.png)
.png)
.png)
כשבלאט קלע. ופירצף
- שי האוזמן
- 23 בינו׳
- זמן קריאה 7 דקות
כשהרבע האחרון אתמול הגיע כמעט לכדי לסיום, אחרי כל עיכוב, תקלה ובדיקה אפשריים, עמדנו אחד ליד השני ביציע העיתונאים, מי מאנשי הדיסקו, ודיברנו על סלוקאס. שכבר לא יכול לזוז יותר. שכבר לא מנצח יותר סוויצ'ים הגנתיים. שאם יקבל את המבט האחרון, ידפוק את השלשה הזאת וינצח עוד משחק בשרשרת סלי הנצחון הבלתי נגמרת בקריירה שלו. ואהרלוס ידע את זה. וירון ארבל ידע את זה. וגם סלוקאס ידע את זה. וגם קטש, שהציב עליו את אושיי בריסט הקשוח.
ופאו הריצה תרגיל שמסתיים בזה שסלוקאס יוצא על שתי חסימות כדי להרים זריקה. ובחסות חואנצ'ו והולמס ובלי גיבוי הגנתי של סנטוס, סלוקאס קיבל את הכדור בדיוק איפה שרצה. והחטיא למרות שהיה חופשי, כפי שהחטיא את כל הזריקות שלו אתמול. ואחרי ריבאונד התקפה, חדר ומסר לגראנט החופשי. שעמד, סידר את הכדור על היד, חיכה, כיוון, סימן, מילל, פילל, קילל, ודפק את החלק הקדמי של הטבעת. ריבאונד הורד. שבת שלום. מכבי תל אביב מסיימת ומנצחת משחק כמו שהרגילה אותנו לאחרונה דווקא היריבה העירונית באדום. מתקשה, משחקת רע – ולוקחת את זה.
הייתה התרגשות לא קטנה אתמול בדרך ליד אליהו הישן. תחושה של משחק גדול. של משחק מפעם. עם כל ההייט לעתמאן, שסומן כנבל הגדול ותדלק את הנרטיב ואת הקהל. ו-וואלאק, קיבלנו אחלה דרמה, אחלה סיפור ואחלה נצחון יוקרתי מבחינת הקבוצה המארחת, עם משחק שהסתיים בסקור לא שגרתי (עבורה) ובדרך שאותה כמעט ואיננה מכירה. להגיד לכם שהאווירה אתמול בהיכל הזכירה ימים של פעם? לא. להגיד לכם שהמשחק אתמול היה כמו בימים הגדולים, מפעם? לא.
עם כל הכבוד להתרגשות ולנצחון הנאה, זה הדבר המרכזי וכמעט היחיד שלוקחים ממנו. הנצחון. פאו הוא מועדון גדול ושם גדול, אבל בחסות פציעות וכו הציבה קבוצה נטולת 2-4 (תבחרו אתם) משחקני המפתח שלה. ובלי שני הסקוררים המובילים שלה. ובתקופה רעה ועצבנית, למרות הנצחון הנאה על בסקוניה במשחק שפתח את הדאבל וויק. זה לא מפחית מחשיבות ושמחת הנצחון, כי מכבי תל אביב היא גם קבוצת תחתית וגם נטולת ווקר בעצמה, אבל כן שם איזשהי פרופורציה על גודל ההישג.
בוא נשמור
כשמכבי תל אביב סופגת 71 זה לא פחות מוואו. ברמת הפאקינג וואו. הלו, קבוצת הגנה רעה היסטורית, כן? וכן, כמה דברים הגנתיים שקרו אתמול קרו אתמול טוב. בדומה ליריבתה, המארחת הימרה יפה ונכון מכל מיני שחקנים שרחוקים מהכדור. היא הלכה למטה או התכווצה פנימה ודי ויתרה על דברים שהרננגומס, קלאיצקיס, סמודורוב וגו רוצים לעשות מחוץ לקשת. ובטח שמשורטס, שקלע העונה 9 שלשות (במצטבר!) גם כשהוא עם הכדור. זה לא אומר שהיא לא נחשפה, בנוהל, לנקודות קרש סל קלות אחרי טעויות טקטיות או מנטליות. זה כן אומר שהיא החזיקה מעמד ונצמדה לדברים שעליהם חשבה מראש. היא לא חששה ממהלכי אחד על אחד של מרבית הירוקים, והתכוננה בהתאם, כולל ברמת חילופים. היא ניצלה גם את המוגבלות הטקטית ברמת הפתרונות מהספסל של פנתינאיקוס.
