איזה מן אולסטאר הוא דני אבדיה?

דני אבדיה אולסטאר. מילים שלפני בדיוק שנה עוד נשמעו מופרכות לגמרי, כל כך רחוקות מהמציאות שמצחיק בכלל לחשוב עליהן. אם יש רגע בו מותר לצאת מפרופורציות, להיות פרובינציאליים, לשים כל דבר אחר בצד, זה הרגע הזה. לא שיש יותר מדי מה לשים בצד בסופ"ש האולסטאר. מי שקיווה לניתוח עומק של המאץ'-אפים במשחק הסלבריטאים יצטרך לחפש אותו במקום אחר. כאן נמשיך להתעמק בהתרחשות יוצאת הדופן הזו עבור הספורט הישראלי דרך השאלה איזה מן אולסטאר הוא דני אבדיה.

לא כל האולסטארים נולדו שווים. אמנם עצם הבחירה להשתתף במשחק היא החשובה ביותר, היא זו שמייצרת את תו התקן שילווה את הנבחר גם שנים לאחר הבחירה, אבל זה לא אומר שאנחנו מתייחסים לכל האולסטארים באופן דומה. בקצה אחד יש את הסופרסטארים הבכירים, אלה שנבחרים כמעט כל שנה וזה חלק קטן ומובן מאליו מהרזומה שלהם. בקצה השני יש שחקנים שהידיעה שנבחרו לאולסטאר בעיקר מעוררת תמיהה, שמחזיקים בתו התקן אבל קשה שלא להניח שהם זכו מאיזשהו הפקר, שזה לא באמת מגיע להם, שמוזר לקרוא להם אולסטארים.

השאלה איזה מן אולסטאר הוא דני יוצאת מהנחה שזה לא מובן מאליו שהוא נבחר. הוא לא שם מוכר שכל ילד יודע לדקלם, לא מכונת היילייטס מהסוג שלפעמים שוקלים לבחור כדי להגביר את האטרקטיביות של המשחק, והוא מגיע מקבוצה שנמצאת במאזן שלילי. מצד שני, הוא באופן ברור השחקן הטוב ביותר בקבוצה שנמצאת במאבקי הפלייאוף והמספרים שלו, הפשוטים והמורכבים, מרשימים מאוד. יש לא מעט שחקנים שהרבה יותר מפתיע שנבחרו גם השנה, בטח אחרי הוספת המחליפים לפצועים.

למי שפספס, גם דיארון פוקס, בעונה מאוד לא עקבית, יהיה באולסטאר

את השאלה פיצלתי לשתיים. הראשונה תתהה לגבי הסיכוי של אבדיה להיבחר לפחות פעם נוספת לאולסטאר, השנייה תצא מהנחה שזו תהיה הבחירה היחידה שלו לאולסטאר ותנסה להבין באיזה אופן ההיסטוריה תזכור את הבחירה הזאת במקרה כזה. לשם כך בחנתי את רשימת השחקנים שנבחרו פעם אחת לאולסטאר. אם ספרתי נכון, יש 143 כאלה. מתוכם בודדתי את 42 השחקנים שנבחרו פעם אחת ויחידה לאולסטאר מאז 2004, כגורמים טובים להשוואה. למה דווקא 2004? כי זו השנה בה התחלתי להתעניין יותר ברצינות ב-NBA, את השחקנים שנבחרו החל מהשנה הזאת אני זוכר בעצמי ולא מתבסס רק על סטטיסטיקות, סיפורים ושברי זכרונות.

האם דני אבדיה ייבחר לאולסטאר פעמים נוספות?

אי אפשר לדעת, אף אחד מאיתנו לא נביא. שאלה הבאה.

רגע, מה שכן ניתן לעשות זה לבחון תקדימים ולהשתמש בידע שלנו על דני כדי לנסות לתת תשובה מושכלת לשאלה הזאת. בשורה התחתונה, אם ממש צריך להמר, התשובה ההגיונית יותר היא כן, שאבדיה ייבחר שוב לאולסטאר וייכנס לרשימה יותר ויותר אקסקלוסיבית של שחקנים עם בחירות מרובות.

נתחיל מזה שהרוב הגדול של השחקנים שנבחרו רק פעם אחת לאולסטאר לא עונים להגדרה של הכוכב המובהק של קבוצה לגיטימית. יש ברשימה הזאת הרבה מאוד מספרי 2, שחקני משנה איכותיים, שחקנים שלקחו חלק באנסמבל מוצלח שאין בו כוכב ברור.

