מהסוף להתחלה: העקיצה. הטירוף. המהפך. עלק טורניר הכנה

זמן קצר לאחר סיום הדרבי, באזור שבו חולפים ועוברים לא מעט אנשים משתי הקבוצות ומגופי התקשורת המסקרים אותם, התקיימה שיחה מזדמנת וקצרה בין עופר ינאי לעמי ביטון. מקורות שומעי דבר מספרים כי מנהל מכבי ת"א הזכיר איך בעלי הפועל ת"א עקץ אותו במפגש הקודם ביניהם בשבוע שעבר. "אמרת לי שחסרים לנו שני שחקנים. אז בזה נטפל. ואתה יודע מה שני הדברים שחסרים לכם?", הייתה רוח דבריו של ביטון, שתיבל בעקיצה משלו: "לב, ומאמן".

האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור8 דק׳1x

איזה מטורף אתה, יא כדורסל. זה היה בסך הכל משחק בטורניר הכנה לעונה (די נו), אבל ספק אם בכל המסגרות הרשמיות - והדרבים שהיו ועוד יהיו בהן - משהו ישתווה למה שקרה אתמול בחולון. עמוק לתוך הרבע השלישי, שאל חבר באחת מקבוצות הווטסאפ אם עודד קטש יעשה ברק בכר. לא הרבה זמן אחר כך, היה מי שדאג לשאול בחזרה: כלומר, יזכה בשלוש אליפויות?

גמר גביע ווינר לא הוכרע בסדרה. הוא התחיל והסתיים באותו ערב, אבל זה ממש לא היה דרבי אחד. אלא כמה. בלי שום קשר בין העלילה שבחלק כלשהו לזו שנצפתה בחלק אחר. וכמו בפרק "הבגידה" בסיינפלד (עונה 9, פרק 8, במרחק לחיצת כפתור בנטפליקס הקרוב לביתכם), אנחנו ניתלה באילנות גבוהים ונספר את סיפורו מהסוף להתחלה.

סוף

כשמשחק מתהפך בצורה כה קיצונית, אפשר להפליג בתיאורים, לייחס את הטוויסט בעלילה לפעולה או החלטה, ולטעון שמדובר בזיק של גאונות. של מאמן, או שחקן, או גם וגם. כאילו הכל בכלל היה מתוכנן, ועבד לפי איזושהי תבנית. אבל זה לא תמיד עובד ככה. לא לגמרי. אז ניצמד לעובדות, ונתבל אותן במספרים.

13:54 דקות לסיום, כשהפועל ת"א ישבה על יתרון השיא שלה, 36:59, עבר קטש להרכב של שלושה גארדים. ג'ון דיברתולומיאו החליף את אושיי בריסט, והצטרף על המגרש לג'ימי קלארק ולקיטון וואלאס, וגם לטי.ג'יי ליף ולדניאל תייס. מכבי ת"א הייתה עמוק באדמה, אבל פתאום השמיעה כמה קולות של התנגדות. עוד מוקדם היה לקרוא לזה סימני חיים.

ידה ידה ידה (אופס, זה מפרק אחר), היא רצה ל-2:10 בתוך פחות משתי דקות, ודימיטריס איטודיס הזעיק פסק זמן, בעיקר כדי ששחקניו לא ייכנסו לפאניקה. "אם אני רגוע, אין סיבה שאתם לא תהיו", אמר להם על פי דיווחה של נועה פופלינגר באותו רגע. אבל במקום להרגיע, הוא היה צריך להגיב. ואת זה הוא לא עשה לאורך זמן ממושך. ממושך מדי. וקריטי ממש.

בואו נחזור שוב לניים-דרופינג, כי מכבי ביצעה את גדול הקאמבקים שנראו בדרבים התל אביביים עם ההרכב הכי מוזר ולא צפוי. קלארק, דיברתולומיאו, וואלאס, ליף, תייס. קטש הותיר אותם יחד על המגרש במשך תשע דקות רצופות. בלי מנוחות, בלי חילופים ובלי חלוקת עומסים. יחד עם הטריו הזה, רצה הקבוצה שבצהוב ל-7:37, ועד הסיום השלימה סטרץ' של 16:50 - מרגע השפל עד לבאזר.

* היא פגעה ב-17 מ-25 מהשדה (מול 13 מ-42 עד אותו רגע).

* וב-9 מ-14 לשלוש (לעומת 3 מ-15).

* וחטפה שמונה כדורים, ואיבדה רק שניים (לפני כן: ארבע חטיפות מול תשעה איבודים).

* וניצחה 4:74 במדד (עד אז: 77:30).

מלכתחילה, ובניגוד גמור לדרבי בליגת העל, איטודיס ויתר על הפורוורדים הזרים שלו. הוא יכול היה לרשום שוב את אמיר קופי. או אפילו את זאק לידיי הכל כך מתבקש (בלי לבזבז רישום בליגה). אולי לחזור לאיש וויינרייט. או לנסות את ג'ייקוב טופין. אבל הוא הלך בלי אף אחד מהם. ולמען האמת, זה עבד לו מצוין.

