בגביע ווינר, טורניר הכנה אשר נגרר עמוק אל תוך העונה עצמה, אין מניעה לרשום זרים אשר אינם חלק מהמכסה המותרת לכל קבוצה. לפיכך, יתכן בהחלט שנראה הערב את הפועל תל אביב רושמת לפחות אחד משני הזרים המשמעותיים שלה שטרם נרשמו, קרי אוטורו או מיציץ'. כרגע, בעוד היא ממשיכה במסע ההצלחות שלה בליגה השניה בטיבה בעולם וטרם נדרשת לקבלת החלטה על צירוף אפשרי של 4 נוסף לסגל, אנחנו מתייחסים פחות להחלטה המוקדמת שלה לרשום את טאי אודיאסי למשחקי הליגה. יתכן בהחלט שהעניין הזה יצוף בהמשך, או אז עשוי להתגלות שיש רצון, יש (כמובן) כסף, יש (אולי) צורך מקצועי, אבל אין ספוט פנוי, כי יש כבר 10 שנרשמו.
בכל מקרה, העושר המקצועי הכמעט בלתי נגמר של איטודיס מציב בפניו אתגר לא קטן, לקראת המשחק מול ירושלים. אם הולכים אול אין למשחק הזה ואם מדברים רק על היררכיה ומעמד בקבוצה, יש כמה זרים שחייבים להיות באנקרים. מיציץ', בראיינט, בלייקני, מלקולם, אוטורו. רגע, ומה עם ג'ונס, וויינרייט ומוטלי? ומה לגבי טיילר אניס, שהוא (עוד) שובר שיוויון במשחקים בליגה הטובה ביותר בישראל? שהוא השחקן שמשחק הכי הרבה דקות במשחקי הליגה שלה (קצת מעל 26)? וגם אם לא הולכים אולי אין, כי יש עומס ושבוע כפול וכו וגו ודו, עדיין יש כאן לא מעט שאלות שצריכות להישאל מהצד של הקבוצה העשירה במדינה.

בעמדה 4, שבה ההיעדרות של גינת משמעותית הרבה יותר כשיש חוק חצי רוסי, האם מבצעים התאמה כלשהי לגודל שלא קיים לירושלים, כלומר סומכים נגיד על וויינרייט + מלקולם, או שהולכים גדול בסגנון מוטלי + אוטורו. האם מבצעים התאמה כלשהי מתוך מחשבה שהשחקן הכי חשוב הוא זה שישמור על הארפר, לפני ואחרי החילוף ההגנתי?
כל זה, מבלי להיכנס לשיקולי הישראליים. עכשיו ישראלים. אחרי שהפציע ל-5 שניות תמימות מול מונאקו, 23 הדקות של בר טימור, קרי הממוצע שלו במשחקי הליגה, יתורגמו סופסוף למשחק שבו יש רמת תחרות ועניין. המפגש האחרון שלו מול ירושלים, בסדרת חצי גמר הפלייאוף בעונה שעברה, התחיל נהדר בגיים 1 (13 + 7 + ריקודים) והסתיים חלש: 4 איבודים בגיים 2, מדד 4 בגיים 3. הפעם, מול הגרסה ההגנתית המרשימה פחות של ירושלים, זה חייב מבחינתו לעבוד טוב יותר.




