מחשבות על ישראלים ומתאזרחים
- שי האוזמן

- 2 במרץ
- זמן קריאה 3 דקות
אין ולא היו מסקנות מקצועיות בשוך המשחק הקודם מול קפריסין, ועל הקו הזה נשמור בקנאות גם הפעם. אם אין בזה כדורסל אז לא נדבר על זה כדורסל. ברכות לנבחרת וכו. מה שנותר הוא להמשיך לנסות ולחשוב כיצד אנחנו ממקסמים את הסגל הזה ואת היכולות שלו לקראת העתיד הקרוב ובכלל. ובמקום לדבר על בעיות הרוחב של הכדורסל הישראלי, כי זה ארוך ומייגע, בואו נלך על הקל. נלך לדיון מתאזרח.
גילוי נאות וגו: לפני מספר חודשים נתבקשתי ע"י עמוס פרישמן ליטול חלק בוועדה שהוקמה לשם בחינת הדרכים לקבוע את זהות המתאזרח/ים של נבחרת ישראל. כמה דגשים: 1. התקיימו לדעתי 2 פגישות. 2. זה בהתנדבות מלאה. 3. לא דובר בכלל על זהות המתאזרח עצמו אלא על האופן שבו יש לקבוע מי יהיה אותו המתאזרח, יעני מי יקבע, על בסיס אילו פרמטרים ודו.
החל משנת 2024, המתאזרח של נבחרת ישראל הוא קאדין קרינגטון. שבאמת של החיים, איכזב לחלוטין בטורניר הגדול והמשמעותי היחידי שבו נטל חלק, קרי יורובסקט 2025. כמה איכזב? 7.5 נקודות למשחק עם 32% ל-2 נקודות. ככה איכזב. אם ברשימת 50 הקלעים המובילים של הטורניר התייצבו להם מתאזרחים מובהקים ודומיננטיים, כמו ג'ורדן לויד הפולני, רוברסון הבוסני, דורסי היווני, לארקין הטורקי, וויליאמס הפורטוגלי ובולדווין הגאורגי, ישראל הסתפקה בשיגורם של 3 סקוררים שאפילו איטודיס לא יערער על מידת אזרחותם, נראה לי (אבדיה, סורקין, גינת). ולא שזה רע, כמובן. אפשר לחזק את הסגל שלנו בכל מיני סוגים של שחקנים ולאו דווקא כאלו שיהיו טופ סקוררס. מצד שני, מרגע שהלכו על שוטינג/קומבו גארד כהחלטה, יו נואו, אז הציפייה היא שיהיה מישהו שאפשר לתת לו את הכדור ולזוז הצידה.

לזוז הצידה כשיש אבדיה?! זמן לבצע הבחנה בין נבחרת של קיץ לבין נבחרת של חלונות. בנבחרת של דני אבדיה, כלומר נבחרת שמתכנסת אחת ל, בדרך כלל בטורנירים גדולים, עדיין צריכים גארד שיעשה סל מכלום, אבל יש סופרסטאר אחד מובהק. בנבחרות של חלונות ובלי אבדיה מצד שני, אבל גם מול רמת תחרות נמוכה בהרבה, הגו טו גאי הכרחי לא פחות. ולא שהמשחקים מול קפריסין הם אינדיקציה למשהו או לכדורסל, אבל יש משהו יותר מסמלי כאשר בפוזשן הראשון של שני המשחקים בחלון הזה הלך הכדור הראשון לאיש שמשחק בעונות האחרונות בירושלים. החל מהכדור השני, ממילא, זה כבר לא שינה.
אני לא יודע מי מהאנשים שלנו יתייצב לחלון יולי, זה שיקבע אם יש לנו סיכויים אמיתיים לעשות משהו בבית השני, אל מול גרמניה, קרואטיה, פולין, לטביה(?) ועוד אחת. אני כן רוצה להאמין שנקבל שם את שחקני ה NBA שלנו. אני כן מניח שלא נראה שם את הופעת הבכורה של הבן של ליף בנבחרת. רגע, חשוב לי להגיד: שני הדברים הללו מתחברים להם יחדיו. כי ברמת השחקנים שמשחקים בליגה של הגדולים, דני אבדיה זה מאסט, ורק שיהיה לנו בריא ומשוחרר. גם בן שרף יערער לגמרי את תאוריית שני הרכזים הקיימים, עם מריבות פנימיות ואם לא. ודני וולף?