הסינון הופך למשמעותי עוד יותר כשמסתכלים על המספרים. לאף שחקן שנבחר פעם אחת לאולסטאר אין מספרים מהסוג של אבדיה השנה. שילוב של בערך 25 נקודות, 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים עם אחוז קליעה אמיתי גבוה מ-60 זה שילוב של שחקן בכיר מאוד. גם אם מנסים לנרמל את המספרים בהתאם לשינוי בקצב המשחק והיעילות ההתקפית בשנים האחרונות, יהיו בודדים משחקני הבחירה הבודדת שיהיו באותו איזור חיוג של דני, כזה שכולל טופ 20 בליגה בנקודות ואסיסטים, טופ 50 בריבאונד ויעילות גבוהה בקליעה.

במילים אחרות: אם דני ימשיך לשחק ביכולת של החצי הראשון של העונה הנוכחית, ימשיך לספק מספרים דומים כשחקן הבכיר של קבוצה סבירה, הסיכוי שלו לא להיות שחקן של בחירות מרובות לאולסטאר קלוש עד לא קיים. לכן השאלה החשובה כאן היא האם הוא יוכל להמשיך ביכולת הזאת. על פניו, אין סיבה שלא. הוא בן 25, בתחילת שיא הקריירה שלו שיכול להימשך שנים ארוכות, והוא שחקן שעד כה כל שנה הגיע טוב יותר, ביצע שיפור משמעותי, מאלה שלא מפסיקים לעבוד קשה. האפשרות שהעונה הנוכחית היא הסטנדרט החדש שלו, ואולי אפילו עוד לא השיא, היא כנראה ההגיונית ביותר.

אבדיה הוא מהשחקנים שעובדים הכי קשה בליגה

אבל זה רחוק מלהיות מובטח. אם תגיעו מהעתיד ותגידו לי שזו הופעת האולסטאר היחידה של אבדיה בקריירה, אניח שזה קרה בגלל אחת משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שהוא לא הצליח להתמיד ביכולת הזאת. בסופו של דבר, דני משחק עד כה ברמה של אולסטאר רק חצי שנה, ושחקנים היסטוריים נמדדים ביכולת להתמיד ברמה הזאת לאורך שנים. הקושי יכול להיות מנטאלי ויכול להיות גופני, לצערנו לא חסרים תקדימים לשחקנים שהשיא שלהם היה קצר מהצפוי, ברוב המקרים בגלל פציעות.

הסיבה האפשרית השנייה היא שינוי בסיטואציה. העונה הזאת היא סערה מושלמת בה קבוצה עם שחקני משנה ראויים הייתה זקוקה למישהו שיהפוך למספר 1 שלה. כבר בשנה הבאה דני ישתף פעולה עם דמיאן לילארד, וגם בהנחה שדיים יהיה רחוק משיאו הוא יהיה מאוד דומיננטי וחלק גדול ממשחק ההתקפה יעבור דרכו. בעתיד יכול להיות שדני ימצא את עצמו, או יבחר להיות, בקבוצה עם שחקנים בכירים ממנו, בתפקיד משני יותר. או, מהכיוון ההפוך, בקבוצה חלשה מכדי להיאבק על מקום בפלייאוף. אז נישאר לרגע עם האפשרות שזו תהיה הבחירה היחידה של אבדיה ונעבור לשאלה השנייה.

איך ההיסטוריה תזכור את הבחירה בדני לאולסטאר?

כמובן, גם על השאלה הזאת קשה לענות בלי לדעת איך ייראה המשך הקריירה של אבדיה. מה שחקנים עשו אחרי שנבחרו לאולסטאר, גם אם לא נבחרו שוב, משפיע מאוד על המעמד שלהם. לכן לשאלה הזאת יש כמה תשובות אפשריות. בעזרת השחקנים שנבחרו פעם אחת לאולסטאר ב-23 השנים האחרונות יצרתי קטגוריות שונות שיעזרו להבין לאיזה מהן אבדיה עשוי להשתייך, כרגע ובעתיד. מיותר לציין שזו רשימה סובייקטיבית שניתן להתווכח על המיקום של רבים מהשחקנים בקטגוריה זו או אחרת.

