הטוב מחמישה: ככה מגיעים לגמר. וככה הכי לא

21 שנים חלפו מאז חזה הכדורסל הישראלי בסדרת גמר של הטוב מחמישה. ואם צריך לזקק את אירועי אמש בהיכל מנורה לסיטואציה אחת, נראה ש"הטוב מחמישה" תמחיש אותה בצורה מושלמת. ג'ון דיברתולומיאו לשלוש. ג'ימי קלארק לשלוש. וויל ריימן לשתיים. אושיי בריסט לשתיים. זאק הנקינס בהטבעה. פוזשן אחד של 12 שניות, שבו כל החמישייה של מכבי ת"א זרקה לסל. כל אחד החטיא בתורו, אבל אז הגיעה עוד הזדמנות, ועוד, ועוד (ועוד), עד שנסגר העניין בדאנק על פרצופו האפאטי של ג'ונתן מוטלי. ככה מגיעים לקרב על האליפות. וממול - ככה הכי לא.

האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור

7:55

מכבי של ארבע השנים האחרונות היא אימפריה התקפית. גם כשמוציאים ממנה את הסים (תמיר בלאט), ומקצצים את כנפיה (גור לביא ובעיקר טי.ג'יי ליף), מוותרים על המאני-מן והסקורר המרכזי (לוני ווקר) ומשחררים את השחקן הכי אקספלוסיבי חוץ ממנו (ג'ף דאוטין, נניח, פעם ב), היא מפלרטטת עם 100 נקודות בדרבי. אבל הסיפור של משחק מספר 1 היה בהגנה. בדיניי, בדיליי, בהאסל, בסוויץ'. כל מה שעבד להפועל ת"א בפלייאוף הזה, השתבש בערב אחד. באשמתה, וגם בזכות יריבתה.

את המשחק הראשון בחצי הגמר מול הפועל ירושלים פתחו ואסילייה מיציץ' וים מדר עם 15 נקודות משותפות ברבע הראשון. במשחק השני הם התפוצצו עם 15 ברבע השלישי. במשחק השלישי היו להם 12 ברבע השני ו-19 ברבע השלישי. ואמש - 14 במשחק כולו. 6 דקות חלפו עד שאחד מהם הרים זריקה ראשונה (והחטיא). 15 דקות עברו עד שמדר קלע סל בכורה.

היה רגע שבו הפועל ת"א איימה לעשות מה שבדרך כלל עושים בכדורסל של ימינו: למחוק, כמעט בהינף יד, פיגור דו-ספרתי. בבואו לרבע השלישי, עם 15 חתכה נקודות על הגב, דימיטריס איטודיס נדרש לשנות ולהפוך. אבל איך? עם ליינאפ גבוה שיעצור את הצמד הורדקין (הורדקין!!! יאללה, מתחילים לפמפם את זה)? עם שלישיית רכזים שתגביר את הקצב? בעצם, למה לא שניהם?

האדומים הציבו את מוטלי לצד טאי אודיאסי, ואת כריס ג'ונס ליד מדר ומיציץ'. זה התחיל טוב. הפועל, שקלעה 16 ו-18 נקודות בשני הרבעים הראשונים, הגיעה ל-14 בפחות מ-5 דקות. והיא התקרבה. במתינות, אבל התקרבה. רק דבר אחד היא לא לקחה בחשבון: בחור אחד קצר עם שם ארוך וקריירה עוד יותר ארוכה. ב-40:51 קטף דיברתולומיאו ריבאונד התקפה וקלע שלשה. ב-44:54 הקפטן בצהוב ירה עוד שלשה. מה חשיבותן של שתי שלשות ב-10 ו-11 הפרש? עצומה. כשאתה בא מפלוס 15, ועלול למצוא את עצמך במחוזות ה-7 או ה-8 בשלב כל כך מוקדם, זה מהלך משנה מומנטום. ואת המומנטום הרג ג'ונדי במו ידיו.

רגע, נחזור לאחור, כי לא מספיק פמפמנו את הצמד הורדקין. בדקה התשיעית, ג'יילן הורד ורומן סורקין חיברו 17 נקודות. ובמחצית היו להם 27. מרשים ויפה לכל הדעות, וחייב להיות בר השוואה. לא הוגן להשוות את המספרים שלהם לאלו של מוטלי ואודיאסי, שבהגדרה הם הרבה פחות דומיננטיים, אז נשוב לצמד המוביל של הפועל שנמצא בכלל בעמדה אחרת: באותה נקודת זמן, מיציץ' ומדר קלעו 2 נקודות. 2:27 במאבק בין צמדי הסקוררים של שתי הקבוצות. 2:27. סורי, לא יכולתי להימנע.

עודד קטש ידע שבסגל המתקצר והמתוקצר שלו, הוא הופך לשחקן מפתח. בעבר הדבקנו לו את הכינוי אלכימאי, ועכשיו הוא גם רואה חשבון. למאמן מכבי ת"א היו רק שלושה ישראלים ברוטציה, והוא פתח עם שלושתם בחמישייה. לא בגלל ענייני דרכון או זהות מקומית וכל השיט הזה; את ריימן ודיברתולומיאו הוא היה צריך להגנה, לקשיחות ולהעברת מסרים; את סורקין הוא היה צריך מכל הסיבות בעולם, שאין בכלל טעם לפרט. כך הוא הרוויח את קלארק ובריסט בסקנד יוניט, רק שלא באמת הייתה סקנד יוניט, כי לא הייתה חמישייה שנייה.

