מתכוננים לסוג של אולימפיאקוס

כאשר נחת לו לו"ז היורוליג, מיהרו לסמן אנשי מכבי תל אביב, אלו שכן איכפת להם מהקבוצה, את רצף המשחקים שמתחיל במחזור 4 ומסתיים במחזור 9. שישיה זאת, שכוללת חמישה משחקי סוג של בית, אמורה להיות כזאת שמגדירה את פניה של העונה הזאת: ברצלונה בית, אולימפיאקוס בית, ריאל מדריד בית, פאו חוץ, הכוכב האדום בית, מונאקו בית. אם צולחים את הארוע הזה, ניתן למצוא סיבות לחייך. הקיצר, הרצף התחיל בטרחה בואכה מגה טרחה. מה שהופך את המשחק הערב לחשוב יותר. ומפחיד יותר.

האזינו להאוזמן מקריא את הטור

5:38

ובכן, הנה 5 נקודות, לאו דווקא ברמת סדר עדיפות או חשיבות, לגביהם כדאי ללטוש עיניים לקראת המשחק היעני ביתי של מכבי תל אביב מול אולימפיאקוס:

1. לא אולימפיאקוס – מספיק לראות את החמישיה הנוכחית של האימפריה היוונית כדי להבין עד כמה זאת איננה חמישיה של האימפריה היוונית. ניליקינה – גם שנה ראשונה וגם מגיע מ DNA אחר; טייסון וורד – גם עונה ראשונה וגם מגיע מהכי DNA שונה שיש; טיילר דורסי – לא משנה כמה עונות ישחק שם, הוא לעולם לא יהיה הארד קור אולימפיאקוס. למה? ככה. כן, ויש וזנקוב ומילוטינוב, בשר מבשרו של ברצוקאס. כל זה, לפני שדיברנו על סייבן לי, דונטה הול וכו'. באופן אישי, אני הימרתי במסגרת שוט שדווקא העונה זאת העונה שלה. אבל לא בסגל הזה. לא כשהיא נטולת העוגנים שהופכים אותה למה שהיא.

2. הקו. הקצב – מצד שני, אולי דווקא כן. בעונה שעברה הוליכה אולימפיאקוס את היורוליג במספר הפעמים שזרקה מהעונשין. לא בכמות העבירות שהיא סוחטת, אלא בכמות הפעמים שהיא תכלס מממשת את זה. 22.4 פעם למשחק, ליתר דיוק. שזה מרשים במיוחד כשלא מדובר בקבוצה ששואפת לייצר מקסימום פוזשנים. רגע, נחדד את זה. אולימפיאקוס סיימה את העונה שעברה במקום ה -16 במפעל בכמות פוזשנים למשחק. העונה, אולי דווקא בגלל שהיא איננה אולימפיאקוס, היא הולכת הרבה יותר אל הקו. 29.5 פעמים במשחק, ליתר דיוק. ויש לה שלושה שחקנים בטופ 10 של היורוליג בכמות זריקות עונשין (וזנקוב, וורד, דורסי). ולמה ככה? כי היא פאקינג מייצרת הרבה יותר פוזשנים למשחק – קצב ששם אותה כרגע במקום ה-5, מיד אחרי פריז, ולנסיה, בסקוניה וברסה. היה לה 31/32 מול בסקוניה, 21/28 מול ריאל, 22/30 מול דובאי ו 21/28 גם מול אנדולו. אולימפיאקוס חותרת למגע. האמת? גם מכבי – שסוחטת יותר עבירות ממנה. קרב המגע הזה (כשהיוונים, אגב, נמנעים בעצמם מלבצע את אותן עבירות) יכול לעשות את ההבדל בסיומו של מחזור.

3. החילופים – המדיניות ההגנתית של מכבי תל אביב. רגע, שניה, אני מנסח מחדש. כשהיא כאילו שומרת, כלומר כשהקבוצה השניה מתקיפה. עזבו, קשה לשמור על פנים רציניות כשכותבים מכבי והגנה. הקיצר, אם וככל שהצהובים חושבים ללכת לחילופים הגנתיים, אולימפיאקוס הזאת היא, מה שנקרא, MIXED BAG. מצד אחד ומאחר שהאיש היה ונשאר וזנקוב, חילופים על חסימות שלו למעלה יכולים לקחת ממנו את הזריקה הקלה לשלוש. ומאחר שהאיש איננו אוהב לכדרר, זה לגמרי משהו שיכול להקל.

https://www.youtube.com/watch?v=YVm3l6hVRd8

כן, גם במחיר של פוסטאפים ונעילות. מצד שני, יש בקבוצה הזאת, כולל בחמישיה הפותחת, יותר שחקני אולימפיאקוס מבד"כ שיכולים לקחת את האיש שלהם בדריבל, ובטח אחרי חילוף הגנתי. אז נכון, לפעמים המטרה של הסוויץ' עצמו היא הרבה יותר רחבה מאשר לנצח בדו קרב הספציפי שמתפתח, כי יש כאן גם שיקולים שונים, לרבות להוציא את היריבה מהפאנצ'ים ההתקפיים שהיא אוהבת. ובכל זאת.

אה, ואם כבר וזנקוב, אז למקרה שהעצלים בצהוב חושבים שמספיק איתו חילוף וזהו, נא לא לשכוח שלשמור על הבולגרי משמעו להישאר איתו קרוב, עם ובלי חילוף. כי הוא חותך, כי הוא נע. ומי שיחפש ממש טוב, לבולגרי יש חיתוך כדורסל שקרוי על שמו, הוזנקוב קאט. ומי שלא עירני, משלם. וסתם כדי שיהיה לכם כיף, תנו מבט בקטע הזה.

4. זה לא הורד – את העונה שעברה סיים ג'יילן הורד במקום ה -39 באחוזים ל-2, עם 62%. כולל משחק של 8/8 מול אולימפיאקוס (ובמשחק אחד של 4/7). העונה הוא כמעט וסוגר את המאייה הראשונה בליגה השניה בטיבה, עם 52%. קחו נתון: אם ניקח את המשחקים שמוגדרים רשמיים העונה ונבחן על פי נתון שנקרא נקודות פר זריקה, נגלה שהורד ממוקם אחרון (!!) בקבוצה. רק 0.81 נקודות לזריקה. מה זה הדבר הזה?  (אגב, אני אתן לכם כמה שניות, עד סיום המשפט הזה, כדי לגלות מי מוביל את מכבי תל אביב בקטגוריה הזאת. נו, ניחשתם? נו? הכי קל בעולם. ג'ון דיברתולומיאו. וביורוליג בלבד? מרסיו סנטוס).

מה זה הדבר הזה? זה לא הורד (צילום: Filip Roganovic)

5. אגואיסט – תמיר בלאט היה השחקן הכי משמעותי של מכבי תל אביב בנצחון של בדרבי. האמת? הוא גם היה הכי משמעותי שלה בבומבה מול ברסה. כי רגע לפני, הוא היה בערך הגארד היחידי באירופה ששיתק את מיציץ'. ורגע אחרי, הגארד ההוא – המוכר – שלא יכול לשמור אף אחד. וכן, נגד ברסה הוא התחיל דומיננטי וחד בהתקפה. ולא, זה לא נגמר טוב, עם יותר איבודים מאסיסטים. אל תשכחו, שחקן שמוסר הרבה אסיסטים הוא לא בהכרח קבוצתי. יש אגואיסט אסיסטים, ובלאט הוא לגמרי כזה. מה יהיה הערב? נעקוב בעניין.

הסיוט עדיין לא נגמר. שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. שיהיה לנו טוב.