ההגנה של מכבי תל אביב. ההגנה של עודד קטש. ככה זה לא יכול להימשך
הקישור הועתקבסיום משחק ההפסד של מכבי תל אביב לריאל מדריד, בשבוע שעבר, היה לי מעין דל"פ קטן. חשבתי ואמרתי שנכון, ריאל מדריד קלעה 129817289712938479283794 נקודות נגד הצהובים, אבל ב(היעדר) סטנדרטים הגנתיים של מכבי תל אביב, זה לא היה משחק ההגנה הכי גרוע שלה. כי וואלה, לא מעט זריקות קשות נכנסו וכו. ו-וואלה, לפעמים יש ימים כאלו וגו. ו-וואלה, זה דווקא לא הדוגמא המובהקת לכך שהקבוצה הזאת היא וואחד חרפה בצד שבו אמורים לשמור ודו. והיא חרפה, כן?
ואז הגיעה ההתפרקות ההגנתית מול מכבי ראשון. ואז הגיע הרבע הראשון במשחק בבלגרד מול הכוכב האדום. שגם בו, אם נדבר גלויות, דפקו הקרטרים והנווארות של העולם לא מעט זריקות קשות בתוך הפרצוף של השומרים שלהם. רגע רגע רגע, לפני הדל"פ, זה אומר שיש נסיבות מקלות להיעדר ההגנה של קטש? אני אענה בשתי מילים מכובסות ועדינות. פאק נו. קודם כל, ברמת הרפרנס, נלך כאן לשחקן העבר הענק ופרשן ההווה ליאור אליהו. שהיה שחקן הגנה, אהה, פחות. וכחלק בלתי נפרד מהבעיות שלו בצד ההוא של המגרש, כמעט מדי ערב קלעו מולו ועליו זריקות קשות. בנוהל. ברמת כוונת שעוזרת לכוון. וזה לא מקרי. עכשיו בחזרה למכבי תל אביב. כשאתה לא שומר כמדיניות ולא עושה את האקסטרה כדי לחפות על כך כמדיניות, הנקודות הללו יקלעו עליך ומולך, כמדיניות.
רגע, עכשיו עצירה מתודית לטובת תקציר, ומיד חוזרים.
כמה מכבי תל אביב קבוצת הגנה מזוויעה? הנה, נראה לכם כאן. היא אחרונה ביורוליג בקטגוריית ה PPP. כלומר נקודות יריבה פר מהלך יריבה. היא אחרונה ביורוליג בקטגוריית PPS, כלומר נקודות של היריבה פר זריקה של היריבה. היא אחרונה ביורוליג בקטגוריית אחוזי השדה האפקטיביים של היריבה, כלומר, בפשטות, שהיריבה פשוט קולעת עליה קלל.
עכשיו בחזרה לתאוריית ליאור אליהו. האם באמת קולעים על מכבי תל אביב סלים קשים? התשובה הפשוטה היא כן. לא אלאה אתכם בענייני סטטיסטיקות מתקדמות. בגדול, ישנו מדד שנקרא SSM, שסוג של מוכיח שהתחושה נכונה. היריבות של מכבי תל אביב, יותר מכל מפגש מול כל קבוצה אחרת ביורוליג, קולעות מולה ביעילות גבוהה יותר מאשר איכות הזריקות. הקיצר, כן, זריקות שמחטיאים מול אחרות – קולעים מול מכבי תל אביב. האם זה אומר שיש נסיבות מקלות? פאק נו.
הבעיה ההגנתית של מכבי תל אביב לא נובעת מעניינים טקטיים או אפילו אסטרטגיים מקצועיים. היא בטח ובטח לא נובעת מבעיות פרסונליות של שחקני ההגנה, כי חומר השחקנים הקיים, בנסיבות אחרות, שווה קבוצת הגנה סבירה במקרה הרע. היא נובעת מכך שזה לא מעניין אותה. זה לא מעניין לא מעט מהשחקנים שלה. זה לא מעניין בעיקר את המאמן שלה. אפשר לדבר על שפת גוף, אפשר לדבר על קרם גוף, אבל עדיף להתכוון לזה. ולעבוד על זה. ולרצות את זה. להתגאות בזה. כי אחרת, תאוריית הבוא נקלע נקודה אחת יותר תלויה ביכולת של ההתקפה שלך לנצח. וההתקפה הזאת, כרגע, ממש לא מנצחת.
אוקיי, זמן דוגמאות.
דברו איתנו
יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו
שי האוזמן
פרשן ומלהג כדורסל כפייתי. לשעבר וואלה, ערוץ הספורט וישראל היום. כיום מדבר אל המיקרופונים של בית הפודיום. הרבה דברים השתנו בתפיסת עולם הכדורסל שלי לאורך השנים והעשורים, אבל האהבה לסאונד חריקת הנעליים על הפרקט ולכדור הכתום נותרה כפי שהייתה בגיל 4. אחרי הרבה שנים של כתיבה בפלטפורמות של אחרים, הגעתי למסקנה שהגיע הזמן, אומרת אמי, להתחיל משהו חדש. מאפס. בשבילכם ובשבילנו. שיהיה לנו בהצלחה. שיהיה לנו סנופי דיסקו.
