הלילה ייבחרו מחליפי האולסטאר. מה תמונת הסיכויים של דני אבדיה?

הלילה, בשעה 01:00, יתקיים מה שעשוי להתברר כאחד הרגעים המשמעותיים בתולדות הספורט הישראלי. בשעה הזאת תשודר תוכנית בה יכריזו על מחליפי אולסטאר 2026 ב-NBA, כאשר אחד המועמדים להיכנס הוא דני אבדיה. אין לי מושג איך זה ייראה, אם ימתחו את זה לתוכנית של שעה או פשוט יכריזו. מה שדי בטוח זה שהמשדר הזה יעורר עניין בישראל הרבה יותר מבכל מקום אחר. הציבור הישראלי מעורב עמוקות בקמפיין דני לאולסטאר, ובאופן כללי בעונה יוצאת הדופן של אבדיה, וזה יהיה הרגע שיוכל לתת חותמת לעונה הגדולה הזאת. רגע קצת מוזר, אבל בספורט הישראלי רגילים לכך שכמה מהרגעים הגדולים שלו כוללים המתנה להכרעה של שופטים כלשהם.

הפעם השופטים יהיו מאמני הליגה, שהם אלו שבוחרים את מחליפי האולסטאר, כאשר הטענה היא שמי שבאמת עוסקים בבחירה הם עוזרי המאמנים. בדרך כלל הם לוקחים את התפקיד מאוד ברצינות, בודקים לעומק את המועמדים, מתעלמים מרחשי רקע ומדעת הקהל ובוחרים את השחקנים שבאמת מגיע להם להיבחר. זה טוב לאבדיה, כי ככל שמתעמקים בצפייה בו ובנתונים מתחדדת מסקנה חד משמעית לגביו:

דני אבדיה צריך להיבחר לאולסטאר.

מכל כיוון שמסתכלים עליה, העונה הזאת של דני אבדיה היא עונה של אולסטאר. הוא אחד מחבורה מצומצמת של שחקנים שמשחק ההתקפה של הקבוצה שלהם בנוי עליהם. במקרה של דני, משחק ההתקפה של קבוצה סבירה, קבוצת פליי-אין במערב, בנוי לחלוטין על יכולת החדירה שלו. הסיבה העיקרית לכך שפורטלנד היא קבוצה שמתכתבת עם 50 אחוזי הצלחה בקונפרנס החזק, למרות מכת פציעות חריגה לסגל שמראש נחשב ללא יותר מבינוני, היא שאבדיה כל כך טוב וכל כך דומיננטי. כל נצחון של הבלייזרס בו הוא שותף רשום קודם כל על שמו, במיוחד בתקופה הארוכה בה ג'רו הולידיי נעדר אך לא רק. גם אם מישהו אחר קלע יותר או רשם שורה סטטיסטית מרשימה יותר, הכל מתחיל בדני ובאופן בו יריבות צריכות להיערך במיוחד עבורו ולצופף מול יכולת החדירה שלו.

המשך הסעיף יכלו הרבה מספרים, אך אם צריך לבודד נתון אחד שלבד אמור לשכנע את המאמנים שדני הוא אולסטאר, הנתון הזה יהיה הפער בין ההתקפה של פורטלנד איתו ובלעדיו. בכתבה עם נתונים מלפני כשבועיים, אבדיה דורג ראשון בליגה בפער בין היעילות ההתקפית של הקבוצה שלו כשהוא משחק ליעילות ההתקפית בדקות שהוא נח. הפער הוא של 18.8 נקודות ל-100 פוזשנים, והוא גדול כל כך כי התקפת הבלייזרס פשוט קורסת בלעדיו, הרבה יותר חלשה מההתקפה הכי חלשה בליגה. כדי להבין את משמעות הנתון הזה, כדאי לדעת מי מדורגים אחריו ומשלימים את העשירייה המובילה בליגה בתחום (שוב, נכון ללפני שבועיים): יאניס אנטטוקומפו, ג'וליוס רנדל, ניקולה יוקיץ', ג'יימס הארדן, ג'יילן ברונסון, דונובן מיטשל, מייקל פורטר ג'וניור, שיי גילג'ס אלכסנדר וג'מאל מארי.

