.png)
.png)
.png)
גם קטש מסכים עם בית הלחמי
- שי האוזמן
- לפני 12 דקות
- זמן קריאה 7 דקות
היה זה מאמנה הטרי יחסית של נבחרת ישראל, אריאל בית הלחמי, שהצהיר בפרק ישן של שוט שים מדר הוא הרכז הראשון שלו. כלומר, של נבחרת ישראל. אמירה בעייתית אולי, שיצרה בזמן אמת משבר אמיתי במערכת היחסים מול תמיר בלאט (ושחקן אמיתי). הנחת היסוד הייתה שבית הלחמי מעדיף את מדר גם כי אותו הוא כבר אימן ומכיר ובמיוחד, כנראה, שאיתו מרגיש יותר בנוח ברמת הכדורסל. התזזיתי, האינסטינקטיבי, החתולי וכו וגו ודו. בעצם עזבו. למה ללכת סחור? כי הוא חשב וחושב שים מדר שחקן כדורסל יותר טוב מתמיר בלאט.
כמעט שנתיים וחצי לאחר מכן ומסתבר שגם עודד קטש מסכים. אולי הסכים תמיד. אולי הפנים רק לאחרונה. לא בגלל הכדורסל של, כי הרי תמיר בלאט הוא המוציא לפועל המושלם של הרעיונות ההתקפיים העצומים של קואץ' קטש. לא בגלל מערכות היחסים, כי הרי זה תמיד הרגיש שם משפחה. לא בגלל הכסף, אליו נגיע בהמשך. עודד קטש, כמו אריאל בית הלחמי, חושב שים מדר הוא שחקן הכדורסל הטוב יותר, ובכך הכריע סופית את הדיון, לפחות נכון לחודש יולי 2026. עכשיו, בשוך המהלך שפוצץ כאן את התרדמת סביב הענף ויצר גלי הדף כמותם לא ידענו, צריכים לבדוק מהן המשמעויות של ההכרעה.
במהלך הטור הזה נשים בצד סיפורים/ פושים/ רכילות סביב פרשת המו"מ. מכמה טעמים: קודם כל, אני לא באמת יודע מי אמר מה, עם כל הכבוד לאלו שכתבו בפסקנות. שנית, טבעו של משא ומתן ללכת לכיוונים שמקבלים פרופורציה מעוותת כאשר מציגים אותם באופן חלקי. בטח כשמדברים כסף. כשהכסף מדבר הצדק שותק, נהג לומר אבי זילברמן ז"ל, גדול הסוכנים בכחול לבן. כמה שאני מתגעגע למונאמי. סליחה, סטיתי לרגע. בחזרה לענייני מדר.
לא משנה הטקטיקה של הקבוצה או השחקן או הסוכן שהובילה אותנו עד הלום – הנה מספר עובדות:
ים מדר עומד להרוויח סכומי כסף בלתי נתפסים, שהופכים אותו לשחקן מכבי תל אביב היקר אי פעם (ואני מדבר על עלות השחקן למועדון ולא על שכר נטו). האמת? לא יאמן מה שקרה כאן. לא יאמן ברמת הסיפור. לא יאמן ברמת הדרמה. לא יאמן ברמת הכספים. אני חוזר: ים מדר הופך להיות שחקן הכדורסל (ושוב, במונחי עלות) היקר ביותר בתולדות מכבי תל אביב. אני חוזר שוב: ים מדר, ולא קרלוס ארויו או לוני ווקר או אנתוני פארקר או שארונאס יסיקיביצ'יוס או ניקולה וויצ'יץ' או ברוך סמולר או איציק כהן הגדול, הוא זה שעליו תשלם מכבי תל אביב, אחת מהקבוצות והמועדונים הגדולים ביבשת הישנה, אחד מהמועדונים המעוטרים בעולם, הכי הרבה ששילמה אי פעם. מה לעזאזל. מה דה פאק. מה פה קורה פה?
