בין צמיחה להישרדות - כך נראים המירוצים ל MIP ול MVP

תמונת AI
דניאלה ברקוביץ'

מורשת תואר ה-MVP של ליגת הNBA עומדת העונה למבחן, ואולי אפילו נתונה לסכנה ממשית. אנחנו נמצאים רגע לפני פגרת האולסטאר, הנקודה שבה העונה הסדירה של ה-NBA משנה פאזה. זהו קו פרשת המים שבו המשחקים הופכים לצפופים יותר, ההגנות מתהדקות, והכוכבים הגדולים ששואפים להניף את גביע ה-MVP או לזכות בתארים האישיים פותחים מבערים. השנה, משהו במירוץ להיות המצטיין של העונה מרגיש נזיל מתמיד, כמעט שונה לגמרי. הוא כבר לא רק שאלה של מי קולע יותר, או מי מוביל את הקבוצה שלו למאזן הטוב ביותר, אלא מי מצליח לנצח את הגוף שלו ואת חוקי הליגה שהופכים את המאבק על התארים למלחמת התשה של ממש, בעיקר בתואר הנחשק ביותר. אבל המלחמה כמעט פתוחה לגמרי. בדגש על כמעט.

האזינו לדניאלה מקריאה את הטור8 דק׳

נתחיל דווקא מהמירוץ ל- MVP, או בשמו החדש - המירוץ למחלקה הגריאטרית. את המחלקה פותח השנה באופן מפתיע במיוחד, ניקולה יוקיץ. כן כן, אותו ניקולה יוקיץ שלא סבל מפציעה משביתה כל הקריירה שלו, והוא כבר למעלה מ-10 שנים בליגה. הג'וקר ישב בחוץ כמעט כל חודש ינואר, ובמילים מפחידות יותר - 16 משחקים. בחשבון מהיר ופשוט הוא יכול להפסיד העונה רק עוד משחק אחד. אחרת, הוא לא זכאי לשום תואר. הרי למי אכפת מסטטיסטיקה מפלצתית כשאתה משחק פחות מ-65 משחקים. טרם הפציעה, יוקיץ' הוביל את מצעדי ההימורים ללא עוררין עם ממוצעים של 29.9  נקודות, 12.4 ריבאונדים ו-11.1 אסיסטים למשחק כשהוא מתחיל להעמיד עונה שוברת שיאים גם ברמת האישית וגם ברמת הליגה.

נמשיך למי שהחליף את יוקיץ', ובצדק, בטופ של המירוץ לאחר פציעתו ולאחרונה הפך לפצוע גם הוא, שיי גילג'יס אלכסנדר שמוביל את הליגה עם 31.8 נקודות למשחק בטרו שוטינג מפלצתי. גילג'יס אלכסנדר נפצע בשרירי הבטן בתחילת החודש ועומד כרגע על 5 משחקים מחוץ לרוסטר הקבוצה שלו. לפי הדיווחים הוא גם ישאר בחוץ עד סוף פגרת האולסטאר, לפחות. משמע, גם הוא לא יהיה חלק מהאירוע יחד עם יאניס וסטף. התרגלנו לכך שכאשר הוא לא משחק זה בעיקר עבור ניהול עומסים ולכן גם זו התמודדות חדשה. פציעה בשרירי הבטן יכולה להיות לא קלה. נאחל לו מכאן בריאות שלמה וחזרה מהירה למגרשים.

נסיים עם הממוקם שלישי נכון לכרגע, מלך הסלים של הליגה עם לא פחות 32.8 נקודות למשחק. הלא הוא לוקה דונצ'יץ' שעומד כרגע על 10 משחקים בחוץ, מה שמותיר אותו עם יכולת להפסיד רק עוד 6 כאלה. כולנו מכירים את היסטוריית השחקן ואין זה תלוש מהמציאות שהוא אכן ימתח איזה שריר, יעקם איזה ברך או סתם יתקעו לו אצבע בעין.

