רפורמת הלוטורי תשנה את פני ה-NBA

ניקח רגע הפוגה מגמר ה-NBA. כדאי. אני בסך הכל נייטרלי ביחס לשתי קבוצות שלשתיהן מגיעה אליפות על מה שהן עושות בפלייאוף הזה, וגם ככה מסיים את המשחקים סחוט, צריך כמה ימים הפסקה אחרי כל אחד. אני יכול רק לדמיין מה עוברים אוהדי שתי הקבוצות (אני מתלבט אם להחשיב בכך את מיליוני אוהדי הניקס הרדומים שקיבלו בשבוע האחרון אות הפעלה). בכל מקרה, למי שפספס, אור עמית סיכם את משחק 3 שפתח מחדש את הסדרה.

היום אכתוב על התרחשות דרמטית מאוד, שבגלל שקרתה במהלך הגמרים האיזוריים עברה מתחת לרדאר: רפורמת הלוטורי החדשה. לפני כשבועיים נציגי הקבוצות הצביעו כמעט פה אחד (רק ממפיס התנגדה, משיקולים מאוד ספציפיים שאגע בהם בהמשך) על שינוי רציני באופן בו מתבצעת הגרלת הלוטורי, שינוי עם השלכות רחבות על ה-NBA. מכיוון שמיד אחרי הגמר מתכוננים לדראפט, ואז מיד מתחיל השוק החופשי, אנצל את ההזדמנות הזו כדי לעשות סדר ברפורמה, שאמנם תתחיל רק בעונה הבאה אבל תשפיע מאוד גם על המהלכים של הקיץ הקרוב.

תזכורת איך הגענו לכאן

היה צפוי שיהיה שינוי בשיטת הלוטורי, כתבתי על כך באמצע העונה. בגדול מאוד, הסיפור מתחיל בכך שב-NBA, כמו בשאר ענפי הספורט הגדולים בארה"ב, ניסוי לאורך השנים לשמור על שוויוניות בין המועדונים ע"י שיטה בה לקבוצות החלשות ביותר יש את הסיכוי הגבוה ביותר לבחור במקומות הגבוהים ביותר בדראפט. שיטת הלוטורי המוכרת לנו כוללת הגרלה בין הקבוצות שלא נכנסו לפלייאוף על שלושת או ארבעת המקומות הראשונים בדראפט, ושאר המקומות הם בהתאם למאזן הקבוצה, כך שהחלשה ביותר בוחרת הכי גבוה. לקבוצות שסיימו את העונה הרגילה אחרונות היה גם את הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בהגרלת הלוטורי וגם את הבחירות הגבוהות ביותר אם הן לא זכו בהגרלה.

השיטה הזאת הובילה לבעיה שזכתה לשם טנקינג: קבוצות החלו להעדיף בעקביות להיות גרועות במקום בינוניות, העדיפו להפסיד יותר משחקים בעונה נתונה כדי לשפר את הסיכוי שלהן לבחור גבוה בדראפט. היו קבוצות שנכנסו לתהליך בנייה של שנים בו אין להן כל עניין בלנצח משחקים. בעונה הנוכחית בעיית הטנקינג הגיעה לשיאים חדשים, כאשר בחודשיים-שלושה האחרונים כשליש מקבוצות הליגה לא ניסו לנצח, השביתו את השחקנים הבכירים שלהן והעלו הרכבים של שחקנים אלמוניים שהפסידו את הרוב הגדול של המשחקים שלהן. בשלב יחסית מוקדם של העונה היה ברור שהטנקינג הגדיש את הסאה ושזה יוביל לשינוי.

פרטי הרפורמה

בכתבה מפברואר הערכתי שהשינוי יהיה מינורי יחסית. טעיתי. בעוד שעלו בחודשים האחרונים הצעות הרבה יותר מהפכניות, השינוי שנבחר בסופו של דבר, שנקרא "1-2-3 לוטורי" הוא משמעותי מאוד, אולי הכי משמעותי שניתן להשיג עבורו הסכמה רחבה, ובהחלט ראוי לשם רפורמה. אלה הפרטים המרכזיים של הרפורמה, כפי שפורסמו בכלי תקשורת שונים (קשה למצוא תיאור ממצה של הרפורמה שמלאה בפרטים קטנים).

