מתכוננים לברצלונה. בהתקפה

ברצלונה שיחקה עד כה חמישה משחקים המכונים רשמיים. ניצחה שניים והפסידה שלושה. ספגה 103 מהפועל תל אביב, 96 מפאו, 93 מולנסיה (בליגה), 102 מולנסיה (ביורוליג) ו-91 מליידה. זה הרבה. כינסתי את מיטב המוחות שלמדו איתי בהקבצה ב' במתמטיקה, כדי להגיע למסקנה שממוצע הנקודות של אלו שמתקיפות נגד הקטלונים עומד על 97. היה קשה, אבל הצלחנו לחשב.

היא גם קלעה לא מעט נקודות, מן הסתם, אבל נתחיל עם ההכנה בכך שנתמקד בעניין ההגנה שלה, הקשר בין זה לבין ההתקפה של מכבי תל אביב ובמיוחד הקשר של זה וזה לסיכויים של מכבי תל אביב לייצר נצחון שני ברציפות במפעל. כן כן, ההתקפה של קטש, גם הפעם, היא המקום אליו מכבי תל אביב נושאת עיניה. מכבי, זאת שבארבעת משחקיה המוגדרים רשמיים העונה קלעה 95 נקודות למשחק. ואם נוריד את ההפסד מול אנדולו לטובת המניפולציה המובנית, 100.3 נקודות. איזה כיף זה מניפולציות.

הקיצר, הנה 5 נקודות, לאו דווקא ברמת סדר עדיפות או חשיבות, לגביהם כדאי ללטוש עיניים לקראת המשחק העלאק ביתי של מכבי תל אביב מול ברצלונה:

1. מי צריך מניפולציות כשיש פיק נ' רול? על פי סינרג'י, ממוקמת הגנת הפיק נ' רול של ברצלונה בין המקום ה-18 לבין ה-19 ביורוליג. שזה קטסטרופה. לשם השוואה, זה הרבה יותר גרוע מהגנת הפיק נ' רול של מכבי תל אביב. כן, ככה גרוע. כדי שאתם לא תצטרכו, הלכתי מהלך אחר מהלך בכל משחקי היורוליג של ברצלונה עד כה, כדי לנסות לאתר את הבעיות שיש לה שם. ובכן, פוזשן ראשון נגד ולנסיה, ואומארי מור (חמוד זה, אה?) מערב הגנתית את פאנטר ושנגליה. תאורטית, השחקנים שאמורים או יכולים לתת עזרה הם הרננגומס או קלייברן. הצחקתם אותי. לייאפ קל. אני יכול להמשיך אתכם פליי ביי פליי, אבל הבנתם את העיקרון. ואם לא אתם, אז האקסים בייטמון ואגאדה, שעשו מהם השבוע קציצות בכל פעם שעירבו את פאל או וואטאבר. כן, יש לברסה אופציות הגנתיות טובות יותר מאשר שנגליה את הרננגומס את פאל. כולל פארה והחילופים. כן, לא נכון להתייחס להגנה שלה בלי לדבר על קצב וכמות פוזשנים. לא, ברצלונה לא שומרת. והיא לא הקבוצה הזאת שבאה כדי לסכל. מכיוון שכך, יש למוליכה הגאה והנוכחית במספר אסיסטים בממוצע למשחק (23) סיכוי ריאלי.

