
לופטון מפלצת. ירושלים עוד רחוקה
הרבה חדשות טובות קיבלו אוהדי הפועל ירושלים מהלך משחק הבכורה שלה ביורוקאפ. ירושלים ניצחה. אפילו בקלות. והציגה לראווה לא מעט שחקנים שנראו מעל לרמת המשחק, וזה עוד לפני שדיברנו על קני לופטון ג'וניור. משחק ההתקפה שלה זרם, באופן יחסי. היא הפגינה אגרסיביות הגנתית שהייתה חסרה לה לא אחת בכמעטים של העונה שעברה. היא הצליחה להתאים עצמה למבול הטריצות מהכיוון הכללי של רוסטוק וחיסלה כל רעיון להטיל או להטיח במחצית השניה. יפה מאוד.
החדשות הכי טובות, לעניות דעתי המרודה, הן שהפועל ירושלים לא קרובה. ואולי נחדד את זה: ירושלים רחוקה מהתקרה שלה. תקרה שלא תלויה כרגע בהתפוצצות נקודתית של שחקן אחד בערב נקודתי אחד. תקרה שאליה אפשר להגיע גם אם לא יקרה נס מוקדם בגזרת לורנזו בראון. תקרה שלא תלויה רק בחזרתו של ה-MVP.
מכונה של מיסמאצ'ים. מפלצת של מיסמאצ'ים
לא צריכים להיות מאמן כדורסל כדי לדעת שיש המון פתרונות תאורטיים לחסימות בכלל ולפיקנ'רול בפרט. יש אייס ויש שואו ויש הדג' ויש פלאט ויש טראפ ויש דרופ ויש חרופ וכו. אוקיי, את החרופ המצאתי. מודה. בתכלס, הפתרון שהפך כמעט ברירת מחדל בכדורסל הוא החילוף. רחוק מהכדור ובמיוחד על הכדור.
כדי לפתור את הפתרון, כלומר לנצח את החילוף, יש לא מעט דברים שבית הספר למאמנים יודע ללמד. תנועה לכאן, חיתוך לשם, פלאש מהצד החלש וגו. פתרון אחר זה פשוט ללכת אל הפאקינג מיסמאץ' ולהעניש. הפועל ירושלים הזאת, ולו פוטנציאלית, היא מכונה של מיסמאצ'ים. קני לופטון ג'וניור הוא מפלצת של מיסמאצ'ים. למעט אווה-מריה קרוגר, ראשת העירייה ממפלגת די לינקה (שהיא כבר בעיה אחרת לגמרי), שמרו עליו אתמול כל אנשי רוסטוק. שמרו עליו קטנים וגדולים ורחבים וצרים. שמרו עליו לויכטן על 216 סנטימטריו והארטוויץ' שהוא בכלל 2.18. שמרו עליו, אחרי חילוף מוזמן או כפוי, הגארדים סטוב או קופלנד או קרוקט או באגט. שמרו עליו פורווארדים, פלוס מינוס במימדים שלו, כמו ווית'רס או לוקהארט או קלאסן.
ואני רוצה לכתוב לכם שאת הגדולים הוא לקח עם הפנים ואת הקטנים בנעילות או עם הגב. אבל זה לא יהיה נכון. הוא לקח את כולם עם הפנים ואת כולם עם הגב. חלק לא קטן מזה נובע מהיכולת של ירושלים לעשות דברים כדי לתת לו את הכדור. חלק גדול אפילו יותר הגיע וקרה כי לופטון לא משאיר שום ברירה. לא להגנה ולא להתקפה. משך לא מעט פוזשנים אתמול ראינו תרגילי התקפה של אוברדוביץ' שמאפשרים ללופטון עצמו להחליט לאיזה כיוון הוא רוצה לנוע על החסימות השונות, שמאפשרות לו גם את האופציה להשתמש בהן כדי לנוע לכיוון הצבע וגם את ההחלטה אם להישאר מחוץ לקשת שלוש הנקודות. רגע, עוד מעט נחזור ללופטון. רגע, אתם עוד לא מנויים?! בואו כבר - ונמשיך.
דברו איתנו
יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

שי האוזמן
פרשן ומלהג כדורסל כפייתי. לשעבר וואלה, ערוץ הספורט וישראל היום. כיום מדבר אל המיקרופונים של בית הפודיום. הרבה דברים השתנו בתפיסת עולם הכדורסל שלי לאורך השנים והעשורים, אבל האהבה לסאונד חריקת הנעליים על הפרקט ולכדור הכתום נותרה כפי שהייתה בגיל 4. אחרי הרבה שנים של כתיבה בפלטפורמות של אחרים, הגעתי למסקנה שהגיע הזמן, אומרת אמי, להתחיל משהו חדש. מאפס. בשבילכם ובשבילנו. שיהיה לנו בהצלחה. שיהיה לנו סנופי דיסקו.