אבדיה מרשים מאוד בסטטיסטיקות הפשוטות. הוא מדורג 18 בנקודות עם 25.5 למשחק, 19 באסיסטים עם 6.7 ו-46 בריבאונדים עם 7.2, וזה לאחר ששני המשחקים האחרונים בהם שיחק פצוע הורידו לו את הממוצעים. יש שישה שחקנים שמדורגים בטופ 20 גם בנקודות וגם באסיסטים, רק שלושה מתוכם מדורגים גם בטופ 50 בריבאונדים: יוקיץ', דונצ'יץ' ואבדיה. הוא גם שלישי בליגה, אחרי לוקה ויאניס (ולפני שג"א) בכמות זריקות עונשין למשחק עם 9.5.

כדי להעריך בצורה נכונה את היעילות שלו כסקורר עדיף להסתכל על מדד אחוז הקליעה האמיתי (ה-TS), שלוקח בחשבון גם פרופורציה של זריקות משלוש ומהעונשין. ההשוואה הרלוונטית היא למועמדים פוטנציאליים לאולסטאר, משמע שחקנים עם אחוז שימוש גבוה שמשחקים מספיק משחקים ודקות. נקודת החתך שיצרתי בבדיקה היא של לפחות 25 אחוז שימוש, לפחות 25 משחקים ולפחות 20 דקות למשחק. יש 43 שחקנים כאלה, מהם אבדיה מדורג 18 עם אחוז קליעה אמיתי של 61 (לפני שני המשחקים האחרונים הוא דורג 14 עם 61.6). הוא מקדים שחקנים כמו טייריס מקסי, ג'ואל אמביד, ג'יימס הארדן, ג'יילן ברונסון, לברון ג'יימס, דווין בוקר וג'יילן בראון. במילים אחרות: אבדיה לא רק לוקח על עצמו מעמסה של סופרסטאר, הוא עושה את זה ביעילות גבוהה של יצירת נקודות.

הנתון היחיד שמעיד על קושי מול המעמסה ההתקפית הוא ריבוי האיבודים, תחום בו דני מדורג שני בליגה (לרעה). הוא עדיין נוטה להיכנס למצבים שהוא לא יודע לצאת מהם. אבל כשלוקחים בחשבון שהוא נמצא בין לוקה לקייד קנינגהאם בתחום, ניתן להבין שזה לא נתון שלבד מעיד על קושי דרמטי.

נתון שכבר הפך לקלישאה מרוב שימוש בו הוא שדני מוביל את הליגה בכמות חדירות למשחק עם 19.8. אבל גם אם אנחנו מדקלמים אותו זה לא הופך את הנתון הזה לפחות מדהים. זאת קטגוריה שבשנים האחרונות נשלטה על ידי שחקן אחד לא כל כך רע:

דני מדורג ראשון גם בכמות מסירות מחדירות עם 9.7, רובן החוצה. החדירות שלו נועדו להוצאת כדור לקלעים לא פחות מאשר ליצירת נקודות בעצמו. בזמן שהוא מדורג 19 באסיסטים למשחק, הוא מדורג שמיני באסיסטים פוטנציאליים למשחק, במסירות שהפכו לזריקה לסל, עם 13.9 כאלה. הבדל אפשרי לפער הוא שפורטלנד מדורגת לפני אחרונה בליגה באחוזי שלשות (33.6). ולא בגלל איכות הזריקות. היא מדורגת שלישית בליגה בכמות שלשות חופשיות לחלוטין (23.5 כאלה למשחק) אבל 26 באחוזי הקליעה של השלשות החופשיות לחלוטין האלה. אבדיה הוא הסיבה העיקרית לריבוי השלשות החופשיות, הוא פיתח מומחיות בזיהוי הרגע הנכון למסור החוצה. זה יכול לקרות בשלב מוקדם, עוד לפני שהגיע לקו העונשין, או רק אחרי שהוא מגיע ממש לטבעת, הוא קורא את הסיטואציות האלה ברמה של רכז בכיר. הפסקה הזאת בעצם אומרת שלדני היו יכולים להיות יותר אסיסטים אם היו סביבו שחקנים שקולעים את הזריקות הטובות שהוא מסדר להם באחוזים טובים יותר.