2. לוני? אם כבר מניפולציות וסינרג'י, אז כרגע לוני ווקר ממוקם שישי בכל הליגה הזאת בקטגוריית נקודת פר מהלך פיק נ' רול. באמא. למה מניפולציה? כי במקרה שלו כמות הפיק נ' רולים קטנה למדי. למה מניפולציה? כי למרות שזה כולל את 3 השלשות שלו בדרבי, אחת מהן לא ממש הייתה עם חסימה. מה שכן, מהבחינה הזאת, ההגנה של הפועל תל אביב מיום רביעי לגמרי יכולה לדמות דברים שראינו (והיא ראתה) עד כה מהקבוצה של סטורנסקי. וכן, עם חסימה גבוהה (יענו דראג סקרין) של סורקין, הורד או סנטוס, ווקר יכול להגיע למצב זריקה די מהיר. ולמרות מספר האסיסטים המרמה שלו בבולגריה, וכל עוד לא אתגרה אותה ההגנה לעשות אחרת, הפתרון האינטואיטיבי הוא הפתרון הנכון עבורו. להרים. אם זה נכנס, מנצחים. אם זה יוצא, אומרים שאיזה מין כדורסל שכונתי זה ומה זה הדבר הזה בכלל.

לוני ווקר. צילום: אלעד גולדשטיין, מכבי Rapyd תל אביב

3. העמדה – אצל איטודיס ברוסיה, הוכיח וויל קלייברן שהוא בכלל אחלה 4 ברמת טופ יורוליג. בידודים, מול גבוה כבד רגליים, והיידה עד לטבעת. כשהגיע לברצלונה בעסקת חבילה שהרגישה כמו חבילה פנסיונית, זה הרגיש כמו כשלון ידוע מראש. ו-וואלה, עם 21.7 נקודות למשחק, 67% ל-2 ופאקינג 69% ל-3, ההתחלה שלו – ולו במפעל הזה – קרנבל. בברסה, עקרונית וברמת העמדה, קלייברן הוא קודם כל סמול. ושם, בין אם אחרי חסימות שאפל ובין אם לאו, יש לגמרי גם איום של גב לסל. כאן נכנס לתמונה אושיי בריסט, האיש ששש אלי מגע. הוא גם רלוונטי וגם יכול לצמצם ואולי אפילו להוביל במאצ'אפ. והוא (כלומר המאמן שלו), צריך להיות עירני לרגע שבו ברסה יכולה לברוח לסמולבול. כי גם מכבי יכולה, איתו. ומאחר שאמרנו שמתמקדים יותר בהתקפה הצהובה, אז האושיי שהלך 19 פעמים לקו מול האדומים מתל אביב ומבבאר שבע יכול לעשות הבדל ולו רק בזה, ובמיוחד אם המגע אליו יילך יהיה המגע של קלייברן.  בערך ככה.

4. הפראייר? עכשיו גם הגנה. כלומר ממי אולי לא שומרים. בעונה שעברה הייתה קבוצה איטלקית נחמדה בשם טרנטו. ושחקניה נפוצו לכל עבר. לאמב לירושלים. ניאנג לבולוניה. אליס למילאנו. וגו'. ומיילס קייל לברצלונה. שבגדול, אם נדבר התקפה, הוא מועמד בכיר במיוחד להיות הפראייר שממנו עוזרים. וכן, זה עלול לעלות באיזו טריצה מזדמנת מדי פעם, אבל הכלים ההתקפיים של ברסה בכלל ומספר האופציות ההגנתיות הבינוניות ומטה (וכן, אני לגמרי מדבר גם על תמיר בלאט) של למכבי  בפרט = אין ברירה אלא להמר.

5. לבריאות – על פי עדכונים רשמיים, מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה בליגה השניה בטיבה שלצידה אין שום כוכבית פציעות. יש כאלו עם רשימה בלתי נגמרת (הכוכב, דובאי, באיירן, אולימפיאקוס) ויש כאלו עם פציעות נקודתיות. מהבחינה הזאת, הצהובים הכי מוכנים מכולם. לברצלונה, מהצד השני, שתי היעדרויות בקו האחורי (נונייז ולפרוביטולה). משמעותי. הלו, צהובים, לא לכעוס. לא מאמין בנאחסים. נאחסים, כמו זריקות ל-2, כמו מאמנים, זה לחלשים.

הסיוט עדיין לא נגמר. שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. שיהיה לנו טוב.