צעד אחד צעד: הדרך של ברנקו באדיו לפיינל פור היורוליג

תמונת AI

משחק מספר 5 בסדרה ההיסטורית בין ולנסיה לפנאתינייקוס לימד אותנו מספר דברים. האחד, שבניגוד לעונה הסדירה, בסדרות הפלייאוף אי אפשר לבלף. אז נכון, כשהיוונים שבו לאתונה עם יתרון 2-0 נוח בכיס, היו שחשבו שהעקיצה של עתמאן קרובה. אבל לא. חוסר האמון המתמשך שהוא מביע בשחקני הסגל שלו פעם אחר פעם, פומבית, התפוצץ לו בפנים עם משחק נפל של העוגנים המרכזיים והדחה כואבת. השני, שפדרו מרטינז מסוגל לנצח משחקים מכריעים בחודש מאי. כן, קונספט חדשני ומפתיע לכולם. השלישי, ולקראת הפיינל פור הבא עלינו לטובה - שאולי כדאי להסתכל על הקו האחורי של ולנסיה כדואופול ולא כהצגה של איש אחד. ברנקו באדיו הוא זה שסחב את הספרדים במשחק הכי הכי חשוב.

התעורר ברגע האמת

על באדיו עברה סדרת רבע גמר הפכפכה למדי. במשחק הפותח הוא הציג יכולת פושרת והתרכז בעיקר בהובלת כדור ויצירה לאחרים. משחק שני מוצלח שלו לא סייע לולנסיה להיחלץ מהבאזר-ביטר האכזרי של נייג'ל הייז-דייויס. במשחק השלישי הוא נראה הרבה יותר טוב, אך משחק לאחר מכן הוא חזר לסורו וסבל מערב רע מאוד עם 6 נקודות ב-1/9 מהשדה. הוא בעיקר התקשה ללכת לחוזקות הטבעיות שלו ולהגיע לטבעת. עם זאת, הוא בילה על הפרקט לא פחות מ-34 דקות, שיא עונתי ביורוליג – בעיקר בזכות הצד ההגנתי. חברו לקו האחורי סחב את הקבוצה לניצחון בתצוגה היסטורית.

במשחק מספר 5, לעומת זאת, באדיו הציג את כל הארסנל ושלט במתרחש למן הרגע הראשון. מרטינס הצליח לקבל ממנו תרומה התקפית כבר מההתחלה, ובשילוב האורך, הנתונים הפיזיים והזריזות שהופכים אותו לכלי הגנתי מסוגת הטאפ יורוליג – הפערים בין ולנסיה לפאו הורגשו למן הרגע הראשון, והרבה בזכותו. הסנגלי שלט בקצב המשחק, היה לאורך כל ההתמודדות אופציה התקפית אמינה ויעילה עם הכדור ולצידו, והיתל בשחקני ההגנה של פנאתינייקוס פעם אחר פעם. תראו למשל את הפוזשן הזה, שבו הוא מתעלל בהרננגומז ומחלץ את הקבוצה שלו בפוזשן תקוע בסוף שעון. הספרדי הגמלוני לא באמת יכול לתת מענה באחד על אחד לרמת אתלטיות ואסרטיביות שכזו. תוסיפו סיומות יפה בתוך הצבע ותקבלו ערימות של קלאס. ערימות.

דרך ארוכה

העובדה (מוזמנים לחלוק עליי, כמובן) שאל חאדג'י עומאר ברנקו באדיו שייך לשפיץ של הגארדים ביורוליג כלל לא צריכה להיות מובנת מאליה, בהתחשב במקום ממנו הוא מגיע והדרך אותה עבר. הגארד המוכשר שחגג השנה 27, נולד בשנת 1999 בפרבר עני של עיר הבירה הסנגלית - דקר. לימים סיפר שהאהבה לכדור הכתום הוצתה בו כבר בגיל 8, כשצפה מהיציע באחותו הגדולה, מאריטו, משחקת בקבוצת הנשים של קבוצת הכדורסל המקומית הצנועה - סאלטיג. מהר מאוד ברנקו הצעיר מצא את עצמו יורד מהיציע אל הפרקט. הוא שיחק במחלקת הנוער של המועדון ובגיל 15 כבר השתייך לסגל של קבוצת הבוגרים. בגיל 18 הוכתר לתגלית העונה בסנגל, וזכה לזימון ראשון לנבחרת הלאומית לקראת טורניר מוקדמות אליפות העולם שנערך אותה שנה בדקר.

