החיים בלי ווילי, הבחירה של קטש והחמצן של חולון

קלאסיקו. כן, אנחנו (אני) עדיין משתמשים במושג הזה. נכון, זה עוד משחק ליגה, ונכון שהמקומות 1 ו-2 נעולים לתל אביביות אז אין חשיבות טבלאית למי תנצח - אבל עדיין, הפועל ירושלים מול מכבי תל אביב זה קלאסיקו, וקלאסיקו צריך לכבד עם הכנה.

האזינו להופמן מקריא את הטור9 דק׳1x

נתחיל בווילי שאינו בחדר: שתי הקבוצות חזרו מהמלחמה עם סטטוסים שונים לחלוטין ממה שהיו לפניה. מכבי חזרה עם כל הזרים שלה, ואפילו הפציעות של לונדברג ו-ווקר מאחוריהם. לקטש יש 8 זרים לבחור מהם, כאשר בסגל הישראלי, לביא כנראה יחזור רק לקראת הפלייאוף וליף כבר סיים את העונה. זו פריבילגיה מעולה בצד התל אביבי, בייחוד בגלל מה שקורה בצד הירושלמי.

בסגל של יונתן אלון, נכון לעכשיו, ישנם 5 זרים וכולם, מן הסתם, יהיו רשומים לקלאסיקו. טריפל ג'יי לא חזר לישראל והוא לא משמעותי אז נשחרר מהחיסרון שלו, אבל העובדה שמובלי – והכי חשוב, ווילי – לא פה, הופכת אותם פשוט לקבוצה שונה. לא מדובר רק בבעיה למאצ'-אפ מול מכבי, אלא בעיה אמיתית להמשך העונה.

כדי להבין את עומק השינוי של הקבוצה, בואו נצלול רגע לנתונים של לפני המלחמה ואחרי. אני יודע ששלושה משחקים הוא מדגם קטן אבל לטעמי, הוא לגמרי מייצג איך תיראה ירושלים אם לא תחזיר את ווילי או תביא גבוה בסגנון שלו. 

בשלושת המשחקים אחרי החזרה מהפגרה ירדה ירושלים בנקודות ל-100 פוזשנים וגם באחוזי הקליעה האפקטיביים. העובדה שאין לה את הביג-מן לסלים קלים מסבירה הרבה. היא גם מסבירה את הירידה ביכולת ובאחוזים של שלישיית הגארדים שלה: העובדה שניתן לעזור עליהם בלי החשש מלוב (אלי-אופ), ואפילו בלי לחץ מאופנס ריבאונד, בעצם הופכת את האסטרטגיה של קבוצות לאיך לשמור עליה להרבה יותר פשוטה. זה בדיוק מה שמכבי תבוא לעשות, היא תעזור בצורה אגרסיבית על הארפר, קרינגטון וקשיוס ותנסה להוריד להם את אחוזי השדה. 

ירושלים חייבת להבין איך בכל זאת מייצרים ספייס לחדירות של שלושת הגארדים שלה, והדרך לעשות זאת מתחילה בלקלוע טוב לשלוש - אבל חשוב לא פחות: לזרוק זריקות איכותיות, כאלה שנותנות לך סיכוי טוב לרדת להגנה מסודרת. שוב, אין את ווילי לתיקוני אופנס ריבאונד ואין את מובלי שיפתח את ההגנה מבחוץ, לכן זריקות איכותיות כתוצאה מפוזשנים התקפיים איכותיים הן מה שיכול למנוע את משחק הריצה מקלארק, בלאט וסורקין, שמרגישים מאוד בנוח במשחק מסוג זה. 

למכבי, לעומת זאת, יש סגל מלא מלבד גור לביא הפצוע. קטש ילך כנראה על חמשת הזרים הקלאסית שלו (קלארק, ווקר, בריסט, הורד, סנטוס), ומדובר במחשבה הגיונית: ירושלים חסרה בפנים, וזו הזדמנות מצוינת לטחון אותה בצבע עם הורד, סנטוס וסורקין. גם אגרסיביות של בריסט וריימן על האופנס ריבאונד - בדיוק כשמלך הריבאונדים של הליגה חסר - היא טקטיקה נכונה שמכבי צריכה ליישם כדי לנצח.

מעבר לזה, קצב מהיר יאפשר לנצל את סורקין וסנטוס במעבר כשרצים לתפוס עמדה מוקדמת. מול סקאפינצב האיטי או מול סמית' שחסר בסנטימטרים - זו אמורה להיות המטרה של הצהובים. אם אלון יצטרך, בגלל בעיית עבירות, להגיע להרכבים של לוי וחנוכי בעמדות הפנים, מכבי תנצח בהיבט הטקטי.