הבעיות המוקדמות של הצהובים הגיעו בגזרת ריבאונד ההגנה בכלל והחואנצ'ו בפרט, כי שחקן הקולנוע לקח 4 אופנסיב ריבאונד כבר ברבע הראשון. אח"כ, בחסות כל מיני סגירות עם הפנים אליו, במיוחד של ריימן, הוסיף רק עוד 1 עד לסיום. ועדיין, פאו לקחה 17 כדורים חוזרים בהתקפה, מתוך סה"כ 40 כאלו בסל שאליו היא מתקיפה. והאמת? זה רק הופך את כמות הנקודות שמכבי ספגה אתמול ליותר מרשימה.
לקראת ההמשך, ויש כידוע עוד 14 משחקי המשך, האם אפשר להבין מזה שדברים מסתדרים ונפתרים בצד המבאס של הפרקט? ספק גדול. מצד שני, כן אפשר להתרשם מרצון, מבריסט, מהורד. אבל רק בהגנה.
בוא נתקיף
משחק מוזר, כבר אמרנו? גם ההתקפה של מכבי תל אביב התקשתה מאוד אתמול, וזה למרות מופע רכות גם של הגבוהים בירוק. גם עתמאן, כמו קטש, הימר ו-ויתר על הזריקה מבחוץ של כמעט כל מי שלא קוראים לו איפה או תמיר (וקצת רומן – אליו הגיבו היוונים לא רע, לעיתים, כשקפץ החוצה).
תזכורת - קליק אחד על הוידאו יפעיל את הקטע המדובר. כדי לצפות בו שוב, העבירו את הסרטון לנקודת הזמן המצוינת בסוף הפיסקה.
וכשקשה, הולכים ללונדברג. בהיעדרו של ווקר, שהרשים למדי עם הסווצ'ר החדש והשחור שלו וכאשר הריקודים הכלליים לא עובדים, יש את הדני. שכל עוד לא פגש מולו את גראנט האיום, הסב ליוונים נזק ראוי. למשל כאן. מול קומבינציה הגנתית לא מרשימה בדמות סלוקאס והולמס, לונדברג משתמש פעמיים בסורקין ואז נועל על גבו, במהלך הדיאמנטידיס, את הסלוקאס. איזה טוויסט אירוני ודו. (5:46)
ומיד אחר כך, כשהוא מריץ את ה-77 (כלומר מקבל שתי חסימות פיק נ' רול עוקבות), לוקח הוטרן שוב את סלוקאס את הולמס למהלך ריסקרין, רק כדי לזהות שהגבוה היריב שוב לא יוצא אליו, מה שמקצר את הדרך אל השלשה. (5:57)
שני המהלכים הללו, אגב, יגרמו לעתמאן להסתובב אל הספסל ולחפש מישהו שרק יכנס ויעיף משם את ההולמס הזה. ומוצא שם את יורטסבן, שגם זה קצת מצחיק.
מכבי תל אביב פתחה את המשחק עם אחוזים נהדרים ל-2. 14/18 במחצית, למשל. ואח"כ התקשתה בדברים שבדרך כלל עובדים לה. למשל הרכב 3 הגבוהים. למשל מהלכי הקרש של ליף. למשל כל מה שקשור לכדור כשהוא אצל בריסט והורד. על כך בהמשך. ובסוף זה הסתדר. הפעם, ביד אליהו הישן, הכל, איכשהו, שוב, היה בסדר.
