
עודד קטש. זמן ללכת?
לא נלך סחור. מכבי תל אביב סיימה את חלקה המעשי ביורוליג מודל 2026/2027 עוד לפני כניסת נובמבר. למי שעוד טעה או תהה, הגיע לו דאבל וויק נוסף תחת הכותרת חרבנא וקיפל גם את שארית התקווה הריאלית. ברמת המתמטיקה, הסיפור פשוט: מכבי תל אביב של אחרי מחזור מספר 13 נמצאת עם 3 נצחונות. כדי לסיים בירכתי הפלייאין, במקרה החלומי והממש לא סביר, היא צריכה לפחות, אבל לפחות 17 נצחונות מתוך 25 המשחקים שנותרו. סביר יותר להניח שזה איפשהו בגזרת 18-20.
כלומר, אלא אם יקרו כאן דברים מיסטיים בואכה פסיכיים, זה לא קורה. ואם זה מתרסק, בפעם השנייה ברציפות, אחרי שליש ומטה מהמשחקים, צריכים להעלות כאן לדיון את סוגיית המאמן. בטח כשעודד קטש מקבל לידיו השנה את הסגל היקר ביותר בהיסטוריה של המועדון הזה. 30 מיליון? 35 מיליון? תלוי את מי שואלים ואיזה סימולטור ממלאים. מה שבטוח הוא שסגל כזה לא אמור למצוא, בכל פעם מחדש, דרך מקורית אחרת להפסיד. כולל במשחק שנערך אמש, בקפריסין, מול דובאי.
עוד מעט נעלה אלי דיון מיטב מרקדני הדיסקו כדי שיביעו דעתם. לפני כן, בואו נישאר לרגע במחלקת העובדות. ולנסיה, הקבוצה שכרגע ראשונה בטבלת הליגה השניה, היא לא קבוצה עשירה יותר ממכבי תל אביב, ואני עדין כאן, כן? ועזבו רגע צמרת ותקציב: מעל הקבוצה בצהוב ממוקמות עכשיו באיירן מינכן, וילרבאן, פריז הנהדרת, בשיקטש ופאקינג וירטוס בולוניה. זה סביר זה? אם נתעלם לרגע מרף הציפיות, יכולות הניהול וזהותו של המאמן המסוים אשר על הקווים, כמה מועדוני יורוליג אחרים היו מקבלים בהבנה פינת הכלה, ללא דיון ענייני בנושא, את המצב הזה?
ועוד עובדות: עזבו רגע טקטיקה, הגנה וקישור. לכו סביב, בסגל של מכבי תל אביב, ותגידו לי בבקשה מי כאן משחק בהתאם לפוטנציאל שלו. בין הפותרים נכונה תוגרל תחרות זריקות עונשין מול ג'יילן הורד. ספוילר: לא טוב. המצב שם לא טוב, ואני מדבר ברמה הפרסונלית נטו. ואנחנו מדברים על פרסונות שונות מאלו שהובילו את מכבי תל אביב במודל הקודם, אחרי 13 מחזורים, לאותו מאזן מבאס.
אוקיי הירש, מנסח לך את השאלה הכי קל וברור שיש: מכבי תל אביב צריכה לפטר את קטש?

בעונת כדורסל רגילה התשובה לשאלת הפיטורים של עודד קטש הייתה קלה. דיוויד פדרמן המנוח כבר לא איתנו, אפילו דור ההמשך נושל מהקבוצה, אבל בהנהלת מכבי היו שומעים את הקולות. רק שאין קולות, לפחות מחוץ לרשתות החברתיות והפודקאסטים, כי מכבי בגלות ארוכה ומרסקת שכבר כמעט התרגלנו אליה, הרחק מיד אליהו. עודד קטש מוביל סגל בינוני מינוס בקנה מידה אירופי, שחסר את אחד הגארדים המובילים שלו, שלא השכיל לצרף מחליף לסקורר המרכזי מהעונה שעברה ושלא נהנה מיתרון יחסי כלשהו על אף קבוצה מהטופ 10 ביבשת. כן, להפסיד לירושלים, לחטוף את שברון הלב מול אולימפיאקוס ואז להתרסק במחצית השניה מול דובאי זה לא נעים. ונכון, יש תחושה שבזמן שמאמני היבשת לא קופאים על השמרים, ההגנות כבר לא מתרגשות מתרגילי ההתקפה המתוחכמים של קטש. וההתקפות, ובכן, אף פעם לא התרגשו מההגנה של קטש. ובכל זאת, אלא אם כן קיים איזה משבר אמון נורא בחדר ההלבשה, קשה להאמין שמחליף פוטנציאלי - שם קוד ספרופולוס - יחולל מהלך מקצועי דרמטי. במכבי הנוכחית, נטולת הבית ונטולת היומרות, אפשר לחכות לקיץ, בתקווה שלא יהיה עוד סבב עם איראן - ושיהיו קולות לשמוע.
תודה הירש. ומעניין שציינת זהותו של מאמן יווני ספציפי כטיעון של למה לא. כי ביקשתי גם את דעתו של מיסטר הופמן, והנה הטייק שלו.
עכשיו תורי.
דברו איתנו
יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

שי האוזמן
פרשן ומלהג כדורסל כפייתי. לשעבר וואלה, ערוץ הספורט וישראל היום. כיום מדבר אל המיקרופונים של בית הפודיום. הרבה דברים השתנו בתפיסת עולם הכדורסל שלי לאורך השנים והעשורים, אבל האהבה לסאונד חריקת הנעליים על הפרקט ולכדור הכתום נותרה כפי שהייתה בגיל 4. אחרי הרבה שנים של כתיבה בפלטפורמות של אחרים, הגעתי למסקנה שהגיע הזמן, אומרת אמי, להתחיל משהו חדש. מאפס. בשבילכם ובשבילנו. שיהיה לנו בהצלחה. שיהיה לנו סנופי דיסקו.