לעומת רבים מהסקוררים הבכירים ב-NBA, דני אבדיה הוא לא נטל הגנתי. הוא אמנם לא שומר ברמה של שנים קודמות, כמו רוב השחקנים הדומיננטיים בהתקפה הוא משקיע פחות בהגנה, אבל עדיין מדובר בשחקן שיכול לקבל בחילוף כמעט כל שחקן בליגה ובטח לא מישהו שהגנות יחפשו לתקוף. ולעומת רבים מהסקוררים האלה, דני הוא גם שחקן שיודע מה לעשות רחוק מהכדור. הוא נראה כמו מישהו שלוקח על עצמו את משחק ההתקפה בלית ברירה, אבל היה שמח אם היה לו עם מי לחלוק את הנטל, מי שהיה מאפשר לו לנוע ללא כדור לטבעת, לצאת מחסימות רחוק מהכדור ולקבל את הכדור אחרי שההגנה התכווצה או נכנסה לרוטציה בזכות מהלך של מישהו אחר.

כל הנתונים וההתרשמויות בסעיף הזה מתכנסים למסקנה שבכותרת שלו: דני אבדיה צריך להיבחר לאולסטאר. הוא טוב, יציב, יעיל, שלם ודומיננטי מכדי להישאר מחוץ לרשימת 24 השחקנים שנבחרים למשחק הכוכבים. אני משוכנע שלאותה מסקנה הייתי מגיע גם אם הייתי פרשן אמריקאי, ארגנטינאי או צ'כי, גם אם סביר להניח שלא הייתי מקדיש 800 מילה להצדיק אותה. כאשר מתעמקים ביכולת שלו, זה אמור להיות די ברור. האם זה באמת יהיה ברור?

דני אבדיה אמור להיבחר לאולסטאר

התשובה היא כן. כנראה. די בטוח. כמעט בטוח. יהיה מאוד מפתיע אם הוא לא ייבחר. אבל זה גם לא בלתי אפשרי לחלוטין. ראיתי ושמעתי עשרות פרשנים שבוחרים שחקנים לאולסטאר השנה, אבדיה נבחר במשהו כמו 90 אחוז מהמקרים. זה כולל את הפרשנים הבכירים והנחשבים ביותר, אלה שגם מאמני הליגה מתעניינים ומתחשבים בדעתם. ההנחה הרווחת היא שהמאמנים חושבים באופן דומה לפרשנים הבכירים, משלבים באופן דומה בין רשמים מצפייה בשחקנים לשימוש בנתונים מורכבים.

ככל שהעונה מתקדמת ההערכה לאבדיה רק גוברת. באתר the ringer, שכולל כמה מהפרשנים המוערכים ביותר בעולם ה-NBA, מפרסמים כל כמה זמן דירוג מחודש של 100 השחקנים הטובים בליגה. דני עולה עוד כמה שלבים כל פעם שמתפרסם עוד דירוג, ובגרסה האחרונה, שפורסמה לפני כמה ימים, דורג כבר במקום ה-17. לפני אלפרן שנגון, שלאורך השנה נחשב לשחקן בכיר יותר, גם לפני שמות כמו צ'ט הולמגרן, לברון ג'יימס, אוון מובלי שהיה אמור להיות הדבר הגדול הבא, קארל אנתוני טאונס ועוד רבים וטובים מאוד. חלק מהשחקנים שלפניו מסתמכים על רזומה מהעבר, בזמן שהמיקום שלו מבוסס לחלוטין על היכולת בעונה הנוכחית. זה מיקום מאוד מעודד לקראת בחירה למשחק שמשתתפים בו 24 שחקנים.

