תראו כמה אבק אנחנו עושים יחד

3:37 לסיום, אדוארדס בעוד שלשה קבע 10 הפרש. 78:88 להעמק. הרצליה עמוק בבור, אבל לאונוואקו יש גב רחב ורגליים חזקות, והצ'יף החליט שהוא לא הולך הביתה בחצי הגמר. יש לו כבר גביע אחד עם הרצליה, ואין לו שום סיבה שלא יהיה לו עוד אחד.

האזינו להופמן מקריא את הטור

6:37

מכירים את הבדיחה על העכבר והפיל? על איך עכבר שעלה על הגב של פיל במדבר זורק לו: "שיו, כמה אבק אנחנו עושים ביחד". חשבתי על הבדיחה הזאת בהקשר של היידיגר ואונוואקו. מי העכבר ומי הפיל? אני חושב שקל להבין, אבל בעצם שניהם עשו אבק, כל אחד בתורו. רק שהאבק שעשה הפיל, אונוואקו למתקשים, לא היה סתם אבק. זו הייתה סופת חול ענקית שכיסתה את העמק כל הדרך ל-90:92 הזה.

אז הנה, הכנסתי לכם פה את הבדיחה עם המרפק.

המשחק הזה התנהל לגמרי בצד של האברהמי בויז. השליטה הייתה שם כמעט עד הסוף. למרות בעיית עבירות של אונגנדה, התחושה הייתה שכשמשגב ואדוארדס עם הידיים על ההגה, להרצליה נותר רק לרדוף. אבל אז אורלנד עשה אברהמי, כן, קראתם נכון, אורלנד עשה אברהמי לאברהמי, והרצליה לא רק חזרה למשחק, היא ניצחה. אנחנו נגיע לזה בסוף, אבל קודם בואו נבין איך התנהל רוב המשחק.

למי שלא קרא את הטור האחרון שלי על משחקי המחזור בליגה - קודם כל תתביישו לכם/ן. סיפרתי שם על ההתאהבות שלי בדי.ג'יי ברנס ועל כמה יפה היה לראות את פתיחת המשחק של הרצליה מול חולון עם הצ'יף וברנס ביחד בעמדות הפנים.

"אם זה לא שבור, אל תתקן את זה", אמר איש חכם פעם. ואורלנד ממש לא התכוון לתקן, ועלה שוב עם ההרכב הגדול והכבד שלו. בצד השני עמד לו המאמן שהמציא את ניצול הטריקים והשטיקים שמשחק הכדורסל יכול לייצר. מתוך הבנה שאורלנד יעשה בדיוק את אותו הדבר ממשחק הליגה, הוא פשוט בא מוכן. אברהמי נתן הוראה למובילי הכדור שלו, ולא חשוב מי זה היה: תזמינו אותם לפיק אנד רול ותהיו אגרסיביים לטבעת. הצ׳יף או ברנס יכולים לבצע רק פתרון אחד בפיק אנד רול, ואתם תנצלו אותו פעם אחר פעם.

הפתרון היחידי ששני הסנטרים הכבדים יכלו לבצע הוא דרופ נמוך, שזימן טיולים קלילים של משגב או נויביץ' לצבע ללייאפים או זריקות ג'אמפ קצר באזור קו העונשין. כשהדרופ היה מוגזם עד כדי כך שהם בכלל לא היו באזור החסימה, והגארדים השומרים לא הצליחו לעבור אותה, הם חטפו גם שלשות על הראש. כל התוכנית לשחק גבוה וכבד ולנצל את הפיזיות הלכה לעזאזל. כשווילר פצוע לגלבוע אין סנטר מחליף. לא שווילר הוא שחקן שעל הנייר יכול להתמודד עם הפיזיות של הענקים מהשרון, אבל האורך והאתלטיות שלו היו חסרים, בייחוד בגלל שאונגנדה לא מצליח להישמר מעבירות.

טיולים קלילים לצבע, משגב. צילום באדיבות איגוד הכדורסל

אונגנדה הוא ה"פרפקט פיט" לתקוף גבוהים כבדים; הוא בדיוק ההפך מאונוואקו וברנס, וב-21 הדקות שהוא כן שיחק העמק ניצחה ב-5, כשהוא תורם 6 נקודות ו-5 ריבאונדים. אבל בעיקר הוא לא אפשר לסנטרים של אורלנד לחשוב על פתרונות שונים מאשר לנסות להיצמד אליו, דבר שפתח, כאמור, את הצבע או אפשר שלשות קלות לגארדים של העמק.

אז הבנו, אברהמי חיכה להרכב הגבוה של הרצליה, גם אם רק אחד מבין ברנס או אונוואקו על המגרש, ודאג לתקוף אותם. אבל מה עם הרצליה? מה היא ניסתה לעשות? האמת, אני לא בטוח. ברור שהיא חשבה שהיא תוכל לנצל את הפיזיות והגודל מול ההרכבים הנמוכים שאברהמי העמיד, כמו מנקו ב-4 וצ'יילדס ב-5. אז היא ניסתה להכניס את הכדורים לביגמנים שלה, ואמנם לפעמים זה נגמר בסל, אבל הרצליה היא קבוצה של למעלה מ-24 אסיסטים בממוצע למשחק, והיא נכנסה לרבע הרביעי עם 6 אסיסטים בלבד.