אקס פקטורים

אנטוני לאמב, בדקות שהוא ב-3 ובדקות שהוא ב-4, יהיה חייב לקלוע טוב מבחוץ, ובעיקר להתקיף את השומרים שלו ולנסות להוציא עבירות מהפורוורדים של מכבי. הוא לא עשה את זה כל העונה והוא קולע השנה ב-27 אחוזים חלשים ל-3, אבל העובדה שהוא אכזבת העונה מלמדת אותנו על הפוטנציאל הגלום בו. אם זה יקרה, איכשהו, זה ישפר את הסיכויים של ירושלים להפתיע. 

כן, להפתיע. אם פספסתם את השבועיים האחרונים בכדורסל הישראלי - ירושלים אנדרדוג מובהק במשחק הזה.

ג'ונדי. בדיוק לפני עשרה ימים כתב האוזמן בטור שלו על החשיבות של ג'ונדי. מכבי כבר לא באירופה, והמשחקים הגדולים עד סיום העונה הם הערב והדרבי. כמות הפעמים בקריירה שג'ונדי הרס מומנטומים ליריבות במשחקים גדולים היא יותר ממה שאני יכול לזכור. גם מחר, אם ירושלים תתפוס את המומנטום הזה, של הארפר-קרינגטון-קשיוס מלהטטים וצולפים, אני ממליץ לה לא להשאיר את דיברתולומיאו לאיזו שלשה חופשית מהפינה. פורש או לא פורש, הוא באנקר במעמדים האלה.

הכל מוכן לעוד קלאסיקו של כדורסל ישראלי, אבל יש כוכבית קטנה - במיוחד בצד הירושלמי. בעוד שהיחס של האוהדים להנהלה בשני הצדדים די דומה, ישנו הבדל תהומי בפרט אחר, אולי החשוב מכולם: האיש שעומד על הקווים.

קטש מגיע למשחק הזה אחרי שהאריך חוזה רגע לפני סיום העונה האירופית - מהלך שנחגג פומבית על ידי הקהל הצהוב. מנגד, בצד הירושלמי, הודעה מפתיעה על החתמת יונתן אלון לעונה נוספת תהיה בגדר התאבדות ביחסים שבין ההנהלה והבעלות לבין האוהדים. מאות פוסטים ברשתות החברתיות מספרים על ריחוק מההנהלה ואכזבה גדולה מיונתן אלון. השיא היה במשחק נגד חולון, כשרק 2,500 אוהדים אדומים הטריחו את עצמם לארנה.

יהיה משחק טוב. כשירושלים באה חסרה ולחוצה ומכבי משוחררת, נקווה שהקהל יגיע בכל זאת וידחוף את שתי הקבוצות לקלאסיקו אמיתי.

---

בסיום הניצחון האדיר של הפועל חולון על ירושלים, נשאל קרביץ על השינוי באווירה והתשובה המאוד חדה שלו הייתה: המאמן. קרוניץ' הוביל את חולון ל-3 ניצחונות מרשימים בעיקר בגלל שהושגו עם כדורסל אינטנסיבי מאוד ורוטציה קצרה מאוד. מהמשחק הראשון אחרי החזרה - שבו טיילור שיחק 40 דקות ורק 6 שחקנים באמת השתתפו ברוטציה, נשאלה השאלה האם זה יכול להחזיק לאורך זמן. עזבו כדורסל, האם בפרק זמן כל כך קצר 6-7 שחקנים יכולים לשחק מעל 35 דקות ולהציג יכולת כזאת בקצב הזה? אתמול קיבלנו את התשובה: אי אפשר.

קרוניץ' לא התכוון לוותר על אותם עקרונות גם במשחק הזה, ואם להיות כנה, הייתי בטוח שלמרות החיסרון של האגינס (שסיים את העונה), את ראשון הם יעברו בקלות. הייתי בטוח שהקצב המהיר של חולון, עם הרבה שלשות, יספיק מול אחת מקבוצות ההתקפה החלשות בליגה. בדיוק כמו קרוניץ' - גם אני טעיתי.

ראשון, מתחילת המשחק, באה עם תוכנית משחק מפתיעה שהיא, ובכן, לצאת למירוץ ספרינט ביחד עם חולון. כשחושבים על זה, למה לא בעצם? האגינס לא פה, והרוטציה של חולוניה מראש הולכת להיות של 6 שחקנים בלבד. בוא ננסה לעייף אותם. קפלן ישב בשולחן, הרים את הקלפים שיש לו, הסתכל עליהם ואמר: לא משווה לך קרוניץ', אני מעלה.

