תיכף נדבר על כריס פול, אבל לפני שמדברים על כריס פול, צריך לדבר על פי.ג'יי בראון. בראון היה הסנטר הפותח של ניו אורלינס בעונת הרוקי של כריס פול. שחקן הגנתי וקשוח שאת המוניטין שלו בנה בחצי השני של שנות ה-90 כפאוור פורוורד לצידו של אלונזו מורנינג בקבוצות הקשוחות של מיאמי. לבראון היה הרבה מה להציע לכריס הרוקי ולשאר ההרכב הצעיר של ההורנטס, אבל בגיל 36 מה שלא היה לו להציע זה ברכיים. האסיסט הראשון שכריס פול מסר בליגה היה דוגמה מוצלחת: בראון הגיע לפיק בצד שמאל של המגרש, פול מצא אותו עם הגב לסל ובראון קלע בסיבוב מעל ידו המושטת של בראד מילר, בלי להתרומם יותר מדי מהרצפה.

שנה אחר כך בראון עבר בטרייד לשיקאגו עבור טייסון צ'אנדלר. במשחק קדם העונה הראשון שלהם צ'אנדלר הגיע לחסום לפול, ופול מסר, כהרגלו, את הכדור לגובה המותניים של צ'אנדלר, שהוציא פאול. צ'אנדלר - קלעי של 64% מהקו בקריירה - התעצבן וצעק על כריס לזרוק לו את הכדור גבוה יותר. פול לא נשאר חייב "אם תטביע את הכדור לא תצטרך ללכת לקו", "אם תפסיק לזרוק לי את הכדור לברכיים המזדיינות", ענה צ'אנדלר, "אני אטביע אותו". משם והלאה פול לא מסר יותר את הכדור דרך הרצפה לצ'אנדלר. למעשה, הוא ניסה למסור יותר ויותר גבוה. כמו כל פעם שהציבו מולו אתגר, הוא ניסה להוכיח שזה קטן עליו.

"קטן" היא מילת מפתח בהקשר של כריס פול. הוא שייך לדור נכחד של רכזים, כאלו שמסתיימים אחרי 1.83 מהרצפה ובלי יתרון אתלטי אמיתי מול שאר השחקנים בליגה. זה לא הפריע לו להיות אחד מחמישה גארדים בהיסטוריה שנבחרו לפחות תשע פעמים לאחת מחמישיות ההגנה, והנמוך שבינהם בפער. השריד האחרון לדור של הרכזים שבאמת היו מאלו שמחפשים קודם כל את המסירה. הוא הגיע לליגה שעוד נתנה במה לשחקנים כמו ברווין נייט, אנדרה מילר וצ'אנסי בילאפס וראה את הNBA משתנה עם השנים והופכת לגדולה יותר ומהירה יותר, ושרד. הוא עשה את זה בזכות מה שחברו הטוב (היום, בהתחלה הם שנאו אחד את השני) ג'יי ג'יי רדיק מכנה "סיבולת תחרותית". פול עצמו הסביר את זה ב"למצוא את הלמה".

פול הוא לא השחקן היחיד שמנהל נבחרות נוער או שמתארח במחנות כדורסל. הנוהל מוכר: שחקן מפורסם יותר או פחות מגיע לדבר בפני כדורסלנים צעירים כדי לתת נאום מוטיבציה שיעודד את השחקנים, שיסביר להם שהם יכולים, שירים אותם. "אבא שלי עבד במשך שנים ארוכות בפס הייצור של פיליפס אלקטרוניקה. הוא עשה כל מה שהוא היה צריך כדי שלי ולאחי יהיה מספיק", נאם פול בפני קבוצה של בני נוער בגילאי 12-13 בלוס אנג'לס, "ונחשו מה אני עושה בתור עבודה כל יום? משחק כדורסל. זו דרך החיים שלי. אז עם כמה שאני אוהב להדריך אתכם, אני הולך לעבוד כדי שאף אחד מכם לא ייקח לי את העבודה". וזה מול ילדים בני 12-13, כן?

המונח תסביך נפוליאון הוא מונח פסיכולוגי-חברתי המתאר גברים בעלי קומה נמוכה המפגינים התנהגות תוקפנית, שתלטנית או הישגית יתר על המידה. שבאה לפצות על נחיתות פיזית (גובה) או חברתית. בסיס התפיסה הזו, בפשטנות, אומר שבגלל שאנשים צחקו על נפוליאון בגלל הגובה שלו, הוא הלך וכבש את כל אירופה. כריס פול הוא התגלמות התסביך הזה. 249 חברים לקבוצה היו לפול במהלך הקריירה וככל הנראה לכל אחד ואחד מהם יש סיפור על הפעם ההיא שהוא נכנס לקרב צעקות עם פול מסיבה כזו או אחרת. הסיפור עם טייסון צ'אנדלר הוא רק דוגמה אחת, ג'יי אר סמית' סיפר על אחד המשחקים הראשונים שלהם יחד באוקלהומה (כשהקבוצה הועתקה מניו אורלינס בעקבות הוריקן קתרינה) שבו הם הגיעו כמעט לעימות פיזי אחרי שרבו על הספסל כי פול לא הפסיק לדבר. "הוא טעם נרכש", קלע מאט בארנס, עוד אחד עם 'סיבולת תחרותית' גבוהה. "הוא כמו הבחורים משנות ה-80 או ה-90. אם הוא צריך לקלל אותך הוא יקלל אותך. הוא אדם ישיר, ולפעמים זה "סתום את הפה CP" ואני הסתדרתי עם זה אבל זה לא עבד לכמה מהחברים שלנו לקבוצה".

