הרע, הממש רע, וההגנה. מכבי תל אביב מסתבכת גם כשהיא ממש קרובה

שי האוזמן

עת התחלתי להקליד את הטקסט הזה, קפץ לי פוש ובו ידיעת פולו על כך שמכבי תל אביב פעילה בשוק, בחיפוש אחר גארד נוסף. לקראת סיום תקופת ההכנה, כאשר בחרו הצהובים שלא להתחזק בעוד גארד לסגל, הייתי מאלו שחשבו שהם צודקים. הסגל הזה עמוס ברמה שבה אתמול לא התלבשו דיברולומיאו וגור לביא (הפצוע), ואני, כעיקרון, לא מת על הקונספט של 15 שחקנים בכירים. מצד שני, זה המקום לתת קרדיט לחוכמת ההמון. מי ששוטט במרחבי הטוויטר במועדים הרלוונטיים, איתר בקלות אוהדים צהובים שטענו וטענו וטענו וטענו שחסר עוד מישהו שישים את הכדור בתוך הטבעת. אם נפל האסימון לקטש וקולדבלה רק לאחר ההפסדים של ההתחלה, אז יתכן שהם (ואני) הם אלו שטעו ולא הרוב הממש לא דומם.

האזינו להאוזמן מקריא את החלק הראשון של הטור4 דק׳

ומצד שלישי, צריכים לנסות להבין למה ואם בכלל חסר. האם הפתרון לקו האחורי, להתקפה ולחיים עצמם של מכבי תל אביב הוא גארד שיצטרף לקיים, או שאולי דווקא במקום. עת הלכו על וואלאס, ידעו בוודאי מקבלי ההחלטות במה הוא טוב ובמה הוא לא וכמה זמן לוקח לאחד כזה להשתלב. לא בטוח שידעו מראש איך יראו בשלב הזה לונדברג או קלארק. כרגע יש מדר וקלארק ולונדברג ו-וולאס ודיברתולומיאו, לפני שדיברנו על האופציה של ליינאפ גבוה עם בריסט ב-2. האם הפתרון הוא לצופף עוד יותר את הקיים או שמא להפוך אותו ליותר איכותי? ואולי, בכלל, הפתרון מגיע מדילול עמדה מספר 3?

הרוטציות של קטש

רגע, לפני שמנתחים, בואו נישאר לרגע על הסגל. ועכשיו, בגרסת הרוטציות של קטש. לא הספקתי עדיין לבדוק עבורכם אמפירית את השינוי, אם בכלל, שחל באופן שבו מכבי תל אביב שלו הולכת אל הספסל לאורך השנים. בלי נדר, נשב על זה בקרוב. מה שבטוח הוא שהמחציות הראשונות של קטש הפכו למעין בלון ניסוי. כמה דקות לתוך הארוע, וכל החמישיה כולה בחוץ. מתחילים מדר, לונדברג, בריסט, הורד וסורקין – והופכים לקלארק, וולאס, קולסון, ליף ותייס. כלומר, זה לא רק כמות החילופים, אלא ההחלפה המלאה של החמישיה. אח"כ יבוא בייקוט. בסוף המחצית, בקטנה, ריימן. איזה כיף. לזכותו של קטש, שלב הניסויים מוביל והוביל גם אתמול למסקנות שבאות לידי ביטוי בחמישיה שפותחת את רבע מספר 3. הנה, קולסון ותייס שהיו טובים יותר, עולים במקום בריסט וסורקין. והנה, מצמצמים רוטציות ומוותרים על כמה שחקנים. והנה, מנסים (פעמיים במהלך המחצית השניה) וריאציה של בריסט וקולסון ביחד בעמדות 3-4, במקום החלופה של ליף.

זה לזכותו. מה שלא לזכותו הוא ששלבי האיתור בכלל, חלוקת הדקות הרוחבית למדי ובמיוחד המסקנות, מותירים את התחושה שמכבי תל אביב מפספסת חמישיות ושחקנים שנמצאים במומנטום. שהיא מתקשה להכניס או להשאיר שחקנים מסוימים בקצב שלהם. שעם כל הכבוד לדאבל וויק, אתמול התקיים משחק שבו אפשר אולי היה להתיישב על חמישיה אחת שעובדת ולרכב עליה עד לנצחון ולהסעה לולנסיה. הסעה שיכולה הייתה להיות נעימה יותר, אלמלא המהלך הזה.

אוקיי. עכשיו זמן לנתח, ונתחיל כמובן מהסוף. כל האמור לעיל לוקח בחשבון שמשחק כזה יכול היה בקלות ללכת הפוך. מהלך אחד לכאן או לשם. ואם תרצו, גם שריקה. באופן אישי, לא הרגשתי ככה בזמן אמת, אבל היי – לא מבין בזה יותר מדי. בשביל זה יש את טוד וורניק, והוא לגמרי על זה בואכה להגיש לכם מסקנותיו ממש בקרוב. סבבה? סבבה. רגע, עוד לא עשיתם מנוי?

    דברו איתנו

    יש לכם הערות או הארות על הטור?
    בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
    אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

    שי האוזמן

    פרשן ומלהג כדורסל כפייתי. לשעבר וואלה, ערוץ הספורט וישראל היום. כיום מדבר אל המיקרופונים של בית הפודיום. הרבה דברים השתנו בתפיסת עולם הכדורסל שלי לאורך השנים והעשורים, אבל האהבה לסאונד חריקת הנעליים על הפרקט ולכדור הכתום נותרה כפי שהייתה בגיל 4.   אחרי הרבה שנים של כתיבה בפלטפורמות של אחרים, הגעתי למסקנה שהגיע הזמן, אומרת אמי, להתחיל משהו חדש. מאפס. בשבילכם ובשבילנו.  שיהיה לנו בהצלחה. שיהיה לנו סנופי דיסקו.