לידייז אנד ג'נטלמן: איטודיס התמכר לזאק לידיי. וגם אנחנו

בדרכו לספסל, מיד אחרי שנעץ את השלשה שהבטיחה באופן סופי את הניצחון, זאק לידיי היה בטירוף. הוא רק צריך היה לפרוק על מישהו את העצבים החיוביים שלו. ודימיטריס איטודיס פשוט עמד בדרך. כוכב הערב נצמד למאמן, אחז בו בעוצמה ושיחרר שאגה, אבל למזלם של כולם עצר את עצמו רגע לפני שהעיף אותו באוויר, דפק לו בוסה ו/או נגח בו מרוב אושר.

האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור6 דק׳1x

אחרי הקליימקס המטורף של הניצחון על פנאתינייקוס באואקה (וגם של הניצחון על מכבי אשדוד, כמובן), הפועל ת"א התקשתה לנחות למציאות. 36 נקודות במחצית הראשונה מול וירטוס בולוניה, פיגור של 12 הפרש, 14 דקות רצופות ללא אסיסט, כשדן אוטורו צובר יותר עבירות מסלים, וארבעת הגארדים המובילים פוגעים יחד 4 מ-18 מהשדה בזמן הזה - זה נראה רע. רע מאוד. גם לידיי היה די אנמי עד אותו רגע, עם 1 מ-3. אבל אז...

אנחנו מספיק זקנים כדי לזכור איך תפסנו את הראש לנוכח הספסולים הממושכים והמוגזמים שהעביר איטודיס את הסטאר הווטרן שלו בתחילת העונה. אז הערב, במחצית השנייה לבדה, הוא שיחק 19:20 דקות. כלומר, המנוחה שלו הסתכמה ב-40 שניות בלבד. הוא היה כל כך ממכר, שאי אפשר היה להיפרד ממנו ליותר מרגע.

לידיי הרשית 18 נקודות אחרי ההפסקה. הוא הוסיף גם שבעה ריבאונדים בדרך לדאבל-דאבל של 22 ו-10. ומול הנתונים הבולטים האלה, חשוב שלא לזנוח את ארבעת האסיסטים שמסר - כולם במחצית השנייה. ארבעה, שהם שליש מהסך הקבוצתי באותן דקות; דקות שבאו אחרי פתיחה שחונה וכבדה, שבה הכדור כמעט לא נע מיד ליד. בסך הכל הוא הרים מדד 28 ב-20 הדקות האחרונות (ו-33 במשחק כולו). התוצאה בזמן שהיה על המגרש: 51:76 אדום.

קל לדבר על ה-MVP. ולכן אנחנו מדברים עליו. אבל חשוב לא פחות לדבר על מי שסיים את המשחק עם שורה של אפס נקודות, ריבאונד אחד, אסיסט בודד וזריקה אחת לסל. ג'ייקוב טופין לא נח הרבה יותר מלידיי במחצית השנייה (3:23 דקות על הספסל, ליתר דיוק), ומספרית כאמור הוא תרם הרבה פחות. אבל הוא היה שם בכל נקודות המפתח. וברמה הסטטיסטית יצר גם שלוש חסימות ושתי חטיפות. לא סתם התמכר המאמן גם אליו.

ואת זה בדיוק איטודיס חיפש. במחצית הוא רתח על שחקניו, והתרעם על היעדר התחרותיות שלהם. בואו נגיד שאם הוא היה מתראיין כמו יריבו העירוני, הוא בטח היה זורק איזו הערה על שפת גוף (ביוונית זה נשמע טוב יותר: γλώσσα σώματος = גלוסה סומאטוס). את התשלום הוא גבה בזמן ובמזומן. גם מהיריבה, וגם מהשחקנים שלו עצמו.

עם כל הכבוד לשלשה המוקדמת שקלע יוג'ין ג'רמן (ול-31 נקודותיו מול אשדוד), לגלו-גאי המגולם בדמותו של איש וויינרייט ולכוננות האש שאנטוניו בלייקני מביא איתו - השלושה נמחקו לחלוטין מהרוטציה: 25 דקות משותפות הם צברו לפני ההפסקה, ואפס שניות אחריה. המאמן צופף שורות עד למינימום. דן אוטורו היה עסוק בעבירות של עצמו, ברונו קאבוקלו הסתנוור בהיעדר איזה אדי טבארס או מוסטפה פאל שיסתיר לו את השמש, ולמעשה נשענה המנצחת בשבעה שחקנים בלבד במחצית השנייה. כמו שהיו עושים פעם, במילניום הקודם. וכשלידיי כל כך טוב, וטופין כל כך יעיל, לא היה צריך הרבה יותר מזה.

פיגור 48:36 בחצי הראשון? נהפוך לניצחון 33:54 בשני. ארבעה אסיסטים זה מעט מדי? נשלש ל-12. שישה איבודים זה יותר מדי? אז נסתפק בשלושה. גג אחד? בעצם, למה לא חמישה? אפילו התוצאה הסופית - 81:90 - הייתה כמעט זהה לזו שהושגה רק לפני חמישה ימים באואקה (81:91). הדרך הייתה שונה לחלוטין, וכך גם היריבה, ואיטודיס למד שהוא יכול לנצח בערב שבו ההרגלים משתנים והרוטציה מתחרבשת. מה שנקרא: ניצחון טוב, נלמד ממנו.

שלושה נתונים לפני פרידה:

* אתה מתחיל הכי מהר שלך: המשחק נפתח ב-1:4 להפועל ת"א. והרבע השני ב-0:4. אוקיי, עד כאן לא התרגשנו. אבל השלישי ב-3:12. והרביעי ב-2:9. בסיכום הכולל - 29 מול 6 לאדומים בדקות הראשונות של כל הרבעים. במחצית הראשונה וירטוס עוד הצליחה להתאושש מזה. במחצית השנייה זה כבר היה יותר מדי עבורה.

* ד"ר דריק ומיסטר אלסטון: מבחינת הנתונים הפיזיים והאתלטיים, הגיוון ההתקפי וסט היכולות, דריק אלסטון ג'וניור יכול להיות כוכב יורוליג. אבל יש בו משהו לא יציב, שמונע ממנו לפרוץ באמת. זה לא רק הכדורסל של אלכס מומברו, כי דברים דומים קרו לו אשתקד. הנה זה במספרים: במחצית הראשונה הערב הוא היה על מדד 13. בשנייה? 12-.

* ורק עוד קצת לידיי, כי אי אפשר בלי: בשמונת הימים האחרונים הוא הופיע בשלושה משחקי יורוליג והעמיד ממוצעים של 18 נקודות, 60% לשתיים, 40% לשלוש ו-18 מ-19 מהעונשין, שבעה ריבאונדים, 6.3 עבירות שסחט ומדד 25.3 (בלי לרדת מ-20 באף משחק). אה כן, ו-0:3 בניצחונות.