
כישלון רב תחומי: ההימור של מכבי תל אביב על פריאיי הנרי
מעטות הסיטואציות בהן אני מרגיש ממש כמו מושא הסיקור שלי כשאני יושב לכתוב איזה טור. שורות אלה נכתבות בשעת ערב. האוכל שחומם מוקדם יותר בקופסאות כבר אזל, והרעב שלי גובר. שעת מצוקה שכזו מצריכה מעשים נועזים והחלטות לא קונבנציונליות. אף פעם לא הייתי איש של קפואים אבל אני בכל זאת מאמין ביכולת של המקפיא לספק פתרונות סבירים במצבי קצה. פשפשתי בתחתית המגירה הקפואה ומצאתי חבילת שניצלונים עייפה. נשבע לכם, זה ממש קורה עכשיו. אני לא שואל שאלות, מכניס לתנור ומתפלל לטוב. זה מה שעושים כשאין ברירה.
דברו איתנו
יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

רואי נחום
אין טייטל מכובד יותר מ"אוהד כדורסל". בין לבין אני מבזבז את הזמן בלהיות עורך דין. מתרגש מעסקנות, מתלהב מנרטיבים, ומכור למילים פרוגרם, רוסטר, פרנצ'ייז, פיירול ואופסיזן. בעל זיקה בלתי מוסברת לאנדרדוג, כלומר הפועל חולון ושארלוט הורנטס (זמין בפרטי לשאלות נוקבות). מגיש פודקאסט "הקול סגול". שוקל כל דל"פ בקפידה. מעריץ את קמבה ווקר, מרקו גודוריץ' וגלן רייס (האב והבן).

