שיתוף:

הצלחה של צוות שיפוט בכל משחק מתחילה הרבה לפני כדור הביניים, כבר בשלב שיבוץ השופטים והתאמתם למשחק. בשלבי הפלייאוף של היורוקאפ, היורוליג חייב לקחת בחשבון לא רק את רמת הקושי והתחרותיות של המשחקים, אלא גם את המשמעות שלהם. כל משחק הוא למעשה על כל הקופה, תרתי משמע: למנצחת עדיין קיימת אפשרות להעפיל ליורוליג, בעוד המפסידה מודחת.

לכן, אני מתפלא לא מעט לנוכח שיבוצי השופטים במשחקי הפלייאוף של היורוקאפ עד כה, כולל שמינית הגמר בשבוע שעבר וארבעת משחקי רבע הגמר שהתקיימו השבוע. לא שובץ אף ראש צוות מנוסה, ובוודאי שלא שופט בדרגת Crew Chief ביורוליג. בנוסף, שובצו מספר שופטים שלפחות על פי השיבוצים שהם מקבלים השנה אינם מפגינים יכולת גבוהה במיוחד, וכן שופטים בעלי ניסיון מועט, כולל רוקיז בעונתם הראשונה ביורוליג.

שיבוצי השופטים בשלב זה של העונה מעלים שאלה מהותית: עד כמה היורוליג מתייחס ברצינות לליגה השנייה שלו, או שמא אין לכך חשיבות רבה ולכן ניתן לשבץ כמעט כל שופט למשחקים הללו.

שמינית גמר יורוקאפ: ונציה מול טרנטו

בעיות השיפוט בפלייאוף היורוקאפ לא התחילו אתמול, בהפסד הצורם והמשמעותי של הפועל ירושלים לטורק טלקום, אלא כבר בשבוע שעבר. בסיום הרבע הרביעי במשחק שמינית הגמר בין ונציה לטרנטו, כאשר התוצאה הייתה 81:81, שחקן טרנטו, די־ג'יי סטיוארד, זרק לסל. לאחר שנשמע הבאזר, שחקן ונציה, ג'ורדן פארקס, נגע בכדור ומנע ממנו להיכנס.

מדובר במקרה בסיסי למדי, כזה שכל שופט אמור להכיר כבר מהשלבים הראשונים של קורס השופטים. תחילה סימנו השופטים סל, שהיה מעניק לטרנטו ניצחון 83:81, אך לאחר בדיקה במוניטור קבעו כי לכדור לא היה סיכוי להיכנס ולכן פסלו את הסל.

אמנם ההחלטה קיבלה גיבוי מראשי השיפוט ביורוליג, אך קשה למצוא שופט שיסכים איתה. למזלם של השופטים וגם של הליגה, טרנטו ניצחה בהארכה.

הפועל ירושלים מול טורק טלקום אנקרה

במשחק של הפועל ירושלים מול טורק טלקום, האדומים אמנם ביצעו מספר טעויות ברבע הרביעי, אך ייתכן שתוצאת המשחק הייתה שונה אלמלא מספר החלטות שיפוט במחצית השנייה. נגד ירושלים נשרקו 33 עבירות, בעוד שבממוצע קבוצה מבצעת בין 20 ל-25 עבירות למשחק. כמות חריגה כזו אמורה להעלות תהיות האם מדובר בשריקות יתר נגד קבוצה אחת. עם זאת, מעבר לכמות העבירות, השאלה המרכזית היא האם ההחלטות היו נכונות והאם נשמרה עקביות בין שתי הקבוצות.

בעיות השיפוט במחצית השנייה, שהיו ברובן לרעת ירושלים, החלו כבר ברבע השלישי. בדקה 6:18 נשרקה לאוסטין וויילי עבירה שלישית במאבק על ריבאונד, למרות שלא השיג יתרון ממשי. שופט מנוסה יותר היה ממתין רגע נוסף לפני השריקה.

בדקה 6:00, ג'ורדן אשר דחף את הארפר כדי לפנות לעצמו מקום לזריקה, אך לא נשרקה עבירת תוקף. בהמשך נראה את חוסר העקביות בהחלטות דומות.

בהמשך הרבע פספסו השופטים חסימה לא חוקית על בנקסטון, ולאחר מכן שתי החלטות בדקה האחרונה פגעו בירושלים. עבירה שלא הייתה נשרקה ללאמב, ובהמשך נשרקה עבירת תוקף נגד הארפר למרות שהמגע הראשוני היה מצד המגן.

הרבע הרביעי

בדקה 6:43 נשרקה עבירה חמישית לווינסטון, למרות מגע לא חוקי מוקדם מצד אולמאן. שופט מנוסה יותר היה מזהה זאת.

בדקה 5:29 התקבלה אחת ההחלטות המקוממות במשחק: עבירת תוקף רביעית להארפר, למרות ששחקן אנקרה, אוזדמירוגלו, ביצע עבירת reach-in ברורה. במקום לשרוק עבירה למגן, נשרקה עבירה להארפר. מעבר לטעות עצמה, מדובר גם בחוסר עקביות בולט לעומת מקרה דומה קודם במשחק.

ואחרי הרביעית, באה החמישית הזו של הארפר, גם היא בהתקפה

בדקות הבאות אוזדמירוגלו היה מעורב במספר מקרים נוספים של מגע לא חוקי שלא נשרק, עד שלבסוף, רק בדקה 2:24, נשרקה נגדו עבירת הנד-צ'קינג.

בדקה 0:40 לסיום, רועי הובר ביצע צעדים שלא נשרקו. גם במהלך קודם של לאמב ניתן היה לשרוק צעדים. אלו החלטות קטנות, אך משמעותיות.

לגבי ההפרה בזריקת העונשין של ג'יימס, 11.9 שניות לסיום: ההחלטה הייתה נכונה לפי חוקי פיב"א, אך ניתן היה למנוע את המקרה באמצעות שיפוט מונע, למשל באמצעות אזהרה מוקדמת לשחקן.

החלטה נכונה שהיתה יכולה להמנע באמצעות שיפוט מונע

בסופו של דבר, אף אחד לא הגיע למשחק כדי לפגוע בקבוצה כזו או אחרת. שופטים רוצים להצליח בדיוק כמו שחקנים. אך כפי שקיימת היררכיה בין שחקנים, כך גם בשיפוט, או לפחות כך זה אמור להיות.

מעבר לשיבוצים עצמם, עולה שאלה רחבה יותר: מי מנהל את תחום השיפוט ביורוליג ועד כמה הנושא הזה נמצא בעדיפות עבור מקבלי ההחלטות והקבוצות. עד כה, נראה כי הנושא אינו זוכה לתשומת הלב הראויה, והתוצאות ניכרות על המגרש.

טוד וורניק היה בין בכירי ומובילי שופטי כדורסל בליגה ישראלית במשך 25 שנה וגם שפט ברמות הגבוהות ביותר של הכדורסל האירופאי, כולל פיב״א והיורוליג, במשך 20 שנה. לאחר פרישתו משיפוט פעיל, וורניק כיהן כמעט שני עשורים כיועץ, מדריך, מבקר ומנהל שופטים באיגוד הכדורסל, פיב״א ומחלקת שיפוט ביורוליג. היום הוא בעל טור ויועץ בנושאי שיפוט באתר האירופאי, באסקטניוז. וורניק נולד בארה״ב ועלה ארצה ב-1979. הוא הביא אתו הרגלים ונורמות שיפוט שהשפיעו רבות על דורות של שופטים בארץ ובחו״ל.