התחנה הבאה הייתה במרחק 1,500 קילומטר בקו אווירי מהבירה הסנגלית. באדיו ניצל את המומנטום מהליגה המקומית והתקדם לאקדמיית הכדורסל בטנריפה, שידועה כתחנת מעבר ללא מעט כשרונות אפריקאים שמסתובבים בליגות המקצועניות בספרד. את עונת 2018-19 העביר במסגרת האקדמיה ושיחק בליגה האיזורית. הוא הצטיין למן הרגע הראשון וכבר אז הצליח להראות פוטנציאל משמעותי בהיבטי החתוליות והסקורינג.

בגובה 1.91 מטרים, עם מוטת ידיים רחבה ויכולות אתלטיות מרשימות, באדיו משך את תשומת הלב של אקדמיית הכדורסל בברצלונה, ולקראת עונת 2019-20 הצטרף לקבוצת הבת שלה בליגה הספרדית השלישית תחת המאמן דייגו אוקמפו. הוא המשיך את מגמת השיפור וההתקדמות ורשם עונה אישית מצוינת עם 13.5 נקודות למשחק, 2.9 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים עם 40% מחוץ לקשת. כל זאת לצד שני גארדים משמעותיים בקו האחורי- סרג'י מרטינז וליאנדרו בולמארו. השלב הבא היה כבר להשתלב אט אט ברוטציה של הקבוצה הראשונה.

את קדם העונה של עונת 2020-21 העביר באופן מלא עם הקבוצה הראשונה של הבלאוגרנה, תחת המשטר הנוקשה של שאראס ולצד החברים תומאס הרטל, ניקולה מירוטיץ', אדם האנגה ושאר ירקות. הופעת הבכורה שלו הגיעה בניצחון על סן פבלו בורגוס במחזור הראשון, והנה - הצלחנו לאתר לטובת הרומנטיקנים שבכם את הסל הראשון והיחיד שלו במשחק הזה.

את העונה הזו העביר בזיגזג בין קבוצת הבת לקבוצה הבכירה - מה שדי הותיר אותו קירח משני הצדדים והוא רשם נסיגה מסוימת ביכולת. אחרי שהעמיד את עצמו באקט יומרני לבחירה בדראפט 2021 וכמובן לא נבחר, חבר למאמנו המוכר אוקמפו שמשך אותו איתו לפרנקפורט מהליגה הגרמנית. הוא השתמש בסביבה הנוחה של הליגה הגרמנית הידידותית לכשרונות צעירים ולכדורסל מהיר ופתוח, ולראשונה הציג יכולת טובה באופן עקבי בקבוצה בליגה בכירה. מנרסה קפצה על המציאה וחטפה אותו עוד לפני סיום העונה.

בתחילת הדרך במנרסה הוא נאבק על דקות ועל הזדמנויות, אך הפריצה הגדולה הגיעה בעונת 2023-24. באדיו הצליח להתבלט בתוך קו אחורי אפרורי ולסחוב את הקבוצה הצנועה כל הדרך לפלייאוף. בהתחשב בסגל הקצר והמוגבל ולאיכות החריגה בשפיץ הספרדי - הישג מרשים לכל הדעות.  באדיו הרגיש בנוח לאיים על הטבעת לצד הרכזים הספרדים המוגבלים שלצידו. 13.8 נקודות למשחק עם 2.4 אסיסטים ו-2.8 ריבאונדים הספיקו לולנסיה המתחדשת להחתים אותו על חוזה לשלוש שנים. באוקטובר 2025 רשם את הופעת הבכורה האמיתית שלו ביורוליג, מול אותה ברצלונה שויתרה עליו, ככל הנראה מוקדם מידי.

מה הוא מביא לשולחן

שמתם לב כמה תחנות בדרך לארץ היורוליג המובטחת? כי אני כבר הלכתי לאיבוד. הסיפור של באדיו הוא סיפור הצלחה רציני של שחקן שהתקדם בעקביות רמה אחר רמה עד שמצא את מקומו בטופ היבשתי. בואו ננסה להבין מה הביא אותו לשם.

ברמת הפרופיל המקצועי, ברנקו באדיו מסווג כגארד שמשחק בעמדה מספר 2 ומשמש בעיקר כמוביל כדור משני, כשהתכלית שלו בהתקפה היא בעיקר לייצר לעצמו. מאפייני המשחק שלו מושתתים באופן מוחלט על הנתונים הפיזיים - הדינמיות, האורך, הזריזות, החתוליות והמהירות שלו. בהתקפה, הוא משתמש בצעד ראשון מהיר ויכולות כדרור מעולות כדי לתקוף קלוז-אאוטים ולהגיע לאיזור הצבע. מפת הזריקות שלו מלמדת באופן מובהק על הנוחות שהוא מרגיש בתוך הקשת. הוא מייצר 1.29 נקודות לפוזשן שהוא נמצא באיזור הטבעת.

