לא נעים, לא נורא

26 שניות לסיום המחצית הראשונה במשחק בין הפועל חולון ושולה, סאנוגו ירד לספסל אחרי 2/2 מהעונשין, ואת מקומו תפס הצעיר איתי שנפס. הבחור הגדול עשה מאמץ: 12 נקודות ב-18 דקות, 5/7 ל-2, 7 ריבאונדים (4 מהם בהתקפה), חטיפה וחסימה. השחקן המרכזי של חולון בא לעבוד, ומספרים כאלה במחצית אחת חולון תיקח כל יום, ופעמיים בימי שלישי. אה כן, התוצאות היתה 20 הפרש לשולה והמשחק היה גמור, אז האם זה באמת משנה?

במשך שלושה רבעים חולון ושולה לא נראו כל כך רחוקות אחת מהשנייה, והמספרים לא משקרים: ניצחון ברבע הראשון ושוויון בשלישי וברביעי. אבל כל זה לא משנה כשמפסידים 33:9 ברבע השני. 7 איבודים ו-0/9 לשלוש בעשר דקות. מ-27:27, 6:29 לסיום המחצית, שולה רצה 25:5, כולל 18:1 בארבע וחצי דקות שבהן לחולון הייתה נקודה בודדת מהקו. התרסקות. 

בכנות, זה היה די ברור שיהיה לחולון קשה, בכל זאת גרג לי וברנדון ג'ונס ג'וניור פצועים. אבל הריצה הזאת והרבע הזה חשפו, ואולי הזכירו למי שכבר הכיר, את החסרונות של חולון: מחסור ברכז, או יותר נכון בבעל בית (מדפורד? ת'לוול? קרביץ? גם בחולון לא יודעים), קושי בהתקפה העומדת, ובעיקר תלות התקפית מוחלטת בסאנוגו.

סאנוגו סיים עם 22 נקודות, ולמרות מדד פלוס מינוס גרוע (הכי גרוע בקבוצה) של 23-, הוא היחיד שנראה מתאים לרמה. מדפורד, במשחק הראשון שלו בחולון, בא להחליף את ת'לוול הפצוע (הוא שיחק!! מה פתאום אתה משחק? הודיעו שאתה פצוע). הרכז סיים עם 15 משלו, שהגיעו תמיד בזמנים לא חשובים, במשחק שכאמור היה גמור כל המחצית השנייה.

זה לא מפתיע אף אחד שסאנוגו הכוכב של חולון, אבל הסנטר ממאלי צריך עזרה, וזה מתחיל מכמות האיבודים (מי אמר בעל בית?). 20 איבודים ורק 15 אסיסטים זה לא רק סימן לבעיה בעמדת הרכז. זה מראה על בעיה רחבה יותר, שקשורה לאיך חולון מנסה להשיג את הנקודות שלה.

מעבר לאיבודים בהובלת הכדור של קרביץ ומדפורד, היו שם איבודים שנבעו מהטיפול ההגנתי של שולה בפיק אנד רול. שולה ביצעה הלפ אנד ריקובר אגרסיבי מאוד על הכדור, כמעט דאבל אפ, ורוטציות אגרסיביות לא פחות על המתגלגל ועל כל השחקנים הקרובים לכדור. גם כשזה לא נגמר באיבוד ישיר, לרוב זה הסתיים בהתקפה תקועה ובזריקה רעה.

בכל פעם שחולון הריצה היי פיק אנד רול, כלומר פיק אנד רול במרכז המגרש, שולה קפצה חזק על הכדור והמשיכה ברוטציה אגרסיבית לכיוון המתגלגל, סאנוגו. ככה היא מנעה מקרביץ וממדפורד מסירה קלה לסנטר, והמשיכה במניעת קווי המסירה לשחקנים הקרובים. סאנוגו המתוסכל התחיל לקפוץ החוצה במקום להתגלגל לצבע, ופה לשולה כבר לא הייתה בעיה להשאיר אותו לבד עד שתסדר מחדש את המאצ'-אפים בהגנה. 

