סיכום מחזור: ההגנה של אורלנד, הצעירים של הגליל ולאן תגיע רמת גן?
הקישור הועתקיהוא אורלנד הביא לכדורסל הישראלי משב רוח רענן של קצב, שלשות וחופש, אבל אחרי לא מעט שנים נותרה שאלה אחת פתוחה: האם בלי הגנה הוא יוכל לקפוץ מדרגה? בחירת הזרים של אשדוד מתגלה כבעייתית, הצעירים של גליל עליון ממשיכים לרוץ, וג'ורדן כהן חזר למגרשים אחרי שנתיים וארבעה חודשים. ברק חקלאי מסכם את שלושת המשחקים שסגרו את המחזור השלישי בליגת העל.
האם יהוא אורלנד יפרוץ את תקרת הזכוכית שלו?
כשיהוא אורלנד החל את קריירת האימון שלו, עוד במחלקת הנוער של הפועל עמק חפר, הוא הביא איתו משב רוח רענן: כדורסל משוחרר, קצב מהיר, המון שלשות ופחות טקטיקה. מי ששוחה בכדורסל הנוער בישראל יודע שהרעה החולה שלו היא שלמאמנים חשוב יותר לנצח מאשר ללמד כדורסל או לאפשר לשחקנים לבטא את עצמם. אצל אורלנד זה היה הפוך, ובגלל זה הוא היה כל כך מרענן בנוף. העניין הוא שמאז עברו לא מעט שנים, ונראה שאורלנד נשאר עם כדורסל התקפי בלבד ולא השתדרג הגנתית. שימו לב לטבלה המצורפת, עם ממוצע הנקודות שספגו קבוצותיו לאורך קריירת האימון שלו. זה המון.
בהרצליה, הראן אנד בלאגן הזה עובד לו לרוב לא רע. בכל זאת, הוא העפיל עם הקבוצה לגמר הגביע בעונה שעברה ולחצי הגמר בעונת 2024/25, והגיע לפלייאוף שנתיים ברציפות. השאלה היא אם זה לא מהווה עבורו תקרת זכוכית, שתגרום לקבוצות הגדולות באמת לחשוב פעמיים לפני שייתנו לו צ'אנס.
אגב, במחזור הקודם ספגה הרצליה מנס ציונה 76 נקודות בלבד בתום ארבעה רבעים (96 בתום שתי הארכות).
אתמול היא "חזרה לעצמה" וספגה 93 נקודות. למזלה, עמד לרשותה זאק בראיינט האדיר, בערב קריירה עם 36 נקודות, 24 מהן ברבע הרביעי, לצד 8 אסיסטים ואיבוד אחד בלבד. נתון נחמד: שימו לב לשלושת הרכזים האחרונים של הרצליה, מרקוס קאר, ג'ימי קלארק ובראיינט. בינגו, בינגו ובינגו.
הפועל אילת: חלמה על הצמרת, ובשבוע הבא עלולה להתקרב לתחתית
אילת, שפתחה את העונה בצורה מפתיעה למדי במאזן 0:2, ידעה שניצחון על הרצליה יאפשר לה לנשום אוויר פסגות וירחיק אותה ממרכז הטבלה, רגע לפני המשחק הקשה שלה במחזור הבא, בחוץ נגד ירושלים. אבל כדי לנצח את הרצליה צריך להאט את הקצב שלה. בחצי הראשון עשו זאת הדרומיים מצוין, כשאפשרו למארחת לקלוע 2 שלשות בלבד מתוך 14 ניסיונות וספגו 36 נקודות בלבד בעשרים דקות. אבל בחצי השני הם ספגו לא פחות משישים נקודות, וככה קשה לנצח.
חייבים לדבר גם על המונח החדש והמעצבן שנכנס לחיינו העונה, "עבירת שיבוש": מצב שבו שחקן ההגנה לא מנסה כלל להגיע לכדור ומבצע עבירה רק כדי לעצור את ההתקפה. על פניו זה חוק הגיוני, אבל מתי הוא פחות הגיוני? במאני טיים. אתמול אילת הייתה חייבת לבצע עבירה בשניות הסיום, כדי לשלוח את הרצליה לקו ולהשאיר לעצמה סיכוי בהתקפה האחרונה. אבל השופטים נאלצו לשרוק לצוף בן משה עבירת שיבוש על בראיינט בגלל החוק החדש, וזה סידר להרצליה שתי זריקות וכדור מהצד, מה שהכריע סופית את ההתמודדות.
מכבי אשדוד: בניית קבוצה בעייתית
העולה החדשה היא בשלב זה קבוצת ההתקפה החלשה בליגה. בניצחון על נס ציונה קלעה 76 נקודות, ומאז היא במגמת ירידה: 67 בהפסד להפועל ת"א ורק 66 בהפסד אתמול לגליל, במשחק קריטי בין שתי קבוצות שסומנו עוד לפני תחילת העונה כמועמדות לרדת ליגה. אבל דן קציר ונתי כהן, שבנו יחד את הקבוצה, יכולים לבוא בטענות רק אל עצמם, כי בחירת הזרים לא הייתה מוצלחת, והמספרים מוכיחים זאת.