מעשה בחמש טריצות
ממוצע הקריירה של תמיר בלאט ביידוים מחוץ לקשת שלוש הנקודות עומד על 36%. בחסות משחק פסיכי של 5/6 לשלוש אתמול, הגיע אליו. ועכשיו, גם העונה הוא על 36%. במשחק שבו הגנות עומדות ככלל ומאתגרות אותך להרים מבחוץ בפרט, תמיר בלאט עשה את ההבדל. אפשר לדבר כמה שרוצים על טקטיקות, אבל שלשה שנכנסה פה ולא נכנסה שם גרמו למאמן אחד לשמוח פה ולמאמן אחד להתבכיין שם. ובכלל, כחלק מתקופת קליעה טובה בהרבה, שכוללת גם 3/7 מול ז'לגיריס ו-2/4 יומיים לפני בפיראוס, בלאט מיידה = בלאט מסוכן ליריבה. וזה לא שהטורקי של היוונים התעלם מבלאט או משהו. משלבים מוקדמים יחסית של המשחק, בלאט קיבל מההגנה של פאו טיפולים פיזיים יחסית, לרבות מגעים גבוליים ועבירות גבוליות עליו כשהשומרים שלו והגבוהים שעוזרים כן יצאו לעברו. וזה כן עבד ליוונים ברמת היכולת שלו להפעיל אחרים (רק 3 אסיסטים על 2 איבודים). וזה לא עבד באמת של החיים, כי 5 טריצות. אז הנה, לפניכם, מעשה ב-5 הטריצות שכבש אתמול על הפרצוף של עתמאן.
טריצה נאמבר וואן: לקראת סיום הרבע הראשון, פיק נ' רול במעבר עם סורקין. מאחר שהגבוה היריב (פאריד) שומר נמוך ומכיל, אפשר היה להרים את השלשה כבר באקשן הראשון. אבל בלאט בוחר לחכות, ובסוף יקלע כשהוא זורק מתוך כדרור את קלאיצקיס. יפה מאוד. (3:28)
טריצה נאמבר טו: ושוב, פיק נ' רול במעבר והפעם עם סנטוס. הגבוה היריב, שוב פאריד, שוב שומר נמוך ומכיל. עם סורקין. ובלאט מחכה לפיק נ' רול החוזר, כדי לקבל עוד טיפול לא מאתגר מהאיש שפעם היה לו אחלה כינוי, כדי לתת בו את השלשה. (4:47)
טריצה נאמבר 3: שלשה סופר חשובה, כשמכבי תל אביב במינוס 4 והמומנטום הכי ירוק שיש בחסות חורים קלאסיים וצהובים בהגנה. כאן כבר יש שומר אחר וטיפול אחר, ואפילו לא בהתקפת מעבר. שוב פיק נ' רול מימין לשמאל, אבל הולמס יוצא ומראה עצמו. ועושה את זה רע. בלאט הולך שמאלה, מקפיץ את השורטס ונותן עוד שלשה בדרגת קושי לא פשוטה. (10:36)
טריצה נאמבר פור: עוד שלשה קריטית, לקראת סיום רבע מספר 3, שהופכת את התוצאה ומחזירה את מכבי ליתרון. אחרי מהלך שהסתבך, מאלתרים פיק נ' רול עם בריסט. מימין לימין. מול שומר שנכנה רוגה. ובום. ואוהו. (10:47)
טריצה אחרונה להפעם: חזרנו ליתרון ירוק. חזרנו להתקפת מעבר. חזרנו לסנטוס. ושוב, כמו כל אחד מהמקרים שמכבי מריצה (ושהראנו), הכל מתחיל מצד ימין. השומר מהצד השני הוא יורצבן, אבל את השלשה הקשה למדי קולע בלאט בתוך הגרון של רוגה. הלו, מה זה הדבר הזה, מיסטר בלאט? מרשים למדי. (11:08)
בימים האחרונים אנחנו נחשפים לסיפורים על מדר שמדבר עם מכבי ולהיפך. ברמת הביצה והתרנגולת, אפשר להבין מהסיפור הזה גם מהן התכניות או המחשבות או הרצונות של הרכז הישראלי הצהוב הבכיר כרגע, לקראת תחנה אפשרית כאשר יסיים את חוזהו הנוכחי. נעקוב בעניין. אתמול, לפחות, הוא החתום המרכזי על נצחון חשוב. אה, ברמת צריך עיון שווה לבחון שוב מה קורה בגזרת מערכת היחסים בין קואץ' קטש לבין הרכז שלו. דיברנו על זה כבר שהגישה הפכה להיות עניינית בואכה אד הוקית למשחק עצמו. אי אפשר היה להתעלם מהפירצוף של בלאט עת הוחלף על ידי הריימן, במסגרת חילוף הגנתי, כשהשעון הגדול הראה 2:07. הוא לא אהב את זה. וזה לא באמת חשוב, כי ריימן כן – וריימן כן דאג מיד לאחר מכן לסחוט פאול תוקף, עוד לפני שמחוגי השעון נעו. הפעם זה איכשהו הסתדר. נמשיך לעקוב.