נאמר זאת כך: אם אבדיה לא ייבחר, זה יעורר הדים לא רק בישראל ובאורגון. הוא כנראה יהיה ראשון ברשימת ה-snubs, השחקנים שאמורים להיות מאוכזבים שלא נבחרו, שזו הפתעה שלא נבחרו. אז למה זה לא בטוח? כי זה המערב, והוא קשוח, ועל שבעה מקומות נאבקים 9-10 שחקנים ראויים שלכל אחד מהם ניתן לבנות קייס משכנע למה הוא צריך להיות באולסטאר, גם אם לדעתי הקייס של לפחות חצי מהשחקנים האלה פחות משכנע מזה של דני. בואו נפרט על מי מדובר.

תמונת המצב במערב

תזכורת: חמישיית המערב לאולסטאר כוללת את יוקיץ', שג"א, לוקה, וומבי וסטף. את רשימת המחליפים הפוטנציאליים אני מחלק לשלוש קבוצות: הבטוחים, הכמעט בטוחים ואלה שייאבקו על המקום או המקומות הנותרים. רשימת הבטוחים כוללת שני שמות שאין תסריט בו הם לא יהיו בפנים: אנתוני אדוארדס וקווין דורנט. אין טעם להרחיב עליהם, הם טובים מדי ומשחקים בקבוצות טובות מדי.

אבדיה הוא אחד מארבעה ברשימת הכמעט בטוחים. לצידו שלושה מספרי 2 של קבוצות גדולות: אלפרן שנגון, ג'מאל מארי וצ'ט הולמגרן. הטורקי של יוסטון נחשב רוב העונה לצלע שוות ערך ל-KD, לאחרונה מעמדו ירד אך רק במעט, ועדיין רוב הסיכויים שהנוכחות הדומיננטית והשורות המלאות כל טוב שלו יספיקו לו כדי ששמו יוכרז ברשימת המחליפים. מארי נמצא בעונת שיא, לפחות בכל מה שקשור לעונה הרגילה, ויקבל קרדיט גם כי מעולם לא נבחר לאולסטאר וגם על ההצלחה של דנבר ללא יוקיץ' בחודש האחרון, למרות שחלק מנהצחונות היו גם בלעדיו. הולמגרן עשוי להרוויח מהתחושה שמגיעים לאוקלהומה סיטי שני מקומות באולסטאר. הוא שחקן ההגנה החשוב ביותר בקבוצת ההגנה הטובה בליגה (והשני בחשיבותו בליגה באופן כללי) ומספק מספרים התקפיים יפים מאוד, כך שהקייס שלו חזק.

https://www.youtube.com/watch?v=m688t8cTOZk

תירוץ טוב לראות מה צ'ט עושה בימינו

אם כל השישה האלה ייכנסו, יישאר מקום אחד לרשימה השלישית. בתסריט הצפוי הזה, שני השמות המרכזיים שייאבקו על המקום האחרון הם קוואי לאונרד ודווין בוקר. כבר תקופה ארוכה שקוואי מגלה יכולת ששנים לא ראינו ממנו, בטח לא בעונה הרגילה, יכולת של אולסטאר וודאי. הוא גם מוביל את הקליפרס למהפך שממקם אותם בפליי-אין, אחרי שהעונה כבר נראתה אבודה. אבל אי אפשר להתעלם מהרבע הראשון של העונה, ומכך שקוואי החמיץ 13 משחקים, שהם יותר מרבע מהעונה עד כה. בבחירות לאולסטאר מייחסים פחות חשיבות להחסרת משחקים מאשר בבחירות לתארי וחמישיות העונה, אבל כשהמאבק כל כך צמוד זה יכול להפוך לשיקול מכריע. בוקר נמצא כאן בעיקר בגלל התחושה שמגיע לפיניקס מקום. הבעיה היא שברמה האישית המספרים שלו פחות טובים מהרגיל, ובסך הכל פיניקס הסתדרה יפה גם בלעדיו. לכן אני מסמן את בוקר כשחקן עם הסיכוי הגבוה ביותר להישאר בחוץ מבין השמונה שציינתי פה.