קודם כל, בואו נעשה סדר. בשל כל מיני פרוצדורות ותקנונים של פיב"א, המעמד של דני וולף בנבחרת ישראל יכול להיות רק של מתאזרח. בדיוק כמו קרינגטון. להבדיל ממתאזרחים מקבילים אליו לחלוטין, שיכולים להיות חלק בלתי נפרד מהרוסטר. אוקיי? עכשיו נחזור אל התהיות.
כשאנחנו חושבים על הקו הקדמי האפשרי של הנבחרת הזאת בקיץ הזה, ושוב – מאחר שליף הצעיר לא יטול חלק למיטב הבנתנו – נשארים עם באנקרים מועטים דוגמת סורקין וגינת (בהנחה שכשיר, כן?) + אבדיה (בהנחה שכשיר, כן?) שיכול לשחק ב-4 אם רק ירצה. וזהו. נמרוד לוי? איתי שגב? האיש המכונה זלי? גור לביא? לא יודע. מה שאני כן יודע הוא שהנבחרת שלנו, גם בסגל אופטימלי, צריכה גם שחקן משמעותי בחוץ וגם שחקן משמעותי בפנים. ואם זה מתאזרח, צריכים לבחור או או.
יורובסקט 25 סימן טורניר קיץ נהדר מבחינתו של תומר גינת ופחות נהדר, ביחס לציפיות, מסורקין, הגבוה הכי טוב שיש לנו. אם היה לנו בקיץ האחרון גם את דני וולף של החודש האחרון, אנחנו כנראה מנצחים את הפולנים. אם היה לנו בקיץ האחרון גם את דני וולף של החודש האחרון, אוקיי, כנראה שאנחנו עדיין לא עוברים את יוון בשמינית. אבל אם יולי הקרוב יציג בפנינו את אפשרות הבחירה בין קרינגטון לבין וולפי, כיצד תבחרו? כיצד יבחר אריאל בית הלחמי?

מצד אחד, יש כאן ענייני מחויבות, קבוצתיות וכן הלאה. קרינגטון מתייצב מדי חלון, ואם ישאר לשחק בישראל בעונה הקרובה, סביר שימשיך לעשות כן. האם זה צריך להוות שיקול כלשהו בבואם של המחליטים להחליט? כי אם ההחלטה היא כדורסל נטו, בהתאם לנתונים שהצגנו כעת, אני הייתי הולך על הוולף, תוך שרואה בעיני רוחי שיתוף פעולה בין הגבוהים הכי מוכשרים שהכדורסל הישראלי ידע מעולם. אם ההחלטה הולכת לפי פרמטרים אחרים, אז עדיין הייתי הולך על דני וולף, מבלי שיהיה בכך פגיעה כלשהי מכבודו של קרינגטון, שחקן כדורסל מצוין וכנראה שאדם מצוין לא פחות. זה לא קשור בו בכלל. מבחינתי, זה מהלך די פשוט. כל מה שצריכים זה שגם נבחרת ישראל תחשוב כך, שדני וולף יגלה עניין ורצון לסייע למקום שהזניק את הקריירה שלו ממצב של מחליף זניח במכללה של חכמים שאינם טובים בכדורסל למצב שבו הוא ממש טוב בכדורסל בקבוצה שהיא אנטי כדורסל, ושברוקלין לא תפריע.
עד כאן להפעם. שיהיה לנו טוב.




















.png)




תגובות