שיעור בהיעדרות: פורטלנד כבר מתגעגעת לאבדיה

תמונת AI
דניאלה ברקוביץ'

שלוש פעמים פגשה פורטלנד את גולדן סטייט העונה, בשלושתן היא יצאה עם היד על העליונה. אבדיה היה שם כדי לפרק את ההגנה של סטיב קר, להכתיב קצב ולספק סדר בקבלת ההחלטות. הבוקר, כשהוא נעדר לראשונה, פורטלנד קיבלה הוכחה כואבת: אבדיה הוא לא רק השחקן הכי טוב שלה, הוא המערכת כולה. הציר המרכזי שסביבו נבנה הסדר והשקט המקצועי. ובלעדיו? פורטלנד נראתה כמו קבוצה שאיבדה את המצפן.

האזינו לדניאלה מקריאה את הטור5 דק׳

יש רגעים בעונה של שחקן שבהם המניות שלו נוסקות דווקא כשהוא לא דורך על הפרקט. הלילה בסן פרנסיסקו, אבדיה רשם את אחד הניצחונות הגדולים שלו העונה מבלי לקלוע סל אחד. התבוסה שספגה פורטלנד מגולדן סטייט לא הייתה סתם עוד הפסד בלו"ז הצפוף של הליגה. זה היה שיעור בכדורסל, כזה שהבהיר לכל מי שעוד פקפק בחשיבות המבנית של אבדיה לרוטציה ולשיטה של פורטלנד טרייל בלייזרס.

כשמסתכלים על שלושת המפגשים הקודמים מול הווריורס העונה רואים תבנית ברורה. אלו היו משחקים שבהם אבדיה ניצח לא רק בסטטיסטיקה, אלא ביכולת השליטה שלו במשחק. הוא ידע בדיוק מתי לקחת את הכדור פנימה ולנצל את היתרון הפיזי שלו על השומרים היותר נמוכים של קר ומתי לשחרר את הכדור לקלעים ברגע שההגנה התכווצה. הוא היה זה שזיהה את המלכודות של דריימונד גרין ועקף אותן באינטליגנציית משחק של רכז בתוך גוף של פורוורד. הלילה כל האלמנטים האלו פשוט התאדו.

בלי אבדיה פורטלנד נראתה כמו קבוצה ששכחה איך לדבר כדורסל. הנעת הכדור שהפכה לסימן ההיכר של הקבוצה מאז שאבדיה לקח את המושכות הוחלפה בקיפאון. המספרים מראים הכל: פורטלנד רשמה הלילה 34 חדירות לסל בלבד, צניחה של כמעט 30% מהממוצע העונתי שלה שעומד על כ-46.5 למשחק כאשר אבדיה לבד מבצע בממוצע 20.4 כאלה. ובהיעדרו לא היה מי שיפעיל לחץ על ההגנה וייצור סדקים בצבע של הווריורס. כשמוסיפים לזה יחס כמעט מאוזן בין 20 אסיסטים אל מול 22 איבודי כדור, מקבלים התקפה שעומדת במקום. במקום המסירה הנוספת ראינו כדרור יתר. במקום התנועה ללא כדור שאבדיה מקפיד להנדס ראינו שחקנים שעומדים ומחכים לנס. זה בדיוק ההבדל שאבדיה מביא. הוא לא רק מייצר לעצמו, הוא כופה על כולם סדר. הוא המנצח על התזמורת שהלילה הנגנים שלה פשוט לא ידעו מה לעשות עם הכלים שלהם.

הוכחה נוספת לחסרון שלו הייתה בקו העונשין. אבדיה הולך לקו העונה באזור ה-13 עד 15 פעמים למשחק כמעט לבדו. הלילה הקבוצה בשלמותה הגיעה לקו רק 17 פעמים ודייקה ב-11 מתוכן. מעבר לאחוזים, זה נתון שמראה על חוסר אגרסיביות בחדירה לצבע. בלי הנוכחות של אבדיה שחורש את הצבע לא היה מי שיסחט מגע, יאט את הקצב וייצר נקודות קלות מהקו. המשחק הפך לסטרילי מדי עבור גולדן סטייט שיכלה לשמור נקי מבלי לשלם שום מחיר.