ים מדר ויתר על סדר גודל של כמיליון דולר לעונה כדי לשחק במכבי תל אביב. נראה לי שהמשפט הזה דורש חזרה וחיזוק. זה לא שים מדר מרוויח כמיליון דולר, שזה המון, אלא שים מדר מוותר על כמיליון דולר. נטו. לעונה. ועוד משהו: החוזה הנוכחי שלו בצהוב משקף שדרוג מינימלי לחוזה הקודם שלו באדום. עוד לפני ההצעה המשודרגת והפסיכית מבית עופר ינאי.
תמיר בלאט קיבל את מבוקשו ברמה הכספית, כשהוא כמעט ומכפיל את שכרו מהעונה שעברה, מה שהופך אותו לשחקן הישראלי השני הכי יקר בהיסטוריה של ליגת העל. הכל, אגב, ברמת משק כנפי הפרפר. אלמלא המחלוקות הגדולות בין מכבי תל אביב לבין תמיר בלאט, שבשל הצעה עלומה (מעניין ממי) דרש ממנה כספים שהיא לא מוכנה לשלם, הוא כבר מזמן מאריך, משדרג את חוזהו וממשיך בצהוב, ברמת עולם כמנהגו נוהג. על פי פרסומים זרים, בלאט ג'וניור התעקש על 1.5 מיליון דולר לעונה, בעוד שהצהובים נעצרו באזור החיוג של בלטה יחידה. משם, אולי בעצם משום מקום, נולדה לפתע אופציית מדר. שבמקרה שלו, אותה מכבי תל אביב כן הסכימה לשלם ואף לחצות את רף 2 המיליון לעונה. יא ראבי.
עכשיו זמן סימולטור. מאחר שהמנצח בדו קרב בין שני השחקנים הנהדרים האלו הוכרע, נתחיל כמובן בים מדר ומכבי תל אביב. לאחר ההחתמות של קולסון, בריסט, דיברתולומיאו (על פי פרסומים זרים) וים מדר, זמן לעדכן. ולא רק את הנתונים של השחקנים החדשים או ההחתמות החדשות, אלא גם את תקציב היעד של מכבי תל אביב, שכבר כעת חוצה ובהרבה את התכניות המוקדמות. אם כן, בהתעלם משער הדולר, ואחרי שהצבנו תקציב יעד שמשקף עליה של 30%, עכשיו מדברים 50% צפונה. הרבה צפונה.
הנה הסימולטור שלנו, בגרסת מכבי תל אביב. אתם יכולים להיכנס אליו ישירות כאן, או אם מספיק נוח, להתעסק בו ממש כאן בטור, כאן למטה. מה שבטוח שכדאי לשתף ברשתות החברתיות את מה שיצרתם איתו, לתייג אותנו, להסביר איך כמה ולמה ואנחנו גם נשמח להתייחס. הוראות בגדול למי שלא זוכר: תגררו שחקנים מחתומים לפוטנציאלים וההיפך, תוסיפו שחקנים חדשים ותבנו את הקבוצה על פי התקציב שגדל כאמור, ב-50% מהעונה שעברה, לפחות. ואם בא לכם, גם את התקציב אתם יכולים לשנות וגם את המחירים של השחקנים, רק שימו לב לענייני נטו מול עלות.
אני לא יודע מה היה יותר דומיננטי בהחלטה של מדר ללכת אל הצהוב. האם הרצון לעזוב את הפועל תל אביב? האם הרצון לברוח מדימיטריס איטודיס? האם הרצון לשחק עבור עודד קטש? אני לא יודע מהי הדעה שלכם, אבל כן יכול לצטט דברים שכתב לי חבר שמבין:
סיבת העזיבה – מאמן
סיבת החתימה – מאמן
בקיץ אחד הפך עודד קטש להיות מכבי תל אביב. זה לא שהוא מציל אותה, אלא שהוא היא. או שהיא הוא. בקיץ אחד הפך להיות עודד קטש מאמן של מיליון דולר. וכזה שעבורו מוותרים על מיליון דולר. לא היה כדבר הזה. ואם קטש הפך להיות הגורו שבעקבותיו הולכים כעת כולם, כלומר גם הבוסים וגם הקהל וגם השחקנים, אז צריכים להתייחס ברוב קשב להחלטה שלו ללכת אול אין על השחקן שפמליית בלאט כל כך שונאת מזה כל כך הרבה שנים. אם קטש אומר, כנראה שכבר אין שאלות.
