הפועל תל אביב מציגה: תצוגה. הצגה. לא כוחות.

יש כל מיני דרכים לספר ולתאר את המגה טרחה שהחטיפה אתמול הפועל תל אביב בדרבי. כמובן שנתחיל מהמנצחת האדומה (ורק אח"כ נלך אל הצד המובס). כמובן שנתחיל מהמנצח של המנצחת האדומה. עבור אוהבי הכדורסל ביבשת הישנה, החזרה של וסיליה מיציץ' ייצרה ציפיות עצומות. עם חשש שמה שהיה לפני היציאה ל NBA כבר לא יחזור עוד. עם תקווה גדולה שעוד נזכה לראות את מיציץ' של אנאדולו. את מיציץ' של עתמאן. את מיציץ' של לארקין. והיו משחקים טובים מאוד, כולל בדרבי אחד בעונה שעברה. והיו משחקים בינוניים להפליא. והיו משחקים רעים במיוחד.

האזינו להאוזמן מקריא את החלק הראשון של הטור5 דק׳1x

ואתמול? אתמול היה קסם. אתמול הייתה תצוגה. אתמול הייתה הצגה. תחליטו אתם אם כזאת ששווה 6 או 5 או 7 או 4 או 8 מיליון דולר. אני לא הגזבר ולא רואה החשבון של הפועל תל אביב. אני רק אוהב כדורסל אני. ואתמול זכיתי לחוויה ייחודית שהעניק לי אייקון כדורסל אחד מופלא.

עוד מעט נחזור לדבר על המיציץ' ונראה שלשה אחר שלשה אחר שלשה. לפני כן, איטודיס. יש כאלו שמדברים על תהליכים ויש כאלה שאצלם מזהים שיפור. בשבוע אחד, הפועל תל אביב פירקה לחתיכות את אנאדולו אפס ואת מכבי תל אביב. פעם אחת עם סגל היורוליג שלה. פעם אחת עם רוסטר הליגה שלה. עם אימון ובלי. עם סגל מלא ובלי. אמרתי את זה פעם אחת ואחזור על זה בפעם המיליארד. תרגילים זה בלוף. אלמנטים זה חרטא. התפקיד של מאמן לגרום לשחקנים שלו להיות טובים. אם הם טובים, זה לזכותו. אם הם רעים, לחובתו.

נכון לתחילת חודש נובמבר, אנטוניו בלייקני משחק כדורסל של יותר עדיף להגנה להתחבא. וסיליה מיציץ' שיחק אתמול כדורסל ברמה של מה זה הדברים האלו. האם זה אומר שהכדורסל יצירתי? שמשחק ההתקפה נותן מענה לאתגרים הגנתיים? שהוא פחות סטטי? שיש כאן דברים מעבר למיקרו ומיסמאצ'ים? התשובה שלי היא שכל עוד משחקים ככה, לאף אחד לא איכפת. 

את המשחק אתמול פתחה הפועל תל אביב עם חמישה שיכולה בהחלט להוות אתגר הגנתי. אין את זה ביותר עדין. עם טימור על וואלאס, עם מיציץ' על מדר, עם גינת על סורקין. והחזיקה מעמד בצד שבו צריכים לשמור. ובעיקר עשתה ככל העולה על רוחה בצד שאליו מטילים. וברור לגמרי שהדבר הקטן הזה של לא להחטיא שלשות עוזר במקצת. בקטנה. סיום הרבע הראשון הראה 7/9 ל-3. סיום הרבע השני הראה 12/15 ל-3. כשהכדור נכנס, החיים יפים ולא צריכים הרבה מעבר לזה. ועדיין, בואו ניתן ריספקט לכמה אלמנטים מצוינים שהפועל תל אביב הציגה לראווה. למשל האופן שבו הפעילה את טאי אודיאסי והענישה דרכו.

הנחת העבודה של הצהובים הייתה שאודיאסי מסוכן פחות כשהוא מקבל את הכדור רחוק יחסית מהטבעת. עם גלגול קצר או בלי. ולכן, בטח אחרי ההפגזה מבחוץ של הפועל תל אביב כבר מתחילת המשחק, ההגיון אומר שאפשר לצאת גבוה אל הכדור ואל הגארד, ולחשוש פחות ממה שהאיש הממש ממש גדול הזה יכול לעשות אחרי מסירה אחת. 

אז הנה כאן, יציאה גבוהה של בייקוט אל הכדור, כשאודיאסי מקבל מבלייקני עוד לפני קו העונשין. ומכדרר. ומעיף לטימור בפינה. שמעיף לגינת. שמחזיר לבלייקני. טריצה. כפיים.

הנה עוד דוגמא יפה. הפעם סורקין יוצא גבוה ומניח את אודיאסי לנפשו. יפה, אז דריבל אחד וצעד וחצי אחד וטיול נחמד אחד, דרך ג'ימי קלארק, הישר אל תוך הטבעת. ושוב, כפיים.

אוקיי. ולא רק כשמכבי תל אביב השאירה אותו חופשי בחוץ. הנה כאן, עוד פיקנ'רול בלייקני ואודיאסי. עכשיו בייקוט כבר לא יוצא בטרוף, אלא רק מראה עצמו לשניה. אבל בסוף כן מתחייב. ואז אודיאסי חופשי בתוך הטבעת. סל קל. עבירה קלה.

ואם יש חילוף, ומקבל את אודיאסי בפנים בונזי קולסון, אז שיהיה לו בהצלחה. הפועל תל אביב מספיק סבלנית וחכמה כדי לייצר את זווית המסירה הנכונה, עד שזה נגמר בתוך הטבעת. ובמקרה הזה, בעבירה של חוסר ברירה.

והיה גם את עניין הקצב. אנחנו מתלוננים תדיר על כך שהקבוצה הזאת מתעקשת לשחק בקצב של הכתבה. ומכדררת עצמה לדעת. וכמעט לא מוסרת. וכמעט, בהתאם, לא מאבדת. אז אתמול, בצוק היריבה, המעמד ואחוזי הקליעה הפסיכיים, הפועל תל אביב שיחקה הרבה יותר מהר, והענישה הרבה יותר מהר. קדימה, בואו נראה קצת גם מזה.