לנצח את וכטה בחוץ. הכי לא מובן מאליו לאור רכבת ההרים שעברה עד כה הפועל חולון

כל נסיון מעקב אחרי הפועל חולון של העונה הטריה הזאת נדון מראש לכאב ראש. בכל רגע נתון יש שם לפחות זר אחד שנפצע וזר אחד שמגיע, לפחות על פי ההרגשה. וכל נסיון מעקב אחר הביו של הזרים של חולון נדון מראש, אם נדבר גלויות, לוואחד כאב ראש. יש את ההוא ששיחק בטיוואן והזה שהיה בפינלנד, ההוא שעבר בפורטוגל והזה מסלובקיה. וגם הכדורסל בהתאם. עד באר שבע, זה נראה מבורדק כמו נתב"ג בחול המועד כשרק סדרן גדול וכועס אחד בשם סאנוגו מנסה לעשות סדר. ואז הגיעו הריקודים של האריס בבירת הנגב. ואולי, רק אולי, רכבת ההרים של חולון מצאה לעצמה רגע של הגיון במשחק החוץ המוצלח מול ראסטה וכטה. 

האזינו להאוזמן מקריא את הטור5 דק׳1x

מאחר שהתחלנו את הטור הזה עם רגע של הגיון, לא נתחיל את הטקסט דווקא עם שני הגארדים המצטיינים שלה. לא האריס ולא מדפורד. ואין גם יותר מדי טעם לדבר על סאנוגו, כי הוא, למרבה המזל, ברמת הנתון. הקבוע. הלא באמת קשור לארוע. יכול להיות שדווקא משחקני השוליים. נניח טי.ג'יי הוליפילד, האיש שנושא בכלל שם של מתאגרף. עד כה, עם כל הכבוד לדברים שהראה בליגה מול אילת, הוא לא כל כך טוב בדבר הזה שנקלע לקלוע. ואני מדבר על 4 או גבוה או וואטאבר שלראשונה בקריירה שלו נמצא באזורי ה-40% בזריקות ל-2. אבל למסור? אתמול, מול הנסיון האירופאי לגמרי של וכטה ללחוץ חזק על הכדור, פתרונות יפים ומרווחים הגיעו הישר מהוליפילד. ואני אשמח להראות לכם.

ריבאלדו סוארס הוא אחד מאלו שלא מוצאים עדיין מקומם. כולל 1/10 ל-3 בשלושת משחקיו ב BCL. ועדיין, למרבה השמחה, הגרמנים לחצו את קווי המסירה גם אליו. זה הוביל לאחד המהלכים המשמעותיים ביותר במשחק בעיני, ממש כאן:

זה הוביל למהלך דומה במחצית הראשונה, גם אם הלחץ היה קצת פחות משמעותי על המסירה ההתחלתית האפשרית:

עכשיו, ברמת ההוליפילד, מה שחסר זה שני דברים. הראשון הוא קליעה יציבה מבחוץ, שיכולה לרווח ולשכנע את ההגנות הישראליות והטקטיות הרבה יותר. כשזאת תגיע, נניח כמו במשחק הליגה מול אילת, יהיה הרבה יותר קל לייצר מסירות פנימה לאיש הגדול, כמו במקרה הזה (אחרי השאפל סקרין של קרביץ).

זה הראשון. השני הוא חוזה לכל העונה. כי אם הבנתי נכון, אז גם העלם הזה, בצוק הפציעות והבלאגן, נמצא כרגע על חוזה זמני.

אני יכול להמשיך ללהג לכם על התרומה של ג'ונס (והייתה כזאת. כולל במהלך החטיפה על קו מחצית המגרש, רגע אחרי שמדפורד מנסה ולא מצליח לעשות פאול. רגע לפני הדאנק מכבה האור של האריס. הנה. כאן).

אבל עדיף לדבר עכשיו על האיש שניצח. בינתיים, דוקטור לסטר נראה לא פחות ממחריד במשחקי הליגה. מצד שני, מיסטר מדפורד הוא אחלה שחקן כדורסל באירופה. בטח ובטח אתמול. בסדר, אז הוא מאבד 3 כדורים למשחק. מצד שני, משחק חוץ – כל משחק חוץ – כולל מול הקבוצה שהיא כרגע כנראה הכי חלשה כרגע, בצוק הפציעות וכו שלה - בליגה הראשונה בגרמניה – שבו הוא מספק 23 + 7, הוא משחק שנותן תקווה באשר לאופציה שלחולון הזאת יש או יהיו שני גארדים שיכולים לעשות הבדל. הכדורים מבחוץ נכנסו (5/6 ל-3, כן?), סלי השדה האחרים הגיעו ממיקס יפה של הסתערות אלי טבעת וקריאות מצוינות מתוך מהלכי פיקנ'רול, כולל היכולת לייצר ולשמר ריווח טוב. והמסירות? לא רק במגרש הפתוח, אלא גם בשליטה ומתוך האופציות שהתרגילים נותנים. נותן לכם כאן 2 דוגמאות ממחישות.

כאן, מריצים תרגיל פיקנ'רול שלאחריו חסימת עומק סאנוגו לשחר עמיר, שממשיך כאן לחסימה חוזרת (המכונה ריקי) על אותו הסאנוגו. הכדור מגיע בזמן ובמדויק.

הנה מצב דומה, ברגע משמעותי של המשחק. מריצים פיקנ'רול עם סאנוגו, כשסוארס בהיכון לחסימת העומק. בינתיים, חיתוך מהוויק סייד ווינג של הוליפילד פותר את העניין, עם זיהוי מצוין של מדפורד.

את המשחק של חולון ראיתי בדיליי, כשכבר ידעתי את התוצאה. ו-וואלה, נהניתי ממה שראיתי. 

 שלוש נקודות לסיום

1. מעקב שחר עמיר – בפרק האחרון של שוט העלינו שאלת יחסינו וקריירתנו לאן ביחס לשחר עמיר. האם זאת העונה שעושה הבדל? המשחק אתמול בטח ובטח שלא סיפק את התשובה, אבל המגמה ממשיכה להיראות מעודדת.

2. קרביץ – עם הצטיינות כזאת של חבריו לקו האחורי, לא באמת נזקקו שם למספרים שלו בהתקפה. סבבה? סבבה. מצד שני, דברים שלא רואים בסטטיסטיקה זה לחלשים. יש דברים שחייבים לראות גם בסטטיסטיקה, ואת זה לא היה לקרביץ אתמול בכמעט 13 דקות משחק.

3. ועכשיו מה, מה עכשיו? 3 משחקים לתוך עונת ה BCL ונראה שהדברים מתייצבים, עם שני נצחונות חוץ רצופים במקומות שיכולים להבטיח, קודם כל, העפלה לשלב הבא ולא פחות חשוב מכך - מאבק אמיתי על המקום הראשון בבית. שזה טוב זה. שזה הכי לא מובן מאליו לאור רכבת ההרים שעברה עד כה הפועל חולון.

עד כאן להפעם. שיהיה לנו טוב.