תוצאות חיפוש

בענף ההוא, עם הדשא והרגליים, נוהגים לקרוא לזה "אלופת החורף". התואר המומצא מוענק לקבוצה שמסיימת במקום הראשון את הסיבוב הראשון בליגה. ולמרות שנשאר עוד מחזור וחצי להשלמת התמונה ביורוליג, אפשר בסבירות של כמעט 100% להכתיר כבר את הפועל ת"א. משחק הבכורה האירופי שלה ביד אליהו - ביום שלישי מול ז'לגיריס קובנה - אמור לסגור עניין. ואז אפשר יהיה לגזור חצי מהרשתות. רק לא לשכוח מעילים וצעיפים. אליפות החורף, אתם יודעים.

את הטור שאחרי המשחק שלה בהרצליה הקדשתי לענייני ים מדר . בגדול, חשבתי שמשהו בגזרה של העלם אמור לקרות. בגדול, לא כל כך ידעתי להסביר איך בדיוק בכלל ומאיפה יגיעו דקות המשחק בפרט, אלא אם פציעות. כי פציעות, בסגל ארוך שכזה, יכולות להתברר כפתרון נוח במיוחד לכל המעורבים בדבר. ואז גילינו שוסיליה מיציץ' בחוץ למשחק הזה/המשחקים הבאים. והאמת? עושה רושם שהאיש המכונה ואסה זקוק לטיפה זמן כדי להביט מהצד. והאמת? לפחות מול באיירן, זה לא באמת משנה אם מיציץ' משחק או מדר משחק או טיילר אניס משחק. העיקר שאלייז'ה בראיינט משחק.

לאחר טור מודאג , יש שיגידו חמוץ, שפורסם בשבוע שעבר, החלטתי לשנות קונספט. להסתכל על חצי הכוס המלאה. על מה שטוב. על מה שעובד. מבלי ששמנו לב, שליש עונה כבר מאחורינו. בתוך עשרות הסיפורים הישראליים שנכתבים באולמות המכללות בארצות הברית, יש, לצד אותם כאלה שעוד לא מתרוממים, שחקנים שדווקא כן נותנים תפוקה. כאלה שמקבלים קרדיט ומשפיעים על הקבוצות שלהם. בחרתי ארבעה שזכאים, בעיניי, לתעודות הצטיינות. וכיאה לתעודות הצטיינות של שליש ראשון, צריך לשים כוכבית. המאני טיים של העונה עוד לפנינו, וככל שמתקדמים - הלו"זים נהיים קשוחים והיריבות מרימות את הרמה. אז בואו נפרגן, אבל לרגע.

ביום רביעי נפתחה הצבעת הקהל לחמישיות האולסטאר ב-NBA, ובכך החלה רשמית תקופת הבחירות למשחק המיותר ביותר בשנה, שייערך הפעם במקום העצוב ביותר בליגה, באולם החדש של הקליפרס. תקופת הבחירות הזו, שתיערך כחודש, מעניינת במיוחד את הקהל הישראלי השנה, בזכות האפשרות שדני אבדיה ייבחר לאולסטאר. נראה שכרגע כל העונה המדהימה של דני מתנקזת לשאלה אם הוא ייבחר לאולסטאר או לא. האם זה באמת עד כדי כך חשוב? והאם באמת יש לו סיכוי ריאלי להיבחר או שאנחנו מפריזים בציפיות כהרגלנו? אשתמש בפורמט של שאלות ותשובות כדי לענות על השאלות האלה (ספוילר, התשובות הן כן וכן) ואחרות.

כשהתכוננתי לערב הכדורסל ולטור שלי, חשבתי על שלוש פייבוריטיות שינצחו בקלות כזאת או אחרת את היריבות שלהן. רציתי לכבוד סיום חג החנוכה לרשום 8 תובנות מהערב הזה, פלוס להוסיף איזה נקודת בונוס מעניינת שתהיה השמש. אם חולון ומכבי הלכו לפי התוכנית, ירושלים ממש לא.

