ריקודים של גביע

הנחת העבודה המוקדמת הייתה שאם מכבי תל אביב תהיה מכבי תל אביב והרצליה תהיה הרצליה, אז חבל לכולם על הזמן. ובכן, מכבי הייתה מכבי הזאת, של חודש פברואר שנת 2026. הרצליה הייתה אותה הקבוצה שלא נוצחה בשנת 2026. במפגש הישיר ביניהן, כשכל אחת נותנת את מה שהיא שווה, אז זה לא כוחות ואין שיוויון. 

האזינו להאוזמן מקריא את הטור

9:17

אין ראויה כמו הקבוצה של קטש לזכות בתואר ביניים אשר יציין ויחגוג את היציאה מנובמבר השחור אל מצב שבו היא משחקת כדורסל שהוא חגיגה. אין ראוי כמו קטש לציין ולחגוג את המעבר הבלתי סביר בעליל מדרגת מפוטר בתאוריה למצב של מלך בפועל.

מהזווית של הצהובים, הרצליה יכולה הייתה להוות אתגר מכמה ובכמה אופנים. יש את העניין המנטלי/ סוגיית האנדרדוג/ פייבוריט. מודה שפחות מבין בזה ומודה שעוד פחות מתעניין בזה. ברמת הכדורסל, יש התמודדות עם הקצב שהיריבה מהשרון יודעת לייצר; עם שני סקוררים מרכזיים בדמות סטיוארט והיידגר; עם קלעים בצד שזורקים כאילו המצפון יצא מהאופנה (לוגשי ובורדיון); עם שני אנשים עצומים בצבע, כמו אונוואקו וברנס, שיודעים לשחק האחד עם השני. בהתקפה. 

נו, אז בחסות ההרכב הגדול שקטש יודע לייצר, אפשר גם להלחים את הורד כדי לשמור את אחד הגארדים הבעייתים של היריבה, נניח סטיוארט, ברמת הקרוס מאץ' (כלומר שאיש גדול שומר איש קטן ולהיפך) וגם לשים את ה-3 שלו על אחד הגדולים שמנגד. וכך, לא רק שראינו את וויל.פאקינג.ריימן שומר את קרטר שממול, אלא גם אותו ואת בריסט לוקחים בכיף כמשימה הגנתית את ברנס וכו. כשהרצליה ניסתה ללכת פנימה בתחילת המשחק, כלומר בפעם היחידה שזה קרה, הצ'יף המכונה צ'ינאנו מצא את השחקן הפנוי והחותך. מעבר לזה זה כמעט לא קרה. למה? בגלל המבנה ההגנתי של הצהובים + החילופים ההגנתיים והתזמון שלהם + משחק ההתקפה המפוזר של אורלנד.

עצור הכל, הסתכלת לי על התחת ההגנה של מכבי?

מה עכשיו הגנה מה? בסדר, אז מחזיקת הגביע הגאה סיימה את הרבע השני כשהיא סופגת רק 16, אבל זה מעולם ולעולם לא יהיה סיפור הגמר הזה. שהרבע הראשון שלו הסתיים כשכל אחת מהקבוצות בנפרד מחטיאה רק זריקה אחת ל-2 מהלך 10 דקות שפתחו את הערב! כן ווקר לא ווקר. כן איפה לא לונדברג. מכבי תל אביב הזאת, נכון לעכשיו, נכון ליריבה מהסוג של הרצליה, היא מכונת התקפה קטלנית. היא מכונת ירייה. היא כזאת שכדי להפעיל אותה צריכים רישיון מיוחד. היא נמצאת בשלב שבו אתה אשכרה מופתע כשזריקה רעה לא נכנסת. כן, גם אחרי משחק בלתי מייצג אחד שבו לא פגעה. 17 שלשות ב 55% מהשדה? הגיוני. 30 אסיסטים, כשכל אחד משלושת מובילי הכדור שלה רושם 8 אסיסטים? סביר. 

לא היה רגע אחד במשחק, למעט האמא של הגארבז' טיים שבו ליהטטו בשורותיה אורן סהר ותמיר גולד, שבו מכבי תל אביב נתקלה בקושי תאורטי, פיזי או מקצועי בבואה להתקיף. לא הייתה שום וריאציית הרכב או פתרון הגנתי תוצרת הרצליה שגרם לצהובים להסס, ולו לרגע. ולא משנה אם אונוואקו יוצא גבוה בפיק נ' רול, אם מנסים לכוון לצד כלשהו או כל המצאה אחרת. הפתרון לכל הגיע חד, חלק ומהר. האם אפשר היה לצפות שהרצליה תראה יותר אזורית ובכך אולי תעכב במקצת ואולי תמנע את בעיית העבירות המוקדמת גם של ברנס וגם של אונוואקו? כן, אפשר היה לצפות. לא, כנראה שזה לא היה משנה יותר מדי. כי תענוג לראות את מכבי תל אביב רוקדת ככה על הפרקט. תענוג מיוחד לראות את סורקין את הורד משתפים פעולה ביחד. תענוג גדול לראות את ג'יילן הורד לפתע ניעור לחיים גם בצד שאליו מתקיפים. תענוג ספציפי להביט בכל דבר שקשור ברומן סורקין וכדור.

