.png)
.png)
.png)
יאניס במיאמי. מחשבות ראשוניות
- אסף רביץ
- 23 ביוני
- זמן קריאה 8 דקות
יאניס אנטטוקומפו במיאמי. באיחור של לפחות שנה, מילווקי נפרדת מאחד משני השחקנים הגדולים בתולדותיה, מי שהביא לה אליפות 50 שנה אחרי שקארים עבדול ג'באר עשה את זה. אחרי סאגה ארוכה ורוויה בשמועות, ציטוטים מלאי רמיזות ונרגנות הדדית, הבאקס לוקחים את ההצעה המתבקשת ביותר, זו שכנראה הייתה על השולחן, בקונסטלציה מסוימת, לאורך כל השנה הזאת. אולי הם ציפו להצעה שתטרוף את הקלפים ולא קיבלו כזו, גם בגלל שיאניס כבר בן 31 והיה פצוע רוב העונה שעברה. בוסטון התקרבה, עם הצעה שהייתה עושה הרבה יותר רעש, עבור עבור מילווקי ההצעה של מיאמי הרבה יותר הגיונית. אכתוב בזריזות על הצדדים הרלוונטיים, ובסוף אתייחס לעוד מהלך שקרה הלילה.
מיאמי
פט ריילי הצליח להביא למיאמי עוד סופרסטאר שעדיין, כנראה, נמצא בתוך שיא הקריירה. התחושה היא שזה קורה אחרי שנים של דשדוש, אבל זו רק תפיסת הזמן המעוותת שלנו, מיאמי הייתה בגמר לפני שלוש שנים. ריילי מחפש את המהלך הזה כבר כמה שנים טובות. בזמן שג'ימי באטלר הוביל את הקבוצה לשני גמרים והפך לאגדת ההיט (למרות האופן בו זה נגמר), הוא לא הגיע כשחקן טופ 5. יאניס כן. מיאמי צברה בשנים האלה מספיק נכסים צעירים כדי להיות זו שמציעה את החבילה הטובה ביותר עבור מילווקי מבין הקבוצות שהיו רלוונטיות עבור יאניס.
השאלה הגדולה לכל קבוצה שמביאה שחקן כמו יאניס היא אם אחרי הטרייד נשאר לה סגל מספיק טוב כדי לרוץ לאליפות בשנים הקרובות. זו גם השאלה הגדולה של הטרייד הזה. התגובות הראשוניות סקפטיות מאוד. גם בהנחה הדי וודאית שנורמן פאוול יישאר עם חוזה חדש, אין בסגל הנוכחי של ההיט עוד שמות נוצצים ויותר מדי קליעה מבחוץ. השילוב של יאניס ובאם אדבאיו כשני השחקנים הבכירים ידרוש בחינה ומצבת הגארדים שתהיה לאריק ספולסטרה מאוד לא מרשימה כרגע.
אני הרבה יותר אופטימי לגבי מיאמי הנוכחית. גם אם היא כנראה לא תפתח את העונה הבאה כפייבוריטית במזרח, היא יכולה להפוך לפקטור מאוד משמעותי בקונפרנס שסוגר פערים. חלק חשוב מאוד בטרייד היה שריילי והצוות שלו הצליחו להנדס אותו כך שהם גם משאירים את אנדרו וויגינס וגם מקבלים את בובי פורטיס (בזכות טרייד אקספשן שיש להם). הם יצטרכו לעבוד כדי להחתים את פאוול בהתאם לחוקי האפרונים, ואולי מה שיעזור זה שוויגינס ייצא מהחוזה הנוכחי ויחתום על חוזה ארוך בשכר התחלתי נמוך יותר, אבל קשה לראות תסריט שהם ביצעו את הטרייד בלי לוודא שיש להם דרך להשאיר את פאוול.