קטש תימרן, ושינה, והלך לפעמים עם שלושה גארדים, ולפעמים עם שלושה גבוהים. והוא היה חד: כשאיטודיס העלה את עוז בלייזר בעמדת הפאוור פורוורד, סורקין התחיל מיד להעניש. ודקות המנוחה היו מדודות ומתוכננות, כמעט באופן מתמטי. הורד 28, איפה לונדברג 28, סורקין 28, דיברתולומיאו 25, קלארק 23, בריסט 22, ריימן 20. רואה חשבון, נו.

מהצד השני, איטודיס איחר. הרכב שני הסנטרים שלו זכה כאן לקיתונות של ביקורת לאורך עונת היורוליג, אבל לאור החגיגה של מכבי ת"א בצבע (4:12 בריבאונדים ברבע הראשון, יתרון צהוב של 13 מ-14 בקליעות לשתיים במחצית), הוא ניסה אותו רק אחרי 20 דקות. כריס ג'ונס החזיק את הקבוצה בתמונה ברבע השני, אבל אז מצאו עצמם האדומים עם מדר, בר טימור ובלייזר יחד על המגרש, והפער שוב צמח.

אלא שבסוף בסוף, באמת של החיים, 0:1 הוא 0:1. ובחלק גדול מסדרות הפלייאוף, בוודאי אלו שמתנהלות בצפיפות של שני משחקים ב-48 שעות, לא תמיד טוב להביס בהפרש גבוה מדי. למציאות (וליריבה) יש נטייה להעניש אותך על כך במשחק הבא. זוכרים מה קרה אחרי הניצחון ההיסטורי ב-38 של הפועל על מכבי בסדרת הגמר לפני שנתיים? ואחרי ה-35 של מכבי על מונאקו לפני ארבע שנים? ואחרי ה-27 של ריאל מדריד על הפועל, רק לפני חודש וחצי?

איטודיס חשב על כך ברבע הרביעי, כשהותיר את השחקנים המרכזיים שלו על הספסל. ב-20 הפרש, 10 דקות לסיום, לא כל המשחקים גמורים. אבל לא במקרה של אתמול. היה בכך מסר מעט אכזרי: הכוכבים שהובילו את הפועל ת"א לפיגור האסטרונומי הזה, נחו להם בצד. על המגרש היו שחקני הספסל, שרובם לא היו אשמים בכלל. מן העבר השני, מכבי ת"א כמעט איבדה את קלארק, עד ששלחה פנימה את אורן סהר ותמיר גולד.

מחר משחק חדש. קבוצה אחת (לפחות!) תבצע כנראה לפחות שינוי אחד בסגל. ההיגיון אומר שהפעם זה יהיה צמוד. ודברים קצת ישתנו. ואולי האחוזים לשלוש יעלו. רק התחלנו, מיד נשוב.

חמישה נתונים (ועוד הערה) לסיום:

1. הדקות: המספרים הללו מעט מרמים בגלל הגארבג' טיים הממושך, ובכל זאת שווה להתעכב עליהם לרגע: החמישייה המובילה של הפועל ת"א שיחקה אתמול 122 דקות, ושל מכבי ת"א 132. כשמרחיבים את המבט לשמינייה, הפער צמח: הפועל - 169, מכבי - 192.

   
   

2. האיבודים: הפועל ת"א איבדה 19 כדורים (הממוצע העונתי שלה עומד על 11) ומכבי ת"א רק 8. בעצם, בואו נגדיר את זה אחרת: מכבי איבדה 8, ומיציץ' איבד 8.

   
   

3. האיפה: האחראי המרכזי לנתון הקודם הוא לונדברג. בערב של 9 נקודות ו-1 מ-7 לשלוש, הוא היה MVP פוטנציאלי בזכות המנהיגות, הגודל, 8 האסיסטים ו-5 החטיפות שניפק. קלאס.

   
   

4. השלשות: בניצחון בדרבי הנעילה של העונה הסדירה, ירתה הפועל 18 שלשות ב-46%. אתמול היא פגעה עם 9 ב-38%. וזה חלק מההבדל בין 115 נקודות אז ל-75 הפעם. החדשות הרעות מבחינתה - מכבי סיימה עם 8 ב-31%, ובכל זאת הגיעה ל-96.

   
   

5. הקהל: 8,278 צופים הגיעו למשחק הכי גדול שהיה לכדורסל הישראלי להציע העונה. גם לפראיירים יש גבולות, מתברר. איך כתב לי אוהד של אחת הקבוצות: "אם המפעלים האירופיים לא משוחקים בארץ, ולמשחקים החשובים באמת בליגה גובים ממני כסף, למה לי לעשות מנוי? בשביל קדימות לשלם לפני אחרים?". צודק.

   
   

6. הרגישות: מה עבר לאיטודיס בראש, כשעל השעון 5:29 דקות ועל הלוח 60:82? הוא באמת חשב שהדבר הנכון והמתאים לעשות במצב הזה יהיה להכניס את איתי שגב, שהתעקש להתייצב למשחק מיד אחרי פטירת אביו יוסי ז"ל? אם המאמן לא מאמין בשחקן ולא רוצה להשתמש בו בדקות החשובות, זו זכותו. אבל להעלות אותו דווקא בסיטואציה הזאת? זו ההחלטה?

---

צפו במפגש אונליין לסיכום משחק מספר 1 עם כותבי הדיסקו

https://youtu.be/45FtdwNJHsU?si=y0R3_chDdKWDz3OT