מתוך אתר hackastat.eu
מתוך אתר hackastat.eu

בכל הקשור ליצירה לאחרים, היכולת שלו להיות מוביל כדור משני ומקבל החלטות נוסף לצד הרכז בקבוצה לא מושלמת, אך כזו שהוא שיפר במהלך השנים. לא מדובר בשחקן שמתהדר בנתוני אסיסטים מרהיבים במיוחד, אבל הוא בהחלט אחד שיכול לקבל את ההחלטה הנכונה, להוציא כדור אחרי חדירה, לייצר מפיק נ' רול ולשלוט בקצב. הסגנון ההתקפי המשוחרר של מרטינז מתאים לנטיות האינסטינקטיביות שלו ושל מונטרו, והוא מרגיש הרבה יותר בנוח להתפרע ולרוץ במגרש הפתוח. בהחלט אפשר להצביע על שיפור בבחירת הזריקות ובקבלת ההחלטות. אלו אתגרים שליוו אותו בתחילת הדרך ומהווים בעבורו חסם משמעותי מלעשות את הצעד הבא ולהתפתח כגארד שלם.

בהגנה, באדיו משתמש ביתרונות הגופניים כדי ליצור לחץ ולשתק יריבים. הוא יודע לשחק באינטנסיביות על הכדור, לזהות חיתוכים ולתת צ'ייס-דאון בלוק מפואר אם זה מה שצריך. ולנסיה סופגת 106.5 נקודות בלבד בכל 100 פוזשנים בהם הסנגלי נמצא על הפרקט.

ועדיין, הוא רחוק מלהיות שחקן מושלם. תחום משמעותי שהוא צריך להשתפר בו הוא היציבות בקליעה משלוש. כרגע מדובר בשחקן של בערך 30–35 אחוז. בעונות הראשונות בקריירה, ברמות הנמוכות, הזריקה מבחוץ היה כלי נשק יותר אמין בארסנל שלו, אבל ככל שהרמה עלתה והתפקיד בקבוצה גדל מבחינת נפח הדקות וכמות הזריקות, ניכרת ירידה משמעותית באיכות הזריקה משלוש. זה שם תקרת זכוכית מסוימת על היכולת שלו לגוון את המשחק ולהיות יעיל רחוק מהכדור.

רגע האמת

שלוש מסקנות עיקריות על הכוכב הסנגלי שיטעם בסוף השבוע לראשונה טעמו של פיינל פור יורוליג:

1. כבר כיום מדובר בנשק התקפי קטלני ברמת טופ יורוליג. כזה שמסוגל להתעלות, להרגיש בנוח ליד הסופרסטאר שלצידו, מונטרו, ולהיות דומיננטי ברגעים חשובים של ולנסיה.

2. לא היה לו קל להגיע לפוזיציה הזאת. הוא עבר הרבה תלאות בדרך. החל מקבוצת הבית בסנגל, דרך האיים הקנריים, ברצלונה, גרמניה, חזרה לספרד, ועד לרמה הגבוהה של היורוליג. באדיו הוא שחקן שעבד קשה מאוד והתקדם צעד אחר צעד עד אותו משחק מפלצתי מול פאו בשבוע שעבר.

3. הנתונים הפיזיים הם לב המשחק שלו. התשתית. מדובר בשחקן אינסטינקטיבי ולא מבוקר, שפדרו מרטינס מצליח להוציא ממנו את המיטב בשיטה התקפית פרועה ומהירה. היכולת שלו להיות אופציה התקפית אמינה ויציבה לצד מונטרו - קריטית ביותר אל מול העומק והעוצמות של ריאל בחצי הגמר.

הקו האחורי של ולנסיה מוכשר ועמוק. אותו מונטרו בעונה היסטורית, דריוס תומפסון יעיל מאוד מהספסל וקאם טיילור משמש כסטופר הגנתי והדבק שמחבר את הקבוצה. אבל בבאדיו טמון האקסטרה שיכול להפוך את ולנסיה לקבוצת גמר, ואולי - בתסריט מאוד מאוד אופטימי אך לא מופרך - גם לגעת בברזל.

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

רואי נחום

אין טייטל מכובד יותר מ"אוהד כדורסל". בין לבין אני מבזבז את הזמן בלהיות עורך דין.  מתרגש מעסקנות, מתלהב מנרטיבים, ומכור למילים פרוגרם, רוסטר, פרנצ'ייז, פיירול ואופסיזן. בעל זיקה בלתי מוסברת לאנדרדוג, כלומר הפועל חולון ושארלוט הורנטס (זמין בפרטי לשאלות נוקבות). מגיש פודקאסט "הקול סגול". שוקל כל דל"פ בקפידה. מעריץ את קמבה ווקר, מרקו גודוריץ' וגלן רייס (האב והבן).