גאץ', מוקוקה וקוקילה עשו לי שמח. וגם פטריק בברלי

הנצחון של בורק הצרפתית על בשיקטש הטורקית במשחק מספר 1 של גמר היורוקאפ אמור לייצר, כמעט באוטומט, פאנצ'ים קלים שהם הכי לא דל"פ שיש. היי, הפועל ירושלים, תראו מי בגמר ובדרך ליורוליג ומי לא (רמז: אתם). היי, בשיקטש, מה חשבתם שיקרה כשהסנטר הפותח שלכם הוא ז'יז'יץ'? העניין הוא שתוך כדי צפייה בחבורה של קואץ' פוטו משמידה כל נסיון של בשיקטש להגיע לאזור החיוג של הטבעת, התובנה היחידה שעלתה לי היא שוואו, כמה שאני אוהב כדורסל. ואיזה כיף לראות רמת ביצוע כמו ההגנה של בורק בגיים וואן.

האזינו להאוזמן מקריא את הטור6 דק׳

לאלו מכם שיש להם חיים ו-ויתרו על הצפייה, נתחיל בנתונים היבשים. בשיקטש הגיעה למשחק הראשון כפייבוריטית גמורה, למרות שאת שלב הבתים סיימה עם אותו מאזן בדיוק כמו היריבה הצרפתית שלה. גם בגלל הביתיות, גם בגלל המאזן הפנימי בין שתיהן וגם כי הסגל שלה פשוט נחשב יותר איכותי, עוד לפני שדיברנו על הפרופיל הגבוה בהרבה של מאמנה אלימפייביץ'. 

ואז התחיל המשחק. בשיקטש, קבוצה של 94 נקודות בממוצע למשחק בעונה הסדירה, קלעה 10 ברבע הראשון, 16 ברבע השני, 15 בשלישי ו-19, כשממש התפרעה, ברבע מספר 4. סה"כ 60 נקודות, בבית, במשחק שבו היא משתלטת על 15 כדורים חוזרים בהתקפה. זה פסיכי זה. 

לבורק יש חמישיה סופר אתלטית. בטח החל מעמדה מספר 2. כשאתה משלב שחקנים פיזיים ואתלטים כמו מוקוקה, גאץ', לינדו (כן, ההוא מנס ציונה) וקוקילה, אתה מצפה לקבל שחקנים שיקפצו, יחטפו וכו וגו. לכן אך הגיוני למצוא את בורק מדורגת גבוה סטטיסטית בקטגוריית הניתורים והזינוקים ביורוקאפ. אתה מצפה לראות לחץ בלתי פוסק על הכדור, נסיונות מניעה (דיניי) על קווי מסירה ודו, כמו שאנחנו חווים, למשל, מפריז. 

אתמול זה לא היה הסיפור, או לפחות לא הסיפור מבחינתי. הסופר אתלטים הללו סיפקו משחק שלם ובטח מחצית ראשונה מהמדויקות שראיתי, בצד שבו נוהגים לשמור. נסיונות חוזרים של מת'יוז, דוטסון ואורגלו לייצר משהו מפיקנ'רול נעצרו בגלל הדיוק. יותר מזה, מהלכים חוזרים של ריג'קט קיבלו התייחסות ספציפית וקלינית. רגע, עצירה מתודית: ריג'קט בפיקנ'רול = מהלך שבו המכדרר דוחה את החסימה, יעני, ומתקיף את הטבעת מהצד ההפוך, השונה. הנה כמה דוגמאות מהיבשת הישנה, שהראשונה בהן בכלל מזכירה את הפועל ירושלים, כדי שבכל זאת ניתן איזו עקיצה.

כשהמכדרר הולך ריג'קט, זה משבש את מידת המוכנות של ההגנה, שיודעת איזה פתרון אמור לייצר הגבוה שלה ששומר על החוסם, ונערכת עם 3 שחקנים בהתאם. כשהולכים הפוך, קצת יותר מורכב. אתמול, שום דבר לא היה מורכב. לא משנה איזה בחור מבשיקטש ניסה ללכת ריג'קט, הוא קיבל עבודת רגליים איכותית של השומר שלו פלאס תגובה והתייחסות של אלו שלצידו.