הבעיה עם ההימור הזה היא שלקפלן לא היו את הקלפים לעשות אותו - לא במשחק הזה ובטח לא בעונה. המזל שלו? שזה לא משנה, לפחות לא במשחק הזה. חולון פשוט נגמרה. כולל איש הברזל טיילור, שסוף סוף קיבל "מנוחה" ושיחק פחות מ-40 דקות - הוא הסתפק ב-39 בלבד.

היא קיבלה את המנה הרגילה מסאנוגו עם 15 נקודות ו-14 ריבאונדים, אבל זה בא עם מחיר. ראשון התקפלה והתכווצה חזק כשסאנוגו היה עם הכדור בתוך הצבע וגרמה לו ל-5 איבודים. זלמנסון היה חלש וקלע רק 5 נקודות ב-17 דקות.

למרות שראשון ניסתה לרוץ, הכלים ההתקפיים שלה לא בנויים לזה. קודם כל, היא אחרונה באחוזים ל-3 העונה, ומעבר לקליעה, השחקנים שלה בין האחרונים בליגה בכישרון התקפי מצטבר. למרות זאת, היא באה להיכל טוטו וניצחה את הקבוצה שרק לפני שלושה ימים קראתי לה המנצחת הגדולה של המלחמה. 

היא עצרה קבוצה בבית על 62 נקודות, כולל רבע שני הגנתי מופלא של 9 נקודות בלבד של חולון ורבע מכריע מופלא לא פחות שבו היא עוצרת את חולון על 12 נקודות. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה: גיא קפלן.

גיא קפלן מאמן את ראשון לציון כבר 13 משחקים, ושני נתונים בולטים לעין. הראשון - העובדה שקפלן עם מאזן נהדר של 8 ניצחונות ו-5 הפסדים מאז שלקח את התפקיד משרון דרוקר. השני, והכי מרשים, זה שמאז שהוא בתפקיד ראשון לציון במקום ה-2 בספיגת נקודות ל-100 פוזשנים עם 102.2 נקודות. היחידה שסופגת פחות ממנה בסטרץ' הזה היא הפועל העמק, קבוצת ההגנה הכי טובה בארץ השנה.

קפלן לקח קבוצה גרועה ושיפר אותה. 3 זרים שהיו עוד אצל דרוקר עדיין איתנו, ודווקא שחקנים מוכשרים כמו מרקוס וויליאמס וקאליל אמאד כבר לא כאן. קפלן כנראה שם דגש על ההגנה, וזה עובד לו לא רק במשחק מול חולון, זה עובד לו מרגע שהוא לקח את התפקיד. ראשון שלו חזק בתמונת הפליאוף. כבוד.

חולון החתימה אתמול רכז בשם טריי קרומפט. היא חייבת לתת מנוחה לקרביץ, אבל אני חושב שתעזור לה במיוחד עוד החתמה של פורוורד שיכול לתת דקות מנוחה לטיילור. חזרה של קררה מהפציעה תוכל עוד יותר לפתוח את הרוטציה, והסגנון הכל כך אינטנסיבי של קרוניץ' יוכל להחזיק לאורך יותר זמן.

היא הפסידה את המשחק לראשון גם כי נגמר לה הכוח, אבל לא פחות בגלל שהיא לא הייתה מסוגלת לקלוע משלוש. בשלב מסוים הם קלעו כל כך רע, שראשון הרגישה עם זה בסדר גמור לתת להם להשליך מעבר לקשת – כל עוד זה לא גרין, שזכה להגנה צמודה של הגארדים של ראשון. הם היו ממושמעים טקטית ולא נתנו לו זריקות קלות, וגם כשהוא עבר שחקן אחד הגיע עוד שחקן ברוטציה טובה כדי לא לתת לו לקלוע. חולון סיימה מחוץ לקשת עם 2 מ-23, וקרוניץ' יהיה חייב להכניס לקבוצה שלו פתרונות במשחקים כאלה. שוב, עם הגדלת הרוטציה בגלל החתמות וחזרה מהפציעה של קררה, זה יהיה יותר קל.

---

שאוט-אאוט

אם בא לכם לצלול קצת לנתונים מתקדמים של ליגת העל אל תפספסו את IBPL ANALYTICS של אריאל טייב המלך. יש שם פירוק לגורמים של כל הנתונים הקבוצתיים עם פילטרים מתקדמים. אני משתמש בו בשבועות האחרונים והוא מושקע ברור ומובן. גשו, זה תוכן חינמי שצריך לעלות כסף.

שבוע טוב.