המחלקה הזאת משאירה את המירוץ לתואר הנחשק פתוח לגמרי, כולם רוצים תואר אישי, לעזור לקבוצה שלהם להגיע כמה שיותר גבוה בפלייאוף, או להישאר בריאים. בקרב אנשים שאוהבים וצופים מדובר רבות על חוסר היכולת של הליגה לשמור על בריאות שחקניה. והשנה זה מגיע גם לכוכבים הגדולים ביותר. מעניין איך יכול להתקבל מצב שבו שלושת השחקנים הכי טובים בליגה נמצאים פסע מלצאת מהמירוץ - כוכב אחד ענק בדמותו של יאניס אנטטקומפו כבר בחוץ וגם וומביניאמה החמיץ כבר 14 משחקים. אני בטוחה שקנינגהאם, מיטשל ובראון עוקבים מקרוב מאוד.

בזמן שהכוכבים הגדולים נלחמים בגוף שלהם, המירוץ לתואר השחקן המשתפר נצבע נכון לכרגע בכחול לבן. אבדיה נלחם על מקומו בהיסטוריה וכרגע הוא הפייבוריט המובהק של אתרי ההימורים והעיתונאים בארה"ב לזכייה בתואר. ויש להגיד שבצדק. כדי להבין למה הוא הפייבוריט המובהק, צריך להסתכל על הנתונים בצורה אחרת - עקביות מול חזרה מפציעה. אי אפשר להתעלם מהעובדה שג'יילן ג'ונסון נותן עונה מפלצתית באטלנטה (23.4 נקודות, 8.2 אסיסטים), אבל באותה נשימה אסור לשכוח שמהות הפרס היא התקדמות מהשנה שקדמה לה. וב-24/25 ג'ונסון שיחק רק 36 משחקים בגלל פציעה קשה. עבור הרבה מצופי הליגה, השיפור שלו נתפס כחזרה לגרף הצמיחה הטבעי שלו. אבדיה לעומת זאת, הגיע אחרי עונה כמעט מלאה של 72 משחקים, בה הוא כבר הפך לשחקן משמעותי עם 16.9 נקודות בממוצע. הקפיצה של אבדיה לכמעט 26 נקודות למשחק השנה זאת התקדמות עצומה. וזה ההבדל בין להשתפר כי חזרת להיות בריא, לבין להשתפר כי הפכת לטוב יותר מכל מי שסביבך. 

כדי להיות הוגנים, קל להבין למה יש כאלו בתקשורת האמריקאית, כמו הפרשן זאק לואו או פרשני האתלטיק שעדיין מנסים לבנות קייס עבור ג'יילן ג'ונסון. הטענה המרכזית שלהם פשוטה: ג'ונסון הוא "יוניקורן" מודרני. הוא פורוורד בגובה 2.06 מ' שמוסר 8.2 אסיסטים למשחק - נתון ששם אותו בטריטוריה של לברון ג'יימס וניקולה יוקיץ'. הם יגידו לכם שדווקא בגלל שהוא שיחק רק 36 משחקים בעונה שעברה, הזינוק שלו העונה הוא עדות לכישרון גולמי שנמצא שם כבר שלוש שנים, אבל פציעות עיקבו את פריצתו. לשיטתם, ג'ונסון לא רק השתפר, הוא הפך לשחקן שאי אפשר להשוות לאף אחד אחר בליגה מבחינת השילוב של גודל וניהול משחק.

אבל כאן בדיוק הנרטיב הזה קורס אל מול המציאות של אבדיה בפורטלנד. בעוד שג'ונסון נהנה מהמרחב שמייצרת לו המערכת באטלנטה, מה שמאפשר לו לתפקד בעיקר בסיומות ברמה גבוהה מאוד. אבדיה הפך לזה שיוצר את היתרון הראשוני עבור הקבוצה שלו. הוא מדורג השנה בטופ של הליגה ביצירת זריקות פנויות לחברים שלו לקבוצה, פוטנציאל 18 אסיסטים למשחק, מפרק הגנות שלוחצות עליו בחדירות עם רמת אגרסיביות גבוהה.

