.png)
.png)
.png)
כל כך טובה. כל כך רעה.
- שי האוזמן
- 12 בפבר׳
- זמן קריאה 4 דקות
בין משחק שפיץ של ליגה, מול הפועל תל אביב, לבין משחק שפיץ של גביע, מול מכבי תל אביב, הגיח להפועל ירושלים ארוע ונציה. כלומר, משחק שתאורטית יש לו חשיבות, אבל מעשית תקוע לה כמו ספאחיה בגרון. וכך זה הרגיש וכך זה נראה. את השורה התחתונה והנהדרת של ירושלים מודל יורוקאפ 25/26 זה לא שינה. האמת? לא בטוח שזה אמור לשנות למישהו. קדימה, בוא נראה תקציר ונתחיל ללהג.
כל כך טובה. כל כך רעה
הפועל ירושלים הזאת כל כך טובה, שגם כשהיא משחקת נורא, היא עדיין כמעט לוקחת את זה. ירושלים הזאת כל כך טובה, בטח ביחס לרמה של היורוקאפ הנוכחי, שגם כששום דבר לא עובד לה, היא עדיין רחוקה מהלך אחד מלגנוב משחק שבאמת אבל באמת לא הגיע לה.
אחרי שראינו את גרסת ונציה הסופר מביכה בסיבוב הקודם, הפעם כבר קיבלנו גרסה של קבוצת כדורסל. שניצחה ברציפות את צדביטה, קאנטו, מנרסה ונאפולי. שהגיעה עם תכנית משחק ברורה. שמשחקת כדורסל פיזי יחסית ואיכותי, יחסית. בסדר, בואו לא נגזים עם האיכותי ואפילו היחסי. המשחק הזה החל ברצף איבודי כדור מהגיהנום. כמה מהגיהנום? 13 איבודים של שתי הקבוצות ב-5 הדקות הראשונות. קורה לפעמים, ואני מניח שלרובנו, שאני נעמד על הרגליים אל מול משחק שבו אני צופה. כשזה קורה, זה בדזרך כלל בגלל דברים שהם וואו או משחק שהופך דרמטי. בעצם, גם זה היה וואו. וואו ורע לתפארת.
בעצם, הפועל ירושלים הזאת הייתה כל כך רעה אתמול, שהיא הצליחה להפסיד לקבוצה שאיבדה 23 כדורים. כולל רכז בשם קאנדי שאיבד 9 כדורים.
תזכורת - קליק ראשון על הוידאו ינגן את המהלך המדובר. כדי לצפות בפעם השניה, יש להעביר את הסרטון לנקודת הזמן המצוינת בסיום הפיסקה.
היא קטנה
אחרי שהגיעה עד למצב שיוויון, נכנעה ירושלים בשני מהלכים הגנתיים. בראשון לקח ווילצ'ר את לאמב עם הגב לסל. בשני, שנראה לכם ממש עכשיו, הלכה ונציה פנימה עם פארקס על ווינסטון. 203 ס"מ על 185 רשומים. ואז הגיעה העזרה ואז הגיעה ההנעה ואז הגיעה השלשה של קאנדי מהפינה. (7:23)
פשוט, לא? לא בפעם הראשונה, נכנעה ירושלים הגנתית. זה הגיע בדמות בעיות נקודתיות בפתרונות הפיק נ' רול שלה. בהתמודדות שלה מול שחקנים שנעים ללא כדור. ובמיוחד בכל הנוגע למשחק מול יריבה שהולכת פנימה. לונציה יש יתרון פיזי ברור מול ירושלים בכמעט כל עמדה. אם ניקח לרגע את החמישיה של ספאחיה, נקבל את אותו הקאנדי עם ה 1.90, ולנטיין 1.93, פארקס 2.03, ווילצ'ר 2.08 וטסיטורי גם. במרבית הליינאפים של יונתן אלון יש שני גארדים קטנים. ויש 3 שמשחק ב-4. ויש בעיה.
