.png)
.png)
.png)
מטיילים בדרך לסיבוב השני
הסיבוב הראשון של טורניר המכללות מאחורינו. 32 משחקים ראשונים, 32 מנצחות, 32 מפסידות שמקפלות את הציוד עוד לפני שהאירוע התחיל. כזה הוא טורניר הנוקאאוט: חד, חותך ולעיתים אכזרי. המנה הראשונה של הטורניר סיפקה, לפחות לרגעים מסוימים, את הסחורה וסיפקה לנו דרמות, מהפכים וסלים מטורפים בשניות האחרונות. בדיוק כמו שכתוב בספר. לאלו מכם שפספסו את הרגע הזה, תתביישו לכם.
בניגוד לאיך שהטור הזה התחיל, ועם כל הכבוד למשחקים צמודים ודרמות נקודתיות, המגמה שסימנה את הסיבוב הראשון, שלא באופן חריג במיוחד ביחס לשנים הקודמות, היא מותן האיטי והאכזרי של הסינדרלות. בכל טורניר נוקאאוט אנחנו אוהבים לסמן את הסינדרלות, הקבוצות שהצליחו להבליח, להפתיע ולהגיע לבמה הגדולה. לרוב הן יגיעו מהמקומות הנידחים, יציגו לראווה כמה שמות אנונימיים ויהפכו למושא הערצה לכל האוהדים הניטרליים וחובבי הרומנטיקה. טורניר המכללות ידע לא מעט סיפורים כאלה בעבר.
העונה, כהמשך ישיר למגמת הגדלת הפערים בין הפרוגרמים כתוצאה מרפורמת ה-NIL וכניסת הכסף הגדול, אנחנו ממשיכים לראות ירידה בכמות ההפתעות. בסיבוב השני של השנה נקבל רק ארבע קבוצות שדורגו במקום העשירי ומטה.
ההפתעה האמיתית היחידה שקיבלנו הייתה במפגש בין היי-פוינט (המדורגת 12) לויסקונסין (שדורגה 5). אחרי משחק קשוח וצמוד שהלך עד הפוזשן האחרון, הבאדג'רס מצאו את עצמם על המטוס הרבה לפני המועד שבו תכננו. אפשר לדבר גם על צפון קרוליינה שנפרדה מהר מדי מהטורניר אחרי הפסד צמוד ל-VCU, אבל אחרי שהכוכב המרכזי שלה, קיילב ווילסון, גמר את העונה ולא שותף, זו לא תוצאה שאמורה להפיל מהכיסא.
בתוך כל האירועים האלה, הנציגים הישראלים משתלבים היטב בקו המגמה הכללי. התחלנו את הטורניר עם חמישה כאלה, ונותרנו עם ארבעה. שארפ, מאייר ובורג דורסים, דברת ומיאמי מזיעים אך מנצחים, ויואב ברמן מסיים עונה מצוינת עם תבוסה די צפויה. צלילה לדרבי הישראלי תלמד אותנו על פערי הרמות הברורים שזעקו לשמיים כמעט בכל פוזשן שני. בואו נדגים.
רק תביאו ת'דרבי: קווינס 71 – 104 פרדו
המשחק בין קווינס (15) לפרדו (2) מותג בתקשורת המקומית באופן הפרובינציאלי והנפלא "הדרבי הישראלי". בעוד שאת פרדו אנחנו מכירים היטב, כמה מילות פתיחה על קווינס.
הרויאלס הצנועים שיחקו עד לפני מספר שנים ב-D2, וזכו השנה באליפות קונפרנס ה-ASUN אחרי ריצה נפלאה בטורניר הפלייאוף המקומי. ברמן, שיחגוג בקיץ 22 וזו עונתו השנייה בקבוצה, היה לאורך כל העונה מהשחקנים המובילים ואף נבחר לחמישייה השנייה של הקונפרנס. למרות שיש לו גודל (1.98) ותכונות של פורוורד, הוא משחק לרוב בעמדת הרכז ושיפר השנה משמעותית את קבלת ההחלטות ויכולת ניהול המשחק שלו.
קווינס אמנם זורקת המון מבחוץ (כמעט 29 זריקות בממוצע למשחק העונה, מקום 33 בכל ה-NCAA), אבל בסגל שלה יש לא מעט גארדים עם סייז (ברמן, נסיר מאן, ג'ורדן ווטפורד) שמנסים לנצל את יתרון הגודל על הגארדים היריבים כדי לייצר נקודות בחדירה או בפוסט אפ. הפורוורדים שלה ניידים ויש לה גאנר מרכזי אחד (כריס אשבי) שיכול להתפוצץ מבחוץ ביום נתון. אז נכון שיש הבדלי רמות משמעותיים, אבל ברמת המאפיינים הקבוצתיים, על הנייר, לחבורה של גראנט לאונרד יש לא מעט כלים כדי לנסות ולהצר את צעדיו של בריידן סמית' בהתקפה ולחגוג עליו בהגנה.