אדם מוקוקה ובות' גאץ' היו שם כדי לייצר עזרות, כדי להתחיל רוטציות הגנתיות, כדי להגיע למצב של פיל סוויץ'. אוקיי, עוד עצירה מתודית: פיל סוויץ' = חילוף הגנתי שבו שחקן רחוק מהכדור לוקח לעצמו את המכדרר, ברגע שזה חלף על פני השומר המקורי שלו. בניגוד למצב משחק רגיל, שבו חדירה לסל נענית בעזרה הגנתית, כאן פשוט מייצרים חילוף כתגובה. וזה הרבה יותר קשה לביצוע ממה שנראה. הנה, קבלו כמה דוגמאות:

ובורק עשתה זה מצוין. מעולה. אדיר. היסטורית, אנחנו מצפים מכל מיני קבוצות ונבחרות צרפתיות לרוץ סתם על הכדור, בלי יותר מדי מחשבה. כמעט כל חסימה של בשיקטש אתמול, כולל חסימות לקליעה (כולל אקזיט סקרינס) נענתה בטיפול שהיה גם בול וגם בטרוף. ועוד דבר אחד: לטורקים יש שני סנטרים גדולים במיוחד, ז'יז'יץ' במיוחד וסוג של שאנלי גם. ז'יז'יץ' שחקן פנים שמנסה ללא הרף לנעול את הצבע (התקפית, כן?) ולדרוש כדור. הצרפתים, כולל הסנטר הפותח קוקילה, עמדו שם אגרסיבי ועם מחשבה מולו, נלחמו איתו על העמדה וניסו להיכנס בינו לבין הכדור. 

ולכן, כשאתם רואים את החסימה הנהדרת הזאת של לינדו על הפרצוף של הקרואטי, שימו לב לעבודה הקשה והנהדרת של קוקילה לפני. 

A wall rises under the rim. Perfect timing from Ricky Lindo 🖐️@JLBourgBasket | #RoadToGreatness pic.twitter.com/LVqhGPJ98C

— BKT EuroCup (@EuroCup) April 22, 2026

הקיצר, נהניתי הנאה גדולה אתמול מההגנה של בורק בכלל ומהדברים שעשו מוקוקה, קוקילה וגאץ' בפרט. והאחרון, ההוא מדרום סודן, הוא על הדרך גם פאקינג שחקן. וכן, אהרלוס, הצלחתי להימנע משך טור שלם (וחיים שלמים) מלייצר כאן משחקי מילים על השמות של מוקוקה, קוקילה וגאץ'. שונא משחקי מילים יחיה.

3 נקודות לסיום 

1. קצב – כאמור, יש הכל בכדורסל. יש קבוצה צרפתית ביורוליג שמשחקת בקצב של מכונת ירייה, ויש קבוצה צרפתית שמכוונת ליורוליג (?!) שמשחקת בקצב של הכתבה. בורק, ולא רק כהכנה טקטית למשחק מספר 1, מחזיקה את הכדור קרוב קרוב, לאט לאט ומצליחה, לא אחת, לחנוק בכך את הרצונות והנטיות של היריבה שלה. זה הכי אנטי הכדורסל שאנחנו מכירים כיום. ו-וואלה, זה דווקא נחמד זה.

2. כולה משחק 1, כן? – מחמאות זה נחמד, אבל הסדרה הזאת רק החלה. בורק הפכה בעצמה את סדרת חצי הגמר שלה מול טורק טלקום אנקרה, אחרי שחטפה בראש 28 הפרש במשחק הראשון שנערך בבית שלה, כן? היא רחוקה מלהיות קבוצה שלמה. היא רחוקה מלהיות ברמה של קבוצות השפיץ של העונה שעברה במפעל הזה. והאמת? היא גם די רחוקה מהרמה של בשיקטש. נעקוב בעניין.

3. ובינתיים, בקצה השני – היה אתמול גם גמר יורופקאפ. כן, יש דבר כזה. פאוק של בברלי והמורי הזקן. בילבאו של, נניח, דארון היליארד. סלוניקי, שרוצה לחזור אלינו לבמה המרכזית, ניצחה 6 (ובמפעל הזה, ההפרש כן קובע). בברלי האח נתן 24 נקודות על 5 שלשות. והיה כיף גדול. בשבוע הבא יש גומלין כאן וכאן וכאן וכאן. נא לא לפספס.

עד כאן. שיהיה לנו טוב.