בשיטה החדשה, הגרלת הלוטורי תכלול 16 קבוצות, ה-14 שלא יעפילו לפלייאוף ושתי הקבוצות שיסיימו במקום השמיני (לאחר טורניר הפליי-אין). הסיכויים בהגרלה מתבססים על כמות כדורים שכל קבוצה מקבלת, והחלוקה היא כזאת: שלוש הקבוצות שידורגו אחרונות בעונה הרגילה יקבלו שני כדורים, הקבוצות במקומות 4-10 מהסוף יקבלו שלושה כדורים, הקבוצות במקומות 11-14 מהסוף (המפסידות בפליי-אין) יקבלו שני כדורים, הקבוצות במקום השמיני בכל קונפרנס יקבלו כדור אחד. לעומת העבר, ההגרלה תהיה לכל 16 המקומות ולא רק לשלושה או ארבעה הראשונים. כך נראה השינוי בכל הקשור לסיכוי לזכות בבחירה הראשונה בדראפט:

החידוש הגדול ביותר ברפורמה הוא שלשלוש הקבוצות החלשות ביותר, שיימצאו במה שייקרא "איזור הירידה", יש פחות סיכוי לזכות בבחירה גבוהה מאשר לקבוצות שמדורגות מעליהן. השיטה החדשה לא הסתפקה בלהשוות את הסיכויים ובכך להוריד את המוטיבציה של קבוצות להחליש את עצמן באופן קיצוני, המטרה שלה היא לגרום לקבוצות בתחתית להיאבק כדי לצאת מתחום שלוש האחרונות.

ההגרלה על כל 16 המקומות מבטלת גם את המוטיבציה לסיים במקום נמוך. לקבוצה במקום הרביעי מהסוף והעשירי מהסוף יהיה בדיוק אותו סיכוי לקבל כל אחת מ-16 הבחירות הראשונות. ההנחה היא שקבוצות לא יוותרו על הפליי-אין כדי לשפר סיכויים בהגרלה, או יעדיפו להפסיד במשחק על המקום השביעי כדי להיכנס להגרלה, וכך בשום איזור לא יהיה תמריץ מספיק מפתה כדי שקבוצות ינסו להפסיד. 

לרפורמה יש עוד שורה של פרטים קטנים שכדאי להכיר:

1) היא תצא לדרך החל מהעונה הבאה ותמשיך בינתיים עד 2029, שזה הזמן בו ניתן לצאת מההסכם הקיבוצי בין בעלי הקבוצות לשחקנים ולהתחיל מו"מ על הסכם קיבוצי חדש. לכן יש לליגה שלוש שנים לבחון את הרפורמה ואז להחליט אם להמשיך איתה והאם להכניס בה שינויים.

2) הכניסה המיידית לתוקף אומרת שטריידים על בחירות שנעשו בעבר יושפעו מהמצב החדש, כולל ההגנות השונות ומורכבויות הטריידים מרובי הקבוצות וההגנות. כך, למשל, אם שארלוט אמורה לקבל את הבחירה של דאלאס ב-2027 מוגנת טופ 2, זה עדיין המצב למרות שהערך של הבחירה משתנה בשיטה חדשה.

3) לא ניתן יהיה לבחור פעמיים ברצף במקום הראשון או שלוש פעמים ברצף בטופ 5 (זה חוק הספרס, שבנו את הקבוצה שלהם סביב שלוש בחירות טופ 4 רצופות). גם זה משפיע על בחירות שקבוצות חייבות אחת לשנייה. בהתאם לסעיף הזה, יוטה שתבחר השנה בפעם השנייה ברציפות בטופ 5 לא תוכל להיות מוגרלת לטופ 5 בשנה הבאה. הבעיה היא שהבחירה של יוטה שייכת לממפיס, לכן מי שנפגעת מכך זו דווקא ממפיס. זו הסיבה שבגללה ממפיס הייתה היחידה שהתנגדה לרפורמה.