קודם כל, נכון לעכשיו דני נמצא ברשימת ה-TBD, של שחקנים שנבחרו בשנים האחרונות פעם אחת לאולסטאר ויש סיכוי גבוה שייבחרו פעמים נוספות. הוא נמצא ברשימה הזאת לצד ג'יילן דורן, צ'ט הולמגרן, ג'יילן ג'ונסון, לאורי מרקאנן, אוון מובלי, ג'מאל מארי וג'יילן וויליאמס. אין ברשימה הזאת אף שחקן וודאי, כזה שניתן לומר שאלא אם כן תהיה קטסטרופה כלשהי הוא בוודאות ייבחר פעמים נוספות (למשל, לפני שנה ויקטור וומבניאמה נבחר לראשונה לאולסטאר). אבל זאת רשימה שמכובד מאוד להיות חלק ממנה.

מי שלא נמצאים ברשימה הזאת הם שחקנים שנבחרו לא מזמן, בגיל די צעיר, לאולסטאר, אבל מאז המעמד שלהם נמצא בירידה, כל אחד בסטנדרטים שלו: פאולו באנקרו, לאמלו בול וטיילר הירו. הם עדיין יכולים להיבחר לאולסטאר בעתיד, אבל כנראה כבר לא יהיו השחקנים הבכירים שחשבו שהם בדרך הבטוחה להיות, בעיקר באנקרו ולאמלו, כאלה שנכנסים כמעט אוטומטית לאולסטאר כל שנה. אותם הכנסתי לרשימת הכשרונות הגדולים שנבחרו בשלב מוקדם ומסיבות שונות לא הבשילו לסופרסטארים שחשבו שהם יהיו, לצד אנדרו ביינום וקריסטפס פורזינגיס.

את שאר השחקנים חילקתי לארבע קבוצות, שתיים יכולות להיות רלוונטיות לדני ושתיים לא. נתחיל מאלה שלא, כי דווקא הן מעידות על משהו חשוב לגבי העונה של האולסטאר הישראלי הראשון. קבוצת ה-"באמת? הוא היה אולסטאר?" כוללת שחקני חמישייה לגיטימיים שממרחק הזמן לא ברור איך השתחלו שנה אחת לאולסטאר. חלקם סנטרים מהעידן בו היו מעט מאוד סנטרים בכירים וצריך היה לבחור לפחות שני סנטרים בכל קונפרנס, חלקם שיחקו באותה עונה בקבוצות מצליחות מאוד והבחירה בהם היא סוג של פרס קבוצתי. יש לא מעט שחקנים טובים יותר מהחבורה הזאת שלא נבחרו לאולסטאר. הם חשובים כאן כדי להבהיר מה דני הוא לא, אף אחד לא יסתכל בדיעבד על העונה הזאת של דני ויתפלא שהוא נבחר לאולסטאר כפי שמתפלאים על הבחירה בג'מאל מגלור או קייל קורבר.

כן, גם זה קרה פעם

קבוצת שחקני המשנה הנהדרים כוללת חבורה מרשימה מאוד של שחקנים שלא היו כאלה שבונים סביבם קבוצה טובה, אבל רובם היו חלק חשוב מקבוצה כזאת. אני כולל כאן את מייק קונלי ופרד ואנווליט, למרות ששניהם רכזים שחלק גדול ממשחק ההתקפה עובר דרכם, כי הם תמיד שיחקו לצד שחקנים בכירים מהם או כחלק מאנסמבל. דני אבדיה כנראה ישמח לקריירה של חלק גדול מהשחקנים האלה, אבל לאף אחד מהם לא הייתה עונה של דומיננטיות התקפית כמו העונה הנוכחית שלו, שהכל עובר דרכו והוא עומד במעמסה, לכן גם הרשימה הזאת לא רלוונטית עבורו.

מבין שתי הקבוצות שכן רלוונטיות, האיכותית יותר היא קבוצת ה-"מה? רק פעם אחת?" של שחקנים שבאמת הופתעתי שנמצאים ברשימת ההופעות הבודדות באולסטאר. סם קאסל היה לאורך שנים שחקן בכיר בקבוצות טובות, מייקל רד היה לאורך שנים אחד מספקי הנקודות הבכירים בליגה, לגורדון הייוורד היו כמה שנים דומיננטיות ביוטה לפני הפציעה ההיא בבוסטון ממנה לא לגמרי התאושש. אנדרה איגודלה וברוק לופז הם דוגמאות מעניינות לשחקנים שהחלק הזכור יותר של הקריירה שלהם היה כשהם היו שחקני משנה. אבל לשניהם היו גם כמה שנים טובות כמספר 1 בקבוצה בינונית/חלשה, והנחתי שזה הספיק ליותר מבחירה אחת.