יופי של משחק כדורסל קיבלנו אתמול בהרצליה. קצב, נקודות, צ'י'ף אחד מוכשר במיוחד, אלי הופים, עניינים. הפועל תל אביב שוב הציגה לראווה את העליונות המספרית והאיכותית שהסגל הארוך עד להתפרע שלה יודע לייצר ושמרה על מאזן מושלם, רגע לפני חולון וירושלים. הרצליה, גם בבחירת סגל הזרים הזו וגם ביום התקפה בעייתי של סטיוארט, שוב סיפקה כמה טיעונים משכנעים מדוע היא שייכת לשפיץ של הליגה אשר מתחת ל-3 הגדולות. ועם כל הכבוד לזו ולזו, הסיפור המרכזי של המשחק הזה נוגע פחות בכדורסל ויותר בענייני בערה.

טור סיכום המשחק של מכבי תל אביב מול ולנסיה הוקדש בחלקו הגדול לעניינים הגנתיים דווקא, כלומר למלאכת שיבוש הקצב של ולנסיה. ואח"כ עברנו לדבר על גארי קופר הדני, אחרי שסיימנו לשיר שירים של אבן גבירול לפדרו מרטינס, שהוא חבר שלנו כמו אח. מאחר שצצה כאן הזדמנות, אני רוצה להשלים כאן כמה מחשבות על ההתקפה של הצהובים. ואפילו להראות.

יום שישי שמשי, בית מכבי, מפגש תחתית. אני לוקח את אלמוג למשחק של ראשון בפעם הראשונה. ב-NBA הוא כבר היה ואפילו כתבתי על זה. אז כן, אלמוג שאל איפה דני אבדיה (נשבע שקרה) והבדלי הרמות הורגשו מיד.

עת צומצם וכורסם לו ההפרש בו אחזה מכבי תל אביב, לקראת סיום המשחק מול ולנסיה, התחלתי לחשוב מה עושים אם עוד איזו שלשה של באדיו או מונטרו הופכת את הסיפור עד לרמת הפסד ביתי. איך מתייחסים למשחק הזה אם מכבי מצליחה להשמיד את עצמה ולאבד משהו שכבר הרוויחה ביושר, שכל ומאמץ. ותוך כדי הבנתי שזה לא משנה. שפאק איט. מכבי תל אביב שיחקה אתמול את הכדורסל הכי טוב שראינו ממנה מזה (תחליטו אתם), כולל הנצחון הנאה מאוד בקובנה. ועוד משהו. אחרי כל כך הרבה זמן של סבל ניכר, אי אפשר היה לפספס הבעת פנים שכבר תהינו מתי נפגוש. להבעה הזאת קוראים בעברית חיוך. מכבי תל אביב חזרה לחייך.

לפעמים, צריך לתת למספרים לספר את הסיפור. במקום לנצח ב-3 משחקים מ-13, היא טסה ל-4 מ-4. היא ממשיכה לקלוע מספר כמעט זהה של נקודות (89 מול 88), אבל במקום לספוג 93.7 - היא סופגת 81.5. ובמקום לסחוב על הגב 18 מ-19 היריבות שלה, היא מתחילה לפזול ולחשב מה חסר לה כדי להתברג בעשירייה המוליכה לפלייאין.

ב-NBA מקובל לבדוק אם מאזן חיובי של קבוצה מעיד על יכולתה האמיתית, על ידי בדיקת מאזנה מול יריבות בעלות מאזן חיובי, או מול כאלו שנחשבות למעפילות בטוחות לפלייאוף. זו אינדיקציה לא רעה בליגה שבה סדר המשחקים רנדומלי למדי. ביורוליג כולן משחקות מול כולן בסיבוב הראשון, אז חלוקה כזאת מיותרת למדי - או שאתה למעלה או שאתה למטה. הטבלה לא אמורה לשקר. והפועל תל אביב למעלה, עדיין במקום הראשון, ממש לקראת סיום הסיבוב הראשון.

בדקות ההתפרקות של פרטיזן בלגרד, אתמול מול וירטוס בולוניה, התגשם הסיוט הלא מפתיע של אנשי המועדון. הקבוצה נראתה אומללה במיוחד, הכדורים של קרסן אדוארדס היו צוללים גם אם היה משגר אותם מזאגרב, וביציע נשמעה שירה קולנית במיוחד. לכבודו של ז'ליקו אוברדוביץ', כמובן. החגיגות ההיסטריות מהדרבי מול הכוכב האדום בלגרד נשכחו, והמומנטום מארבעת הניצחונות בכל המסגרות ללא המאמן נעצר והתרסק.