הקבוצה המדוברת, למקרה שהעניין שלכם בליגה התחיל בעשור האחרון, היא הלוס אנג'לס קליפרס. קשה להמעיט בעוצמת השינוי שכריס פול, על כל ה-1.83, הביא לקבוצה הזו. עד להגעתו של פול, בעונה השניה של בלייק גריפין, הקליפרס היו הבדיחה של הליגה. תחשבו על וושינגטון של היום, אבל לאורך 30 שנה. אחרי הופעת פלייאוף אחת (ועונה אחת סה"כ עם מאזן חיובי) ב-23 השנים לפני הגעתו של פול, הקליפרס רצו לשש הופעות פלייאוף רצופות והיו הקבוצה האחרונה שניצחה סדרת פלייאוף מול הווריורס לפני רצף האליפויות שלהם. "כריס פול הביא איתו תרבות מנצחת לקליפרס", אמר בלייק גריפין באולפן אמזון לאחר שפול הורחק מהקליפרס בדצמבר. "הוא לימד אותנו איך להתנהל ב-NBA. איך לקחת כל משחק ברצינות, איך לשמור על הגוף, שאין פרט קטן מדי". במבחן התוצאה כריס פול הגיע לפלייאוף כרכז פותח במשך 13 עונות ברציפות, וכנראה היה מגיע ל-16 רצופות אלמלא שיחק רק 45 משחקים ב-2010. הבעיה הייתה שהאישיות של כריס פול - ספציפית ה'סיבולת התחרותית' ביחד עם הנטיה שלו לא לשתוק - הפכה אותו למנהיג חדר הלבשה עם תאריך תפוגה.

יחסית לאדם קטן פול היה מעורב בלא מעט אירועים גדולים בתקופתו בליגה: המעבר של ניו אורלינס לאוקלהומה סיטי בעקבות סופת קטרינה כבר בעונת הרוקי שלו (מהלך שהפך לאחר מכן את אוקלהומה סיטי למועמדת בכירה לקליטת קבוצת NBA), פשיטת הרגל של הבעלים של ניו אורלינס, שהובילה למהלך של העברת השליטה בקבוצה לידי הליגה - מהלך טכני שהפך למשמעותי מאד בקיץ 2011. מצבה הכלכלי של הקבוצה הביא לפרידה כמעט מתבקשת מהכוכב הגדול שלה. פול היה מקושר לניו יורק, שם היה אמור לאחד כוחות עם כרמלו אנתוני ואמארה סטודאמייר כדי לייצר 'ביג-3' שיתחרה בזה של מיאמי, אבל הלייקרס הגיעו עם עסקה עדיפה שהייתה אמורה לאחד את פול עם קובי בראיינט. העסקה נפלה עקב אי אישורה של הליגה (שהייתה, כזכור, הגוף השולט בקבוצה) ופול נשלח לצד השני של העיר. גם בקליפרס היה חלק מאחד האירועים המשמעותיים בהיסטוריה של הליגה כשנחשפו התיעודים על דונלד סטרלינג, בזמן שהקליפרס עצמם בעיצומו של קמפיין פלייאוף.

ההישגיות של פול גם הפכה אותו ליו"ר ארגון השחקנים, תפקיד אותו מילא בין 2013-2021. פול היה נציג השחקנים שניווט את הליגה בתקופת המחאות נגד אלימות משטרתית (חלקכם אולי זוכרים את פול, לברון, וייד וכרמלו אנתוני על הבמה של ה-ESPYS ב-2016, כשהם מנצלים את הבמה כדי להעביר מסר תקיף נגד אפליה ואלימות משטרתית), התנהלות הליגה בתקופת ה'בועה' באורלנדו וכמובן הסכמי השכר שהביאו לקפיצה בתקרת השכר בקיץ 2016.

כשעבר את גיל 30 התחילו סימני השאלה לגבי הכשירות הגופנית שלו. בפלייאוף 2016 שבר את היד במשחק הרביעי מול פורטלנד ובעונה לאחר מכן שיחק רק 61 משחקים, בשתי העונות שלו ביוסטון שיחק רק 58 משחקים בעונה, כשבפלייאוף 2018, כשהרוקטס ביתרון 3-2 על גולדן סטייט, פול החמיץ את שני המשחקים האחרונים - בינהם המשחק ההיסטורי בו יוסטון החטיאה 27 זריקות שלוש ברציפות. בשלב הזה פול כבר היה נחשב גמור. היכולת שלו על המגרש כבר לא איזנה את האינטנסיביות שלו בחדר ההלבשה ואת ההיעדרויות המרובות שלו על המגרש. שנה אחרי שיוסטון החתימה אותו על חוזה לשלוש עונות הם שלחו אותו בטרייד לאוקלהומה סיטי, במה שנחשב בזמנו כמקבילה של האסקימוסים שמעלים את הזקנים על קרחון, אבל זו הייתה הזדמנות עבור פול להמציא את עצמו מחדש.

