ההיפים והאמיצים: האיש שניצח את אירופה שלוש פעמים בשבוע

הראש שלי מתפוצץ כרגע ממשחקי מילים סביב שמו של נדיר היפי, וזה לא פייר. אני נאלץ לחסוך אותם מכם, כי רקדני הדיסקו שסביבי טובים מדי. עוד לפני המשחק מול הפועל ת"א, אלחנן הכהן הציג בפניכם אתמול את תופעת נדיר היפי, אז מה כבר יש לי לחדש? הו, זה בדיוק מה שיפה בכוכבים מהסוג הנדיר הזה: כל יום מביא איתו סיפור משל עצמו.

האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור7 דק׳

ביום רביעי שעבר הצליח היהלום מפריז להדהים את כל אירופה, כשמחק משחק מזעזע של 3 מ-17 וניצח את פנרבחצ'ה בבאזר של ההארכה. והנה, כולנו התרגשנו ביום שלישי כשקלע סל ניצחון שני ברציפות, עם השלשה המטורפת בברצלונה. וזה באמת היה מדהים. מדהים - ונדיר (די, די!).

אבל עם יד על הלב, דברים כאלה קרו כבר בעבר. מעט, אבל קרו. 

* קרונו סימון נעץ שתי שלשות ניצחון בהפרש של שבוע כששיחק בנובמבר 2013 בלוקומוטיב קובאן, על ראשן של פנאתינייקוס ובאסקוניה.

* לקורי היגינס היה מחזור כפול מושלם במרץ 2019, שבו הביא לצסק"א מוסקבה ניצחון בשנייה האחרונה נגד אנאדולו אפס ועוד אחד בשלשה מול פנרבחצ'ה, בהפרש של 48 שעות.

* ולורנזו בראון (כן, לורנזו בראון!) היה השלישי והאחרון - כשניצח בנובמבר 2019 עבור הכוכב האדום בלגרד את ז'לגיריס קובנה ואת ולנסיה, שבוע אחר שבוע.

במקום התמונות שמעטרות את הטורים בדרך כלל, אנחנו ניתן את הכבוד ואת הבמה לשלושה הללו - ונציג בין הפסקאות את אותם סלי ניצחון. אבל אף אחד מהם, לפחות ב-20 השנים האחרונות, לא הצליח לעשות את מה שעשה היפי. כי דבר כזה לא היה; דבר כזה הוא חסר תקדים. היפי ניצח במו ידיו שלוש פעמים. שלושה משחקי יורוליג רצופים. בשבוע אחד. זה כבר שיא חדש, שספק אם יישבר. כלומר, לפחות עד המפגש עם בשיקטאש ביום שלישי הקרוב.

ספק גם אם אפשר היה לשער שהשליש השני של העונה ייפתח כשפריז תשתווה להפועל ת"א. ושהאדומים, בוודאי אחרי פתיחה של 2:6, ימצאו את עצמם במאזן זהה לקבוצה שתקבל הערב את השבת במקום ה-12 (המנצחת בין פרטיזן בלגרד לבשיקטאש). אבל העונה הזו קשה יותר, ולא מהיום.

שני סלי הניצחון של לורנזו בראון ב-2019

זה דווקא התחיל טוב. כהרגלו, דימיטריס איטודיס מתאים את עצמו ליריבה: הוא מנסה לזהות את נקודות התורפה שלה ולתקוף אותן, ומנגד להחביא או למנוע את נקודת התורפה של קבוצתו. לכן, בחר המאמן היווני לפתוח עם אלה שיעמדו בקצב עבודת הרגליים של הצרפתים. איש וויינרייט פתח בפעם הראשונה בעמדת הפאוור פורוורד, לצד אמיר קופי; וגם טאי אודיאסי עלה לראשונה בקריירת היורוליג שלו בתחילת המשחק, ולא השתלב כמחליף. זאק לידיי ודן אוטורו המתינו לשם שינוי על הספסל.

הפועל רצה פעמיים ל-0:8 ברבע ראשון (מ-2:0 ל-2:8, ומ-10:11 ל-10:19), והבינה בשלב מוקדם שזה אחד מהימים האלה של שניים: וויינרייט - שהצליח לנפק גם תרומה התקפית, והזריקות שלו צללו פנימה; ואנטוניו בלייקני - שזה כאילו נשמע מובן מאליו, אבל ממש לא. בטח לא בימינו.

שני סלי הניצחון של היגינס ב-2019

ולמה זה לא מובן מאליו? ראשית, כי AB נחת בצרפת אחרי חמישה משחקים חלשים במיוחד, שבהם הוא נתקע על 7.6 נקודות וקלע שלשה אחת בממוצע ב-24%. ושנית, כי הפועל ידעה לעבוד בשביל הסטריק-שוטר שלה. אם דוחסים את ההתפוצצויות של בלייקני לאורך הערב, הוא קלע את 28 נקודותיו בחלונות זמן מתוחמים שהסתכמו ב-9 דקות בלבד, ובכל רבע היה לו חלון כזה:

* ברבע הראשון הוא צלף 8 נקודות בתוך שלוש דקות וחצי (מ-4:09 עד 0:34).

* ברבע השני היו לו 7 נקודות בתוך 96 שניות (מ-3:55 עד 2:19).

* בין הרבע השלישי לרביעי הוא צבר 8 נקודות בכמעט שלוש דקות (מ-0:34 עד 7:39).

* ובסטרץ' האחרון הוסיף עוד 5 נקודות קריטיות ב-69 שניות (מ-1:34 עד 0:25).