אבל הנתון הקריטי כאן הוא לא רק כמות הנקודות, אלא איך הן מושגות. בעוד שג'ונסון עדיין מסתמך על האתלטיות שלו כדי לקלוע בתוך הצבע, אבדיה פיתח משחק קטלני של קליעה לאחר כדרור. הוא קפץ השנה ל-46.7% אחוזים מהשדה. בדגש על האחוזים שלו בזריקות שמגיעות אחרי כדרור ולא רק ממסירה מה שמאלץ את ההגנות לצאת אליו גבוה מעבר לקשת, בדיוק מה שפותח לו את נתיבי החדירה. בניגוד לג'ונסון שסקאוטים בארה"ב עדיין מגדירים כמי שאפשר להמר על הקליעה שלו, אבדיה הפך לשחקן שאי אפשר להשאיר לו סנטימטר. היעילות שעומדת על 26.2 תחת עומס עבודה כל כך גבוה עם יוסג' של 29%, הוכחה שהוא לא רק משתפר אלא שהוא סוחב קבוצה שלמה על הגב שלו. וזה משהו שג'ונסון, עם כל הכבוד לסטטיסטיקה הנהדרת שלו עדיין לא נדרש לעשות באותה רמת אינטנסיביות.

בעוד כחמישה ימים יתרחש רגע האמת - האולסטאר בלוס אנג'לס הוא אמנם משחק ראווה שבו ההגנות נשארות בגדר המלצה או לא בכלל, אבל עבור אבדיה מדובר בבמה המושלמת לניצחון תודעתי במירוץ לשחקן המשתפר. במשחק שמתנהל בקצב גבוה ובאווירה משוחררת, אבדיה יכול לנסות להבליט את חוכמת המשחק שלו דווקא לצד גאונים כמו יוקיץ' ודונצ'יץ'. השילוב הזה בנבחרת העולם מאפשר לו להראות שהוא לא זקוק לשיטה נוקשה כדי להבריק, אלא שהוא פשוט מבין כדורסל ברמה הכי גבוהה שיש.

ההשפעה על המצביעים היא פסיכולוגית בעיקרה. תחשבו על זה, כשהעולם יביט בשחקן שנראה שייך לחלוטין כשהוא חולק פרקט עם ה-MVP של הליגה, זה יכול לתת את הגושפנקה הסופית לכך שהזינוק שלו העונה הוא לא מקרי. האינטרקציות הנחמדות והשטויות שמחוללים השחקנים באירוע יכולים להכניס את אבדיה לתוך החבורה המטורפת הזו, גם אם זה זמני. בזמן שג'יילן ג'ונסון עשוי ללכת לאיבוד בתוך הניסיונות של כוכבי נבחרת ארצות הברית להוכיח מי האתלט הגדול ביותר, אבדיה יכול לנצל את הסגנון הלא פורמלי כדי לספק מהלכים אינטליגנטיים שייכנסו לתקציר הלילה. רגע אחד של שיתוף פעולה מבריק בפריים טיים העולמי יעניק לו את הריספקט הסופי בארה"ב, ויהפוך את המירוץ לשחקן המשתפר מקרב צמוד לנוק אאוט רשמי לטובתו.

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

דניאלה ברקוביץ'

האהבה הראשונה שלי זה כדורסל, ולמזלי עדיין לא נשבר לי הלב. מנתחת משחקים עד לפרט הקטן ומתרגשת מכל דאנק או תזוזה מיוחדת על המגרש, גם אם בחיים לא הצלחתי לכדרר בלי לאבד אחרי שתי שניות. מלכת הבוקס סקור, אוהבת לגלות דברים חדשים, להיתקע על מהלך ולפרק אותו לגורמים או לשמוע פרשנות ולהתחיל לנסח על בסיסה חצי טור. חלק מצוות ״מכביבול״ האדיר, בזמני הפנוי גם סטודנטית למערכות מידע ומנסה איכשהו לשלב בין הקודים שאני כותבת לבין הכדורסל. מעריצה שרופה של ראסל ווסטברוק ניקולה יוקיץ וארון גורדון.