5 על 5: הבלגן בוושינגטון, שיאי הגיל של פלאג וחשבון הנפש על טרייד ג'ורג'–בראון

חודש לתוך עונת NBA, הערפל מתחיל להתפזר, והטרייד ששלח את פול ג'ורג' לבוסטון ואת ג'יילן בראון לפילדלפיה כבר גורם ללא מעט פרשנים לאכול את הכובע. בזמן שמיאמי מצאה סוף סוף את הנוסחה ההתקפית שמחברת בין יאניס לבאם, וקופר פלאג מנפץ שיאי גילאים בדאלאס, וושינגטון עמוסת הכישרון תקועה בבוץ ודז'ונטה מארי שורף גשרים בניו אורלינס.

אריק גנות, מידן בורוכוב ורענן טאובר, יחד עם האורחים המיוחדים ניר חבצלת ("טור ניר") ואיציק גרינוולד מבטח ("הדורבן"), התיישבו לנתח את חמש הסוגיות הבוערות של השבוע.


1. וושינגטון עם דיוויס ויאנג ועדיין לא מפסיקה להפסיד, כשיאנג רושם שפל חדש בקריירה עם אפס נקודות. יש סיבה לצפות לשיפור?

ניר חבצלת: יש סיבה לצפות לשיפור, בעיקר אם דיבאנטסה יתחיל לגלות יציבות וייכנס לקצב. עד כה זה לא קורה, במיוחד בכל הקשור לקליעה מחוץ לקשת (הוא קולע 21.3% בלבד). בנוסף, הקבוצה מדורגת במקום 29 באחוזים לשלוש, נתון מפתיע בהתחשב בכך שיש לה את טריי יאנג. יאנג מציג את אחוזי הקליעה הגרועים בקריירה שלו, וכשהוא לא קולע, הקבוצות היריבות מצופפות את ההגנה מול הוויזארדס. אם שני הדברים הללו יקרו, נראה קבוצה חזקה הרבה יותר, שבעיניי יכולה אפילו להשתחל לפליי אין. בתחילת העונה הייתי בטוח שהכול יקום וייפול על הבריאות של דיוויס, אבל נראה שהבעיה דווקא בצוות המסייע שלו.

אריק גנות: יש סיבות בסיסיות לכך שהוויזארדס לא מתפקדים. בראש ובראשונה, הקליעה לשלוש. פרט לג'ורג' ולקרינגטון, כל הקבוצה נמצאת הרבה מתחת לממוצע הליגה מהטווח, וקשה מאוד לנצח משחקים ככה. חלק גדול מהבעיה הוא דיבאנטסה, שהגיע לליגה על תקן של קלע מדויק אבל מתקשה מאוד מכל הטווחים.

מצד שני, יש כאן הרבה פוטנציאל לא ממומש. קו קדמי של סאר ודיוויס היה אמור לתת הגנה ברמה סבירה, אבל כרגע הוויזארדס ממש לא שם. יאנג קולע 37% מהשדה, והוא בהחלט יכול להשתפר. וגם לגבי דיבאנטסה, לא ייתכן שהוא גרוע עד כדי כך.

הוויזארדס צריכים לייצב את ההגנה ולשחק יותר על נקודות החוזק שלהם בקו הקדמי.

מידן בורוכוב: ייתכן שהבעיה של וושינגטון עמוקה הרבה יותר משחקן זה או אחר.נראה שזו אחת ממערכות הכדורסל הגרועות בליגה.מה ההיגיון להשאיר את בריאן קיף כמאמן?נראה שמערכת קבלת ההחלטות בקבוצה לא טובה.דיוויס בדעיכה מאז סדרת הגמר מול מיאמי בבועה.טריי יאנג הוא שחקן שעבר השמדת ערך מטורפת: שחקן שנחשב מצוין בקליעה, וקולע 30 אחוז מהשלוש.מלבד יאנג ודיוויס, יש לקבוצה את אייטון (שיכול לאפשר לדיוויס לשחק בעמדה ארבע).אני לא זוכר קבוצה עם ארבעה שחקנים שנבחרו במקום הראשון או השני בדראפט שמשחקת כל כך רע.הייתי מתחיל מהחלפת המאמן, ואולי השיפור יגיע. אבל זו קבוצה שהולכת לשום מקום.