שלושה מתוך חמשת הזרים קולעים בחד ספרתי ואפילו לא מפלרטטים עם דאבל פיגרס. וכששניים מהם, מרקיז מקדאפי ואוגוסטין רוביט המנוסים, היו אמורים להיות באנקרים, אתה בבעיה. זה משמעותי עוד יותר בקבוצה שאין בה יותר מדי ישראלים בכירים שיכולים לקחת את המשחק על עצמם כשהזרים לא במיטבם.
הפועל גליל עליון: וירוצו הצעירים לפנינו
איזה כיף לראות את גליל עליון. הניצחון הדרמטי בשבוע שעבר על ר"ג השכיח את התבוסה הקשה למכבי ת"א במחזור הפתיחה, ואמש היו שחקניו של עידן אבשלום פשוט טובים יותר מאשדוד. זה התחיל בפתיחה של 0:9, וגם אחרי שהמקומיים השיבו בריצת 2:17 מדהימה משלהם, החבורה הצעירה מכפר בלום לא נבהלה. שימו לב למומנטום המדהים שלה: מפיגור 27:24, כשלוח השעונים הראה שש דקות לסוף המחצית, ועד הירידה להפסקה רצה גליל 3:18, כפתה על אשדוד 8 איבודים והגיעה ליתרון 30:42. מכאן גליל כבר לא שמטה את ההובלה וניצחה בצדק. כתבתי שלאשדוד יש בעיה עם תפוקת הזרים. בגליל אין בעיה כזאת: קינגס סיים עם 22, אלסטון עם 17, קמפ עם 11 וברוקס הוסיף 8.
עירוני קרית אתא: שובו של הכהן הגדול
שנתיים וארבעה חודשים אחרי שקרע את הרצועה הצולבת בברך בטורניר שלוש על שלוש, חזר אתמול ג'ורדן כהן לראשונה למגרשים, והיה מהסיבות המרכזיות לכמעט סנסציה של קריית אתא בזיסמן נגד האקסית שלו, מכבי ר"ג. כהן היה ממש בפיק של הקריירה כשנפצע, רגע אחרי עונה אישית אדירה. אתמול הוא הזכיר איזה שחקן איכותי הוא, כשקלע 14 נקודות (3 מתוך 7 לשלוש) בתוך 22 דקות בלבד.
אבל למה ניצחון של אתא על ר"ג היה נחשב לסנסציה? כי האורחת התייצבה למשחק עם שני זרים בלבד בעקבות פציעות. אתא, שהחליטה לרשום העונה רק ארבעה זרים בטופס כדי לקבל מענק כספי המוערך במאות אלפי שקלים, סובלת ממכת פציעות בזרים עוד מלפני פתיחת העונה, והיא משלמת על ההחלטה הזאת. בנוסף, לא ברור למה היא לא מחזיקה זר חמישי שיוכל, במקרה הצורך, כמו אתמול, להירשם בטופס.
ולמרות זאת אתא כמעט ניצחה, וזאת כשהישראלי החשוב ביותר שלה, תומר אסייג, קלע 7 נקודות בלבד, עם 3 מתוך 11 מהשדה. אז איך זה קרה? היא קיבלה 15 נקודות ושבעה ריבאונדים מיובל לוין, תגלית העונה שעברה בליגת העל, ועוד 20 נקודות מטרייריס רדפורד, למרות מינוס 15 במדד הפלוס מינוס, והראתה המון אופי ברגעי הסיום כשחזרה מפיגור ונעצרה צעד לפני הניצחון.
לאן פניה של מכבי ר"ג?
מבחינת ר"ג, גם אם הושג בקושי רב, זה ניצחון חשוב מאוד שייתן קצת שקט למערכת שאינה רגועה מתחילת העונה. בכלל, לא ברור לאן המועדון הולך מבחינה אסטרטגית. שתי הדמויות המזוהות איתו ביותר מאז שחזר לליגת העל היו המאמן שמוליק ברנר והיו"ר חן שניידרמן. ברנר עזב בקיץ, אחרי שסיפר שגורמים מסוימים ניסו להתערב בעבודתו המקצועית, ושניידרמן, לפי פרסומים, עזב עכשיו.
מי שמנהל את ההצגה מאמצע העונה שעברה הוא הבעלים החדש אבי גבאי, שבנו עילאי נמנה על סגל הקבוצה. בקיצור, יהיה מעניין לראות לאן הפרויקט הזה הולך, כי על פניו יש שם סגל לא רע, עם זרים מוכחים ואיכותיים וכמה ישראלים ותיקים.
דברו איתנו
יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו
ברק חקלאי
אחרי "קריירת משחק" בינונית שהסתיימה עם הגיוס לצבא, החלטתי להפוך את התחביב למקצוע, רק מיציע העיתונאים. בין לבין הייתה גם אפיזודת אימון קצרה (מי המשוגע שבוחר בזה?). מקומונים, ספסל, נקודות בצבע, ואז ידיעות אחרונות ו-ynet. היום כבר כותב ועורך דברים ברומו של עולם... הכלכלה, אבל חיידק הכדורסל ובעיקר העכברות לא יעזוב אותי. אוהב את הכדורסל הישראלי, אבל לא אוהד קבוצה. מתרגש מכל הצלחה כחול-לבן באירופה, ומתעצבן מכל הפסד מאכזב. ושלא נתחיל לדבר על נבחרת ישראל