ככל שהעונה מתקדמת השם הבכיר שנותר מחוץ לרשימה הזאת הוא לברון ג'יימס. גם הוא החמיץ הרבה מאוד משחקים, ובזמן שהוא עדיין שחקן נהדר היכולת שלו השנה לא מצדיקה בחירה לאולסטאר במערב על חשבון מישהו מהרשימה הזאת. אבל הוא לברון ג'יימס, ויש סיכוי שזאת העונה האחרונה שלו. האופציה הסבירה היא שהוא לא ייבחר בין המחליפים אך כן כמחליף לפצוע בהמשך, כי זו כבר בחירה של אדם סילבר. ג'יימס הארדן יכול להשתחל במקום קוואי על תקן זה שמשחק הרבה יותר דקות בקליפרס, אבל זה לא מאוד סביר. ולאורי מרקאנן היה מועמד הרבה יותר מעניין לפני שיוטה נכנסה למוד טנקינג אגרסיבי והוא חזר להחמיץ משחקים בסיטונות. שמעתי מדי פעם את השם של ג'וליוס רנדל עולה בדיוני המחליפים, אבל זה כבר די קלוש.

ואם כבר התכנסנו, מה המצב במזרח?

כרגיל, וכנראה עוד יותר מהרגיל, במזרח יש הרבה פחות עומק מאשר במערב ורשימת המועמדים כוללת כאלה שבמערב לא היו מסתכלים עליהם. אחלק את המועמדים לשלוש רשימות כמו במערב, ולפני כן אזכיר שחמישיית המזרח כוללת את יאניס שכנראה לא ישתתף במשחק, קייד קנינגהאם, ג'יילן ברונסון, ג'יילן בראון וטייריס מקסי. גם כאן רשימת המחליפים הבטוחים כוללת שני שחקנים. הראשון הוא דונובן מיטשל, שניתן לקרוא לו הפותח השישי, ההבדלים בינו לבין הגארדים שנבחרו מזעריים. השני הוא ג'יילן ג'ונסון שהסיפור שלו דומה לזה של אבדיה: שחקן שמוביל קבוצת פליי-אין עם מספרי אול-אראונד מרשימים. הוא פחות דומיננטי התקפית מדני אבל שלם יותר ביכולות שלו מסביב. זו דוגמא טובה לכך שמה שבמערב מספיק רק להיות כמעט בטוח באולסטאר במזרח מספיק למקום בטוח.

רשימת השחקנים שכמעט בטוח יהיו בפנים פחות בטוחה במזרח, ההיררכיה פחות ברורה. זו תהיה הפתעה פחות גדולה אם אחד או יותר מהם יישאר בחוץ מאשר החבורה של המערב. אני כולל שלושה שמות ברשימה הזאת. הראשון הוא ג'יילן דורן, הסנטר של דטרויט, שהקייס שלו דומה לזה של הולמגרן. דטרויט מצדיקה שני מקומות ודורן המפלצתי הוא זה שראוי להרוויח את המקום הזה, וכנראה ירוויח אותו. השני הוא נורמן פאוול, שמושלם לסגנון של מיאמי ומספק מספרים נהדרים בקבוצה הייחודית הזאת. השלישי הוא סקוטי בארנס, השחקן הטוב והחשוב בטורונטו, שמשפיע על המשחק באופן ייחודי ונפלא במיוחד בהגנה השנה.