רענן טאובר: הניצחון ביום רביעי קטע רצף של שבעה הפסדים והעלה את הוויזארדס למאזן של חמישה ניצחונות מול 11 הפסדים, אבל לא כדאי להתבלבל. בעשרת המשחקים האחרונים הוויזארדס היא קבוצת ההגנה השנייה הכי גרועה בליגה וקבוצת ההתקפה החמישית הכי גרועה. דיוויס וסאר היו אמורים לייצר הגנה מתפקדת הרבה יותר מזו. טריי יאנג התאושש מהשפל ההיסטורי של אפס נקודות מול יוסטון, אבל העונה הוא נמצא בשפל של אחוזי שדה, ומשהו שם לא מקליק למרות ההבלחות של דיבאנטסה. האחוזים של יאנג אולי יתיישרו, אבל בלי שינוי קיצוני במחויבות ההגנתית (כפי שהתחלנו לראות בהיט), מדובר בעוד עונה אבודה.

איציק גרינוולד מבטח: יאנג מעולם לא היה כוס התה שלי, ואם מישהו בנה על לנצח הרבה עם דיוויס בגרסתו הנוכחית, כדאי שיתפלל לנס חזק עם שתיים סוכר. דיבאנטסה אמור להיות העתיד של וושינגטון, אבל בינתיים הוא לא המתחרה המוביל אפילו על תואר רוקי העונה. הבעיה היא שיאנג הוא לא בדיוק השחקן הכי טוב לעזור לדיבאנטסה בהתפתחות, והבחירה הגבוהה השנייה של וושינגטון בשנים האחרונות, אלכס סאר, בדרך להיות פלופ. מצד שני, צריך להיות הוגנים ולומר שהלו"ז של וושינגטון היה מהקשוחים בליגה. שיפור? וושינגטון תסיים כנראה במקום טוב בשליש התחתון של המזרח, ולפי חוקי הלוטרי החדשים זה דווקא עשוי לשחק לטובתה.


2. קופר פלאג שובר שיאי גילאים, אבל דאלאס מתקשה. הוא מספיק טוב כדי להוביל אותה לפלייאוף כבר העונה?

איציק גרינוולד מבטח: גם לברון לא הוביל קבוצה לפלייאוף בעונתו השנייה. גם לא ויקטור וומבניאמה. גם לא קייד קנינגהאם, שאני מספיק זקן כדי לזכור שהתלהבו ממנו בתור הדבר החם הבא עוד לפני שראה דקת משחק. דאלאס אולי רוצה להיות קבוצה טובה, וחשבה שהיא יכולה להתברג לשמינייה, אבל אם נהיה כנים, כשהשחקן השלישי הכי טוב שלה הוא פי ג'יי וושינגטון, זה... לא בדיוק בשורה. גם אם נוציא מהתמונה את ממפיס המפתיעה, יש כרגע לפחות שמונה קבוצות טובות מדאלאס על הנייר, בהינתן בריאות. ובדיוק כמו שאמרתי על וושינגטון, סיום במקום העשירי במערב עשוי להיות הדבר הכי טוב שיקרה למאבריקס השנה.

ניר חבצלת: אני חושב שקופר פלאג של העונה מספר את הסיפור של דאלאס. לצד משחקים מפלצתיים, יש לו יותר מדי משחקי "נפל" שבהם הוא לא מצליח לבוא לידי ביטוי, בעיקר בפן ההתקפי. הפוטנציאל בהחלט שם, אבל כדי לקפוץ לרמה שבה יוכל להוביל קבוצה לפלייאוף, בטח במערב הקשוח, הוא יצטרך להיות יציב הרבה יותר בהתקפה. בעיקר בקליעה מחוץ לקשת (דווקא שם קיוויתי לראות אותו קופץ לאזור של 33% עד 34%, אבל הוא קולע כמו בעונה שעברה) ובשיפור יחס האסיסטים לאיבודים (הוא מוסר 6.4 אסיסטים מול 3.1 איבודים).

אריק גנות: בעונתו השנייה, פלאג צריך להיחשב לשחקן אול NBA מן המניין. יש לו הכול: הוא מגיע לסל בקלות, מוסר נהדר, מייצר לאחרים ושומר. וייבים חזקים של לברון בגילו.