שוב, כאן ראוי לתת את הקרדיט לאברהמי. הקבוצה שלו מאומנת מאוד בלכווץ את האמצע, לגרום לביג-מנים להרים כדרור ולמסור החוצה, ואז במה שנקרא באנגלית To Scramble, הם מייצרים רוטציות טובות. ככה הם גם מונעים זריקות חופשיות ובאופן כללי מוציאים כל קבוצה מהשטף שלה. התוצאה הישירה? נתון אסיסטים עלוב לכל קבוצה, ובטח להרצליה.

הדבר היחיד שעבד להרצליה באופן עקבי והחזיק אותה קרובה יחסית (למרות ששוב, התחושה הייתה שזה לא באמת משנה), הוא הארלי אופנס (Early Offense) של איש אחד - מקס היידיגר שמו. הנה העכבר מהבדיחה של פתיחת הטור. מקס שרף את המגרש, גם אחרי ריבאונד וגם אחרי סל. 27 נקודות באחוזים פנטסטיים היו לישראלי אמריקאי של אורלנד, וזה באמת מה שהשאיר אותם בתמונה.

שרף את המגרש, היידיגר. צילום באדיבות איגוד הכדורסל

ככה התנהל לו המשחק במשך שלושה רבעים וחצי, כשהעמק מחזיקה ביתרון שנע בין שבע לאחת עשרה ברוב הזמן. תראו את המספרים המדהימים של צמד הגארדים מהעמק: משגב עם 27 נקודות ו-7 אסיסטים, ואדוארדס עם 28 נקודות ו-3 אסיסטים. אלו מספרים שעל הנייר היו אמורים להוביל את הקבוצה של אברהמי לניצחון בטוח.

באמצע הרבע הרביעי, אני נשבע שראיתי מנורה נדלקת מעל הראש של אורלנד. הוא ניסה שני גבוהים, ניסה אזורית, אבל כלום לא הזיז את ההפרש שהמשיך לנוע באזורי ה-10. הזמן שעמד להיגמר גרם לו לעשות מהלך מעניין: בואו נעשה "אברהמי על אברהמי". ככל שהתקדם הרבע והתקרבנו לסוף, הדבר הזה שעבד לו נפלא רק הלך והלחיץ את העמק יותר ויותר.

הרצליה התחילה בלחץ על כל המגרש וביצעה שמירות כפולות בכל מיני אזורים מפתיעים. השחקנים שלה התחילו לבצע את מה שהשחקנים של אברהמי בדרך כלל עושים וזה To Scramble. הבלאגן הזה ייצר מיס-מאצ'ים ברורים לטובת העמק, שבמקום לנצל אותם, לקחה פעם אחר פעם את ההחלטות הלא נכונות. זריקות רעות ללא שליטה בתוספת קצת מזל וזה ייצר את שני אפקטים הפוכים שרואים תמיד בכדורסל ברגעים כאלה: הרצליה התחילה להאמין, והעמק התחילה לחשוש.

עשה אברהמי, אורלנד. צילום באדיבות איגוד הכדורסל

אוקיי, העכבר שעשה אבק יש לנו, ועל ה"אוריקה מומנט" של אורלנד כבר דיברנו. עכשיו הגיע הזמן לתת את הכבוד לפיל (No pun intended, ואולי כן) עם סערת החול שלו  צ'ינאנו "הצ'יף" אונוואקו.

קודם כל מספרים: 27 נקודות, 10 ריבאונדים ו-3 אסיסטים. 13 נקודות מתוכן הגיעו ברבע האחרון, ואני אומר לכם בוודאות שהבנאדם הלך הביתה ישר לשים קרח על הגב, כי הוא פשוט סחב את הרצליה לגמר. כמו שאמרתי, אורלנד עשה מהלך יפה והיידיגר היה שם לאורך כל הדרך, אבל זה בעיקר הוא, ובעיקר הסיום המטורף שלו למשחק הדרמטי הזה.

זה מה שעשה אונוואקו ב-3:37 דקות בלבד, אחרי שאדוארדס כבר העלה את העמק ל-10 הפרש: הוא לקח ריבאונד התקפה שבסיומו היידיגר סחט שלוש זריקות מהקו, אחרי זה הוא חטף כדור ומסר לאותו היידיגר ללייאפ. הוא סחט עבירה וקלע אחת מהעונשין, ואז נזכר שהוא קולע ב-12% לשלוש השנה ודפק שלשה (שנייה ברבע ושלישית במשחק) - הגיוני סך הכל. הוא הוסיף עוד ריבאונד הגנתי ובמהלך האחרון הוא נתן טיפ קטן לכדור אחרי החטאה של היידיגר וניצח את המשחק.

הטיפ הזה חתם ריצת 2:14 מדהימה. נותר רק לקוות שלהרצליה יש כירופרקט טוב, כי אחרי איך שהוא סחב אותם לגמר, אונוואקו בהחלט יצטרך את זה.

סחב את הרצליה לגמר, הצ'יף. צילום באדיבות איגוד הכדורסל

מזכיר לכולם, בייחוד אם קוראים לכם בשם של הכלכלן המשפיע בעולם ואתם לא רואים דקה - אדם סמית׳, או אם סתם יש לכם שם גנרי כמו אלדד אקוניס. אם קראו לקבוצה שלכם פעם גלבוע גליל או שהייתם באיחוד עם רעננה - הכל, אבל הכל, הוא אמת לשעתה.

נתראה בגמר.