נגד טיפול הגנתי כזה יש כמה פתרונות. הראשון והברור מאליו הוא שורט רול של המתגלגל, אבל סאנוגו לא ביצע את ההתאמה: הוא נשאר בהתגלגלות עמוקה, או קפץ החוצה מתסכול. הפתרון השני הוא סקיפ פס של הרכז ישירות לפינה, אבל זה מאוד קשה מול דאבל אפ כל כך אגרסיבי, ולא יזיק שיהיה לך רכז של 2 מטר שיכול למסור מעל הידיים המושטות. מדפורד וקרביץ? לא.

חולון ניסתה להריץ סייד פיק אנד רול כמעט בכל תחילת התקפה, אבל הצרפתים, עם מניעת מסירה לגארד שבצד או בפינה, שברו לה את קצב ההתקפה פעם אחר פעם. במחצית השנייה, השקולה, חולון פתרה את זה עם בק דורים חכמים, בעיקר של שחר עמיר. זה לא עזר לנצח או להתקרב אפילו אבל לפחות זה הראה סוג של התאמה שעבדה לא רע.

אז הופעת הבכורה של חולון חשפה את החסרונות שלה, ועדיין אני לא מרגיש צורך להיכנס לפאניקה. סאנוגו הוא כוכב כדורסל ברמה הזאת, ו-20 איבודים במשחק לא חוזרים כל כך מהר. השלשות ייכנסו לסוארס ולהאריס, ואז דברים ייראו טוב יותר מבחינת הרצונות ההתקפיים של קרוניץ', שלא מסתכמים באחד על אפס אחרי חטיפת כדור. לא נעים, לא נורא.

---

משחק קצת מוזר התנהל לו בבדאלונה, ספרד: על הנייר, קבוצה שרק לפני שבועיים זכתה בסופרקאפ הספרדי מארחת את בני הרצליה מישראל. בסופו של דבר הספרדים ניצחו בצורה די נוחה, אז למה אני מרגיש מוזר?

כל המשחק, ואני מתכוון כל המשחק, התחושה היא שבדאלונה גדולה על הרצליה. אבל הרצליה לא נותנת לה לברוח, וגם לא מתכוונת להפוך עליה את התוצאה. סוג של הסכם: אל תקרעו אותנו, ואנחנו מבטיחים לא להציק יותר מדי.

הרצליה יצאה מהמשחק הזה עם המחמאות, אבל גם עם קצת אכזבה על כך שלא הצליחה להתקרב ליותר מ-7 אחרי הרבע הראשון. וזה כל כך משונה, כי לטעמי בדאלונה שיחקה מעולה. היא פשוט לא קלעה שלשות חופשיות.

זוכרים את חולון ואת חוסר ההתמודדות שלה מול ההלפ אנד ריקובר של שולה? אז לחובנטוד יש את רוביו ולפרוביטולה, שחקנים די טובים בסה"כ. תוסיפו את הספייסינג המדהים שלהם ואת השורט רול של הגבוהים, וקיבלתם מלא שלשות חופשיות, רק באחוזים גרועים -  7/28 לשלוש, כשבערך 22 מהזריקות האלה היו זריקות פנטסטיות.

כבר דיברנו בטור רבע גמר גביע ווינר על הרוטציה הקצרה של הרצליה. גם נגד בדאלונה שותפו 8 שחקנים בלבד, ועדיין אני חושב שיש להרצליה סיבות לצאת בתחושה טובה. ברוטון ובריאנט נראו פנטסטיים, וגם גרשון נתן משחק סולידי וטוב. וכל אלה הספיקו רק למשחק נוח לבדאלונה. הריצה הגדולה ביותר בו הייתה 8:0, והמומנטום לא באמת השתנה מאמצע הרבע השני. לא נורא, ואפילו קצת נעים. אבל רק קצת. בכל זאת הפסד.

יום שבת הליגה חוזרת, בהצלחה לכולללללם.