https://www.youtube.com/watch?v=IKPZPQBMEwg

והנה תירוץ לראות את סקוטי בארנס שומר

שאר המועמדים מגוונים ומעניינים, וגם כאלה שבמערב כנראה לא היו נספרים. קארל אנתוני טאונס היה מועמד כמעט וודאי להיכנס לפני חודש, אבל הפך להיות שחקן שהקהל ב-MSG יוצא נגדו, הפרשנים תוהים אם הגיע הזמן להעביר אותו וקשה לראות משחק של הניקס כיום בלי לתהות אם הם לא טובים יותר עם מיטשל רובינסון במקומו. מייקל פורטר ג'וניור הוא התאום המזרחי של מרקאנן גם בכך שככל שהעונה מתקדמת הוא זוכה ליותר מנוחות יזומות בקבוצה שלא רוצה לנצח, אבל במזרח יש סיכוי טוב שזה יספיק.

ג'וש גידי מספק שורה של כמעט 19,9,9 בקבוצת פליי-אין, אבל הקונצנזוס הוא שהוא לא טוב כמו המספרים שלו. אם מישהו מאורלנדו ייכנס זה כנראה יהיה פרנץ ווגנר למרות ששיחק רק 27 משחקים, פאולו בנקרו פשוט לא מספיק טוב. באם אדבאיו יכול להיות הנציג של מיאמי במקום פאוול, וראיתי כאלה שבוחרים את ברנדון אינגראם כנציג של טורונטו במקום בארנס למרות שזה פחות סביר. לפסקל סיאקם מגיע להיכלל בדיון למרות שאינדיאנה היא מהקבוצות החלשות בליגה, הוא עושה כל מה שהוא יכול בסיטואציה רעה.

מחשבות מסכמות

בראייה כוללת על המחליפים שצפויים להיבחר, החלוקה של 16 אמריקאים ו-8 שחקנים בינלאומיים נראית הגיונית יותר מאשר בשלבים אחרים של העונה. סיכוי לא רע שהחלוקה לאחר בחירת המחליפים, ולפני שלוקחים בחשבון פצועים כמו יאניס שכנראה לא ישתתף במשחק, תהיה בדיוק 8:16. בזמן שהשחקנים הבינלאומיים שולטים בצמרת הגבוהה של הליגה, כמות המועמדים הרלוונטיים לא מאוד גבוהה. אחרי 12-13 שחקנים בינלאומיים יש נפילה חדה. יש יותר שחקני חמישייה איכותיים בינלאומיים מתמיד, אבל רובם לא אמורים להיות אולסטארים פוטנציאליים. רשימת האמריקאים הרלוונטיים לדיון ארוכה יותר באופן משמעותי.

נקודה מעניינת נוספת היא שיהיו, כנראה, רק 4-5 קבוצות מהן ייבחר יותר מאולסטאר אחד, ומאף קבוצה לא ייבחרו יותר משניים. זה אומר שהאולסטארים השנה יגיעו מ-19-20 קבוצות שונות. זו עדות לכך שכמות הכשרון ב-NBA כיון עצומה והוא מתפרש על פני רוב קבוצות הליגה. גם מבחינת עמדות ניתן לראות איך הכשרון מתחלק באופן שוויוני בסך הכל. ניתן לבנות כיום קבוצות סביב סנטרים ופורוורדים לא פחות מאשר גארדים מובילי כדור, וכך קבוצות שונות יכולות להיבנות באופן שונה מאוד סביב כוכבים עם יכולות שונות מאוד. הייתי אומר שבטורניר האולסטאר (כי מדובר בכמה משחקים) נראה את כל זה בא לידי ביטוי, אבל מה שבאמת נראה זה שחקנים שמנסים לא להירדם על הפרקט.