.png)
.png)
.png)
חווית ירושלים המלאה
- אלעד הופמן
- 31 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 3 דקות
שתי שניות בתוך המשחק אמש בארנה והשופטים כבר עוצרים פעמיים כי שעון המשחק מסרב לזוז. גם בתחילת הרבע השני השעון לא עבד. השעון הוא אביזר חשמלי, בסך הכול אמין ועובד מצוין. אבל כמו כל אביזר חשמלי, לפעמים הוא חורק, לא עובד חלק.
מנרסה ואוהדי הפועל ירושלים קיבלו הערב את חוויית הפועל ירושלים המלאה. בדיוק כמו השעון, גם ירושלים בדרך כלל עובדת טוב, אמינה, אבל כמו השעון, גם היא חורקת לפעמים. כשהחריקה רועמת ובעיקר מתמשכת, כמו נגד באר שבע לפני קצת יותר משבוע, זה מסתיים בהפסד מפתיע. כשהיא קיימת בקטנה, ומקבלת בזמן את מנת ה"שמן" נגדה, זה נגמר ב-36 הפרש - גם אחרי חצי ראשון אנמי שהסתיים בפיגור ארבע.
דקה וחצי לסוף הרבע הראשון ירושלים עלתה ליתרון 22-12. כל הארסנל ההתקפי שם, הכל. ווילי מנקה מתחת לסלים, הארפר וקרינגטון מבחוץ, ווינסטון תוקף מוקדם בחתוליות, אפילו לאמב מצטרף בחדירה עם עוצמה, ולא נשכח את סמית' שמתעופף לטבעות. ירושלים רוקדת. באה לתת הצגה.
אבל כמו השעון החורק, וכמו בכל העונה - לא הכול חלק. לירושלים היו שני מפתחות למשחק הזה:
להוריד את מנרסה בסקור. קבוצה שניצחה בשלושת המשחקים האחרונים וקלעה מעל 95 בכל אחד מהם.
להוריד את פראן בסאס מעשרת האסיסטים בממוצע שהוא השיג בשני המשחקים האחרונים בליגה הספרדית.
ב-11.5 הדקות האחרונות של המחצית הראשונה נראה שירושלים לא יודעת בכלל איך להתמודד עם בסאס, ובהתאם, לא יהיה לה סיכוי להוריד את מנרסה לסקור שמתחת ל-90. ירושלים הפסידה בדקות האלה 37-12. נכון, היא לא התפרקה לגמרי, והיו שם עדיין פעולות אישיות טובות של הארפר ו-ווינסטון, אבל המשחק של ירושלים היה אנמי, ובעיקר, נראה שכמו בליגה, גם באירופה חוסר הדחיפות ממשיך לרדוף אותה.
בדקות האלה פראן בסאס בן ה־33 נראה כמו פריים ג’ון סטוקטון. הוא ניהל את ההתקפה והעניש פעם אחר פעם את הטיפול הרך של ירושלים בפיק־אנד־רול. הוא קלע שלשות והאסיסטים שלו היו מגוונים: פעם לחוסם שמתגלגל מהר, פעם לקלעי שמחכה בוויק סייד, והיפה מכולם - כשאלכס רייס עמד מתחת לסל, מוכן ליציאה לקליעה. בסאס, שלא ספג שום לחץ עליו, מסר לו ישירות מהטופ אוף דה קי, בדיוק ברגע שבו זוסמן איבד קשר עין עם הכדור כדי להתכונן למלחמה עם החסימות. וזו בדיוק ירושלים של העונה: מה שיכול להיות קל, הופך למסובך בלי שום סיבה. במקום ללחוץ על בסאס, רכז שמחפש שלשה או אסיסט ולא באמת רוצה להגיע לזריקות קשות לשתיים, ירושלים לא לוחצת, זוסמן מאבד ריכוז, והנה עוד סל קל.
בערב הזה קיבלנו את חווית הפועל ירושלים המלאה. במחצית השניה זו היתה ירושלים בכל גדולתה, התקפית והגנתית.
זוכרים את ה"שמן" נגד החריקות? הוא הגיע בדמות התאמה קטנה אבל חכמה לפיק אנד רולים שבהם בסאס מעורב. יכול להיות שזה הטיפול שיונתן אלון תכנן מראש נגד הרכז הספרדי, אבל ראו אותו מבוצע רק במחצית השניה. ירושלים הובילה את בסאס תמיד לצד שבו נמצאים שני שחקנים, וכך יכלה להביא סטאנט מהגארד הקרוב, בעוד הגבוה שמעורב הגנתית (ווילי או סמית') נשאר על בקו סטרונג או אוריולה. ברבע השלישי בפרט, הוא קיבל חניקה מהצד החזק מצדם של זוסמן או קרינגטון. בפריים אחד אפילו היה אפשר לראות את סמית' מסמן לזוסמן לעלות גבוה יותר, ומתקשר עם הארפר איך להוביל את בסאס בדיוק לאזור שבו רוצים אותו. ביצוע מרשים מאוד של הגנת ירושלים.
במחצית השניה ניצחה ירושלים 60-20. אני חוזר, 40 הפרש במחצית השניה אחרי שבחלק ניכר מהחצי הראשון היתה תחושה שירושלים הולכת להפסיד את המשחק. זו כמובן לא רק אותה התאמה הגנתית, אלא גם האינטנסיביות שירושלים הרימה. פתאום אין יותר בק דורים אחרי חוסר תשומת לב, קלעים לא זורקים בלי יד בפנים, סטאנטים חזקים לכיוון הכדור וידיים כל הזמן באוויר, נוגעות, מפריעות. לפעמים זה מסתיים בחטיפות, ולפעמים רק בשיבוש ההתקפה של הקבוצה מספרד.
מה קרה עוד במחצית השניה? ירושלים התחילה לשחק את הכדורסל הישיר שלה. ווינסטון, הארפר וקרינגטון כל אחד בתורו לקח פיקוד. אבל היו שם גם דקות הגנתיות מצוינות של לאמב, דקות שהעירו את הקהל ועזרו לדחוף את המומנטום האדום.היה רצף יפה של זוסמן: ריבאונד התקפה, סל בפלואטר, ובהתקפה שאחריה, שלשה במעבר. הוא גם היה אקטיבי בכל אחד מהמהלכים האלה, בדיוק מה שאתה מצפה לראות מזוסמן, בדיוק מה שכבר ראינו ממנו בחלקים מסוימים העונה. חוויית הפועל ירושלים המלאה.
ירושלים סיימה עם 13 שלשות באחוזים מצוינים, שישה שחקנים בדאבל פיגרס ו-12 חטיפות. והמפתחות למשחק? בסאס אמנם סיים עם 9 אסיסטים, אבל הדבר החשוב באמת הוא שהאסיסט האחרון שלו הגיע בתחילת המחצית השנייה. משם הוא פשוט שותק. הספרדים סיימו עם 69 נקודות בלבד, אחרי שבמחצית הראשונה קלעו שמונה שלשות. בשנייה? שלשה אחת בלבד.
מכאן הירושלמים נכנסים לשבוע הכי קשה שלהם בליגה הסדירה - התארחות אצל צמד התל־אביביות. במשחקים כאלה אוי ואבוי אם יונתן אלון או הטור שאחריו, שוב יידברו על דחיפות. חשוב מאוד, עבורם כמובן, שהם ייראו כמו במחצית השניה המצוינת נגד מנרסה. לא כולם חייבים לקבל את החוויה המלאה. לפעמים אפשר להראות רק את החלק הטוב.
מזכיר שהכל אבל הכל אמת לשעתה.
תגובות