מה נהיה?
על ג'יילן הורד דיברנו לא אחת בעת האחרונה. על מה שקורה איתו בהתקפה. על מה שנהיה ממנו בהתקפה. על הקרדיט שקטש ממשיך לתת לו, שיותר מדי פעמים מוביל למופעי ביזאר (כמו אתמול) בצד שאליו צריכים לכבוש את הכדור, במשחק שאותו יסיים הפורווארד המתקשה עם 4 נקודות שקטות פלאס כמה החטאות שאללה איסטר מתחת לסל. הקיצר, תוך כדי משחק, שלח לי ההירש הודעת וואטסאפ בעניין ההורד.
אחלה כיוון, כי זה נתון שיעזור לנו לכמת את אבדן החדות, את הירידה בתרומה. אבל הפעם, לא רק המספרים יספרו את הסיפור. סינרג'י הוא כלי שבו עושות שימוש קבוצות רבות בעולם. כן, יש נתונים סטטיסטיים לרוב, אבל כמו בתעודות סיום מחצית/ שנה שמעניקים בבתי ספר מסוימים, יש גם הערכה טקסטואלית, שבמקרה הזה משווה בין הביצועים של התלמיד לבין האחרים.
את העונה שעברה ביורוליג סיים ג'יילן הורד עם 1.27 נקודות פר מהלך פיק נ' רול בו היה מעורב. ההערכה המילולית בסינרג'י? VERY GOOD. ואם נכנסים לפרטים, אז מדובר ב 1.393 נקודות פר מהלך כשחתך לסל לאחר החסימה, ועם 1.39 כשהחליק פנימה ו"גנב" עוד לפני שחסם. כאמור, VERY GOOD. כמה GOOD? הנתון הזה מיקם את הורד באזור האחוזון ה 66% בהשוואה למתחרים. כלומר, בטופ של שני השליש.
והעונה? העונה אנחנו כבר מדברים על 1.14 נקודות פר מהלך פיק נ' רול. ירידה משמעותית. ההערכה המילולית? AVERAGE. זה הכל. ואם נכנסים לפרטים, אז מדובר בירידה דרסטית לכיוון 1.167 נקודות פר מהלך כשחותך לסל לאחר החסימה, ועם 1.188 כשמחליק פנימה ו"גונב" עוד לפני שחוסם. כאמור, ממוצע. כמה ממוצע? הנתון הזה ממקם אותו באחוזון 36% בהשוואה למתחרים. כלומר, יש שני שליש מעליו.
3 נקודות לסיום
דאוטין – אחרי כמה דברים לא רעים מול היווניה השניה, דאוטין קיבל הרבה כפיים כשנכנס אתמול, וסיפק כמעט 11 דקות של כדורסל שהוא, אה, בסדר? בסדר. שיהיה בסדר.
סורקין – דיברתי על החולשה בפנים של ההולמסים של העולם. זה לא משנה מבחינת סורקין. הדברים שהאיש הזה עושה, בהתקפה, כשנחה עליו הרוח, הם הסיבה לקנות כרטיסים כי לראות גם משחקים פחות איכותיים, כמו זה שקיבלנו אתמול. כשסורקין באלמנט שלו, אין יותר סנופי דיסקו מזה.
הפלוס. המינוס – בחסות ג'ובה שסיפק את הנתון, תגידו: מתי לאחרונה ראיתם קבוצה שכל שחקני החמישיה שלה מסיימים עם מדד פלוס מינוס שלילי וכל שחקני הספסל שלה עם מדד פלוס מינוס חיובי (או במקרה של ליף, ניטראלי)?
שבת שלום. שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. כולם כולם כולם. עד האחרון. שיהיה לנו טוב.
תגובות