אם כן, זמן לעבור לשלב השאלות. שאלה א': האם עמדת רכז של ג'ימי קלארק + ים מדר + איפה לונדברג (??) חזקה יותר מג'ימי קלארק + תמיר בלאט + איפה לונדברג (??). התשובה, גם אם תתעכב בשל קשיי השתלבות, אמורה להיות שכן. ברור שכן. קלל שכן. התקפית והגנתית. יודעים מה? לא מרגיש אפילו צורך להסביר, מרוב שזה ברור. זה ברור לקטש. זה ברור למכבי תל אביב. זה ברור, נו. עד לא מזמן, הנחת העבודה הייתה שלפחות ברמת הקליעה יש כאן יתרון משמעותי לטובת הרכז שהיה צהוב לבין זה שעכשיו צהוב. גם עכשיו?
שאלה ב': האם עמדת רכז כזאת מרגישה כמו משהו של טאפ יורוליג? לא בטוח בכלל. לא יודע בכלל. לא. ים מדר הוא פאקינג שחקן. הוא רוקסטאר. הוא פצצת כשרון. הוא יוצא דופן. סבבה? סבבה. שהיה סופר דומיננטי בהעפלה של הפועל תל אביב ליורוליג. שלקח שתי אליפויות בניכר. שנבחר לכוכב העולה של היורוליג. שלקח אליפות אירופה 20U. שנבחר בדראפט. מניח שגם שכחתי מספר דברים. עם כל הכבוד, ויש המון, אין כאן שום נתון מוכח של שחקן שפיץ מוכח. לפחות כרגע.
שאלה ג': בעלות של ים מדר, שהיא מעל 4 מיליון דולר לעונה, אי אפשר להביא משהו יותר טוב? ואם לא יותר טוב, אז לפחות (הרבה) יותר מוכח? לכו לכל החתמה של רכז ביבשת, כולל קודי מילר מקינטייר, ותגידו לי בעצמכם. אני מניח שאם נשאל את מרבית אנשי המקצוע ביבשת הישנה עצמה, אלו שפחות מתרשמים ממאבקים פנימיים בין אנשים עשירים שמדברים עברית, התשובה תהיה חד משמעית, ועל הדרך תלווה בגלגול עיניים.
שאלה ד': מה זה אומר לגבי שארית הסגל? בעידן השטילמני החדש והלא ממש מוכר או ברור, לא בטוח שאנחנו יודעים למה לצפות ברמת היכולת לשמר או לשפר בעמדות הנוספות. פשוט לא יודעים. מה שאנחנו בוודאות כן יודעים הוא שלמהלך כספי כזה יש השלכות. את חלקן מרגישים בהתחלה. את רובן בהמשך. אם ים מדר חוצה את רף 2 המיליון, שחקנים אחרים בכלל ורומן סורקין בפרט עלולים להרגיש איזו צריכה בצד של האגו בואכה חשבון הבנק. ועדיין צריכים סנטרים. ועדיין צריכים להשלים קו אחורי.
אחרי שאמרנו את זה, צריכים להגיד דבר מה נוסף: לכסף יש משקל. תג המחיר החדש ירחף סביבו של מדר. לתג המחיר הזה יש משקל. כשמנצחים ומצטיינים, הכל טוב. כשלא, ידאגו להזכיר לו את זה. ולקבוצה שלו את זה. כשלא, הוא והם יחושו אותו מרחף מעל. טובי השמאים אשר ביציע וטובי המצקצקים אשר מול המיקרופונים יתהו, במידה מסוימת של צדק, איך הגענו למספרים האלו – ומה המחיר אשר שולם במזומן ברמת בניית הסגל. פשוט זה לא. מצד שני, רובנו או כולנו היינו מתחלפים בשמחה עם טרדות מסוג זה. מצד שלישי, למעטים מאיתנו יש האופי יוצא הדופן של ים מדר. שיתכן ויתקשה מול הביקורות. שיתכן מאוד שיגחך ויזמין את המבקרים לסשן קריוקי ומועבט.
