הפועל תל אביב יודעת: עניין של בלייקני, עניין של סטורנסקי או מיציץ', עניין של איטודיס

8:34 לסיום הרבע השלישי, כלומר כדקה וחצי במהלך המחצית השניה, נעזר אנטוניו בלייקני באסיסט של סטורנסקי כדי לדפוק עוד ג'אמפר שיעמיד את התוצאה על 47-45 ויוריד את הפיגור האדום ל-2 בלבד, במשחק שהרגיש בשלבים מוקדמים יותר כמו לא כוחות. כדקה לאחר מכן הלך איטודיס אל הספסל והחזיר את מיציץ' במקום סטורנסקי, והסרבי החזיר כמעט מיד עם פלופ בזריקה ל-3 נקודות שהפך לעבירה טכנית. כמה שניות לאחר מכן, ועוד חילוף: בראיינט במקום בלייקני (שיחזור אלי פרקט די מהר לאחר מכן). כשיחזרו לשחק גם סטורנסקי וגם בלייקני ביחד, על הפרקט, ההפרש כבר יהיה 18 והמשחק יגמר.

האזינו להאוזמן מקריא את החלק הראשון של הטור4 דק׳1x

למה הפסיק לזרוק הבלייקני?

הפיסקה שכתבתי לכם עכשיו, באמת של החיים, באמת מספרת את הסיפור של המשחק הזה. אותו ג'אמפר של בלייקני, ששם אותו על 17 נקודות ברגעים בהם הוא הרגיש הכי בלייקני שיש, היה סל השדה האחרון שהוא יקלע ברבע השלישי. את הנקודות הבאות שלו, בעוד טריצה לפנתאון, כבר יכבוש דקה בתוך הרבע הרביעי, נקודות שיורידו ל-13 בלבד. אחד הדברים המאוסים בתרבות צקצוקי הכדורסל בעברית הוא לדבר על מושג הרכז. שהוא בכלל המרכז. כאילו שלא נשתנה כלום סביב הכדור הכתום בעשורים האחרונים. מצד שני, רק בגלל שזאת קלישאה לא אומר שאין מאחוריה דבר. תומאש סטורנסקי הוא רכז. אחד הדברים שאמורים לאפיין רכז הוא לאו דווקא מספר אסיסטיו או נקודותיו. יש איזשהו חוש, לפחות בתאוריה, שמכוון אותו לדעת מה צריך ומתי.

אז נכון, מתוך 9 האסיסטים של סטורנסקי, היו כאלו שבהם פגע ופגש בבלייקני. למשל, כשתכנן איתו מראש וביצע איתו ביחד ברמת הסימון בעיניים מהלך באקדור נהדר שהסתיים בלייאפ קל מול הגנה שניחשה שהוא עומד לעלות למעלה ואל מחוץ לקשת. ונכון, סטורנסקי הצליח לייצר מהלכים שהסתיימו בנקודות של הבלייקני, במה שנקרא בעגה הוקי-אסיסט, כלומר שסטורנסקי מסר את הכדור שהוביל לאסיסט. למשל כאן, במהלך הראשון שתראו בקטע הזה.

אבל זה לא כל הסיפור. בלייקני, ותשאלו כל אחד ברחוב הספורטיבי בולנסיה, לא באמת צריך שימסרו לו. כשהכפתור במצב ON, רק תביאו את הכדור וזוזו. כשהכפתור במצב ON, שום דבר מסביב לא באמת משנה. הנה, למשל כאן. ביי, אומארי מור.

מרגע שנכנסו לשחק מיציץ' ובראיינט, הם היו עסוקים במיציץ' ובראיינט. בלייקני חזר לפינה והשניים הבכירים יותר ניסו להכניס עצמם למשחק. השני במהלכי האחד על אחד שלו. הראשון במהלכי היידויים משלו. האמת? גם אוטורו גנב שם זריקה לא לעניין, כי גם הוא מרגיש שלא מוסרים, ובצדק. לא היה שם, על הפרקט או על הספסל, מי שיגיד להם לעצור ולחשוב לרגע. וכך נוצר מצב, עם כל הכבוד לטיפולי ההדג' הגבוהים של ולנסיה (כלומר יציאה מאוד גבוהה על בלייקני כשהוא מקבל חסימה ונמצא עם הכדור), עם או בלי פלאג, שהיא בכלל לא הסיפור. במשחק כזה של בלייקני, רק אחד יכול היה לעצור אותו אמש. בעצם שלושה: מיציץ', בראיינט ואיטודיס.

החדשות הטובות הן שהפועל תל אביב מתחילה להבין במה סטורנסקי טוב. היא יודעת לייצר עבורו חסימה גבית (גארדקאט או יו.סי.אל.איי קאט לעכברים), כדי למצוא אותו במהלך גב לסל ולנסות לייצר משם עבור אחרים. היא יודעת שלא לבקש ממנו לשחק את כדורסל האחד על אחד בתורות, להבדיל מאחרים. אתמול, בדקות בהן הלכה לאיבוד, לא ידעה להימנע מחזרה לכדורסל התורות שלה, זה שדחק את בלייקני לקצה התור. זה שמנע מהנתונים המפלצתיים הללו שלו להיות אפילו מפלצתיים יותר.