איש הוא האיש, אתא מתאוששת

לפני כמה מחזורים כתבתי שבאר שבע יכולה להתחרות על  Best from the rest. אין לה עדיין שני ניצחונות רצופים ואם מסתכלים על הרצליה, העמק, אתא ואפילו נס ציונה עם ההחתמה היוקרתית, ביחד עם חולון, האופציה המובנת מאליה, יהיה לה קשה אפילו להשתחל למקומות 6-7. ואז היא צריכה להתמודד בנר ראשון של חנוכה עם המקום הראשון ביורוליג. כיף חיים.

6:26

הפועל באר שבע - הפועל תל אביב (102-77)

אז המשחק לא היה באמת תחרותי אחרי 15 הדקות הראשונות ולצערי לא קיבלתי איזו הצהרת כוונות של באר שבע. בכל זאת, נגיד שלבאר שבע חסר רכז שיתן תחרות לויטלם כי כרגע, ברגע שהוא פחות טוב והוא היה פחות טוב, אין לבאר שבע סיכוי. רמי הדר סירב לקחת פסק זמן אחד כל המשחק. לא ממש ברור לי איזה מסר הוא ניסה להעביר אבל יש לי הרגשה שהשחקנים או ההנהלה שלו ידעו.

באר שבע לא היוותה יריב מקצועי אמיתי ועדיין יש מספר דברים שאפשר לשים עליהם את הדגש בהקשר של הפועל תל אביב.

בראיון סוף המשחק איטודיס פתח כמו שאיטודיס יודע: מצד אחד בירך את השחקנים על הרצינות וההופעה בבאר שבע, מצד שני, נדרך והתעצבן משאלות לגיטימיות, עם העוקצנות האופיינית שלו. אני מודה, אני לא מחובר לראיונות שלו, אבל מגיע לו הרבה יותר קרדיט ממה שהוא מקבל בישראל. הרבה יותר.

מנהל את הסגל הגדול באירופה. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל

האמת היא שבכדורסל הישראלי: תקשורת, אוהדים, עסקנים ומה שביניהם, איטודיס פשוט אנדרייטד. הבנאדם מנהל את הסגל הכי עמוק שנבנה כאן אי פעם, ואולי אחד העמוקים שנבנו אירופה. להפועל תל אביב יש סגל של קבוצת כדורגל, והוא עדיין מוביל אותם למקום ראשון בשני המפעלים. וזה עם סגלים דומים אך שונים לחלוטין בין המסגרות.

כאן תמיד מגיעים הצקצקנים: "כן, אבל הכדורסל שלו מכוער".

אז בואו נשים דברים על השולחן. מאמן, בדיוק כמו שחקן, נמדד בסך יכולותיו. ובניהול סגל של יותר מ־15 שחקנים לגיטימיים, איטודיס ברמה הכי גבוהה שיש. אם מקום ראשון ביורוליג + מקום ראשון בליגה לא משכנעים אתכם שהוא מבין כדורסל ובגדול, אז כנראה שלא תשתכנעו משום דבר.

והמשחק מול באר שבע היה עוד הוכחה. מעבר לסימן השאלה סביב ים מדר (וזה נושא משמעותי בפני עצמו שעדיין מתפתח), ניהול הסגל של איטודיס פשוט מצוין. שחקני הסגל המשני של הפועל תל אביב בליגה עם כאלו שלא רואים דקה במפעל הבכיר או כאלה שנשכחו על הספסל בשבועות האחרונים - עלו, נתנו עבודה, והפכו נסיעה לנגב לטיול מדברי קליל.

צריך רק להסתכל על שורות הסטטיסטיקה של אלה שלא אמורים בכלל להיות על הפרקט ביורוליג.

אודיאסי עם 18 נקודות העניש כל סוויץ' של באר שבע והפך אותם לנקודות קלות, כשהלכו חזק על הפיק אנד רול הוא התגלגל פנימה במהירות וסיים בפלוטרים נקיים. בלייזר, זיו, טימור וגינת הצטרפו אליו עם 46 נקודות משותפות וזה לא רק מרשים, זה גם צריך לחדד לכולנו משהו: איטודיס עושה עבודה אדירה. מגיע לו על זה הרבה יותר כבוד ממה שאנחנו רגילים לתת לו. עכשיו רק שישחרר אותנו מהעוקצנות בראיונות.

העניש על כל סוויץ', אודיאסי. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל

עוד נקודה אחת ומאוד משמעותית. כשהפועל עלו ליורוליג ומוטלי כבר היה חתום, כולם היו בטוחים שהוא האיש הכי חשוב בקבוצה. אבל אז הגיע ואסה מיצ’יץ’ והבעלות על הקבוצה עברה אליו. רק שעוברים כמה שבועות, העונה נפתחת, ופתאום השחקן הכי משמעותי בכלל הוא דן אוטורו. שלושה חודשים פנימה, ואפשר כבר להכריז על מישהו חדש.