4) הקבוצות בשלושת המקומות האחרונים, באיזור הירידה, לא יגיעו למקום נמוך יותר מ-12. כך, למשל, אם אף אחת מהן לא תוגרל בתשעת המקומות הראשונים, הן יקבלו את המקומות 10-12. זה נסיון להתמודד באופן מינורי ביותר עם הפגיעה האפשרית בשוויוניות בכך שלקבוצות החלשות ביותר סיכוי פחות טוב לזכות בהגרלה.

5) עדיין ניתן יהיה לבצע טריידים על בחירות דראפט עם הגנות משתנות, אבל אסור יהיה לתת בחירות מוגנות טופ 12 עד טופ 15. לא התעמקתי מספיק כדי להבין למה נבחרו דווקא המספרים האלה, בגדול המטרה היא למנוע מצב בו לקבוצה יש תמריץ לרדת מחוץ לאיזור הפליי-אין או להפסיד בפליי-אין כדי לא להפסיד את הבחירה שלה.

6) השיטה כוללת שינוי משמעותי גם בסיבוב השני. יהיה היפוך בין הבחירות 1-16 לבחירות 31-46, כך שהקבוצה שתבחר 16 תבחר גם 31, הקבוצה שתבחר 15 תבחר 32 וכן הלאה. זה עוד נסיון לאזן את אלמנט המזל שבהגרלה, ולתת לקבוצות שהפסידו בהגרלה את הבחירות האטרקטיביות בתחילת הסיבוב השני, בו ניתן לקחת שחקנים שכמעט נכנסו לסיבוב הראשון בלי החוזים המובטחים ששחקנים שנבחרים בסיבוב הראשון מקבלים. גם כאן הבעיה היא שהרבה מאוד בחירות סיבוב שני הועברו בטריידים בלי לדעת שהערך שלהן ישתנה, כך שהקבוצות שירוויחו מהשינוי הן לא אלו שאמורות להרוויח ממנו.

אז איך זה הולך להיראות?

קשה מאוד לדעת. לשינוי כל כך רחב במבנה התמריצים של ה-NBA יכולות להיות השפעות שכרגע אף אחד לא חושב עליהן. הרפורמה הוגבלה בינתיים לשלוש שנים גם כדי לגלות השלכות לא צפויות שלה. אבל ניתן להניח שבסבירות גבוהה היא תשיג את המטרה המרכזית שלה ותבטל כמעט לחלוטין את התמריץ לטנקינג ברחבי הליגה. ולא רק שלא יהיה טנקינג, רוב הקבוצות אמורות גם להימנע מאדישות לגבי המיקום הסופי שלהן, כדי לא להסתכן בנפילה לאחד משלושת המקומות האחרונים.

יכול להיות שלשם יגיעו בשנים הקרובות הקבוצות שגם ככה חייבות את הבחירה שלהן לקבוצה אחרת, כמו למשל ברוקלין שחייבת את הבחירה שלה בשנה הבאה ליוסטון. אין לברוקלין סיבה לוותר על העונה ולנסות להפסיד, היא כנראה תנסה להתחזק משמעותית בקיץ, אבל אם תהיה קרובה לתחתית לקראת סוף העונה אמורה להיות לה פחות מוטיבציה מאחרות להימנע מאיזור הירידה.