ביחד איתו, עם בריסט, עם קלארק, עם קולסון, מכבי תל אביב יכולה לשנות פניה. לייצר פתאום קבוצה אתלטית, שמתחרה גם בצד ההגנתי. להיות רעה. להיות ערסית. לפרטים, מוזמנים לפנות לטור שכתבנו כאן אחרי הצירוף המחודש של קולסון.
אני לא יודע אם ומתי יראה יד אליהו הישן משחקי יורוליג השנה. אני יודע שאם כן, רמת הציפיות והדריכות תהיה גבוהה משמעותית מזו של העונות האחרונות. כי יש יותר כסף. כי יש יותר אופציות. כי יש מאמן שהקהל שלו הולך אחריו בעיניים עצומות ומאמין שהגיע הזמן, אומרת אמי, לפלייאוף בואכה פיינל פור. כי יש שחקנים חדשים או חדשים-ישנים שאהבת הקהל אליהם תגדיל עוד יותר את תחושת החיבור. כי יש כוכב ישראלי חדש שאולי מסמן, בעיניים של מי משוכני היציע, שמכבי תל אביב שלו חוזרת לשאוג. ככה, לפחות, זה נראה בתחילת חודש יולי. מענין מאוד מה מזה ישאר כשיתחיל הכדורסל.
שלוש נקודות לסיום
רק בריאות – לא ניתן לנתק מהארוע הכללי את העניין הבריאותי. מי אם לא קטש יודע מה טיבן של פציעות טריקיות באזור החיוג של הברכיים. אני לא רופא, אבל כו-לם יודעים שיש כאן סימן שאלה מסוים ברמת היכולת של ים מדר להשלים קריירה ארוכה ומוצלחת. כן מכבי לא מכבי, כן הפועל לא הפועל, רק בריאות.
הקהלים – המהלך הזה, ההצרחה הזאת = לא יאמן. לא חווינו דבר כזה מעולם. ואין שום סיכוי בעולם שכל זה היה עובר בשקט ובקלות אלמלא הפועל תל אביב מתנתקת באופן מלא או חלקי מחלקים משמעותיים מהקהל שלה. שבמקום לרדוף את השחקן שמאיים לערוק לשורות הצהובים, אפילו מבינים או קצת מעודדים אותו.
בלאט – כאמור, ברמת התחושה, ברור שלא נעים להפנים שהאבא הלא ביולוגי שלך מעדיף את היריב המיתולוגי שלך. וברור שממש נעים לראות איך משכורת נטו החודשית שלך, זאת שנכנסת לעו"ש, מסתובבת באזורים של חצי מיליון שקלים חדשים. לחודש! כמובן שאת כל המקצועי שלו ושל הקבוצה שלו עוד ננתח ונלוש במרוצת הזמן. אני רוצה לדבר על מורשת. תמיר בלאט הוא סיפור הצלחה יוצא דופן. אף אחד, כולל אף אחד (אוקיי, למעט בלאט וטים בלאט) לא חשב שיגיע אפילו קרוב למה שעשה עד כה במסגרת קריירה פשוט פנומנלית. לא פחות מזה. מצד שני, לא יודע עד כמה הותיר חותם כלשהו במקום כלשהו. עד כמה, אם בכלל, הצליח להתנחל בלבבות. הפועל תל אביב, חולון, ירושלים, אלבה ברלין, מכבי תל אביב. יש שחקנים שעוזבים ומשאירים מאחוריהם שובל של דמעות. יש שחקנים ששוברים לבבות. יש שירי שחקן מהם קשה לאוהדים להשתחרר. ויש שחקנים טובים יותר או טובים פחות שלא מצליחים לגעת. שלא משאירים מאחוריהם מורשת. בחסות מהלכים שחלקם הגדול לא קשור בו, תמיר בלאט הצליח להעשיר את חשבון הבנק שלו ביגטיים ולהעביר את המשך הקריירה שלו לקבוצת יורוליג מצוינת. מעניין אם שם, במחנה היווני, כן יצליח גם לרגש.
רגע. אמרנו יווני, אמרנו בוזוקי אהרלוס. קח רגע הפסקה מהחופש שלך, חבר שלנו, וסכם לנו את הארוע.
עד כאן להפעם. שיהיה לנו טוב.
תגובות