אבל הוא עדיין לא שחקן בטופ של הטופ, ולרוע מזלו יש איתו יותר מדי שחקנים כאלה בקונפרנס, כך שהדרך לפלייאוף רחוקה מלהיות סלולה.

הספרס, הלייקרס, הנאגטס, הווריורס והת'אנדר מציגים כוכב מוביל טוב יותר מפלאג, וכנראה שגם מינסוטה. בגזרת הכוכבים המשניים, כולם לפחות נותנים פייט לקיירי, שכבר בן 36. והעומק ברוב הקבוצות גדול יותר.

בגדול, המיקום של דאלאס בטבלה ריאלי. זו קבוצה שתהיה בפליי אין, ושם זה יהיה עניין של משחק לכאן או לכאן אם תגיע לפלייאוף.

מידן בורוכוב: פלאג שחקן מצוין. מלבד השיאים שלו, נראה שהוא עומד בציפיות משחקן שנבחר ראשון בדראפט. אבל טוב ומוכשר ככל שיהיה, שחקן לא יכול להוביל קבוצה לפלייאוף לבד.המפתח להצלחה של דאלאס יהיה השילוב שלו עם השחקנים סביבו. הסגל של דאלאס לא נראה עמוק מספיק כדי להגיע לפלייאוף במערב, וגם פליי אין יהיה הצלחה גדולה. פלאג שחקן אול ראונד עצום, וללא ספק בשל לליגה של הגדולים. מאז לברון אני לא זוכר שחקן שהגיע והפך קבוצת לוטרי לקבוצת פלייאוף תוך שנתיים.פלאג מספיק טוב. לא בטוח שדאלאס מספיק טובה.

רענן טאובר: ברמה האישית, קופר פלאג לגמרי עונה על הציפיות. בגיל 19 הוא מעמיד שורה מפלצתית של 24.2 נקודות, 6.6 ריבאונדים, 6.4 אסיסטים ועוד 2.1 חטיפות, באחוזים טובים מהשדה ומהקו. הבעיה היא לא בו אלא במערב הרצחני ובחוסר היציבות של הסגל סביבו. קיירי אמנם נראה טוב, אבל שאר הקבוצה פחות, וכדי להוביל את הקבוצה ישירות לפלייאוף, פלאג יצטרך גם לשפר את הקליעה לשלוש (29.9% בלבד) ולקבל עזרה קבועה יותר. פליי אין הוא יעד ריאלי, ופלייאוף ישיר נראה בשלב הזה כמו סנסציה.


3. מיאמי מתאוששת מהפתיחה הרעה. מהם הגורמים למהפך?

רענן טאובר: מיאמי עשתה ממש מהפך, ונראה שהמשחקים הראשונים היו רק חריקות של פתיחה והתרגלות הדדית. נראה גם שספולסטרה חזר ליסודות של הנעת כדור. ההתאוששות שלהם היא בסופו של דבר דווקא סיפור התקפי: מאז השינוי הם מציגים רייטינג התקפי של 120.4 (רביעיים בליגה), קליעה של 49% מהשדה (שניים בליגה), ושיעור של 73% מסלי השדה שמגיעים מאסיסטים (ראשונים בליגה). יאניס מתרכז בלסיים ולא בלכדרר, יש פחות איבודים ויותר תנועה בלי כדור. דביון מיטשל מועמד חזק לתואר השחקן המשתפר, והצמד יאניס ובאם מתפקד טוב מהצפוי בשני צדי המגרש.

איציק גרינוולד מבטח: ההיט קולצ'ר חי וקיים. דביון מיטשל מוביל את הליגה באסיסטים ונמצא בדרך לתואר השחקן המשתפר, וקליי תומפסון בדרך לעונה הכי טובה שלו מאז שעזב את המפרץ, עם 43% לשלוש, כאילו הפציעה מעולם לא קרתה. אבל, וזה אבל גדול, כמו שלא צריך להתרגש מהפסדים בתחילת העונה, כך לא צריך להתלהב יותר מדי מרצף הניצחונות עכשיו. ההגנה עדיין לא דופקת וסופגת גם מנמושות הליגה כמו מילווקי, ובעיניי באם עדיין לא נראה כמו השותף האידיאלי לצד יאניס. למיאמי יש עוד דרך ארוכה, וצריך לזכור שגם אם העסק לא יגיע לכדי אליפות כבר השנה, זה לא יהיה נורא.