בליגה בה רוב הקבוצות רוצות לנצח עד הסוף, אמורות להיעלם ההשבתות המאסיביות של שחקנים בכירים בחודשים האחרונים של העונה. התופעה של קבוצות שהחל מאמצע פברואר מעלות בעיקר שחקנים אלמוניים אמורה לחלוף מהעולם. זה גם מסכן אותן בכניסה לאיזור הירידה וגם חסר ערך. במקום לבזבז את החודשים האלה, הן יוכלו לנצל אותם כדי להתחבר ולגבש משהו לקראת העונות הבאות. עדיין יכול להיות שהן יימנעו מלסכן את הכוכבים שלהן וירצו לתת במה לצעירים, זה חלק טבעי מתהליך בנייה, אבל לפחות אלה יהיו צעירים שרלוונטיים לעתיד המועדון, לא כל מיני בז מבנג (שחקן חביב שנבחר לייצג את התופעה בעיקר בגלל השם הייחודי והקליט שלו).

לכן, ניתן לצפות להתמתנות במאזנים של הקבוצות הגדולות. כאשר 15 מ-35 המשחקים האחרונים בעונה הם משחקי מתנה, קל הרבה יותר להגיע ל-50 ול-60 נצחונות. הרפורמה עשויה להוביל למאזנים הרבה יותר מאוזנים, גם בקצה העליון וגם בתחתון. יש קבוצות גדולות שמורידות הילוך בחודשים האלה בידיעה שיהיו מספיק משחקי מתנה כדי לא להסתבך, זה לא יהיה המצב יותר.

ההשפעה החשובה ביותר עשויה להיות על האופן בו נבנות קבוצות. מנהלי הקבוצות החלשות יוכלו סוף סוף להתמקד בשאלה איך עוזרים לקבוצה להתקדם במקום בשאלה איך מגדילים סיכוי לבחירת דראפט שתשנה את גורל המועדון. זה יכול לשנות לחלוטין את שוק ההעברות, כי הרבה יותר קבוצות אמורות להתעניין בשחקנים שיעזרו להן לנצח כאן ועכשיו.

דוגמא רלוונטית תעזור להבין את הנקודה הזאת. מאוד יכול להיות שבסן אנטוניו יחליטו בעקבות הפלייאוף, עם או בלי קשר לשאלה כיצד ייגמר הגמר, שדילן הרפר מוכן לתפקיד הרכז המוביל, מה שהופך את דיארון פוקס למיותר יחסית. הבעיה היא שפוקס חתם על הארכת חוזה שתיכנס לתוקף בעונה הבאה, וזה חוזה כבד מאוד שירתיע את רוב הקבוצות. אבל במצב החדש יש הרבה יותר סיכוי למצוא קבוצה שתרגיש שהיא מוכנה לשלם לפוקס כדי שיעזור לקדם את הצעירים, יעזור להם ללמוד לנצח, יוציא אותם מהתחתית אל מרכז הטבלה ואולי אפילו למעלה מזה.

מכיוון אחר, השפעה אפשרית של הרפורמה יכולה להיות חיזוק חוסר האיזון בין המועדונים. הסיכוי שיווצרו עוד קבוצות על גבוה יותר, כי לקבוצות סבירות, או קבוצות טובות שסבלו מפציעה-שתיים ונפלו מחוץ לטופ 7, יהיה סיכוי לא רע לקבל בחירות גבוהות. ובצד השני, הסיכוי שיהיו נמושות שלא יצליחו לצאת מהתחתית, בגלל שנים של חוסר מזל בהגרלה (או מזל דווקא במחזורים החלשים יותר), גם הוא יגבר משמעותית. התשובה לכך היא שזה יכריח מנהלים להיות יצירתיים יותר בבניית הקבוצה ולא להתבסס רק על הסופרסטאר שיום אחד יגיע מהדראפט.

סוגיית הבחירות הקיימות

אחת הנקודות המעניינות ביותר ברפורמה היא ההשפעה שלה על ערך בחירות הדראפט. קבוצות יהססו מאוד לתת בחירות לא מוגנות כשהסיכוי להשיג בחירה גבוהה ממקום לא מאוד נמוך גדל משמעותית. זו כנראה תהיה פרקטיקה ששמורה רק לטריידים על הסופרסטארים הבכירים ביותר, ורק של קבוצות שמאוד משוכנעות בכך שהן יהיו בצמרת לאורך שנים.