החבורה הזאת מדגימה שניתן להיות שחקן די בכיר בליגה לזמן ממושך ועדיין להיבחר רק פעם אחת לאולסטאר. אבל אצל רובם, ובעצם כולם פרט למייקל רד, הבחירה הגיעה לאחר כמה שנים של דומיננטיות. העובדה שדני נבחר כבר בשנה הראשונה שלו כשחקן בכיר משמעה שאם הוא ימשיך ביכולת דומה סביר מאוד להניח שזו לא תהיה הבחירה האחרונה שלו. יש רק דוגמא אחת ב-23 השנים האחרונות לשחקן שזה היה המצב שלו, ומייקל רד נחשב לסקורר חד ממדי ולא לכזה שגם מנהל משחק ותורם משמעותית בריבאונד ובהגנה כמו דני השנה.

https://www.youtube.com/watch?v=TWVMjl2fwBc

מייקל רד. בשיאו הוא היה חתיכת שחקן

קבוצת "אני זוכר שהם התפוצצו לרגע" היא התסריט הפסימי ביותר של אבדיה. זו תזכורת לכך שיש שחקנים שמגיעים לעונה-שתיים-שלוש של שיא ולאחר מכן דועכים, כל אחד מסיבותיו. הדוגמא הקלאסית היא כנראה ג'וש הווארד, שצץ לשנתיים-שלוש כמספר 2 איכותי מאוד של דירק נוביצקי בדאלאס ונעלם כלעומת שבא. הכנסתי לרשימה הזאת את הנבחר הטרי נורמן פאוול מתוך הנחה שקפיצת המדרגה בשנתיים האחרונות, בשנות ה-30 לחייו, לא תחזיק מעמד לאורך זמן.

צריך לומר שרוב עונות השיא ברשימה הזאת לא עומדות ברמה של העונה הנוכחית של דני, ושזה לא מקרה שחלק גדול מהרשימה מורכבת מגארדים שאם הם לא בשיאם הם מתקשים לתפקד כשחקני משנה ברמה גבוהה. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא דיאנג'לו ראסל, שלעונה אחת הכל התחבר לו בברוקלין ובשאר הזמן הוא שחקן שמזיק לא פחות ממועיל. זה לא פרופיל שרלוונטי במיוחד לאבדיה. מי שיכול לספק את ההשוואה הכי רלוונטית ברשימה הזאת הוא דני גריינג'ר, שלמשך כמה שנים היה סקורר איכותי ומתוכן למשך שנתיים היה סקורר בכיר באמת בקבוצה סבירה של אינדיאנה, עונות השיא שלו היו ברמה גבוהה מאוד. כמו רבים ברשימה הזאת, הדעיכה המהירה שלו הגיעה גם כתוצאה מפציעות.

השורה התחתונה

איך נסכם את הנבירה הזאת בעבר? אפשר להתחיל בכך שגם אם דני אבדיה לא יעשה עוד שום דבר בקריירה שלו, העונה הנוכחית שלו היא אחת מהיותר איכותיות של שחקנים שנבחרו פעם אחת לאולסטאר. היא מרחיקה אותו מרשימת השחקנים שגם לאחר שנבחרו נותרו יחסית זניחים מנקודת מבט היסטורית, ומקפיצה אותו למקום גבוה ברשימת השחקנים שהשיא שלהם היה קצר.

בעונה הזאת של דני יש שילוב נתונים שהופך אותה לכזו שקשה מאוד להשוות לעונות של שחקנים אחרים שנבחרו רק פעם אחת לאולסטאר ב-23 השנים האחרונות. השילוב הזה כולל גיל יחסית צעיר, דומיננטיות מוחלטת כמספר 1 מובהק בקבוצה לגיטימית, נתונים סטטיסטיים יוצאי דופן בסטנדרטים האלה ויכולות אול-אראונד שמבחינות אותו מסקוררים חד ממדיים ומשחקנים שנחשבים לנזק בהגנה, למשל. במילים אחרות: תקדימי העבר של כמעט רבע מאה מצביעים על כך שנדיר ששחקן שמספק עונה כמו העונה הנוכחית של אבדיה בגיל 25 לא נבחר פעמים נוספות לאולסטאר. אפשרי כמובן, אבל נדיר.