התזמורת מזייפת. המנצח נרדם. ההגנה גורמת לקבוצה מהעונה שעברה להתכווץ ממבוכה

כדי לדבר על הטרחה באוואקה או על השבוע הרע של מכבי תל אביב, כדאי אולי להתחיל דווקא מהעבר הרחוק יותר. טרם תחילתה של עונת המשחקים 25/26, יענו העונה הקודמת, הציפיות ממכבי תל אביב היו נמוכות במקרה הטוב. רוב הדיבור נע סביב מקום 13, והיו לכך לא מעט סיבות. אחת המרכזיות נגעה לקו האחורי בכלל ולעמדת הרכז בפרט. כאילו, שאלנו עצמנו, מה כבר אפשר לעשות כשהרכזים הם ג'ף דאוטין, ג'ימי קלארק ובלאט? התשובה הפשוטה הגיעה מהר. ולא תשובה חיובית במיוחד. ואז הגיע לונדברג וחיזק שם ובכלל. ואז נהיה איזה אישיו בלתי צפוי בעליל עם ג'ימי קלארק השלישי. ואז הגיעו ריקודים מאוחרים, שהספיקו כדי לסיים 12 ובמרחק 3 נצחונות משיפולי הפלייאין. 

האזינו להאוזמן מקריא את החלק הראשון של הטור5 דק׳

אחרי שהסתיימה הקיץ סאגת ים מדר והושלמה עמדת הרכז לקראת העונה הנוכחית, נשאלו מספר שאלות מעודכנות. כלומר, נשאלו רק לאחר שסיימנו את שלב התדהמה נוכח המהלך יוצא הדופן הזה. ואם זה בסדר מבחינתכם, אצטט כאן את הקושיות שהצגתי מהטור שסגר את העונה הראשונה של הדיסקו:

סימני השאלה במקור, יוער, מאחר שבשלב כתיבתו של הטור ההוא עוד לא חתם הלונדברג. הנחת העבודה של כולנו, להערכתי, טרם תחילתה של העונה הזאת, הייתה שקלארק ולונדברג ימשיכו מהמקום שבו עצרו.  ובכן, הם לא. לונדברג משחק כרגע כמו ההוא שפרטיזן ומאמנה ד'אז ז'לקו אוברדוביץ' לא רצו יותר. עם 6.3 נקודות למשחק. עם 20% ל-3. עם מדד יעילות 4.7! ומי שציפה שקלארק יהפוך השנה להיות טאפ יורוליג, בינתיים צופה בתדהמה באיש שבעיקר מאבד. אל הקליעה נחזור עוד מעט.

הרבה מאוד כספים הושקעו השנה בעמדת הרכז. הרבה מאוד כסף הושקע בשדרוג של קלארק. הרבה מאוד כסף הושקע בשדרוג של לונדברג (שכאמור, גם הוא יושב לעיתים על עמדה מספר 1). כסף פסיכי בעליל פלאס מיסוי ישראלי הושכב לטובת מהלך ים מדר. וזה לא הרגיש כמו משהו ששם את מכבי תל אביב בתחרות עם השפיץ של היבשת הישנה. ואחרי שאמרנו את זה, סליחה – ואחרי שאמרתי את זה, אני לגמרי מופתע ממה שמכבי תל אביב מקבלת משם עד כה. שזה מעט מאוד. מה שמוביל אותנו לשאלה השלישית:

אוקיי אוקיי. כאן, לדעתי, אין מה להרחיב. 

הלאה. לשלב המסקנות בטור ההוא:

לא צריכים להיות נביאים גדולים כדי לדעת שמעשית, אנחנו כבר בנקודת הריחוף והצקצוקים. רגע, עוד הפניה אחרונה לטור ההוא, כדי שיוביל אותנו לתובנות הנוכחיות:

זאת בדיוק אמורה להיות נקודת ההתחלה שלנו. מכבי תל אביב הזאת, שלושה משחקים לתוך עונת הכדורסל החדשה, שומרת באופן שהיה גורם אולי לקבוצה ההגנה הנוראית מהעונה שעברה להתכווץ במקומה במבוכה. היא אנמית, היא קלולסית, היא רכה. עזבו, למה ללכת סחור? היא מביכה. עכשיו זמן להסביר, וזה כבר יהיה למנויי הפרימיום שלנו. עוד לא עשיתם מנוי?

האזינו להאוזמן מקריא את החלק השני של הטור6 דק׳