ולמען האמת, כך היה למשך 15 הדקות הראשונות של המשחק. הרויאלס הצליחו להישאר צמודים ולתת פייט לבוילרמייקרס במלחמת החפירות. ברמן, שמרגיש נוח יותר בהגנה על שחקנים גדולים ממנו, נשלח לצבע לחילופי מהלומות עם טריי קאופמן-רן, בעוד שנסיר מאן האתלטי והארוך נשלח להפריע לסמית'. כמו בפוזשן הזה, למשל. גם אם בסוף הגבוה עושה את הנקודות בצבע, זה קשה ואיטי. (1:36)
פרדו המשיכה להכניס כדורים פנימה ולשחק פוזשנים ארוכים, וקצב המשחק המנומנם שיחק לידיים של קווינס. בלא מעט פוזשנים הגארדים הגדולים של קווינס תקפו את הצבע של פרדו בצורה לא חכמה וניסו ללכת על הגוף של תאומי המגדל, קלאף וקאופמן-רן. במקרים שבהם הופעלה קצת מחשבה, הרויאלס באו על שכרם באופן מיידי. למשל כאן, כשמהלך הנד-אוף מהיר של ברמן ונאן תופס את שני הגבוהים בלבן מחוץ לצבע, כל הדרך לשתיים קלילות. (2:59)
שימו לב גם לסיקוונס הזה, שבו נסיר מאן מנצל את יתרון הגודל על סמית', פעם בהתקפת מעבר ופעם בפוסט אפ, כדי לייצר נקודות בתוך הצבע ולהלחיץ את פרדו. ברגעים האלה היה לנו משחק. (3:57)
בגזרה הישראלית, מאייר נכנס לקראת אמצע המחצית הראשונה, ורוב הדקות שלו על הפרקט היו לצידו של סמית'. סל השדה הראשון שלו היה דווקא על חברו הישראלי. ברמן האגרסיבי מצליח לעבור מעל החסימה החלבית משהו של קאופמן-רן, שוויגר הגבוה נסוג לכיוון הצבע ומאייר מנצל את המרווח הקטן שנוצר כדי להסיר ממנו את ברמן באגרסיביות ולהשחיל את זריקת חצי המרחק שהוא כל כך אוהב. ברמן מצידו לא נשאר חייב, ופוזשן לאחר מכן מוציא בייסליין אאוט ומנצל חוסר ריכוז של הגנת פרדו כדי לדפוק שלשה מהפינה אחרי מסירת קיק-אאוט של פארקר. (3:12)
האירוע הסתיים מעשית לקראת סוף המחצית הראשונה. הסיבה? בריידן סמית' החליט שזהו. הוא מיצה. זמן להרים הילוך. באמת שאין לי הסבר מקצועי אחר לכך. מספר דקות קודם לכן הוא עלה למקום הראשון בטבלת מוסרי האסיסטים הגדולים בכל הזמנים של ליגת המכללות (הישג לא פחות ממטורף), ולקראת סוף המחצית הוא הרים הילוך. חדירה, חצי מרחק, ולקינוח אסיסט נו-לוק מדהים לשלשה של קוקס מהפינה. מאסטרו. (4:53)
ריצת 12:3 בסיום המחצית הראשונה, שתורגמה לריצה נוספת של 17:2 בפתיחת החצי השני, סיימה את המשחק. הגארדים של קווינס המשיכו לנסות להסתער על הצבע, אבל התנפצו כמו גלים על המזח. פרדו הצליחה לתרגם את זה להתקפות מעבר מהירות. בהתקפה העומדת, הטיפולים ההגנתיים בפלצ’ר לויר לא היו מספיק מהודקים, והקלעי המוכשר הצליח לברוח לשומריו פעם אחר פעם ולמצוא את עצמו פנוי לשלשות. וכשהוא פנוי, הן לרוב צוללות פנימה. למשל כאן, כאשר ההגנה נרדמת ושוכחת לטפל במוציא הכדור. צ'אקה. (6:18)
כאשר היתרון הגיע למחוזות השלושים הפרש באמצע המחצית השנייה, הרויאלס הניפו דגל לבן והמסע הנפלא שלהם השנה בא לכדי סיום. ברמן מסיים עונה מצוינת, גם אחרי משחק כזה שהיה פחות טוב מבחינתו ברמה האישית והקבוצתית. ההערכה שלי היא שהוא ינסה להתקדם לפרוגרם משמעותי יותר בקונפרנס גדול יותר בעונה הבאה, ובהחלט יש לו את האפשרות, כשחקן אול-אראונד גדול שיכול לשחק ביותר מעמדה אחת, לשמור על ארבע עמדות ולהיות פליימייקר משני בכל קבוצה גדולה. עומר מאייר, לעומתו, ממשיך לבנות את היסודות להשתלטות על הקבוצה הזאת בשנה הבאה אחרי שסמית' יעזוב. הלילה הוא תרם בעיקר בגארבג'-טיים, אבל הוא ממשיך להיות חלק אינטגרלי מהרוטציה, והביטחון שלו להרים זריקות ולחלק הוראות גם בדקות שבהן סמית' יחד איתו על הפרקט עולה.
מה הלאה
דרבי ישראלי לא היה רק נחלתו של הסיבוב הראשון. אמנם נועם דברת שותף לדקות בודדות נגד מיזורי, אבל מיאמי שלו הבליטה את מאליק רנו האדיר וגברה על מיזורי כל הדרך למפגש כחול לבן נוסף, שייערך מחר בשעה 18:10 שעון ישראל. מיאמי זה כמובן אירוע אחר לחלוטין מהסינדרלה מקווינס. יש לה גארדים מוכשרים וחכמים וגבוהים מאסיביים שבהחלט מאזנים את היתרון בצבע שיש לפרדו כמעט על כל יריבה שהיא פוגשת. ההימור שלי: משחק צמוד ומותח עם פוטנציאל לא רע להפתעה של מיאמי. תם שלב הטיולים.
תגובות