תענוג להביט, רומן סורקין. צילום באדיבות איגוד הכדורסל

יא ראבי, רומן סורקין. הערב של כל הצופים בו החל מהבעת הערכה לאלמנט האופנתי שהוסיף לאחרונה ברמת התסרוקת. והמשיך בתהיה חוזרת אם מדובר בשחקן הכדורסל הישראלי הכי מוכשר שיש לנו. כן, ברמת הכשרון הטהור, כולל כל מי שאתם רוצים. כולל כולם. מותר לתהות, לא? הוא היה חלק מסוים מהיכולת לסחוט עבירות מוקדמות מהרחבים שמנגד. הוא היה בעיקר בלתי עציר מול כל שומר שממול, בין אם רחב או דק. וזה לא רק ה 7 מ-8 בזריקות ל-2. זאת הידיעה הוודאית של ההגנה שאם הכדור מגיע אליו באזור הנכון, אז שבת שלום. ואם ברנס וגו לא יצאו לעברו כשהוא מחוץ לקשת, אז טריצה ושלום שלום. ויכולת להוריד את הכדור לריצפה. וזיהוי מדויק של שחקן פנוי, כחלק בלתי נפרד מהספייסינג המאפשר. הצגה.

חוסר שקט וטרלול מוחלט. תמונת AI

הכדורסל הסרבי כיום או היוגוסלבי בעבר טומן בחובו סיפורים כל כך טובים, עד שקשה להאמין שהם לא אגדות אורבניות. על שחקני כדורסל שכולנו הערצנו שעישנו סיגריות במהלך המחצית במקרה הטוב או תוך כדי המשחק במקרה הפחות טוב. על קבוצות כדורסל מופתיות כמו ספליט או פרטיזן בהן השחקנים היו מקללים האחד את השני תוך כדי ירידה להגנה וזכייה באליפות אירופה. ובכן, הרצליה הזאת היא כל זה, חוץ משני הבדלים מובהקים. הראשון - שהיא קצת פחות טובה בכדורסל מההן שהזכרתי כעת. השני - שאותם אקס יוגוסלבים ידעו בדיוק איך לשחק כדורסל. אצל יהוא אורלנד ניצחו המון משחקי כדורסל העונה ובחודשיים האחרונים בפרט. וכבוד גדול לו ולהם על כך. ועדיין, כשהיא התמודדה אמש במשחק של עונה מול קבוצה שאיתה קצת קשה יותר להתחכם, אי אפשר היה לתהות מה לכל הרוחות היא עושה.

על הפרקט ומחוצה לו, מצעד בלתי פוסק של שחקנים שפונים בצעקות כלפי צוות האימון. הנה סטיוארט או ג'ונס או אונוואקו ודו צורחים ומסמנים דברים עם הידיים. הנה עוד דו שיח בווליוום גבוה ושפת גוף נמוכה שבה מעורב המאמן. והנה אקוניס קופץ למעלה ולמטה, מנצל פסק זמן כדי לחצות את הפרקט בשביל להתלונן על השיפוט. צמד המילים חוסר שקט מחוויר אל מול מה שנראה מבחוץ כטרלול מוחלט.

וזה עוד לפני הכדורסל. עד עכשיו, ספק גדול אם מרבית שחקני הקבוצה הזאת הבין מה בדיוק הוא אמור לעשות בטיפולים ההגנתיים השונים. וגם בלא מעט החלטות התקפיות שונות. פייר? זה נראה רע. פייר? כבוד גדול על הדרך שעשתה הקבוצה הזאת עד הלום. מעניין אם אפשר קצת לסדר אותה וקצת להרגיע את המסביב, כדי להמשיך את הריצה הנאה בדרך אל הפוסט סיזן.

זה כבר תלוי רק בו. צילום באדיבות איגוד הכדורסל

3 נקודות לסיום

1. השיבוץ - להגיד על שיבוץ השופטים לגמר הזה שהוא בלתי שגרתי יהיה הרבה מעבר לאנדר סטייטמנט. ולא שיש לי טענות ספציפיות על שריקות מסוימות, למרות 8-2 לקבוצה אחת בקטגוריית העבירות ברבע הראשון, אבל נראה שמי שיבץ בנה על משחק חד צדדי שבו מידת הקרדיט של הצוות הזה לא תהיה רלוונטית. והוא צדק. זה באמת היה משחק חד צדדי. כי אם היה מתפתח אחרת, היינו תוהים למה ככה.

   
   

2. לא פחות - אז גביע אחד היא כבר אוחזת באמתחתה, אבל השבוע הקרוב אמור לעמוד בסימן משחק עונה. בזכות ההתפרקות הניהולית/ פיננסית של מונאקו, נוצר חרך מסוים דרכו תוכל מכבי תל אביב להתחרות על המקום העשירי והפליי אין גם מבלי להגיע לרף הנצחונות הגבוה, המשוער והמוקדם. כדי להיות שם, היא צריכה לנצח במונאקו בחמישי הקרוב. לא פחות. והיא יכולה. באופן די ביזארי, זה אפילו תלוי בה במידה רבה.

   
   

3. מלך ישראל - זקני ההיכל זוכרים היטב את שירת מלך ישראל. מהימים של מיקי מלך ישראל (מזל טוב, מ.י.ק.י. שרק תהיה לנו בריא) והלאה. כשהקהל המשולהב בצהוב עצר אתמול לרגע את שירת פדרמן תתפטר לטובת קטש מלך ישראל או קריאות תחדש תחדש תחדש, אפשר היה להבין שוב שכל מחשבה מוקדמת של מי מההנהלה לוותר על שירותיו הטובים כבר איננה רלוונטית. וגם העמדה שלה בעניין הזה כבר איננה רלוונטית. זה כבר לא תלוי בה. השאלה שנשאלת ותישאל היא לא אם מכבי תל אביב תפטר את קטש, אלא אם קטש יפטר את מכבי תל אביב במהלך או לפני הקיץ הקרוב.

שבת שלום. שיהיה לנו טוב.