החמישייה המסתמנת של מיאמי תכלול את דביון מיטשל, פאוול, וויגינס, יאניס ובאם. על הספסל ניתן למצוא את פורטיס, ניקולה יוביץ', פלה לארסון ודרו סמית', שני האחרונים הם שמות שלא אומרים הרבה לקהל הרחב אבל היו שחקני רוטציה לא רעים במיאמי בשנה שעברה, במיוחד לארסון המגוון. האפשרות ההגיונית ביותר לאיזון הסגל תהיה לנסות להעביר את יוביץ' או פורטיס תמורת גארד. ליוביץ' יש חוזה ארוך בטווחי הביניים שהוא עוד לא הצדיק, אבל הוא בן 23 והראה מספיק אפסייד כדי שניתן יהיה לדמיין קבוצה שתרצה להמר עליו.
כדי להיות אופטימיים לגבי מיאמי הזאת כדאי להיזכר בחלק הראשון של העונה שעברה. קודם כל, כדי להיזכר כמה טוב יאניס היה בפתיחת העונה. הוא הוביל סגל מגוחך של הבאקס למאזן 5:8 חיובי עם ממוצעים של 32.6 נקודות ב-63.2 אחוזים מהשדה, 11.5 ריבאונדים ו-7.3 אסיסטים. לאחר מכן הפציעה הנגררת החלה להשפיע עליו. אם הוא לא מסוגל להישאר בריא לאורך זמן שום דבר לא משנה, הטרייד הזה הוא הימור על כך שיש לאל היווני עוד כמה שנים בריאות לתת. וכשהוא בריא, הוא עדיין אחד מחמשת השחקנים הטובים בעולם.
הסגל הנוכחי של מיאמי, עוד לפני שפצורים שכנראה יגיעו, הוא בקלות הסגל הטוב ביותר שהיה ליאניס מזה שנים, אולי מאז העונה שאחרי עונת האליפות, מאז שכריס מידלטון החל לגרור פציעה וג'רו הולידיי החל להזדקן. הסגל הזה בעצמו פתח את העונה שעברה נהדר, היה אחת מהפתעות החודש הראשון עם מאזן של 6:13. זה קרה כאשר טיילר הירו היה פצוע והחזרה שלו דווקא סיבכה את ההיררכיה ואת ההתאמה לסגנון הייחודי שספולסטרה הטמיע בקבוצה. פאוול סיפק בתקופה הזאת מספרים של אולסטאר והוביל את פתיחת העונה הזאת יחד עם באם ו-וויגינס, כאשר גם למיטשל ולארסון היה תפקיד חשוב. אם מיאמי תצליח למצוא מחדש את הקסם שעבד לה אז, עם יאניס במקום היימה האקז וקלאל וור שעברו בטרייד, יש פה פוטנציאל למשהו גדול.
במבט ראשון, הסגנון שמוותר כמעט לגמרי על פיק נ' רול ומתבסס על יכולת יצירת מצבי זריקה באחד על אחד תפור על יאניס. הוא יגיע לחמישייה בה כל אחד מסוגל ליצור משהו, ובזכות היכולת הזאת יווצרו יתרונות קטנים שהאחרים יוכלו לנצל. הוא לא רק ימשוך תשומת לב כדי לאפשר לאחרים הרבה יותר פתחים מכפי שהם רגילים, גם הם יוכלו ליצור עבורו יתרונות ראשוניים שהוא לא רגיל שיש מי שיכול ליצור עבורו. בשיטה של ספולטסרה הכדור יכול להגיע ליאניס אחרי 15 שניות של התקפה ושלוש חדירות והוצאות. גם הגנות שינסו להתכווץ ולהמר על השלשות יתקשו מאוד להתמודד איתו בסיטואציות כאלה.
קצב המשחק הגבוה הוא אחד ממאפייני הסגנון החדש של ספולסטרה. מיאמי בשנה שעברה שיחקה בקצב השני הכי מהיר בליגה ב-30 השנים האחרונות. היחידה ששיחקה מהר יותר? מילווקי של עונת 2019-20, בה יאניס זכה ב-MVP. מיותר לציין כמה קטלני יאניס במשחק המעבר, והוא מגיע לקבוצה שזה חלק מהזהות החדשה שלה. ספולסטרה יצטרך להזכיר לעצמו שאז יאניס היה בן 25 והיום הוא בן 31, מה שאומר שכדי שישחק בקצב הזה כדאי שיקבל גם לא מעט מנוחה.