ניר חבצלת: החיים קלים הרבה יותר כשהזריקות נכנסות, בדגש על קליי תומפסון. הקליעה שלו עוזרת לריווח של הקבוצה, ועבור יאניס, שניזון מחדירות לצבע, ההיבט הזה חשוב במיוחד. בנוסף, נראה שיאניס ובאם מתחילים להבין איך לשחק זה לצד זה, בעיקר בהתקפה. הקבוצה עדיין לא נראית במיטבה מבחינה הגנתית (מקום 26), אבל היא מדורגת שלישית בכמות הנקודות, וזה נותן לה את היכולת לנצח משחקים גם כשהיא לא מציגה משחק הגנתי טוב. סיבה נוספת שלא מוערכת מספיק היא הכנסתו של פלה לארסון לחמישייה על חשבון וויגינס. וויגינס פתח את העונה בצורה מזעזעת, והוא היה צריך את ה"סטירה" הזו כדי להתאפס. במשחקים האחרונים הוא נראה טוב הרבה יותר.

אריק גנות: חלק מהסיפור הוא פשוט הלו"ז. שישה מתוך תשעת הניצחונות של מיאמי היו מול קבוצות חלשות, וגם הקאבס לא בדיוק מרשימים העונה.

אבל נראה שהם כן מצאו איזשהו פיצוח, לפחות בהתקפה. יאניס מוביל את הכדור הרבה פחות, ויותר חוסם לאחרים ונע. זה יוצר בלגן בהגנות היריבות, ודביון מיטשל הוכיח שהוא מספיק טוב כדי לנצל אותו. הוא מתפקד כמוביל כדור ויוצר לאחרים, ועם ההגנה המצוינת שלו הוא יהיה מועמד לתואר השחקן המשתפר.

אקס פקטור נוסף הוא קליי. התנועה בהתקפה ויכולת המסירה של הגבוהים משחררות אותו לזריקות שהוא לא ראה שנים רבות. הקלע הוותיק עומד על 4.1 שלשות למשחק באחוזים של 43%, מספרים מהגבוהים בקריירה שלו.

מידן בורוכוב: אני חושב שבאחד הטורים הקודמים כתבתי שמיאמי צריכה להיות מודאגת, אבל גם כתבתי שאם יש מישהו שיכול לשנות את הקבוצה, זה ספולסטרה.אני חושב שהקפיצה של מיטשל העונה משמעותית מאוד, וזה יפה. רק לחשוב על סקרמנטו, שהיו לה פוקס, הליברטון ומיטשל, ואיכשהו איבדה את כולם.היה הייפ סביב מיטשל שלא מומש, ונחמד לראות שסוף סוף הוא בקדמת הבמה ועושה את זה טוב.קליי, לארסון וגם וויגינס סבירים, וזה מספיק כדי לחזור לנצח.לדעתי הקו האחורי של מיאמי קצת חלש. יאניס ואדבאיו משלימים קו קדמי מעולה.קצת מפתיע אותי לראות את מיאמי רק במקום 22 בדיפנסיב רייטינג. אני סומך על ספולסטרה שישפר את ההגנה.


4. דז'ונטה מארי דורש טרייד מהפליקנס, ומאז יושב על הספסל. מה דעתכם על המהלך, וכמה הוא עוד יכול להיות שחקן משפיע?

מידן בורוכוב: דז'ונטה מארי דורש טרייד? מי הוא חושב שהוא?מארי עשה קפיצה בספרס. הוא נתן עונה אחת בקריירה שבה היה אולסטאר, ומיקסם אותה עד הקצה.עם 62 מיליון דולר שנותרו לו לשנתיים הבאות, ובהתחשב בכך שבשנתיים האחרונות הוא שיחק בממוצע רבע עונה, אני ממש לא הייתי בררן במקומו.נראה שהוא רוצה לברוח מניו אורלינס, ובצדק, אבל... כשאתה דורש טרייד, אתה עושה נזק לקבוצה ולערך שלך. אני לא חושב שיש קבוצה שחסר לה גארד ויש לה מה להציע עבורו.נראה לי שמיאמי הייתה שמחה לקבל אותו, אבל אין לה מה לתת עבורו, ואולי זה גם יפגע במיטשל.