למטבע הזה היה הפעם גם צד שני, ובלייקני איבד שלושה כדורים בחמש הדקות האחרונות. במשחק שהסתיים על חודה של נקודה, קשה שלא לסמן את הנתון הזה כאחד שעושה הבדל. 

גם לוויינרייט לא היה ערב מושלם; איטודיס פיספס את הורדתו לספסל בזמן בשלהי המחצית הראשונה, והוא ספג עבירה שלישית כשעל השעון 16 שניות. עד אז היו לו 11 נקודות ו-4 ריבאונדים. הוא סיים את המשחק עם אותן נקודות ואותם ריבאונדים, ואפילו לא זרק יותר לסל אחרי ההפסקה.

שתי שלשות הניצחון של סימון ב-2013

במחצית השנייה החליט איטודיס לחזור למקורות: כמו ששאוזמן אוהב לומר, מאמן הפועל ת"א הוא אחד ש"משתמש וזורק", וכשהבין שזה לא הערב של קופי ואודיאסי, הוא זנח אותם לטובת לידיי ואוטורו. 

זה לא היה משחק גדול ברמה המספרית מצד שניהם, אבל הם דאגו להשאיר את קבוצתם בתמונה. אוטורו, בערב כבד, איטי ומהוסס, קלע שלושה סלי שדה בדקה וחצי כדי להחזיר מ-67:58 ל-69:67, ולידיי קלע את סל השדה היחיד שלו בשלשה כדי להקטין ל-94:93. זה כמעט הספיק. רק כמעט.

בסופו של דבר, למרות יתרון העומק והאיכות, הפועל נפלה בדיוק במקום שבו פריז נוהגת להפיל את יריבותיה. מקסים לפבר ביצע במהלך המשחק 51 חילופים (יותר מפי 2 מאיטודיס, שעצר ב-25), וזה עוד מתחת לממוצע שלו; פרק הזמן הרצוף הממושך ביותר שבו נתן לחמישייה לרוץ יחד לא הגיע אפילו לארבע דקות, וכך שחקניו - כמו אלה ששיחקו לפניו אצל ג'וליוס תומאס, פרנצ'סקו טאבליני, טיאגו ספליטר ואבי השיטה תומאס איסאלו - ידעו שעליהם לנצל כל שנייה על הפרקט בקצב של ספרינט.

שלושת סלי הניצחון של היפי בשבוע אחד

ושם, בספרינט, פריז ניצחה. כמעט מחצית מנקודותיה הגיעו בהתקפות מהירות. או בתרגום למספרים: 24 פוזשנים שלה הסתיימו בשמונה שניות או פחות; היא קלעה בהם 45 נקודות, באחוזים דמיוניים - 6 מ-7 לשתיים, ולא פחות מ-10 מ-11 לשלוש. כשהאדומים הצליחו לאתגר ולהשיג דיליי, ולגרור את יריבתם לסוף שעון הזריקות, האחוזים שלה ירדו פלאים ל-33% מהשדה (5 מ-15). אבל זה קרה מעט מדי.

בשולי: 

לפני פרידה, נחזור לחתן השמחה. או יותר נכון, לשושבין שלו. כי איזה גבר פרנק ניליקינה. נכון, שתי ההחטאות שלו מהעונשין (רק אחת מהן הייתה מכוונת) הותירו ללידיי הזדמנות לעשות סשה וזנקוב, אבל הצרפתי התעקש שלוח התוצאות יישאר נקי אחרי השלשה הגדולה של היפי - ומנע מהמצקצקים וממציבי הכוכביות לטעון שזה לא באמת היה סל ניצחון. לזה קוראים חבר.

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

אהרל'ה ויסברג

קצת לפני בר המצווה פרסמתי את הכתבה הראשונה שלי בעיתון (והיא בכלל הייתה על טניס). כשהייתי בן 16 המצאתי את הכינוי "קטשפר", שחיבר בין עודד קטש לדורון שפר. חלפו כמעט 20 שנה, וכשנכנסתי לראשונה לאולפן וואלה, מאמן בכיר בישראל - היי ננו - ראה אותי לצד שי האוזמן ואודי הירש וכתב לי: "יפה, הצטרפת לצמד רָעִים". אז הנה, אנחנו שוב כאן. שוב ביחד. וזה חדש, וזה יצירתי, וזה מרגש, ובגדול זה נשמע טוב. בעיקר אם פה ושם נזכור להישאר רָעִים. כי הגיע הזמן למשהו קצת שונה. משהו ישיר. בלי מתווכים. בלי פילטרים. אנחנו - ואתם. כדורסל הוא הרבה מעבר למשחק. כדורסל הוא החיים. הוא החיבור בין אנשים. וכשאתה זוכה לעבוד במקצוע שאתה אוהב, אין הרבה דברים מרגשים יותר מפגישות של אחד על אחד עם יאניס אדטוקומבו או ז'ליקו אוברדוביץ'. או מהבאת סקופ שמשנה סדר יום. או מהשחזת מקלדת בטור שחושף דברים שלא רצו שתדעו. נתכתב כאן על משחקים ומגמות ותופעות וסטטיסטיקות, ועל שחקנים ומאמנים ועסקנים ואוהדים, ופה ושם גם על פנטזי, ונקפיד על רפרנסים לסיינפלד. איש חכם הבטיח שיהיה כאן דיסקו. סוף סוף אני מעז לרקוד בפומבי, רק שלא אסיים כמו איליין בניס. גגגגידיאפ!