וכך, עם או בלי חסימה. עם או בלי חילוף, ונציה הענישה בתוך הצבע. הנה, למשל, מה שקורה כשפארקס פגש את הארפר. (0:20)
והנה מה שקורה כשווינסטון מוצא עצמו בפנים מול ווילצ'ר. אגב, לאן ולמה ומה רוצה כאן לאמב ולמה זה כל כך רע? (4:40)
ברמת האיוש הנקודתי, יונתן אלון ניסה פתאום הרכב של לאמב ב-3, סמית' ב-4 וסקפינצב בסנטר, אבל ברח מזה כמו מאש אחרי דקה ושליש. מבחינה טקטית, גם להפועל ירושלים הזאת יש כלים ואפילו די בסיסיים כדי לבטל או לפחות לשבש את היכולת הזאת של האיטלקים. זה היה תלוי בעיקר בה. והיא לא הביאה את זה, בין אם בחרה לוותר או להחביא או שפשוט לא היה לה יותר מדי כוח. בכל הנוגע לבעיות מאקרו – הסיפור כאן פשוט וישאר פשוט, בטח בהיעדרם של מובלי ולוי: הפועל ירושלים הזאת קטנה מאוד. כדי להעפיל מהמפעל הזה השנה, היא תצטרך להחביא את העובדה הזאת. או לשנות אותה.
ועוד דבר. העליונות של ירושלים מול הפועל תל אביב באה לידי ביטוי בדברים טקטיים הגנתיים שהיא עושה לה בכל פעם. היא מאתגרת את המכדררים של איטודיס וכמעט מתעלמת מהשחקנים נטולי הכדור. והנה, דווקא מול ונציה הבינונית להחריד היא נענשה שם. כי אם האיש המכונה טריפל עוזר אול אין על השחקן עם הכדור, הוא חשוף לתנועה וחיתוך מהשחקן שעליו הוא אשכרה מופקד. (3:43)
זה טבעי
עדיין לא אמרנו שום דבר על ההתקפה. האמת? כי לא בטוח שיש יותר מדי. קרו כל מיני דברים שמנעו מירושלים להיכנס לשטף שלה, אבל רובם קשורים פשוט ליום שבו הכדור העגול מסרב להיכנס. אחרי 17 שלשות ב-50% בליגה, הפעם זה נעצר על 4 מ-18. כל מיני זריקות אלבו של הארפר שהן ברמת האוטומט, בטח בהתקפת המעבר, פגעו בעיקר בטבעת ומיאנו. ופייר, לא הייתי עושה עם זה שום דבר או מסיק מכך מסקנות.
מספיק היה לראות את קרינגטון מחויך על הספסל, בפוזשן ששווה משחק, כדי להבין שהראש של הקבוצה מהבירה לא באמת היה שם. ואתם יודעים מה? זה טבעי. זה סביר. זה הגיוני. זה מבאס (מבחינתה).
3 נקודות לסיום
הקו הקדמי – על אוסטין וויילי אפשר לסמוך תמיד. גם אתמול. על ג'סטין סמית' לפעמים. לא אתמול. על מי מהאפשרויות הנוספות שם, כולל סקפינצב, מובלי, לאמב, טריפל ג'יי וכו יכולה הפועל ירושלים להישען?
פייר? – יאללה, נגמר. עכשיו פגרה של מעל לחודש. אח"כ טורק או מנרסה. פייר? זה הרבה פחות פשוט ממה שחושבים, למרות שירושלים טובה יותר מזו או זו, גם אם תארח בבלגרד את הטורקים. כי פייר? מי שראה את זו או זאת, ואת מה שקורה לירושלים לעיתים, מבין כאן את מידת הסכנה. פייר? הפועל ירושלים חייבת לעבור את זו ואת זאת ואת כולן בדרך ליורוליג. פייר? עם עוד איזשהו מהלך אחד, היא גם הייתה ממקסמת את סיכוייה.
מול הרעיון של קטש – אחרי שכיבתה עצמה, שוב, במשחק מעניין פחות, ביום ראשון תצטרך הקבוצה של יונתן אלון גם להדליק עצמה וגם להגביר את הווליום עד הסוף. מול הגרסה הצהובה של תל אביב היא תצטרך לבוא עם רעיון שאיננו זהה לזה שעבד לה בפעם קודמת. כי מכבי תל אביב, להבדיל, גם דינמית וגם משנה עצמה. בפעם הקודמת ידע קטש לחמוק מהטיפולים של ירושלים בצד המגרש. מעניין מי יביא את הרעיון הפעם. וחשוב יותר, את רמת הביצוע.
שיהיה לנו טוב.
תגובות