עד כמה זה היה חסר סיכוי? סטף קרי אפילו לא היה צריך להתאמץ. הוא קלע רק 7 נקודות ב-23 דקות אבל חילק 11 אסיסטים, כמעט כמו כל פורטלנד יחד. כשקרי יכול להרשות לעצמו לא לעלות לרבע הרביעי ולסיים עם חד ספרתי בנקודות ועדיין לנצח ב-22 הפרש, מבינים שהבעיה היא לא בהגנה על הכוכב היריב, אלא בעובדה שלא היה שום מענה התקפי שיחזיר מלחמה. פורטלנד ריחפה בחלל ללא כיוון. ברגע שאבדיה לא היה שם כדי למגנט אליו את ההגנה, הגיאומטריה ההתקפית קרסה עבור הבלייזרס. פורטלנד ייצרה הלילה רק 11 זריקות מבט פנוי, ירידה דרסטית מהממוצע העונתי שעומד על מעל 17 כאלו למשחק. בדיוק סוג הזריקות שאבדיה יודע לייצר לקבוצתו יחד עם כ-18 אסיסטים פוטנציאלים למשחק. לפתע, לא היה מי שיכריח את העזרה בצבע להתכווץ אליו ויפנה את הקלעים בפינות. 

הבוקר היה מספיק להעיף מבט בשיח של אוהדי פורטלנד ברשתות החברתיות כדי להבין את גודל החרדה. בקהילה של הבלייזרס, עצם הידיעה שאבדיה נאלץ להיעדר מהמשחק הפכה מהר מאוד להסבר המרכזי לחוסר האונים הקבוצתי; התחושה המשותפת בפורומים ובציוצי האוהדים הייתה שבלעדיו, השיטה פשוט לא קיימת. בקרב הקהל והפרשנים המקומיים עלה שוב ושוב הדימוי של התקפה מבולבלת וחסרת סדר, מעין פאניקה של קבוצה שאיבדה את המנהיג שלה. הדיונים הלילה הבהירו שבעיני הקהל אבדיה הוא הגורם האחראי היחיד בחדר, ובלעדיו, כל מבנה הזהות שבנתה פורטלנד העונה פשוט עומד בפני קריסה.

ומה הלאה? החלק המדאיג באמת עבור הבלייזרס הוא העובדה שאבדיה צפוי להיעדר מעוד מספר משחקים בטווח הזמן הקרוב כאשר פציעתו וחומרתה עוד לא אובחנו. אם המשחק הלילה היה הפרומו, הרי שהסרט המלא הולך להיות מבחן אופי אדיר עבורו כמנהיג גם מהצד. אבדיה אולי יצטרך למצוא את הדרך להשפיע מהספסל, לכוון את הצעירים ולנסות להעביר להם מעט מהביטחון העצמי והקשיחות שהוא מפגין העונה. במשחקים הקרובים פורטלנד תצטרך ללמוד איך לא לקרוס כשהמנוע שלה במוסך.

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

דניאלה ברקוביץ'

האהבה הראשונה שלי זה כדורסל, ולמזלי עדיין לא נשבר לי הלב. מנתחת משחקים עד לפרט הקטן ומתרגשת מכל דאנק או תזוזה מיוחדת על המגרש, גם אם בחיים לא הצלחתי לכדרר בלי לאבד אחרי שתי שניות. מלכת הבוקס סקור, אוהבת לגלות דברים חדשים, להיתקע על מהלך ולפרק אותו לגורמים או לשמוע פרשנות ולהתחיל לנסח על בסיסה חצי טור. חלק מצוות ״מכביבול״ האדיר, בזמני הפנוי גם סטודנטית למערכות מידע ומנסה איכשהו לשלב בין הקודים שאני כותבת לבין הכדורסל. מעריצה שרופה של ראסל ווסטברוק ניקולה יוקיץ וארון גורדון.