בחודשים לפני הטרייד פול לקח את נושא השיקום ברצינות. הוא עבר לתזונה טבעונית (שנחשבת לפחות דלקתית) ושם דגש מיוחד על האימונים בחדר הכושר כדי למנוע פציעות. המעבר לאוקלהומה סיטי - המקום בו התחיל את הקריירה - הייתה סיפור אנדרדוג תפור למידותיו של פול: השחקן שכולם הספידו מגיע לקבוצה שכולם מספידים. במילים אחרות נתנו לפול את האתגר שתמיד רדף אותו: להוכיח לכולם שהם טועים. באוקלהומה סיטי היה המקום שבו כריס פול מצא, אולי, את התפקיד שנועד למלא כל חייו: של השחקן הותיק והמנוסה בחדר ההלבשה. הוא הפך לדמות מפתח בהתפתחות של שיי גלג'יוס אלכסנדר, לימד אותו איך לשלוט בקצב המשחק ואיך להתנהל גם מחוצה לו. "לא רק שהוא היה עבורי כמו אח גדול או מנטור. הוא היה האדם הראשון שהייתי קרוב אליו, שהשיג את הדברים שרציתי להשיג", אמר שיי אחרי שזכה בתואר ה-MVP בשנה שעברה, כשפול מגיע בהפתעה לטקס.

מעבר להיותו אדם קטן פיזית ופרסונלית, פול הוא המאסטר של השליטה בפרטים הקטנים. "אתה יכול להריץ פיק אנד רול חמש פעמים רק בשביל לקבל את המצ'אפ שאתה רוצה", אמר לו ג'יי ג'יי רדיק כשפול התארח אצלו בפודקאסט לפני ארבע שנים. "אבל למה לעזאזל שאני לא אעשה את זה?" ענה פול המבולבל. פול הוא אמן הזוויות בחסימה של הפיק אנד רול, כדי להגיע למקום שבו יוכל להשאיר את המגן על הגב (מה שנקרא באנגלית 'סנייק') ומשם למסור לשחקן החוסם או לעלות לזריקה שלו מחצי המרחק, אבל השליטה של פול בפרטים מתפרסת על כל תחומי המגרש: "כולם יודעים מה זה 2 פור 1", סיפר ג'ייסון טייטום, "אבל אני בחיים לא שמעתי על 3 פור 2 עד ששיחקתי מול כריס פול". אם 2 פור 1 היא ניסיון להגעה לזריקה עם בערך 30-35 שניות על השעון כדי לקבל פוזשן נוסף, אז 3 פור 2 היא האפשרות לזרוק זריקה טובה כשנשארה לך בערך דקה וחמש שניות על השעון כדי להשאיר מספיק זמן בשביל 2 פור 1.

הדוגמה הויראלית ביותר לירידה לפרטים של פול הייתה במשחק מול מינסוטה, כששניה לסיום, כשמינסוטה ביתרון שתי נקודות וקארל-אנתוני טאונס על הקו, ג'ורדן בל נכנס למגרש כשגופיית המשחק שלו מחוץ למכנסיים. הוא הכניס את הגופיה רק כאשר נכנס למגרש, מה שטכנית - משחק מילים לא מכוון - הוא הפרה מסוג 'עיכוב משחק'. כיוון שזו הייתה ההפרה השניה מהסוג הזה של מינסוטה השופטים שרק לעבירה טכנית, דנילו גאלינרי קלע את העונשין, טאונס קלע אחת משלו וסטיבן אדאמס מסר מסירת קווטרבק לדניס שרודר שקלע ושלח את המשחק להארכה. סביר ש-449 מתוך 450 השחקנים בליגה לא היו שמים לב ובוודאי לא היו דורשים את ההפרה הזו, אבל כריס פול כן.

ועכשיו נגמר. פול מסיים את הקריירה בלי טבעת אליפות, אבל בתור השחקן שמדורג במקום השני בהיסטוריה באסיסטים ובחטיפות. תשע פעמים בחמישיות ההגנה ו-11 פעמים בחמישיות הליגה (רק מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט הגיעו לכמות הזו של ההופעות) חמש פעמים מלך האסיסטים ושש פעמים מלך החטיפות של הליגה.

כן, כריס פול הוא ללא ספק איש קטן. פיזית, אישיותית, בירידה לפרטים הכי קטנים. אבל בפרספקטיבה של קריירה של למעלה מ-20 שנים - כריס פול הוא אחד השחקנים הכי גדולים שהמשחק הזה ראה.

אור עמית, Insignifistats, טור אורח