מה לגבי השילוב של יאניס ובאם? קשה מאוד להעריך איך זה ייראה, גם כי באם משתנה תוך כדי תנועה. ברוק לופז למד להפוך את עצמו לסנטר מומחה שלשות ליד יאניס, באם כבר זורק שלשות אבל זה רחוק מלהיות הדבר המרכזי שהוא עושה. אבל מה שהוא כן עושה זה לשחק על קו השלוש עם הפנים לסל, הדרך המרכזית שלו להשיג נקודות בעונה החולפת הייתה בחדירה מבחוץ פנימה. בתקציר משחק 83 הנקודות שלו (זוכרים שזה קרה?) ניתן לראות איך את הרוב המכריע של הנקודות הוא משיג במהלכים שמתחילים בכך שהוא מקבל כדור על קו השלוש:
סנטר שההגנה לא יכולה להתעלם ממנו כשהוא עומד על קו השלוש, שיודע לנצל הגנה לא מאוזנת כדי להגיע לטבעת, עם יכולת מסירה גבוהה שמאפשרת להמשיך את משחק הנעת הכדור? לא נשמע לי כמו מישהו שלא מתאים לשחק לצד יאניס.
וזה רק בהתקפה. עם כל הכבוד לאותו משחק 83 נקודות, באם אדבאיו הוא קודם כל אחד משחקני ההגנה הטובים ב-NBA בעשור הנוכחי, כאשר הגיוון שלו הוא חלק חשוב מהגדולה שלו. אחרי שהתרגל לשחק לצד סנטר כבד שיכול לתפקד רק בדרופ (ובשיאו עשה את זה ברמה הכי גבוהה בליגה), יאניס יקבל לצידו סנטר שיכול לשמור על חמש עמדות בחילופים וגם להגן על הטבעת במידת הצורך. מה שניתן לעשות בהגנה עם השילוב של באם ויאניס צריך להפחיד כל יריבה. וויגינס ומיטשל הם עוד שני שומרים נהדרים בחמישייה, כך שיש פה בסיס להגנת טופ 5.
נחכה להתפתחויות בקיץ. אבל בהנחה וריילי דואג להשאיר את וויגינס ופאוול, לאזן קצת את הספסל ואולי לשלוף עוד תגלית מהסוג שמיאמי מתמחה בו, מיאמי תהיה קבוצה שצריך לקחת מאוד ברצינות ברשימת המועמדות להגיע רחוק בעונה הקרובה.
מילווקי (וקצת בוסטון ופורטלנד)
החבילה שמילווקי קיבלה כוללת את טיילר הירו, קלאל וור, היימה האקז, קספארס יאקוצ'יוניס, הבחירה ה-13 בדראפט הנוכחי, בחירות לא מוגנות ב-2031 ו-2033 ואפשרות להחליף בחירה ב-2030. אין בחבילה הזאת שם מפוצץ או נכס בכיר במיוחד כמו בחירת דראפט גבוהה מאוד.
ג'יילן בראון, שלפי הדיווחים בוסטון הציעה יחד עם שתי בחירות סיבוב ראשון, זה שם הרבה יותר גדול. אבל למילווקי לא היה מה לעשות עם בראון, אין להם סגל ראוי להקיף בו שחקן בשיא הקריירה שהיה מועמד לגיטימי לחמישייה הראשונה של העונה. הבחירה של הבאקס בהצעה של מיאמי הגיונית מאוד. בוסטון תהיה כעת הקבוצה שמתמודדת עם המצב בו כוכב המשנה שלה, שבדיוק סיים עונה בה קיבל הזדמנות לתפקד ככוכב ראשי, יודע שהקבוצה הייתה מוכנה לוותר עליו. האם בראד סטיבנס ינסה להחזיר הכל למקומו ולפתוח את העונה הבאה עם טייטום ובראון ביחד, או שבראון יהפוך לזמין יותר מהצפוי גם לטריידים אחרים? זו עוד אחת מהשאלות המעניינות של הקיץ.
