13 מי יודע?

מ-13 מידיא ועד אחד אלוהינו. בהגדה של פסח יש היגיון שמתאים לחג. בכדורסל שלנו, זה מתחיל בשחקן שרק פרץ ומגיע עד לגדול ביותר. ביניהם, נמצא כל הסיפור של הכדורסל הישראלי העכשווי. אני בטוח שיש עוד מלא שחקנים, עסקנים או סיפורים שפספסתי, אז אכניס את המשפט שחותם את הטורים שלי דווקא בהתחלה: הכל, אבל הכל, אמת לשעתה. ובמקרה של הטור הזה, אמת לדעתי. בואו נצא לדרך.

---

13 מי יודע? 13! אני יודע. 13.2 נקודות בממוצע קולע יואב ויטלם, נתון שמספיק לו רק למקום ה-21 ברשימת קלעי הליגה. הצבר המוביל בנקודות בליגה קולע רק 13.2 - קצת מבאס, קצת מאכזב אבל ככה זה בישראל. תנו לי מארז לחג של אמיר כץ או איזה דורון ג'מצ'י שיעיפו ללא מצפון ויתבאסו אם קלעו "רק" 15. בויטלם המצוין נתנחם.

12 מי יודע? 12! אני יודע. 12 קבוצות בלבד צריכות לשחק בליגת העל. המהדרין יקטינו ל-10, אבל צריך להיות איזון בין הרצון לכדורסל איכותי לבין הצורך להגיע לכמה שיותר מקומות בישראל. בעולם של חמישה זרים בטופס, המשימה למצוא שבעה ישראלים לכל קבוצה היא אירוע קשוח; בואו נדבר תכלס - אין פה 84 ישראלים שבאמת מתאימים לרמה של ליגת העל, וזה עוד לפני שדיברנו על המכללות. אבל אולי המספר הזה יפתח הזדמנות לכל מיני "לייטבלומרס" שיקבלו דקות מכורח הנסיבות ויפרצו מאוחר. מעבר לזה? יהיה קשה מאוד להחזיק רמה סבירה. 

11 מי יודע? 11! אני יודע. המקום ה-11 ביורוליג, אותו אוחזת מכבי תל אביב, נראה לפני שלושה חודשים כמו חלום רחוק. עודד קטש בייסיקלי פוטר, והקבוצה נראתה בדרך לעונת בלהות. קטש לא פוטר, ג'יימי קלארק ו-וויל ריימן חתמו על עסקה עם השטן, ומכבי יצאה לריצה שהציבה אותה בעמדה הגיונית לפליי-אין. בשקט בשקט אגיד שיש מישהו שאני מאוד מחזיק ממנו שטוען שהיא עוד תהיה בפלייאוף. מנגד, יש קבוצה מאותה העיר שבתרחיש משוגע והפוך ממכבי, יכולה למצוא את עצמה במקום ה-11 וזו כבר תהיה טרגדיה. טרגדיה יוונית זה חנוכה ואנחנו בפסח אז נשכח מזה.

10 מי יודע? 10! אני יודע. עשירייה באימון. לשחקני הביניים של הכדורסל הישראלי תמיד תהיה הדילמה: חמישייה בלאומית או עשירייה בליגת העל. מחוץ לעשירייה זה כבר "נו-בריינר", למרות שיש כאלה שעדיין מתפתים. כשאתה בעשירייה באימון המאמן רואה אותך, וגם אם מראש אין סיכוי שתשחק - זה מחלחל. ביושר אגיד שהזמנים השתנו; היום גם שחקן 11 או 12 משתתפים יותר, כשמאמנים מעדיפים אינטנסיביות ותחלופה גבוהה באימון. בהפועל תל אביב בלבד יש כמה שחקני יורוליג שאפילו לא בעשירייה, אבל הם לא דוגמה לכלום. שחקנים, משפחות וסוכנים, תזכרו: עדיף ליהנות בלאומית ולא לסבול על הספסל של ליגת העל, אלא אם כן המשכורת טובה מדי - ואז לכו על הכסף כי הקריירה קצרה.

9 מי יודע? 9! אני יודע.  9 כותבים קבועים להדיסקו. אין לי 9 נורמלי. תרקדו, זה הדיסקו פה.