המרוויחות הגדולות מהרפורמה הן הקבוצות שיש להן כרגע נכסים משמעותיים בדמות בחירות שחייבות להן קבוצות בינוניות ומטה. שתיים מהקבוצות האלה הן גם שתי הקבוצות שאמורות להשתלט על הליגה בשנים הקרובות, אוקלהומה סיטי וסן אנטוניו. שתיהן מחזיקות בכמה בחירות שהסיכוי שלהן להוביל לבחירה גבוהה בדראפט גדל בזכות השינוי.

ניקח, למשל, את הבחירה שאטלנטה חייבת לסן אנטוניו ב-2027. על פניו, אטלנטה היא קבוצה בעלייה שאמורה להתמקם בטופ 6 במזרח ולייתר את הדיון הזה. אבל קל גם לדמיין תסריט בו ההוקס נופלים לאיזור מקומות 9-10 ומטה. המזרח כולל טופ 4 של קבוצות עונה רגילה טובות, את אינדיאנה שאמורה לחזור לעצמה, אורלנדו שעשויה לבצע קפיצת מדרגה עם מאמן חדש, פילדלפיה שאמורה להשתפר והכוח העולה משארלוט. קל לדמיין תסריט בו שתי פציעות לשחקני חמישייה הופכות את אטלנטה לקבוצה שמסיימת תשיעית ומפספסת את הפלייאוף בשנה הבאה. בתסריט כזה, לסן אנטוניו יהיו 28 אחוזים לקבל עוד בחירת טופ 5 ו-59 אחוזים לקבל בחירת טופ 10 בדראפט 2027. ובשנים הבאות יהיו לה עוד כמה הזדמנויות כאלה. אלה לא חדשות טובות לקבוצות שאמורות להתחרות בה בהמשך העשור.

עוד לפני השאלה מה באמת יקרה עם הבחירות האלה, חשובה העובדה שהערך שלהן עולה. בחירה לא מוגנת של אטלנטה לאחר הרפורמה שווה יותר מבחירה דומה לפני הרפורמה, כנ"ל לגבי בחירה לא מוגנת של סקרמנטו ב-2031. זה יקל על הספרס לבצע מהלכים בעזרת הבחירות האלה כדי להתחזק בשנים הקרובות, אם זה מה שהם ירצו לעשות. חלק מהעניין הוא שלפני הרפורמה ניתן היה להניח שקבוצה שאין לה תמריץ לטנקינג לא תהיה עמוק בתחתית, כפי שקרה עם ניו אורלינס השנה, שהתחילה חלש מאוד אבל עקפה הרבה קבוצות שניסו להפסיד. לאחר הרפורמה, כל בחירה של קבוצה שלא נכנסה לפלייאוף היא עם סיכוי ריאלי לטופ 5.

אחת המרוויחות הגדולות של המצב הזה היא הקבוצה שהכי מעניינת אותנו כרגע: פורטלנד. הקבוצה של דני אבדיה מחזיקה בבחירות של מילווקי בין 2028-2030. בהנחה שבשבועות הקרובים יהיה טרייד על יאניס אנטטוקומפו, ובהנחה שמילווקי תצא מהטרייד הזה עם סגל חלש ולא מאוזן ונכסים עתידיים, לבחירות שלה בשנים האלה יש סיכוי גבוה להיות אטרקטיביות מאוד.

פורטלנד יכולה לנסות להשתמש בבחירות האלה כדי להביא את יאניס בעצמה, כדי להיכנס כקבוצה השלישית בטרייד ולקבל משהו משמעותי בתמורה או פשוט לשמור על הבחירות האלה ולקוות שהן יניבו צעירים איכותיים שיצטרפו לדור הצעיר של הקבוצה בראשות דני אבדיה. אישית אני מקווה שפורטלנד תשמור על הבחירות, כי התמקדות בעתיד הקרוב נראית לי נכונה יותר מנסיון לבנות קונטנדרית כאן ועכשיו. אבל לא בטוח שלבעלים החדש יש סבלנות.