נחזור לחבילה שמילווקי קיבלה. כל ארבעת השחקנים שהיא קיבלה בני 26 ומטה, כאשר שלושה מהם הם כבר שחקני NBA טובים. יחד עם ראיין רולינס ומיילס טרנר, יש למאמן החדש טיילר ג'נקינס חומר לעבוד איתו (אוקיי, קייל קוזמה, גם אתה). אבל קשה לדמיין את הסגל הזה תחרותי במזרח המתחדש, שלא נראה שתהיה בו נמושה של ממש בעונה הבאה (עוד על כך עוד מעט). לכן השאלה הגדולה היא אם מילווקי תנסה לבנות משהו סביב הסגל הנוכחי או תחפש טריידים על הירו, טרנר ואולי גם האקז בהנחה שהתוכניות הן לעתיד הרחוק יותר.
זו נשמעת אופציה הגיונית כי אני לא בטוח מה הטעם לתת לסגל הנוכחי לרוץ לשום מקום, במקום להשיג נכסים עתידיים נוספים על שחקנים שיהיה להם ביקוש בליגה. היו שמועות על עניין של דטרויט בהירו ועל כך שהטרייד יהיה משולש, זה לא יפתיע מאוד אם זה יקרה בסוף. טרנר אכזב מאוד בעונה הראשונה שלו במילווקי, אבל סנטר עם קליעה מבחוץ והגנה על הטבעת שכבר הוכיח שיכול להיות סנטר פותח בקונטנדרית זה לא משהו שיהיה קשה למצוא לו קונים. האקז אמנם בן 25, אבל סיים רק שלוש עונות בליגה ועדיין מתפתח, כך שאותו קל יותר לראות כחלק מהעתיד, או לפחות מקבל הזדמנות לנפח מספרים ואת ערך הטרייד שלו במילווקי.
מבחינת פוטנציאל עתידי, השם המעניין ביותר שהגיע בטרייד הוא קלאל וור, שחקן פנים בן 22 שלרגעים נראה כמו אולסטאר בהתהוות ולרגעים איבד לחלוטין את האמון של ספולסטרה ונפלט מהרוטציה. הוא חבילה שלמה של גודל, קליעה, ליטוש בצבע, הגנה על הטבעת וריבאונד ותהיה לו הזדמנות לספק מספרים מפלצתיים בעונה הבאה, במיוחד אם טרנר יועבר. אחד המשחקים הגדולים שלו בעונה שהסתיימה היה נגד האלופה הנכנסת:
יאקוצ'יוניס בן ה-20 הראה כרוקי ניצוצות של גארד מעניין, הבחירה ה-13 בדראפט הנוכחי היא בעלת ערך כי זה נחשב דראפט עם עומק ב-16-17 בחירות הראשונות (למילווקי תהיה גם הבחירה העשירית). הישג חשוב במיוחד מבחינת הבאקס הוא ששאר הבחירות יהיו בשנות ה-30', כולל בחירה ב-2033, אז יאניס יהיה כבר בן 38. בהנחה שאין לו כלים לשמר את קריירה בטופ כמו שחקנים עם קליעה מבחוץ, הבחירות המאוחרות האלה עשויות להיות בעלות ערך רב. זה גם מסמן שהדגש של מילווקי בטרייד הוא על העתיד הרחוק יותר.
המשפט האחרון מוביל אותנו למרוויחה פוטנציאלית מהטרייד שמעניינת אותנו במיוחד. פורטלנד תקבל או תוכל להחליף עם מילווקי בחירות בכל אחת מהשנים 2028, 2029 ו-2030. בהתאם לטרייד שהתבצע, ולאיך שהמזרח נראה, עם שורה של קבוצות איכותיות שבנויות טוב שנים קדימה, האפשרות שמילווקי תהיה בין עשר הקבוצות החלשות בליגה בכל אחת מהשנים האלה נראית ריאלית מאוד. לא אכנס עכשיו לדקויות של השפעת שינוי שיטת הלוטורי, בתמונה הגדולה זה הופך הכל ליותר רנדומלי, אבל כשמדובר בשלוש שנים רצופות הסיכוי לצאת לפחות עם בחירה אחת גבוהה מאוד די גבוה. זה נהדר עבור קבוצה שמתכננת להתקדם לצמרת בשנים האלה ותוכל להוסיף שחקנים משמעותיים מהדראפט, או להשתמש בבחירות האלה, שיהיה להם ערך גבוה, לטריידים.
