סינרג'י יודע לדרג את הקבוצות על פי פרמטרים שונים. נניח, מי הקבוצה שכבשה הכי הרבה נקודות ממצב של בייסליין אאוט. או מי מייצרת מהמצב המסוים את כמות הנקודות המקסימלית.

הקיצר, זהו הדירוג הרלוונטי על פי PPP, כלומר נקודות פר מהלך של הכנסת כדור מקו הבסיס:

הישראליות, כאמור, במקום לא רע בכלל. והן יודעות להריץ תרגילים נאים לגמרי.

אגב, אם נלך אבסולוטית, כלומר כמות ממוצעת של נקודות לכל הכנסת כדור מקו הבסיס, הטבלה משתנה לכדי:

הכוכב האדום
אולימפיאקוס
בסקוניה

***************

7. מכבי תל אביב

15. הפועל תל אביב

בעניין הזה, יוער, הקשר בין מידת האסתטיקה של תרגיל הכנסת הכדור לבין נתוני הביצוע שלו, באמת של החיים, די קלוש. הנה, למשל, ציוץ אליו הפנה ידיד המערכת דובי יעקובוביץ', באשר לתרגילים הנהדרים שפרטיזן הנוכחית, המנצחת, יודעת לשרטט ולבצע.

ברמה שנתית, כלומר כולל המאמן הקודם בכלל ובלי קרליק ג'ונס בפרט, פרטיזן מדורגת במקום ה-17 במפעל. פחות טוב.

הכנסת כדור מקו האורך - SIDELINE OUT

כמו בענף אחר, נשארים כאן בענייני המצבים הנייחים. כאן, לכאורה, אפשר לראות את מידת ההשפעה של המאמן – שמכין תרגיל – שמכריז על תרגיל – ולהתרשם מרמת הביצוע. לכאורה. כאן, אגב, צריכים לייצר אבחון משמעותי בין סוגי תרגילי הכנסת הכדור השונים. תרגילים מלמטה, כלומר בייסליין אאוט, לעיתים קרובות הם ברמת המהלך הספציפי, היינו רק לסיטואציה המסוימת הזאת של הכנסת הכדור הזאת. תרגילים מהצד, לא אחת, מתחברים למהלכים הרגילים או מתחילים פשוט כתרגילים רגילים שאותם מסמן המאמן או הרכז. במילים פשוטות, יש קורלציה טקטית הרבה יותר גבוהה בין תרגילים ממצב נייח שבהם הכדור נכנס מהצד לבין מהלכים "ניידים" רגילים של מהלך משחק. אוקיי? אוקיי.

הקיצר, זהו הדירוג הרלוונטי על פי PPP, כלומר נקודות פר מהלך של הכנסת כדור מקו האורך:

גם כאן, אם נלך אבסולוטית, כלומר כמות ממוצעת של נקודות לכל הכנסת כדור מהצד, אז הטבלה נראית אחרת:

מונאקו
אנאדולו
וילרבאן?!

***************

11. הפועל תל אביב

18. מכבי תל אביב

מעניין מאוד לראות את המיקום הנמוך מאוד של איטודיס וקטש בהיבט הזה. כי הנה, תראו את תרגיל הכנסת הכדור הצהוב שכולל פיקנ'רול ספרדי בצד (ומסתיים בזריקה קשה שאללה איסטר) הזה:

או הדבר היפה הזה של איטודיס ומיציץ'.

תרגילים נאים יותר, תרגילים נאים פחות. מסתבר שהפועל תל אביב ומכבי תל אביב לא מנצחות את המשחקים שלהן שם. לפחות לא במצבים נייחים. מונאקו? אנאדולו? נו, מסתבר שמי שמנצח מהצד מפסיד במשחק עצמו. במשחק כולו.

אם כן, סרקנו את שדה הנתונים בחיפוש אחר קורלציה בין מצבים נייחים לבין מאמנים מנצחים. ולא מצאנו. לא מצאנו גם את הייחוד שהופך את הפועל תל אביב לקבוצת צמרת ואת מכבי תל אביב לקבוצה החמה ביורוליג מזה שבועות שהפכו חודשים. כנראה שצריכים להרחיב את החיפוש וללכת לניידים. להתקפות על חצי מגרש. להתקפות מעבר. לקצב משחק. לכמות פוזשנים. ואולי, רחמנא ליצלן, בכלל להגנה.

על כל זאת, ואולי עוד, בחלק השני. בקרוב. שיהיה לנו טוב.

שיתוף:

רוצה להמשיך לקרוא?

יש לנו מחיר מבצע, שנתי או חודשי, במיוחד בשבילך.

נכנסים ועושים מנוי. ממש כאן

כאן

מנוי משלם? להתחברות לחץ

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?

בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.

אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

שי האוזמן

פרשן ומלהג כדורסל כפייתי. לשעבר וואלה, ערוץ הספורט וישראל היום. כיום מדבר אל המיקרופונים של בית הפודיום. הרבה דברים השתנו בתפיסת עולם הכדורסל שלי לאורך השנים והעשורים, אבל האהבה לסאונד חריקת הנעליים על הפרקט ולכדור הכתום נותרה כפי שהייתה בגיל 4.
אחרי הרבה שנים של כתיבה בפלטפורמות של אחרים, הגעתי למסקנה שהגיע הזמן, אומרת אמי, להתחיל משהו חדש. מאפס. בשבילכם ובשבילנו.
שיהיה לנו בהצלחה. שיהיה לנו סנופי דיסקו.