רענן טאובר: המהלך של מארי, וגם של הפליקנס, נראה נואש ובתזמון גרוע. מארי עומד על 13.4 נקודות, קולע 43.1% מהשדה ורק 29.6% מהשלוש, וערך הטרייד שלו בשפל. הליגה כולה רואה את החוזה הגדול שנשאר לו, כולל אופציית חוזה גדולה לעונה הבאה, ואף ג'נרל מנג'ר לא ימהר לגעת בו בלי פיצוי הולם על ספיגת החוזה (כמו בחירת דראפט). מארי עוד יכול להיות שחקן משפיע בקבוצה קונטנדרית, כיוצר משני וכשומר פרימטר טוב, אבל קשה לראות אותו שוב כרכז מוביל.

איציק גרינוולד מבטח: אחרי כל הרעל שפיזר באטלנטה ובסן אנטוניו, עכשיו דז'ונטה מרעיל את בארות ניו אורלינס. מה הוא חושב שיצא מהברז, קולה? לא שהפליקנס הם טלית שכולה תכלת, אבל מי שעזב את טקסס תמורת ארבע בחירות סיבוב ראשון עומד לעבור תמורת בחירות סיבוב שני או לקבל ביי אאוט. האור בקצה המנהרה הוא שנותר לו חוזה רק לעוד שנה, וגם היא באופציית שחקן. אם הקבוצה הבאה תצליח לסדר לו את הברגים בראש ולשכנע אותו לפתוח את האופציה תמורת חוזה נוח לשלוש עונות, אולי יש לו עוד סיכוי לשקם קצת את הקריירה כמנהיג מהספסל. הייתי שם עין על מיאמי. ואולי הוא בכלל מחכה להרחבת הליגה לסיאטל?

ניר חבצלת: דז'ונטה מארי עושה נזק עצום לעצמו, וחבל, כי אני מאמין שבסיטואציה הנכונה הוא יכול להיות שחקן תורם בקבוצה מנצחת. מנגד, הוא כבר מזמן לא השחקן שקבוצות מוכנות לשלם עליו הרבה. השילוב בינו לבין טריי באטלנטה לא צלח, וגם בפליקנס הוא לא הצליח להטביע חותם, ובעיקר לא הצליח להישאר בריא. העונה הוא ירד במספרים כמעט בכל קטגוריה, והמהלך הזה עלול ליצור לו תדמית בעייתית בליגה ולהפוך אותו לשחקן שקבוצות נרתעות ממנו. אין ספק שדז'ונטה עדיין שחקן הגנה טוב עם ראיית משחק טובה מאוד, אבל כדי להישאר שחקן משפיע בליגה, הוא יצטרך קודם לתקן את הנזק התדמיתי שגרם לעצמו לאחרונה.

אריק גנות: הרצון לא לשחק בפליקנס מובן. זה אחד המועדונים הגרועים בליגה, שבו איכשהו כל מי שמשחק נפצע, והשלם שהוא מייצר תמיד קטן מסכום חלקיו.השביתה האיטלקית ואז הירידה לספסל? Not cool. חזרת עכשיו משנים של פציעות, משלמים לך עשרות מיליוני דולרים לעונה: תשחק! לפחות תבנה את עצמך כשחקן בעל ערך.

כמה ערך? כנראה שעשרים ותשע קבוצות לא טועות... הטענה בליגה היא שמארי הוא כרגע נכס שלילי. הוא לא מאיים מספיק מבחוץ, ההגנה שלו הידרדרה, החוזה לא מוצדק, וההשפעה שלו בחדר ההלבשה בוודאי אינה נקודת חוזק.

הוא עדיין יכול להיות מועיל בקבוצה שמשוועת לרכז, כמו פיניקס, אבל ימיו כאולסטאר חלפו.


5. איך נראה לכם עכשיו הטרייד של פול ג'ורג' תמורת ג'יילן בראון?

אריק גנות: חייבים להתחיל בדיסקליימר: אנחנו רק בתחילת העונה, דברים עוד ישתנו ושחקנים ייפצעו. אבל כרגע זה נראה כמו ווין ווין מובהק.

פול ג'ורג' חזר בבוסטון חמש שנים אחורה. ההגנה שלו נהדרת, והוא יעיל מאוד בהתקפה. רוב הזריקות שלו הן שלשות, והוא קולע 42% מצוינים מהן. הוא החליק לתפקיד המשנה של טייטום באופן טבעי מאוד. וכשזוכרים שהוא מרוויח פחות מבראון, התוצאה ברורה.