ג'וליוס רנדל בברוקלין
במהלך העצוב של הלילה, מינסוטה שלחה את ג'וליוס רנדל לברוקלין, שבתורה העבירה את ניק קלקסטון לשיקגו. היו גם החלפות בחירות לא מאוד משמעותיות בטרייד המשולש הזה. עצוב, כי מינסוטה, אחת הקבוצות הטובות והחשובות במערב בשנים האחרונות, מוותרת על שחקן מרכזי שלה ללא תמורה, אפילו משלמת קצת, רק בגלל שיקולי שכר ואפרונים. היא מיד סיכמה עם איו דוסומו על הארכת חוזה, ושיפרה במעט את הגמישות שלה, אבל בגדול היא נחלשת.
בקיץ שעבר מינסוטה העבירה את קארל אנתוני טאונס לניקס תמורת רנדל ודונטה דיווינצ'נזו. אז בזמן שקא"ט היה שחקן מפתח באלופה, רנדל אכזב בפלייאוף והועבר תמורת כלום ודונטה נפצע ויחמיץ את העונה הבאה. נאזר ריד יוקפץ לחמישייה, רודי גובר וג'יידן מקדניאלס עדיין שם, אבל בזמן שאנתוני אדוארדס נכנס לפריים שלו הסגל סביבו לא מספיק עמוק ואיכותי כדי להתמודד בעקביות עם הענקיות הצעירות שבמערב. בטח כשגובר כבר לא צעיר ולא בטוח כמה שנים נשארו לו כשחקן הגנה בכיר.
ברוקלין משיגה סקורר משמעותי, שיצטרף למייקל פורטר ג'וניור. בשתי עמדות הפורוורד יהיו עכשיו שחקנים דומיננטיים מאוד, מה שיקשה על שורת הרכזים הצעירים, שכוללת את בן שרף, לבוא לידי ביטוי. רנדל יושב על העמדה של דני וולף, שלפחות כרגע אולי יזוז לעמדת הסנטר המחליף אחר דיארון שארפ. זה לא בהכרח רע, אבל כדאי לחכות עם מסקנות לגבי ברוקלין.
סביר להניח שיהיו עוד מהלכים הקיץ, כולל בדראפט הלילה. לנטס יש את הבחירה השישית, איזור בו יש בעיקר עוד רכזים. לא אופתע אם היא תעשה ריץ' ותבחר בסנטר אדיי מארה, או תבצע טרייד שמוריד אותה כמה מקומות כדי לבחור בו. ואם היא כן תבחר רכז נוסף, סביר שהיא לא תשמור על כל הרכזים הקיימים. הרבה מאוד דברים מכל מיני סוגים יכולים לקרות בגזרת הקבוצה עם שני הישראלים הצעירים, נחכה להתפתחויות נוספות כדי להבין איך הקיץ הזה משפיע עליהם.
שיקגו, בהנחה שתבחר בקיילב ווילסון במקום הרביעי בדראפט, בדרך לחמישייה גבוהה מאוד שתכלול את ג'וש גידי, מטאס בוזליס, ווילסון וקלקסטון, שהוא סנטר לא מוערך מספיק עם יכולת מסירה משופרת. ברוקלין ושיקגו היו אמורות לחבור למילווקי כנמושות המזרח, היחידות שלא אמורות להיאבק על מקום בפלייאוף השנה, העובדה ששתיהן מתחזקות ונראה שמכוונות לעונה תחרותית הופכת את המזרח לעמוק ושוויוני מאוד. זו הצלחה גדולה של שיטת הלוטורי החדשה, נראה שהטנקינג האגרסיבי כבר הולך ונמוג, לפחות בתהליכי בניית הקבוצות. נראה איך זה ישפיע על השבועיים הקרובים, שצפויים להיות עמוסים במהלכים, כולל הלילה בסיבוב הראשון של הדראפט.
תגובות