אי אפשר להתעלם מאיש ווינרייט. האיש שהצהיר שהוא “שומר על הגזרה ולא נוגע בסופגניות”, הוכיח גם בדקות שלו בבאר שבע שהוא, לפחות כרגע, האיש של איטודיס. עזבו רגע את מה שהוא עושה באירופה בשבועות האחרונים (לכו לטורים של הירש, אהרל'ה או האוזמן), תראו מה הוא עשה דווקא במשחק בב"ש.

ב־15 הדקות שבהן באר שבע עוד שיחקה כדורסל תחרותי, השחקן שהחזיק אותם במשחק היה פוסטר ג’וניור. ואז הגיע השומר הכי טוב שהפועל יכולה להציב, וזה בסגל שיש בו את בריאנט, מלקולם ופלטין. ווינרייט קיבל את פוסטר כפרויקט אישי.

2:41 לסיום הרבע השני פוסטר חזר לפרקט, ובדיוק איתו חזר גם ווינרייט. עד לאותו רגע לפוסטר היו 17 נקודות. המהלך הראשון? ווינרייט חוטף לו. המהלך הבא? פוסטר מחטיא שלשה תחת הלחץ, וזוכה במנת טראש טוק עסיסית מהאיש הגדול. אה, ומאותו רגע ועד סוף המשחק, פוסטר מוסיף רק שתי נקודות.

אבל לא רק ההגנה. גם התקפית, האיש שם. 54% לשלוש בליגה, 3/3 מול באר שבע, ובכל פעם עושה את המהלך הנכון: הנה פוסט אפ שמסתיים באסיסט, חסימה בגב שמשחררת קלעי, אקסטרה פס לגינת.

איש הוא האיש.

נקודה אחרונה לסיום:

ים מדר הוא לא עוד שחקן סגל בהפועל תל אביב. הוא, על הנייר, הישראלי הכי בכיר באירופה. בפועל? הוא עדיין רחוק מלהיכנס לעניינים. גם בדקות המעטות שקיבל היה אפשר לראות שמשהו שם תקוע בינו לבין המאמן, איזו תחושה של חוסר שביעות רצון הדדית. חשוב לזכור שהוא רק חוזר מפציעה, אבל בדינמיקה של קהל, הנהלה, מאמן, תקשורת וכוכב -  לדעתי הצנועה, לכולם יש אינטרס אחד משותף שמדר יחזור לשחק ויהיה טוב.

מה יוליד יום? עוד מוקדם לדעת. אבל ברור שהפועל צריכה את מדר בגרסה הכי טובה שלו והוא צריך את הפועל, שתחזיר לו את הבמה.

---

מכבי רעננה - קרית אתא (84-80)

בשבוע שעבר, אחרי ארבעה ניצחונות רצופים, קריית אתא נעצרה מול הפועל ירושלים. ירושלים עשתה את זה באמצעות האטת קצב המשחק והורדת “פריז של הקריות” (כן, הבדיחה עדיין בחיים) ל-84 נקודות בלבד. רעננה ניסתה לעשות בדיוק את אותו דבר ורוב הזמן זה גם עבד. רק שבניגוד לירושלים, היא לא הצליחה לתרגם את זה לניצחון.

במשך שלושה רבעים רעננה עשתה בדיוק את מה שסגלביץ' ביקש ממנה. אני לא באימונים ולא הייתי בהכנה הספצפית למשחק אבל הדרך להוציא אתא מהקצב שלה ברורה: לא לבזבז פוזשנים. בדיוק כמו ירושלים שבוע קודם. זה עבד כמעט שלושה רבעים.

מה זה אומר בפועל? התקפות שבהן רגלנד או רדפורד מכדררים 15-20 שניות, לוקחים את השומרים שלהם אחד על אחד ומנסים לייצר משהו. לפעמים זה נכנס, לפעמים פחות, אבל מה שבטוח, זה מוריד את קצב המשחק. לשלישיית הגארדים הזרים של רעננה היו 49 נקודות, באחוזים לא טובים בעליל, אבל עם סחיטת עבירות חכמה שהפכה את האגרסיביות של אתא ליתרון, עם אחוזי עונשין פנטסטיים, היה נדמה שלפחות לשלושה רבעים רעננה בדרך להפתעה.

רגלנד עשה בדיוק מה שהמאמן ביקש. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

כזכור כדורסל משחקים ארבעה רבעים, ואם בשלושה הראשונים אתא נעצרה עם 17,18,17 נקודות בכל רבע, ברבע האחרון היא כבר קלעה 31. היא היתה נהדרת ברבע הרביעי בהובלת מאליק הול עם 12 בלבד ברבע המכריע ו-22 בכלל כולל 11 ריבאונד. הוכשטטר הוכיח הרבה בגרות ואחריות שקלע 7 ברבע הזה כולל שלשה שסגרה את המשחק 50 שניות לסוף.

אז אתא ניצחה ושוב מחמאות לקבוצה של בנטוב אבל דווקא בא לי לפרגן לרעננה. היתה תוכנית משחק לא רעה שלא הספיקה אבל דווקא כשהיא חסרה את פרימן ושוכמן היא כמעט הפתיעה את החברה מהקריות. האם יש להם את מה שדרוש להישאר בליגה? בהינתן מכבי ראשון ונתניה, כן.

מזכיר לכולם שהכל אבל הכל אמת לשעתה.