8 מי יודע? 8! אני יודע. שמונה ניצחונות לאליפות - זה כל מה שצריך. שמונה ניצחונות לתהילה שלא באמת משנה שום דבר. לצערינו, אין הבדל מהותי לאף קבוצה אם היא תסיים כאלופה או כזו שפשוט לא ירדה ליגה; העשירות ימשיכו לשחק במפעלים האירופיים הבכירים, והקטנות ימשיכו עם הרצון שלהן לשחק בליגה הבלקנית או האדריאטית. יהיו כאלה שיסתכנו וילכו ל-BCL, אבל עזבו אירופה - בחלומי קבוצות כמו העמק והרצליה ממשיכות לשים כסף ולצמוח, אירופה כבר תבוא מעצמה. שמונה ניצחונות כולה. מי יודע?

7 מי יודע? 7! אני יודע. המיקום שבו הפועל תל אביב ממש לא רוצה להיות. עופר ינאי בנה תקציב למטרה אחת בלבד: לסיים בטופ 6 ולהבטיח עונה נוספת ביורוליג. גם אחרי התקציב הענק וסוללת הכוכבים שנחתה בסופיה, לא ציפיתי מהם להיות חצי עונה בפסגת הטבלה - ופתאום, לסיים במקום ה-7 ולהסתכן בהדחה בפליי-אין, ירגיש כמו אכזבה עצומה. 

אני עדיין לא אומר נואש- In the Itoudis ball we trust.

6 מי יודע? 6! אני יודע. 6 ספרות בקולג'. לא, לא מדובר על סטטיסטיקה אלא על החוזים הגדולים שמגיעים הישר מליגת החובבים שנקראת NCAA באמריקה. כל מי שצעיר (או סתם זכאי) כדאי מאוד שישתתף בחגיגה כי 100k בדולרים הם ממש לא סכום בשמיים. אולי תסיימו עם תואר על הדרך.

5 מי יודע? 5! אני יודע. חמישה רכזים רוצים להיות בעל הבית של הנבחרת. מתוכם ייבחרו שלושה, במקרים מסוימים רק שניים, ובמקרים של הגזמה - ארבעה. מדר, בלאט, שרף, יעקב והובר; כולם טובים, כולם לגיטימיים. אשרינו על התקופה הזאת בעמדה מספר אחת. על הנייר, שלושת הראשונים נראים בטוחים, אבל יעקב והובר הם לא מהסוג שלא יאכלו למתחרים שלהם את הלבלב לפני שיוותרו על המקום בסגל. אני יודע מה תגידו - שהובר לא באמת ברמה של הארבעה שמעליו; על זה אני אגיד: ככה החלטתי, וזה התאים למספר 5.

4 מי יודע? 4! אני יודע. המקום הרביעי - "הטובה מבין השאר". נכון, נזכרתי, הפועל ירושלים לא בטופ 3 העונה ולא בטוח בכלל שתצליח להגיע למיקום הזה, אבל הטובה מבין השאר הוא לא באמת המקום שבו תסיימו בטבלה. זה התואר שבו הקבוצה מפרידה את עצמה משאר הליגה, מאלו שהן לא התל-אביביות או ירושלים. הרצליה והעמק מראות דומיננטיות מרשימה, וחולון כבר מזמן שם מבחינת המעמד (למרות שהשנה מבחינת יכולת - ממש לא). בהצלחה לקבוצות, זה אחלה תואר לא רשמי. בסוף החוג אולי קבלו מדליה.

3 מי יודע? 3! אני יודע. זה חודש מרץ, החודש שבו הפועל ירושלים סיימה את העונה. סיימה, סיימה. אל תגידו לי שיש עוד אליפות לקחת, כי זה לא באמת מעניין. ירושלים, המועמדת מספר אחת לזכייה ביורוקאפ ולקבלת הכרטיס הנכסף ליורוליג, פישלה בדיוק כשזה היה הכי חשוב. לא נורא, אולי על השולחן הירוק מתן אדלסון יצליח להכניס אותה בכל זאת.

 

2 מי יודע? 2! אני יודע. שתי תל אביביות בליגה, שתי תל אביביות ביורוליג. שתי קבוצות שמייצרות ארבע כותרות ביום כפרפרזה לארבע הכוסות שנשתה בליל הסדר. הן מושכות את כל האש, את כל הכסף ואת כל העניין. יאללה, תארגנו לנו דרבי בפלייאוף של היורוליג ונסגור את הסיפור. אדלסון זה עליך להצטרף אליהן, ראה את סעיף 3.

1 מי יודע? 1! אני יודע. 1 זה דני אבדיה. יש צורך להסביר? יאללה, נסביר: הוא זה שיוציא אותנו מעבדות לחירות, ומתישהו בעתיד הקרוב (נגיד חמש שנים) הוא יסדר לנו מדליה באליפות אירופה. מזכיר לכם שאני לא מאמין בנאחס; מקסימום נתנחם בזה שהוא הישראלי הראשון שישחק בפוסט-סיזן של ה-NBA.