.png)
.png)
.png)
האם היורוליג באמת יותר תחרותית מה NBA?
במשך שנים חוזרת אותה טענה: היורוליג אולי פחות נוצצת ופחות עשירה בכוכבים, אבל היא ליגה תחרותית יותר. אבל האם הנתונים באמת תומכים בתחושה הזו? התשובה תלויה בעיקר בהגדרה של המילה "תחרות".
אם מודדים תחרות לפי קשיחות המשחק, מורכבות טקטית או קושי לקלוע, רבים יטענו שהיורוליג אכן מציגה כדורסל תחרותי יותר. אבל אם מודדים תחרות בצורה סטטיסטית ופשוטה יותר – לפי הפרשי נקודות במשחקים – התמונה מורכבת הרבה יותר. הנתונים של השנים האחרונות מצביעים על מגמה מעניינת: ממוצע ההפרשים ביורוליג כמעט ואינו משתנה, אך מספר המשחקים הצמודים דווקא הולך ויורד.
למה רבים חושבים שהיורוליג תחרותית יותר
אין ויכוח שאיכות השחקנים ב NBA גבוהה משמעותית מכל ליגה אחרת בעולם. גם ביורוליג, שנחשבת בצדק לליגה השנייה בטיבה, הפער בכישרון עדיין גדול מאוד. אבל בעיני אוהדים רבים תחרות אינה נמדדת רק לפי איכות שחקנים. הפערים בין הקבוצות ביורוליג קטנים יותר. אפילו קבוצת תחתית כמו וילרבאן יכולה, בערב נתון, להפתיע מועמדת לאליפות.
לעומת זאת ב NBA כמעט אף אחד לא מצפה שקבוצות כמו הוויזרדס, הנטס, הפייסרס, הג׳אז, הפליקנס או הקינגס ינצחו את מובילות הליגה. במקרים מסוימים קבוצות אף מעדיפות להפסיד כדי לשפר את מיקומן בדראפט. התופעה הזו, המכונה טנקינג, אינה קיימת ביורוליג.
גם מבנה העונה משפיע על התחושה. ביורוליג כל קבוצה משחקת 38 משחקים בעונה הסדירה, לעומת 82 ב-NBA. המשמעות היא שכל משחק משפיע יותר על המאבק על הפלייאוף. היורוליג אף אימצה את הסיסמה: Every Game Matters.
בנוסף, ב-NBA קיימת תופעה נוספת שמשפיעה על התחרותיות – ניהול עומסים. קבוצות רבות מגבילות את דקות המשחק של כוכביהן כדי לשמור אותם לשלבי ההכרעה של העונה. המאמן הסרבי האגדי ז'ליקו אוברדוביץ' אמר בעבר כי היורוליג היא "אחת התחרויות הקשות בכדורסל", בין היתר משום שכל משחק בה קריטי.
גם סגנון המשחק תורם לתחושת התחרותיות. המשחקים ביורוליג קצרים יותר – 40 דקות לעומת 48 ב-NBA – והקצב לרוב איטי וטקטי יותר. בנוסף, חוק שלוש השניות בהגנה ב NBA יוצר הגנות פתוחות יותר. באירופה ההגנות צפופות יותר וההכנה הטקטית למשחקים עמוקה יותר. לוקה דונצ'יץ', ששיחק בריאל מדריד לפני שעבר ל NBA, ניסח זאת היטב כאשר אמר: "קל יותר לקלוע ב NBA מאשר באירופה".
אבל המספרים מספרים סיפור מעט אחר
כאשר בוחנים את הנתונים, ההבדל בין הליגות קטן מכפי שנדמה. ממוצע הפרש הנקודות ב NBA נע בשנים האחרונות סביב 11 עד 12 נקודות למשחק. כ-60 אחוז מהמשחקים מסתיימים בהפרש דו ספרתי, וכ-11 אחוז בלבד מסתיימים בפוזשן אחד. ביורוליג התמונה מעט שונה. מצד אחד, ממוצע ההפרש כמעט זהה. מצד שני, שיעור המשחקים הצמודים הולך ויורד.
המשמעות ברורה: כמעט מחצית ממשחקי היורוליג מסתיימים בהפרש דו ספרתי, בעוד שמספר המשחקים הצמודים דווקא יורד.
במילים פשוטות יותר: בכל מחזור יורוליג, כחמישה מתוך עשרה משחקים אינם צמודים כלל.
הנתונים נעשים אפילו חדים יותר מאז מחזור 20 של העונה. בתקופה הזו רק כ-12 אחוז מהמשחקים הסתיימו בהפרש של שלוש נקודות או פחות, בעוד כמעט מחציתם הסתיימו בהפרש דו ספרתי.
למה זה קורה
יש כמה הסברים אפשריים למגמה הזו. אחד המרכזיים הוא הרחבת הליגה. היורוליג גדלה ל 20 קבוצות, והעונה הסדירה כוללת 38 משחקים במקום 34 בעבר. התוצאה היא יותר מחזורים כפולים, יותר עומס משחקים ויותר נסיעות – במיוחד לאחר הצטרפות קבוצות מרוחקות יותר כמו דובאי.
אמנם ב-NBA יש 82 משחקים בעונה הסדירה, אך קבוצות יורוליג משחקות במקביל גם בליגות המקומיות ובמפעלים נוספים. בפועל רבות מהן מגיעות למספר משחקים דומה ואף גבוה יותר. בנוסף, הנסיעות ביורוליג מורכבות יותר משום שהן כוללות מעבר בין מדינות רבות. כל אלה עשויים להשפיע על רמת התחרות במשחקים עצמם.
ומה יקרה אם הליגה תמשיך להתרחב
היורוליג כבר בוחנת אפשרות להרחיב את הליגה ל 24 קבוצות בעתיד הקרוב. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, הרחבה כזו עלולה דווקא לפגוע בטענה המרכזית שמלווה את המפעל במשך שנים – שהיורוליג היא הליגה התחרותית ביותר בכדורסל העולמי. ואולי, בסופו של דבר, גם הסיסמה Every Game Matters תעמוד למבחן.
טוד וורניק היה בין בכירי ומובילי שופטי כדורסל בליגה ישראלית במשך 25 שנה וגם שפט ברמות הגבוהות ביותר של הכדורסל האירופאי, כולל פיב״א והיורוליג, במשך 20 שנה. לאחר פרישתו משיפוט פעיל, וורניק כיהן כמעט שני עשורים כיועץ, מדריך, מבקר ומנהל שופטים באיגוד הכדורסל, פיב״א ומחלקת שיפוט ביורוליג. היום הוא בעל טור ויועץ בנושאי שיפוט באתר האירופאי, באסקטניוז. וורניק נולד בארה״ב ועלה ארצה ב-1979. הוא הביא אתו הרגלים ונורמות שיפוט שהשפיעו רבות על דורות של שופטים בארץ ובחו״ל.
תגובות