לאורך רוב שלבי המשחק, הציבה הפועל שני גבוהים על המגרש - דן אוטורו המבוזבז או טאי אודיאסי בעמדת הסנטר, לצד תומר גינת וקצת עוז בלייזר בפאוור פורוורד. אבל כשהצהובים התלהטו ורצו ושטפו וקלעו וחדרו ולחצו ושמרו (ושמרו!) לא היה מי שיעצור את הסחף בצד השני. 

רק כשהושלם המהפך, ומכבי עלתה ל-64:65, עבר איטודיס להרכב נמוך משלו, עם שלושה גארדים ואלייז'ה בראיינט בעמדה מספר 4. אלא שהמומנטום כבר עבר צד, הביטחון של היריבה החבוטה הרקיע שחקים, והרכבת יצאה מהתחנה. הניסוי כשל, והחולה מת: הליינאפ הזה פינה את מקומו אחרי 57 שניות, שבהן ברחו הצהובים עם עוד 0:6.

הפועל ת"א השלימה שבע דקות תמימות ללא סל שדה ברבע הרביעי. מ-9:27 על השעון הגדול עד 2:19, היא פגעה ב-0 מ-7 מהשדה, ואיבדה עוד שישה כדורים. את הנקודות היחידות שלה ב-14 הפוזשנים האלה היא קיבלה מקליעות עונשין של יוג'ין ג'רמן. ובסך הכל נרשמה שם ריצה של 2:27 למכבי.

כן כן, 2:27. היה שלב במשחק שבו ידעתם שהמספר הזה יופיע בטור הסיכום. תודו שלא חשבתם שדווקא באופן הזה.

התחלה

בדרך למהפך, קרה מה שקורה למכבי ת"א כמעט בכל משחק. היא התפרקה. ולא הייתה צריכה יותר מכמה דקות של רפיון כדי להפגין סף שבירה נמוך ולמצוא את עצמה מושפלת. או על סף המושפלת, הפעם.

אם הצהובים היו מפסידים (הם הפסידו! רק שהמשחק שכח להיגמר), זה הנתון שהיה מוביל אתכם לטור: בתחילת כל רבע, קרסה הקבוצה מבחינה התקפית באופן מוחלט ומחפיר. את הרבע הראשון היא פתחה ב-1 מ-7 מהשדה. את השני - ב-0 מ-7. ואת השלישי - ב-0 מ-8. כלומר, 1 מ-22 בתחילת הרבעים הללו. 4.5% מהשדה. ארבעה אחוזים וחצי.

הפועל ת"א שוב התעללה בה, כמו בשבוע שעבר בליגה, ואיימה לנעול את האירוע ולהכריז על גארבג' טיים עוד ברבע השלישי. והפעם היא עשתה את זה עם כלי הנשק הפחות רגילים ומסורתיים שלה. בערב שבו בראיינט ואנטוניו בלייקני נתקעים על שבע ושמונה נקודות ב-35%, וגם אוטורו ואודיאסי משחקים שביעיות ומסתבכים מוקדם בעבירות, היא קיבלה את האקס פקטור מקאדין קרינגטון ואחריו מג'רמן. יוג'יןןןן ג'רמןןןן.

2:50 דקות למחצית. 1:46. 1:16. 0:37. 0:05. ג'רמן ירה חמש שלשות ב-165 שניות, והפך פיגור 32:29 ליתרון 36:44 במחצית. והקבוצה שלו המשיכה לרוץ, ועשתה 0:18 ו-4:30, עד להפרש השיא. פעם היה לה כבר קטע דומה, עם 6:30 ברבע השלישי בדרבי של 25 ההפרש באוסישקין ב-2004. הצגה. בערך. ואז נגמרה הפועל, והמשחק המשיך, והתחילה מכבי.

שתי הערות לפני הדרבי בלימסול:

* הכל תלוי בקלארק? הטור הזה עומד להסתיים (או להתחיל? הכל פה הפוך), וכמעט לא הזכרנו את ה-MVP. ברבע הראשון קלע קלארק שמונה נקודות, ומכבי ת"א הובילה 17:26. ב-13 הדקות האחרונות של המשחק הוא קלע 16, ואתם יודעים מה מכבי עשתה. בין לבין, הוא חירב כמו שהוא עושה לא מעט לאחרונה עם אפס נקודות, ואתם יודעים מה הפועל עשתה. בקיצור, הכל תלוי בו?

* פרסום ראשון: אנחנו הרי מסכמים טורניר הכנה לעונה, אז בואו ננסה לחזות מה יקרה בעונה עצמה. הפועל ת"א היא עדיין קבוצת-על. ואם היא הפסידה ככה בסופרקאפ ובגמר גביע ווינר, אז החגיגה תיגמר בקרוב, ובדרבי הראשון בליגה תגיע בוודאי הנקמה. והצהובים? שלא יתלהבו מדי. הקו האחורי שלהם דליל, ואחרי מחזורים קשים ביורוליג, הם עלולים למצוא את עצמם מופתעים במשחקים לא צפויים. למשל, בראשל"צ. ואם חלילה ייפצע להם גארד, כדאי שימהרו להנחית לו מחליף. ולא יחכו שלושה שבועות. ולא יביאו מישהו שלא שיחק ארבע שנים. רגע, בעצם...