בראון פורח בפילי לא פחות. ההתקפה המגוונת שם מייצרת לו זריקות נוחות, והוא קולע אותן ביעילות מהגבוהות בקריירה שלו. הוא עדיין הולך עם הראש בקיר מדי פעם, אבל הסיקסרס יכולים להרשות לו את זה. הם ראשונים במזרח, ולא מתגעגעים לג'ורג'.

מידן בורוכוב: אני לא הייתי מחליט אחרי 15 משחקים. בוסטון נראתה טוב בלי טייטום בעונה שעברה, והיא נראית מצוין בלי בראון העונה. אני מאוד מעריך את ג'ו מאזולה, מאמן כדורסל חריף שמצליח בכל שנה להוציא את המקסימום.בוסטון בין שלוש הקבוצות ההגנתיות הטובות בליגה, וזה מעולה.פול סיפק הצגה מול האקסית. אני ממש לא אוהב את הטרייד, כי פול יחגוג 37 במאי.פילדלפיה במקום הראשון בקונפרנס. הטרייד של בראון האיץ בלברון להגיע לקבוצה.בראון הוא לא האופציה הראשונה של פילי, אבל בקבוצה משופעת כוכבים הוא עושה אותה טובה יותר.כאוהד לייקרס לא אזיל דמעה על ההיחלשות של בוסטון, אבל היא (עדיין) קבוצה מסוכנת שיכולה ללכת עד הסוף השנה. למרות פול ג'ורג'.

רענן טאובר: הטרייד של פול ג'ורג' וג'יילן בראון נראה, לפחות כרגע, כמקרה נדיר למדי של ווין ווין. גם הסלטיקס וגם פילי שולטות במזרח. הסיקסרס קיבלו את בראון, שינסה למקסם חלון הזדמנויות עם אמביד ולברון. מצד שני, הסלטיקס נשארו מפלצת עונה סדירה סביב טייטום, שחזר מפציעתו טוב מהצפוי, חסכו את החוזה הענק של בראון ואספו בחירות דראפט יקרות לעתיד. המבחן האמיתי של הסלטיקס יהיה בפלייאוף, כשיידרשו סלים בצבע וג'ורג' יצטרך להישאר בריא, אבל בינתיים נראה ששני הצדדים מחייכים.

איציק גרינוולד מבטח: אנחנו על זה שפילדלפיה במקום הראשון במזרח ושלג'יילן אחת העונות היעילות בקריירה שלו? כבודו של "פלייאוף פי" במקומו מונח, אבל הבעיה איתו אף פעם לא הייתה העונה הסדירה. ואם השאלה היא על הטרייד, אז כן, כל המצקצקים אוכלים עכשיו את הכובע. וכן, ייתכן שזה עוד יספיק לבוסטון כדי לסיים בצמרת, כי אצלה השלם תמיד היה גדול מסך חלקיו, אבל בפלייאוף זו אופרה אחרת. בוסטון העבירה שחקן ברמת טופ 15 בליגה, ולא בטוח שהיא מילאה את החוסר הזה. אם יוכח אחרת, אני בינתיים מצחצח את הכובע.

ניר חבצלת: האמת היא שהייתי סקפטי לגבי שני הצדדים. חשבתי שהאגו של בראון לא יאפשר לו לשחק לצד סוללת הכוכבים בפילי. מנגד, ג'ורג' הוא לא השחקן הכי בריא, והוא גם הגיע אחרי ההרחקה בעונה שעברה, ולא האמנתי שישתלב בקבוצה כל כך מהר. ובכן, שמחתי להתבדות. אני שמח בשביל ג'ורג', שבכל שנייה שלו על הפרקט רואים שחקן ללא אגו, שמבין שזו הקבוצה של טייטום, עושה את מה שצריך ועושה את זה נהדר. במקרה של בראון, הופתעתי לראות בגרות לא אופיינית. הוא מבין שזו הקבוצה של מקסי, וברגעים שמקסי לא על המגרש, הוא לוקח על עצמו את הנטל ההתקפי. לא סתם בוסטון ופילי נמצאות בצמרת המזרח.

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

הכדור הכתום